<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערער 1 עו"ד שלומית רובין

ב"כ המערער 2 עו"ד קובי מרגולוב

ב"כ המערער 3 עו"ד ירון פורר

ב"כ המשיבה עו"ד ספי בראז מפמת"א

המערערים התייצבו

פרוטוקול

<#5#>

החלטה

אנו מחליטים לדון בשלושת הערעורים במאוחד מאחר ומדובר בשלושה נאשמים באותו כתב אישום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"ג, 19/12/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המערער 1:

אתייחס למערער עצמו, לנסיבותיו ואחר כך אתייחס אליו בהשוואה לשני המערערים הנוספים.

כקוראים את גזר הדין הוא מתייחס אך ורק למעשה, לעבירה שבה הודה המערער מבלי שיש כל התייחסות בגזר הדין לא לנסיבות של המערער לא לעובדה שהמערער ישב כחודש וחצי במעצר ולאחר מכן קרוב לשנה היה בתנאי פיקוח מלאים מתוכם 7 חודשים במעצר בית מוחלט באיזוק אלקטרוני שום התייחסות לתנאים המגבילים בהם היה נתון.

כאשר מדובר בעצם במערער שאין לו הרשעות קודמות יש לו רישום משנת 2005 בגין החזקת סכין אין לו תיקים אחרים פתוחים למעט התיק הזה כאשר חלקו באירוע הוא הקטן ביותר, הוא המסייע למה שהיה בסופו של יום ניסיון התפרצות.

תסקיר שירות המבחן, חבריי ראו אותו כחיובי, זה לא התסקיר החיובי שראיתי אך חבריי הגידו אותו כחיובי, מצד אחד יש המלצה והתרשמות שירות המבחן מהמערער היא לא כמישהו שיש לו דפוסים עברייניים.

גישה מצמצמת מצד אחד ואי אפשר להתעלם מהעובדות שחלקו באירוע היה שהוא ישב ברכב, בפועל זה מה שהוא עשה.

כשקוראים את גזר הדין אין התייחסות לנסיבות. הוא לא מתייחס לעובדה שאין לו הרשעות קודמות.

אם בוחנים למשל את עניין ההסדר הרי לעניין מערער 3, יוסי נתנאל, היה למאסר בפועל ושואלים למה לא קיבל את הרף הגבוה הוא אומר שהוא לוקח בחשבון את התקופה שהוא היה בתנאים מגבילים. בית משפט לא לקח את התקופה הזו בכלל בחשבון.

ההצעה שלנו היתה למי שסייע בניסיון התפרצות לחודש וחצי מאסר בפועל וגם ביקשנו לאמץ את המלצת שירות המבחן לענישה קונקרטית של של"צ.

גם הנסיבות האישיות שונות, עברו של המערער שהוא עבר נקי. גם מבחינת המלצת שירות המבחן ושוב שהיתה התעלמות מוחלטת מהתנאים המגבילים.

גם החוק מדבר על זה שמסייע צריך לקבל מחצית.

ב"כ המערער 2:

אנחנו כאן כדי לבחון היכן טעה אם טעה כב' השופט בבית משפט קמא.

אני רוצה להפנות לחלקים שרלוונטיים בעיני בגזר הדין מה-30.7, אבקש להפנות לעמ' 41 לפיסקה השניה מלמעלה, שו' 5-9, מצטט.

אני חלילה לא חולק על דברי חז"ל אבל אני כן חולק על דברי כב' השופט היימן, אני סבור שהריאה של בואו ונרחם על הנאשם ונשלח אותו לעבודות שירות כדי שלא יאמר שאנו מרחמים על פורצי דירות, אני סבור שהראיה של בואו נרחם על מנת לא להתאכזר לא מחוייבת למקרה שבפנינו כי אני סבור שאם אנחנו מדברים על התיק של בית משפט שלום בראשל"צ אז כבודכם ראה שאנו מדברים בכתב האישום המתוקן שהנאשם ואחר ניסו לפתוח את הדלת הופעלה האזעקה והם עזבו.

כתב האישום שהוא צירף מתל אביב שונה מבחינת העבירה אבל לאו דווקא מבחינת העבירות, אגב חשוב לציין כב' השופט היימן טעה בכך שציין שכתב האישום שבו הודע הוא קשירת קשר, עבירה זו ירדה ונשארה רק עבירת ההתפרצות וגניבה.

אתייחס לנושא של קשירת קשר ובנוגע לשגיאות הנטענות של כב' השופט היימן אצטט גם את הסעיף הבא, שו' 10-14, מצטט.

אני באמת מנסה להבין למה הייתה כוונת השופט בדברים אלה, למה לא ניתן לתת יד, על כך אין מחלוקת, התסקיר בעניינו של המערער 2 היה חיובי, בסופו של דבר לא היתה מחלוקת על חשיבות הדרך הטיפולית אותה עבר במהלך שנתיים וכמובן שירות המבחן ממליץ המלצתו במקומה מונחת.

אני עתרתי על עבודות השירות אבל גם בדומה לטיעון של חברתי לא מצאתי, אני לא אומר שהשופט צריך להצטדק מדוע הוא מצא לנכון לדחות המלצה של שירות המבחן, אבל דומני שהפער בין הענישה הסופית לבין המלצת שירות המבחן שההמלצה היא בדבר עונש מוחשי של של"צ וצו פיקוח של שירות מבחן לטעמי היה מקום להתייחס ולנמק את אותה הסטייה וכך לא מצאתי בגזר הדין. מה שמצאתי זה ההתאכזרות אל מול הרחמים אל הנאשם וניסיון להימלט מאימת הדין בסיוע שירות המבחן.

זה נשמע לא טוב במובן הזה שלמעשה כל ההליך הטיפולי הוא כיסוי למשהו שהוא למעשה נועד אך ורק לצורכי משפט ולא כך הדברים, ומדוע היה חשוב לי לציין את עניין קשירת הקשר, תסקיר שירות המבחן אם יש איזשהו מוטיב שעובר כחוט השני החל מהתסקיר הראשון ועד האחרון העודה שהוא בעל אישיות תלותית, נגררת, הוא זה שנגרר אל שולי החברה עובדה אותו נאשם אייל ברי, השותף של המערער בתיק בת"א הוא מישהו שביצע בעברו עונש של שנת מאסר בגין עבירת שוד, זה השותף של המערער, זה לא מצדיק מתן פרס למערער אבל זה בוודאי לטעמי מאיר באור אחר את תפקידו בביצוע אותה ההתפרצות.

בפרוטוקול של הטיעונים לעונש נרשמו דבריה של אימו של המערער, מלבד המערער יש עוד שלושה ילדים. אימו לא הגיעה היום, כאשר מצאה כוחות לספר על הבן שלה ועל השינוי שעבר כב' השופט היימן הקשיב לה בקשב רב ובסופו של דבר שאל אותה שאלה אחת "תגידי לי פרצו אליך פעם הביתה", שאלה זו לאימו של המערער. אני רואה שכן יש נטייה מאוד חזקה בגזר הדין ובכך שגיאתו העיקרית, יש נטייה מאוד חזקה לטובת האינטרס של גמור שהוא לטעמי מעבר לגמור פרופורציונאלי.

אני סבור שאם כן מבקרים את אינטרס השיקום לעומת אינטרס הגמול כן ניתן אולי לא בדרך של עבודות שירות אלא בדרך של מאסר קצר יותר להלום את ההררכיה.

לטעמי תוספת של 12 חודשים בגין תיק התפרצות מבית משפט בת"א.

בכל הכבוד החזקה של סם לצריכה עצמית בביתו של הנאשם לא מחוץ לכותלי ביתו אלא בתוך ביתו סם שהוא מריחואנה או חשיש. לעניין זיוף תעודת זהות, מדובר בתעודה שהוא החליף בה תמונה כדי שהוא יוכל להיכנס למועדים ששם מאפשרים להיכנס לצורך העניין רק מגיל 24, וגם פלאפון שאין לו קבלות על כך ואין טענות שנגנבו טלפונים. התיק הזה נפרד אם הוא היה נשפט עליו בנפרד הוא היה מקבל מאסר על תנאי.

לטעמי במכלול הנתונים התוספת הזו של 12 חודשים היא כבדה מדי.

ב"כ המערער 3:

אני סבור שהעונש הראוי לו הוא 6 חודשים בעבודות שירות ללא קיזוז 38 ימי מעצר שבהם הוא היה נתון, סך הכל העונש יוצא בערך כשבעה וחצי חודשים.

גם מבחינה פרקטית הרי אנחנו, אם בית המשפט ייקח 6 חודשים מאסר בפועל ויוריד שחרור מוקדם של שליש זה ארבעה, פחות החודש וחצי שהוא ישב יראה בית המשפט שנשאר לו חודש וחצי חודשיים. זה מאסר ראשון של איש עובד מתפקד, ושהוא לא רוצה להיות במעצר. אני בטוח שלא מבחינה פרקטית הוא יותר קל משישה חודשים עם ניכוי.

אם ישימו על כפות המאזנים בין חודש וחצי כליאה מאחורי סורג ובריח לבין 8 חודשים של עבודות שירות...

אנחנו מדברים על ניסיון התפרצות אחד.

אנחנו ידועים שבהליך הפלילי לתוצאה יש ערך.

בית המשפט יכול להגיד כך, יש לנו ניסיון התפרצות, לא נגנב דבר לא נגרם נזק לרכוש, וצריך לבדוק האם מדובר ברמת תחכום, או אירוע של חובבנים שומעים אזעקה ובורחים.

מי שמנוסה או מנטרל אזעקה או מנטרל לא מגיעה למצב של שומע אזעקה ובורח.

האיש פעם ראשונה הולך למאסר בפועל.

אני חושב שהעונש לגבי מערער 1 שונה מהעונש שאני מבקש, כי על מערער 1 שישה חודשים בקיזוז, אם בית המשפט ייעתר לבקשה, יוצר פער באופן שבית המשפט יקזז את אותם ימי מעצר כאשר אני מציע שאקבל שישה חודשים מלאים ללא קיזוז.

אם בית המשפט יעשה את החשבון יראה שזה לא עונש שהוא שונה במהותו. יתרה מזאת כב' השופט מעיד על עצמו התלבטתי, כל שופט מתלבט לפני גזר דין, אבל לא כל שופט כותב כל יום בגזר הדין התלבטתי.

במה למה הוא התלבט הוא התלבט בין מאסר בפועל לבין מאסר בעבודות שירות, זו היתה מקור התלבטותו, שופט מתלבט זה תמיד טוב וראוי אבל מעבר לכך יש שורה ארוכה של נתונים שהשופט התעלם מהם.

יש כאן נאשם שעובד בצורה מסודרת, יש יציבות תעסוקתית, מאז אפריל 2010 כמעט שלוש שנים לאחר האירוע לא הורשע בכל עבירה שבוצעה לאחר מכן. הוא עומד להינשא, עובד בצורה מסודרת, זה מאסר ראשון שלו, מדובר בניסיון התפרצות אחד לא ברף של תיחכום הוא משהו.

הוא היום, אותם רישומים ללא הרשעה כשהוא היה קטין, בעבירות כולן ב-2003 בפועל שלושת הרישומים נמחקו.

כולן היו בהיותו בן 17 בטרם גיוסו לצה"ל.

נכון להיום בזמן גזירת הדין היום הוא חסר עבר פלילי, בלי שום הרשעה כי גם שלושת הרישומים נמחקו.

למרות שלושת הרישומים זה גם מלמד משהו הצבא מגייס אותו, הוא מתגייס מסיים שלוש שנות שירות צבאי, הוא עובד כבר שנתיים וחצי באותו מקום עבודה כמנהל משמרת, מנהל צוות עובדים. כשהשופט מתלבט הוא צריך לקחת בחשבון גם את מלוא הנתונים, הוא גם היה חוץ מאותם 38 ימי מעצר היה בתנאים מגבילים.

אם זה תיק שהוא ברף כזה חומרה הייתי אומר אין בעיטו, דינו ללכת לבית הסוהר, אבל כשאני רואה האיש עשה ניסיון התפרצות ב-2010 האם אין בעיטו, אמר פעם מישהו שהמאסר הוא צעד האחרון של החברה, התייאשנו מהבן אדם זה הצעד האחרון לך לבית סוהר.

אני חשוב, נכון שהיה פה הסדר, מה באים לשופט אומרים לו שמונה חודשים, השופט "כועס על נאשם".

האם בית המשפט רואה את התיק הזה ברף כזה, פעם ראשונה שצריך להכניס אותו לבית הסוהר.

צריך לראות עוד נתון אחד, כשהשופט אומר התלבטתי צריך לבדוק האם הוא שקל את כל השיקולים, זאת השאלה.

העונש שאני מציע לבית המשפט לא יותר קל מהעונש שבפועל נגזר.

אם הוא היה עבריין, 90% מהם אומרים לי עדיף לי.

דווקא אנשים שהם במהותם נורמטיביים שחוששים מבית סוהר, דווקא אלה אומרים תיתן לי שישה חודשים בעבודות שירות ולא חודש בית סוהר, אבל בפועל כשאני מסתכל מבחינת הציבור, שישה חודשים שאני קם כל בוקר בעבודה אני מרגיש את העונש הזה יותר מאשר חודש וחצי בבית הסוהר, ולכן הוא מבקש את הערער.

הוא נדון ונשפט ביוני 2012 היא הרשעה מאוחרת על עבירה ישנה יותר.

הוא שכר דירה, ואז מישהו אחר החזיק שם מקום לקלפים, רק ביקשו ממנו לשכור את הדירה. בכל מקרה זו לא הרשעה שמעדה בפני בית משפט קמא, היא שונה מהעבירה הזאת ומה שחשוב זה שמאפריל 2010 עד היום האם האיש קם בבוקר הולך לעבודה או מנהל אורח חיים עברייני או שולי. חברתו פה באה במיוחד. מתגייס לצבא מתחיל כלוחם בגולני למרות שלושת האישומים.

כל מי שמשתתף בצבא בזמן המלחמה מקבל אות, והוא סיפר שהוא קיבל אות במלחמת לבנון השניה ולכן כתוב צל"ש.

בתסקיר, נכון שנמנעו מהמלצה טיפולית כיוון שהוא בא ואמר אני עובד, אני לא צריך. הוא אמר לשירות המבחן, אני כבר לא מבצע עבירות, אני ביציבות תעסוקתית אני עומד להינשא אני במקום אחר ובשביל זה הם אומרים אוקיי, אנחנו לא ממליצים טיפול האם זה צריך לעמוד לו לרועץ.

האינטרס הציבורי לא ייזוק אם בית המשפט יטיל עליו שישה חודשים ללא קיזוז בעבודות שירות בהתחשב בכך שהוא היה 16 חודשים בתנאים מגבילים.

ב"כ המשיבה:

אנחנו לא בהתדיינות האם לא יגרם נזק, אנו נמצאים בדיון האם בית משפט קמא כאשר הוא שקל את הנסיבות שהובאו בפניו את המסמכים שהוצגו בפניו את העדויות שנשמעו והרישומים הפליליים שהיו בעת ביצוע המעשים האם הוא טעה, והאם הטעות היא כזו דרמתית שבית משפט צריך להתערב ואני סבורה שהתשובה לכל השאלות האלה היא שלילית.

אני סבורה שבית משפט לא רק שלא טעה אלא עשה איזון כאשר שיקלל את חומרת העבירה.

חבריי דיברו על תיקון 113, אם הולכים לרוח התיקון...

לפי הרוחות שנשבו בסמוך לתיקון אני סבורה שבדיוק לעיקרון שלמעשה עומד בבסיס התיקון אותו עיקרון של הלימה בין חומרת העבירה לבין העונש ניתן באמת משקל מרכזי וזה משקל לגיטימי לחלוטין בנסיבות העניין.

לגבי המערער 2 – עניינו לא רק בכתב האישום המרכזי אלא דווקא בצרופות לו באותו כתב האישום שצרף שהוא חמור יותר בדבר ההתפרצות שם עולה גם שלל שלא הוחזר, שלל בעל ערך.

אנחנו מדברים על למעשה הפרש של ארבעה חודשים דווקא באספקט לחומרה, אותו נאשם חוזר על המעשים ארבעה חודשים לאחר מכן ושוב במקרה הזה זה נגמר בניסיון לא כי התחרטו אלא משום שגורם חיצוני הפריע בדרכם ולכן העבירה לא הושלמה.

מדובר פה על התארגנות, על תכנון, ביצוע בצוותא, כל אלה נסיבות לחומרה פלוס חומרת העבירה.

המדובר פה בשיקום למעשה שבא לידי ביטוי בהמלצה של שירות המבחן, בסופו של יום לענישה, שאפילו את חברי הצחיקה, בית משפט אכן לכאורה הושיט יד להליך שיקומי, בסופו של יום בחר להעדיף את האינטרס של הלימת החומרה במעשים ולא את המלצת שירות המבחן. בית המשפט בסופו של יום יכול להקל בענישה.

לצד זה יש עבירות נוספות, יש את תיק הסמים והזיוף ואת התיק הזה פלוס העבר שלו.

אנחנו סבורים ואגיש פסיקה שלאור צירוף של כל העבירות בהם הורשע בסופו של יום פלוס עברו הפלילי ויש לו עבר, שתי הרשעות קודמות בעבירות של איומים והחזקת חפץ החשוד כגנוב, ואבקש להתייחס, מדובר פה על שיקום על דרך חדשה על שינוי בדפוסי התנהגות אני סבורה שמאז אותו שינוי בשנה האחרונה ב-2012 שנפתחו למערער, בן גולן, שלושה תיקי מב"ד, אני לא חושבת שהוא סטה מדרך העבריינים.

התיקים האלה כרגע הם בשלבי חקירה.

מדובר בעבירות שבוצעו לכאורה במאי, יולי וספטמבר 2012. למעשה יש לכאורה דרישה של אותה יחידת טביעות לגבי אותם נאשמים.

אני יכולה לומר שעל אחד מהם הוגש כתב אישום ב-16.12 לבית משפט שלום, על החזקת סם לצריכה עצמית.

ב"כ המערער 2:

הנאשם הוא בדוקאי של משטרת איילון, בכל שלושת התיקים הראו שהוא נצפה על ידי בלשים יחד עם אנשים אחרים שלא ננקוב בשמם ובאותה זירה לא על גופו, לא בביתו, לא ברכבו נמצאו סמים אז הוא נעצר, הוא ועוד 18 אנשים אחרים. אני יודע ששירות המבחן התייחס למב"ד אחד וקיבל את גירסתו שהוא שולל מעורבות וגם לגבי כתב האישום הנוכחי, מדוע לא הוספו של המב"דים הקודמים.

ב"כ המשיבה:

בית משפט מעבר לכך שהוא לא אולי נימק מדוע הוא בחר את אותו אינטרס, האינטרס הציבורי על פני השיקום.

כמו שאני מבינה את גזר הדין משקל מאוד נמוך נתן בית משפט לשיקול השיקום לעניות דעתנו בצדק, עם זאת הוא היה ער לשאר הנסיבות כגון עדות אימו של הנאשם ושאר הנסיבות.

יש פסיקה שגם במקרים של נאשמים ללא עבר, מה שלא כך בענייננו, לדוגמה על שתי התפרצויות יש לי פסק דין של אבי לוי, קיבל 15 חודשים בפועל, ללא עבר.

לגבי המערער 3 – כפי שהדברים גם עלו אני לא הרחיב, אני מזכירה בעיקר לחברי שהיה מדובר בהסדר טיעון גם אם חברי הוא לא זה שייצג, אי אפשר להתעלם מעמדת באת כוחו שהסכימה לכך, ובית המשפט גזר פחות מזה כאשר אנו עומדים היום במסגרת ערעור לבדוק אם בית משפט טעה.

חברי למעשה מבקש לאחוז את החבל בשני קצותיו, מצד אחד הוא אומר שההרשעה היא מאוחרת יותר ואין להתייחס אליה ומצד שני מבקש להתעלם משלושת הרישומים ללא הרשעה שאני מגישה בעבירות התפרצות שהיו בפני בית משפט קמא. אנו אמורים לדון היום אם בית משפט קמא טעה עם הנתונים שהיו בפני בית המשפט, אז אם נתונים אלו נמחקו, זה למעשה העבר שלו.

מדובר בעבירות התפרצות ולא למשל עבירה של התפרצות לרכב.

לגבי התסקיר אני ראיתי חיוביים ממנו. יש בהחלט התייחסות להפחתה וצמצום האחריות, השלכת אחריות על אחרים עשה זאת מתוך היגררות.

לגבי העתירה להטיל על המערער שישה חודשים בעבודות שירות ללא ניכוי תקופת המעצר, אנחנו פה על מנת להציג עמדה מסויימת עמידה עקרונית לגבי אופן התנהלותו של בית משפט קמא, אני חוזרת ואומרת שאני סבורה שהעונש שגזר בית משפט קמא בסופו של יום הולם, פחות מעמדת התביעה, הוא מאוזן, ולכן קשה לי לעמוד היום ולומר שאני מסכימה לענישה מופחתת שמשמעותה שבית משפט טעה.

אני חושבת שבסופו של יום העונש שנגזר הוא עונש ראוי, הוא עונש נכון. עמדת התביעה היתה שמונה חודשים בכפוף לתסקיר חיובי, התסקיר לא כל כך חיובי, וגם בזה התביעה הלכה לקראת הנאשם.

לגבי המערער 1 – הנושא של ניכוי תקופת המעצר מתקופת המעצר לא התבקש, לפחות לא עולה כך מהפרוטוקול. את הרכיב הזה אני משאירה לשיקול דעת אני חושבת שהענישה היא בהחלט מאוזנת, ראויה, לקחה בחשבון את כל הנסיבות הרלוונטיות.

<#7#>

פסק דין

ערעור על גזר הדין מיום 8.7.12 שניתן על ידי סגן הנשיאה כב' השופט היימן בבית משפט השלום בראשל"צ בת"פ 36507-04-10.

נגד המערערים ואחר נוסף, הוגש כתב אישום המייחס למערער 1 עבירה של סיוע להתפרצות לדירה ואילו למערערים 2 ו-3 עבירה של ניסיון התפרצות לדירה.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודו המערערים, ביום 18.4.10 בשעה 12:00 לערך ניסו המערערים 2 ו-3 להתפרץ לדירת קרקע בבת ים בכך שבעזרת מברג ניסו לפתוח את דלת הזכוכית האחורית ואולם האזעקה החלה לפעול והם ברחו מהמקום. באותן נסיבות סייע המערער 1 יחד עם אחר, בכך שאבטח את המקום.

במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בבית משפט קמא, תוקן כתב האישום המקורי.

המערערים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן. באשר לענישה, הוסכם כדלקמן:

בעניינו של המערער 1, בכפוף לתסקיר חיובי תגביל עצמה התביעה לענישה של 6 חודשים מאסר בפועל שתיבחן אפשרות ריצויו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

בעניינו של המערער 2, הוסכם כי הוא יצרף ויודה בתיק נוסף ת"פ 29614-12-09 בית משפט השלום ת"א שעניינו התפרצות למקום מגורים, גניבה והחזקת רכוש חשוד כגנוב. לפי העובדות בהן הודה המערער 2, ביום 15.12.2009, בשעה 22:00, הוא התפרץ יחד עם אחר לדירה בת"א ונטל מתוכה תכשיטים, מחשב נייד ורכוש נוסף, רב ויקר ערך. בהמשך נתפסו המערער 2 ושותפו, נתפס הרכוש כולו, ובביתו של המערער נתפסו ארבעה מכשירי טלפון החשודים כגנובים. בנוסף צירף תיק נוסף ת"פ 9846-07-10 בית משפט השלום ת"א שעניינו החזקת סם לשימוש עצמי וזיוף תעודת זהות.

באשר לעונש, הוסכם כי התביעה תעתור למאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס, והסנגור יטען כרצונו.

בעניינו של המערער 3, הוסכם כי בכפוף לקבלת תסקיר חיובי תגביל עצמה המאשימה לשמונה חודשים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

לאחר שנתקבלו תסקירים בעניינים של המערערים, טענו הצדדים לעונש כאשר ביחס למערערים 1 ו-3 עתרה התביעה לענישה במסגרת הסדר הטיעון, המאמצת את הרף הגבוה.

תסקירי שירות המבחן המליצו על הטלת צו של"צ על כל אחד מהמערערים בהיקפים שונים.

גזר דינו של בית משפט קמא בעניינו של המערער 1

בעניינו של המערער 1, קבע בית משפט קמא כי המלצת שירות המבחן לעונש אינה מתקבלת על ידו, שכן שירות המבחן לא שם את הדגש הראוי על חומרת העבירה. אמנם מדובר בעבירת סיוע אך אין להקל ראש במי שנותן יד לזולתו ומסייע לו בביצוע עבירה חמורה של התפרצות לדירה. צויין כי על פי התסקיר המערער 1 נוקט בגישה מצמצמת באשר לאחריותו. לאור חומרת העבירה של התפרצות לדירה ציין בית משפט קמא כי הטלת עונש של מאסר בעבודות שירות כפי שעותרת המאשימה, היה בבחינת חסד עם המערער 1.

לאור זאת גזר בית משפט קמא על המערער 1 שישה חודשים מאסר לריצוי בעבודת שירות, חמישה חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 500 ₪.

טיעוני הצדדים בערעורו של המערער 1

בסופו של יום לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים העתירה של ב"כ המערער הינה להפחית את תקופת מעצרו מתקופת המאסר בפועל לריצוי בעבודת שירות.

ב"כ המשיבה, בהגינותה השאירה עניין זה לשיקול דעתנו.

דיון והכרעה בעניינו של המערער 1

עיון בגזר הדין מגלה כי בית משפט קמא לא התייחס כלל לעובדה כי המערער 1 היה נתון כחודש וחצי במעצר ותקופה ממושכת בתנאים מגבילים, וכן לא ציין מדוע בחר שלא להפחית את תקופת המעצר מתקופת המאסר בפועל, כפי שבדרך כלל מקובל.

משלא היתה התייחסות מפורשת לכך, השתכנענו כי יש מקום לפעול לפי הכלל ולהפחית את תקופת המעצר מתקופת המאסר בפועל בעבודת שירות.

לפיכך בעניינו של המערער 1 מתקבל הערעור במובן זה שמתוך שישה חודשים מאסר לריצוי בעבודת שירות יופחתו ימי מעצרו בתיק זה מיום 18/4-25/5.

המערער 1 יתייצב בפני הממונה על עבודת שירות ביום 23/12/12 שעה 08:00 על מנת לקבוע מועד ומקום ביצוע עבודת השירות.

גזר הדין בעניינו של המערער 2

בית משפט קמא פירט את העבירות בהן הורשע המערער 2 לאחר שצרף תיקים נוספים. בית שמפט קמא פירט את האמור בתסקירי שירות המבחן, ארבעה תסקירים שבסופם כאמור המלצה להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 370 שעות.

בית משפט קמא גם הזכיר את עדותה של אימו של המערער, אודות הקשיים שלו ועל השינוי המהותי שחל בו מאז ביצוע העבירות.

בית משפט קמא פירט בהרחבה את החומרה ביחס לעבירת ההתפרצות לדירה שיש בה משום פגיעה בזכות הקניין והפרטיות של בעלי הדירה. עוד צוין כי נוכח ההליך השיקומי שעבר המערער 2, שבא לידי ביטוי בתסקירים, עולה השאלה בגזירת העונש הראוי, אודות היחס בין חומרת העבירה לבין השיקום.

בית משפט קמא ציין כי במתח בין שני האינטרסים הללו גובר האינטרס הציבורי, ההגנה על הציבור על פני האינטרס האישי של הנאשם (עמ' 40 שו' 4-5). בית משפט קמא ציין כי בעניינו של המערער 2 מדובר במי שבהפרש של ארבעה חודשים בלבד ביצע עבירות שעניינן התפרצות לדירת מגורים כאשר לאחר שנתפס, ונעצר "מצא כי הדרך להימלט מאימת הדין היא הדרך הטיפולית בסיוע שירות המבחן. אין מקום ליתן לכך יד. יש להבהיר באופן נחרץ וחד משמעי כי התגובה העונשית לעבירות חמורות אלה היא החמרה בענישה" (עמ' 41 שו' 11-14).

בית משפט קמא ציין כי שיקולי שירות המבחן שונים משיקולי בית המשפט, הוא אינו מתעלם מהודיית המערער, מהחיסכון בזמן שיפוטי, מהעובדה כי הוא הפנים את חומרת מעשיו ומביע חרטה אך שיקול הגמול גובר על שיקולי הקולא. לפיכך גזר על המערער 2 - 18 חודשים מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו ומאסר על תנאי לתקופות שונות.

טיעוני הצדדים בערעורו של המערער 2

בהודעת הערעור וטיעוניו לפנינו מציין ב"כ המערער 2 כי בית משפט קמא שגה בכך שהוא דחה את המלצת שירות המבחן; לא העניק משקל ראוי להליך הטיפולי הארוך והפורה שעבר המערער במשך כשנתיים, במהלכו המערער היה נתון בתנאים מגבילים ולא הפר אותם; בית משפט קמא ביכר את עיקרון הגמול ולא העניק לעיקרון השיקום את המקום המכובד שניתן לו במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין; בית משפט קמא לא התחשב בנסיבות האישיות של המערער לרבות העובדה כי מדובר במאסר ראשון; בית משפט קמא הפלה את המערער 2 לעומת האחרים אשר זכו לעונשי מאסר קלים וקצרים בהרבה לעומתו.

בטיעונים לפנינו, התמקד ב"כ המערער 2 בכך שלא ניתן משקל כלל להליך השיקומי המוצלח שעבר המערער 2 ועל כן עותר הוא להשית על המערער מאסר בפועל לריצוי בעבודת שירות או לחילופין לקצר באופן משמעותי את אורך תקופת המאסר שהוטלה עליו.

ב"כ המשיבה סומכת את ידיה על גזר דינו של בית משפט קמא, מפנה לחומרה של העבירות בהן הורשע המערער 2, ובעיקר לעבירה של התפרצות לדירה שבוצעה עם אחר אותה צירף. בהקשר זה צויין כי מדובר בעבירה מתוכננת בצוותא עם אחר בה גנב המערער רכוש רב ויקר ערך אם כי הוא נתפס והושב לבעליו. זמן קצר לאחר מכן, כארבעה חודשים, ביצע המערער את העבירה של ניסיון התפרצות לדירה, ניסיון שלא צלח רק בשל העובדה שהאזעקה פעלה ולא בשל חרטה כלשהי. בנוסף הפנתה ב"כ המשיבה לכך שהמערער 2 הורשע בעבירות נוספות בין היתר בהחזקת סם לצריכה עצמית וציינה כי במהלך השנה האחרונה נפתחו נגדו תיקי מב"ד אם כי אלה לא הובאו לעיוננו ורק אחד מהם הוזכר על ידי שירות המבחן תוך שהשירות קיבל את הסברו של המערער כי אין לו יד באותה עבירה של החזקת סם.

ב"כ המשיבה ציינה כי לא נפלה טעות בגזר דינו של בית משפט קמא ובוודאי שלא טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

דיון והכרעה בעניינו של המערער 2

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ועיינו במסמכים השונים, שוכנענו כי יש מקום להתערבות מסויימת בגזר דינו של בית משפט קמא בעניינו של המערער 2.

נקדים ונאמר כי אנו תמימי דעים עם בית משפט קמא בדבר חומרת העבירה של התפרצות לדירת מגורים, ההיבטים השונים שלה והנזק שנגרם לקורבנותיה כמו גם לצורך בהטלת ענישה מרתיעה תוך העדפת עיקרון הגמול.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם לטעמנו ממספר נסיבות ושיקולים שלא ניתן להם המשקל הראוי בגזר דינו של בית משפט קמא.

בראש ובראשונה, לא יכולה להיות מחלוקת כי המערער 2 עבר הליך טיפולי ממושך למעלה משנתיים וחצי במהלכו היה בטיפול בשירות המבחן וכן בטיפול ביחידת "סמים לב". במהלך תקופה זו מסר בדיקות שתן נקיות, ועל אף מורדות ועליות בהליך הטיפולי, בסופו של דבר ההליך הוכתר כמוצלח.

בית משפט קמא, ובצדק לטעמנו, דחה את הדיונים דחיות רבות, קיבל ארבעה תסקירים אשר שיקפו את ההליך הטיפולי הממושך ולא בכדי. שיקום של נאשם צעיר, שמעולם לא ריצה מאסר בפועל, הינו אינטרס חשוב לא רק לנאשם עצמו אלא גם לציבור כולו.

עיון בגזר הדין מגלה כי בית משפט קמא לא נתן משקל בענישה, לפחות לא משקל ראוי לטעמנו, להליך השיקומי שעבר המערער, הליך שבית משפט קמא עודד וליווה.

עוד יש לציין כי מבלי לגרוע מחומרת העבירות נושא התיק שצורף מבית המשפט בת"א, הרי הרכוש כולו נתפס והוחזר לבעליו.

עוד יש לציין כי מדובר במערער צעיר שאין בעברו הרשעות קודמות וזהו מאסרו הראשון.

לאור המפורט לעיל אנו מחליטים לקבל את הערעור תוך מתן משקל מסויים להליך השיקום שעבר המערער 2 ומעמידים את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו על 14 חודשים בלבד.

שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

המערער 2 יתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל ביום 20/1/13 בכלא ניצן או במקום אליו מויין מיון מוקדם. עיכוב הביצוע של עונש המאסר בפועל, בתנאים שנקבעו עד כה.

גזר הדין בעניינו של המערער 3

בית משפט קמא פירט את האמור בתסקירים שהוגשו בעניינו של המערער 3. צויין כי הוא מטיל את האחריות לביצוע העבירה על החברה עימה התרועע, אינו בשל להירתם להליך טיפול ובסופו של יום שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית ועתר להטיל עליו צו של"צ.

בית משפט קמא ציין כי בעניינו של מערער זה, הוא התלבט רבות. לכאורה, מדובר במי שעובד לפרנסתו, מקיים זוגיות, מנסה לבנות עצמו באופן נורמטיבי ולכן השתת מאסר בכליאה תסכל דרך חיובית זו. ואולם, בית משפט קמא התרשם כי מהתסקירים עולה שמדובר בפסאדה שאינה מבטאת חזות אמיתית ונכונה.

עוד ציין כי התסקירים בעניינו אינם חיוביים למרות זאת המאשימה הגבילה את עצמה לעתירה של מאסר למשך שמונה חודשים. באשר לשיקולים לקולא, צויין כי מדובר באדם צעיר, שעברו הפלילי הינו מתקופת היותו קטין, שרת שירות צבאי מלא, מתעתד להתחתן עם בת זוגו, מפרנס את אביו החולה, היה נתון במעצר כחודש וחצי והיה נתון בתנאים מגבילים תקופה ממושכת.

בית משפט קמא השתכנע כי בכל הנסיבות לקולא יש אך כדי להביא להקלה בעונש המאסר שירוצה בכליאה מהעונש לו עתרה התביעה. לפיכך גזר על המערער 3 שישה חודשים מאסר בפועל בכליאה בניכוי תקופת מעצרו ומאסר על תנאי.

טיעוני הצדדים בערעורו של המערער 3

מטעם המערער 3 נטען בהודעת הערעור כי שגה בית משפט קמא כאשר גזר עליו עונש לריצוי מאחורי סורג ובריח, בשים לב לעובדה כי מדובר בניסיון לביצוע עבירה, לאור נסיבותיו האישיות, ההודאה והחרטה, כמו גם הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה באפריל 2010 כאשר בכל התקופה הזאת עבד ועדיין עובד המערער במקום קבוע, והוצג גם מסמך המתעד את שביעות הרצון של מעסיקו ממנו.

בטיעוניו לפנינו מציין ב"כ המערער 3 כי לאור העבר הרחוק של המערער, מאז היותו קטין, כשבינתיים נשפט על עבירה שבוצעה בשנת 2009 למאסר על תנאי, שאינה רלוונטית לענייננו, לא נכון להורות על מאסרו בכליאה אף לא לתקופה קצרה של ארבעה וחצי חודשים כשממילא מתוך תקופה זו ינוכה לו שליש.

ב"כ המערער 3 מציין כי לא ניתן משקל ראוי לנסיבות המיוחדות של המערער, לרבות השירות הצבאי המלא ששירת למרות העבר הפלילי כקטין, היציבות התעסוקתית מאז החל ההליך בתיק זה, העובדה כי הוא מנהל קשר זוגי ועתיד להינשא לזוגתו כמו גם העזרה שלו בפרנסת משפחתו.

ב"כ המערער 3 מציין כי המערער 3 מבקש להטיל עליו שישה חודשים מאסר לריצוי בעבודת שירות, שהינה תקופת מאסר ארוכה יותר והינה מאזנת בין חומרת העבירה לבין הנסיבות לקולא, תוך שהוא מציין כי מדובר בעבירה של ניסיון להתפרצות בלתי מתוחכם, שלא צלח.

בנוסף מציין ב"כ המערער 3 כי הענות לעתירתו, תיצור מדרג ענישה נכון בינו לבין המערער 1 בהנחה שבית משפט זה יפחית את תקופת מעצרו, כפי שמקובל לעשות.

ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור ומציינת כי מדובר בגזר דין שהינו בתוך מתחם הסדר הטיעון וכן מציינת כי התסקירים שהוגשו בעניינו אינם תסקירים חיוביים ובכל זאת בבית משפט קמא עתרה התביעה לעונש לו הוסכם במסגרת ההסדר, ובית משפט קמא לא אימץ את הרף הגבוה.

דיון והכרעה בעניינו של המערער 3

כמו בית משפט קמא שהתבלט רבות בעניינו של המערער 3, אף אנו התלבטנו וזאת מחד נוכח העובדה כי מדובר בעונש שנגזר על המערער במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, כאשר גזר הדין אינו מאמץ את הרף הגבוה.

למרות האמור לעיל, כפי שנקבע בפסיקה "לא ניתן לשלול מהנאשם את האפשרות לערער על העונש שהוטל עליו אף אם עונש זה הושת בהתאם לטווח המוסכם בהסדר הטיעון" (ע"פ 1421/10, פלוני נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 18.7.12, בפיסקה 20 לפסק הדין).

נראה לנו כי הטלת עונש מאסר בכליאה, לראשונה בחייו של המערער שהינו צעיר, לתקופה קצרה מאוד מבחינה מעשית, לא תשיג את מטרת הענישה גם לא את הגמול.

לטעמנו, ענישה לתקופה ממושכת יותר, של שישה חודשים מאסר בפועל לריצוי בעבודת שירות, ללא ניכוי תקופת מעצרו וללא ניכוי שליש, תבטא מחד ענישה מוחשית וממשית, ומאידך תאפשר לו להמשיך את אורח חייו הנורמטיבי, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן.

בנוסף ומבלי לגרוע מחומרת העבירה בה הורשע המערער 3, מדובר בניסיון להתפרצות לדירה, כאשר מעצם טיבה של עבירה זו הנזקים הרבים אליהם התייחס בית משפט קמא בצדק, הנגרמים לקורבנות עבירות התפרצות לדירה, לא התקיימו בענייננו.

הטלת עונש שכזה, משקפת את חלקו של המערער 3 ביחס לחלקם של הנאשמים האחרים בכתב האישום.

לפיכך אנו מקבלים את הערעור בעניינו של המערער 3, ובהתאם להסכמתו, מורים כי ירצה שישה חודשים מאסר בפועל בעבודת שירות לפי חוות הדעת של הממונה שניתנה בתיק.

המערער 3 יתייצב לפני הממונה ביום 23.12.12 בשעה 08:00 על מנת שייקבע מקום ומועד לריצוי העונש.

שאר חלקי גזר הדין בת"פ 36507-04-10 בית משפט השלום בראשל"צ יעמדו בעינם.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"ג, 19/12/2012 במעמד הנוכחים.