התובעת 1-3 הגישו כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום הסך של 2,379,765 ₪, בגין חובות נטענים של חברת אקסלרוד יאיר חומרי בניין בע"מ (להלן: חברת אקסלרוד) כלפי התובעות, להם ערב הנתבע באופן אישי.

1. התובעת 1 הינה חברה שעיקר עיסוקה בתחום הייבוא והשיווק של ברזל לבניה.

התובעת 2 הינה חברה שעיקר עיסוקה בייצור מסמרים, רשתות וחוטי מתכת.

התובעת 3 הינה חברה שעיקר עיסוקה בייצור רשתות ברזל ומוצרי פלדה.

(להלן: התובעות)

1. הנתבע היה המנהל והבעלים של חברת אקסלרוד, ביחד עם רעייתו איטה אקסלרוד. חברת אקסלרוד עסקה בשיווק ומכירה של חומרי בניין, כלי עבודה, מוצרי אינסטלציה, ציוד פרזול ועיבוד מתכת וברזל.

ביום 22.4.10 ניתן צו פירוק קבוע לחברת אקסלרוד על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (נספח 2 לכתב התביעה).

1. בשנת 2004 התקשרו התובעות עם חברת אקסלרוד בהסכם לאספקת מוצרים שונים, הכוללים רשתות ומוצרי ברזל ופלדה לבניה. במעמד ההסכם חתם הנתבע בשם חברת אקסלרוד על שלושה כתבי התחייבות מתמדת ובלתי חוזרת (נספח 5 לכתב התביעה).

במהלך השנים 2008-2009 רכשה חברת אקסלרוד מהתובעות מגוון מוצרים במסגרת ההתקשרות בין הצדדים.

1. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן וביום 21.9.11 דחתה כב' הרשמת יפעת ביטון את טענותיו כנגד תובעת 2 וניתן פסק דין חלקי, לטובתה בסך של 882,870 ₪. עוד נדחו טענותיו לקיזוז בגין נזקים שנגרמו לטענתו לחברת אקסלרוד על ידי תובעת 1.

באשר ליתרת סכום התביעה, ניתנה לנתבע רשות להתגונן בענין טענתו לפיה לא סופקו מלוא הטובין נשוא התביעה (לאחר שדרישתו לקבל תעודות משלוח במסגרת הליך הבר"ל לא נענתה) ובענין טענתו כי כתב הערבות בו מחזיקה תובעת 3 אינו תקף.

טענות התובעות

1. התובעות טוענות כי במהלך השנים 2008-2009 נהגו לספק טובין לחברת אקסלרוד. לטענתן, החברה קיבלה את כל הסחורה שהוזמנה על ידה בהתאם למפורט בחשבוניות המס ובתעודות המשלוח. עוד נטען כי התובעות מהנתבע, על חשבון החוב, המחאות של חברת אקסלרוד אולם המחאות אלו לא כובדו מחמת העדר כיסוי מספיק או מחמת הגבלת החשבון.
2. לטענת התובעות, במהלך השנים 2008-2009 רכשה מהן חברת אקסלרוד מוצרים שונים ונותרה חייבת לתובעת 1 סך של 1,203,217 ₪ ולתובעת 3 סך של 293,678.30 ₪.

טענות הנתבע

1. הנתבע מכחיש את החוב המיוחס לחברת אקסלרוד; לטענתו, חלק ניכר מן הסחורה נשוא החשבוניות שהציגה התובעת 1 לא סופקה בפועל למקום עסקה של החברה; מרבית תעודות השקילה בגין הסחורות לא נחתמו על אף כי מדובר בנוהג מקובל בקרב העוסקים בתחום, ותעודות המשלוח לא נחתמו על ידי האדם המוסמך מטעם חברת אקסלרוד.
2. הנתבע מדגיש כי רק חשבוניות שאושרו ונחתמו כדין יש בהן כדי לחייב את החברה ואף אותו כערב אישית. על כן, לטענתו, לא ניתן לראות כראיה למסירת הסחורה או כאישור על לקבלתה חשבוניות שאינן חתומות וחשבוניות שלא אושרו על ידי מי מעובדי החברה המורשים. לגירסתו, חלק ניכר מהחשבוניות אינן נושאות את חותמת החברה או את חתימת מי משני המורשים היחידים לחתום על תעודות המשלוח, דהיינו הנתבע ומר חאלד מחמיד. כמו כן נטען כי חלק מהחשבוניות אינן נושאות את פרטי אישור קבלת הסחורה במלואם וכמוסכם, ובכלל זאת לא צוין שמו המלא של מקבל הסחורה, מספר תעודת הזהות, מקום הפריקה וחתימת המקבל.
3. הנתבע מתכחש גם לחוב הנטען כלפי התובעת 3 וטוען כי מרבית המוצרים נשוא החשבוניות שהציגה התובעת 3 לא סופקו בפועל ולא נתקבלו על ידי האדם המוסמך מטעם החברה לקבלם. עוד נטען כי התגלו מעשי גניבה רבים המסבירים את המחסור שבין כמות הטובין נשוא החשבוניות לבין הטובין המצויים בידי החייבת בפועל. לגירסתו, נהגיה של התובעת 3 שיתפו פעולה עם עובדי החברה במעשי הגניבה הללו.
4. הנתבע מציין כי כרטסות הנהלת החשבונות עליהן נסמכות התובעות לביסוס התביעה, נערכו על ידי התובעות והן נשלטות על ידן באופן שיש באפשרותן לערוך את הכרטסות על מנת להתאים את הנתונים המופיעים בהן לגירסתן.

כתב הערבות

1. ביום 19.9.04 חתם הנתבע בשם חברת אקסלרוד על שני כתב התחייבות מתמדת ובלתי חוזרת, האחד כלפי התובעת 1 והשני כלפי התובעת 3, לסילוק חוב שיצטבר ב'חשבון הקניות' מפעם לפעם, כאשר במקרה של פיגור בתשלום יתווספו לסכומי הקרן שיעורי ריבית חריגה הנהוגים בבנק לאומי (נספח 3 ו- 5 לכתב התביעה בהתאמה). בנוסף הצהיר הנתבע בכתבי התחייבות, בשם החברה, כי יתרת החוב כפי שהיא מופיעה בהנהלת החשבונות של התובעת 1 והתובעת 3 בהתאמה תהא ראיה לכאורה לנכונותה.

בחציו השני של כתב ההתחייבות הנ"ל, בשולי המסמך, מצוי כתב ערבות שנחתם על ידי הנתבע באותו המועד, ובו מפורטת הצהרת הנתבע כלפי התובעת 1 (ובהתאמה כלפי התובעת 3) לערוב בערבות אישית מלאה לקיום כל התחייבויותיה של חברת אקסלרוד הנסקרות בכתב ההתחייבות, באופן שאם לא תשלם החברה את חובה בהתאם לתמצית החשבון המנוהלת אצל התובעת 1 (ובהתאמה התובעת 3) התחייב הנתבע לפרוע את החוב מיד לאחר קבלת הדרישה לכך.

תוקפו של כתב הערבות כלפי התובעת 3

1. לטענת הנתבע, כתב הערבות עליו חתם כלפי התובעת 3 לא השתכלל בשל העדר חתימת רעייתו איטה אקסלרוד על המסמך, כמוסכם בין הצדדים, וכפי שניתן להיווכח מנוסח כתב הערבות שנכתב בלשון רבים המצביע לשיטתו על הדרישה לחתימה נוספת.

בנוסף טוען הנתבע כי העדר חתימת רעייתו על כתב הערבות מלמדת על הפטרתה כערבה להתחייבויות חברת אקסלרוד, ובנסיבות אלו מופטר אף הוא כערב הנוסף מכוח סעיף 55 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

1. התובעות מכחישות את גירסת הנתבע בדבר הסכמה או דרישה לחתימה נוספת על כתב הערבות. לעמדתן, הנתבע חתם על טופס כתב ערבות סטנדרטי שנוסח כמקובל במערכת יחסים עסקית בין ספק ללקוח, כפי שניתן להתרשם מכתבי ערבות אחרים שצירפו התובעות לתצהיריהן. משום כך, לטענתן, לא ניתן לייחס משמעות ללשון הרבים שננקטה בכתב הערבות באופן המעיד לכאורה על דרישה לחתימת נוספת. זאת ועוד נטען כי התנהגות הצדדים והמשך יחסי המסחר ביניהם מלמדים על כך שלא היתה דרישה לחתימה נוספת, שאם לא כן, הרי שהתובעת 3 לא היתה מספקת לחברת אקסלרוד סחורה בשווי של מיליוני שקלים במשך 5 שנים.
2. אני סבורה כי טענת הנתבע כנגד תוקפו של כתב הערבות עליו חתם כלפי התובעת 3 – דינה להידחות. לטעמי, העובדה כי כתב הערבות נוקט בלשון רבים כשלעצמה, אינה מביאה למסקנה בנסיבות שיפורטו כי תוקפה של הערבות הותנה בחתימתה של ערבה נוספת.
3. הנתבע סומך טיעונו זה על פסק הדין בעניין ע"א 610/68 הראסטל נ' עטרת הברית, פד"י כ"ג(1) 410, 417. איני סבורה שיש בהלכה זו כדי לסייע לנתבע; פסק הדין הראסטל עניינו בהסכם בו התחייבו 3 חייבים כלפי נושה אך רק שניים מהם חתמו על ההתחייבות, ובנסיבות אלו נטען כי בהעדר החתימה של החייב השלישי ההסכם לא קיבל תוקף חוקי. בית המשפט העליון קיבל את הטענה ופסק כי "אם אדם פלוני חתם על מסמך חוזי, המנוסח בלשון המתחזה להטיל עליו, ביחד עם אחר או עם אחרים, חבות מאוחדת ונפרדת כלפי הנושה, ולאחר מכן הסתבר כי 'החייבים' האחרים, או מי מהם לא חתמו, כי אז יהיה פטור - ויהיו פטורים גם החותמים האחרים - מהחבות הנדונה. טעמה של ההלכה הזאת הוא, כי במצב דברים שכזה, עשויה להיפגם זכות ההשתתפות, שהייתה קמה לטובת החייב שחתם, היא הזכות לחזור על מספר מסוים של בני אדם באשר להשתתפותם בסכום שנאלץ לשלם לנושה יתר מעל לחלקו בחבות הנדונה".
4. הלכת הראסטל יושמה לעניין ערבים ובעניין רע"א 574/89 יצחק יריב נ' דניאל שטינברג (דינים עליון, ט"ו, 849) נקבע כי יש לבחון האם הערב הנוסף ידע על העדר החתימה הנוספת והאם הוא ויתר על הטענה שחתם בתנאי שגם השני יחתום.
5. כתב הערבות לתובעת 3 אינו נוקב בשמה של גב' אקסלרוד אך הוא מנוסח בלשון רבים.

הנתבע לא שכנע אותי כי נדרשה חתימתה של גב' אקסלרוד על כתב הערבות; העובדה כי כתב הערבות מנוסח בלשון רבים אינה מלמדת כי נדרשה חתימת ערבות נוספת. ניסוח בלשון רבים יכול ויכוון להתחייבות של יחיד וזוהי צורת לשון נפוצה ומקובלת.

אדרבה, בפתח כתב הערבות סומנו 3 תיבות שבהן ניתן למלא את פרטי הערבים ובסיומה הותוו שלושה מקומות לחתימת הערבים. כך, שאם אלך לשיטת הנתבע ואניח כי לשון הרבים בכתב ערבות מעידה על דרישה לערב נוסף, הרי שלפי חזות המסמך בלבד - כמתואר לעיל, נדרשו אפוא שלושה ערבים ולא שניים בלבד. וברי כי גם לפי שיטת הנתבע לא היה די בהחתמת רעייתו על מנת להקנות תוקף לכתב הערבות.

זאת ועוד הפרשנות שמנסה הנתבע לייחס לכתב הערבות איננה מתיישבת עם מכלול הראיות שהוצגו בפני.

מנהל התובעת 3, מר גורג' אנטון, מכחיש בתצהירו את הטענה כי ביקש מהנתבע חתימה נוספת על כתב הערבות של רעייתו איטה, או של אדם אחר. מנהל התובעת 3 נחקר וגרסתו לא נסתרה. הנתבע מנגד לא הביא כל תימוכין לגירסתו בדבר דרישת התובעת 3 לחתימה נוספת על כתב הערבות. הנתבע לא הבהיר ולא פירט מתי הוסכם לגירסתו כי הוא ורעייתו איטה יערבו להתחייבויות החברה, והאם היתה זו הסכמה בכתב או בעל פה. כאשר נשאל בחקירתו בעניין זה התחמק והשיב כי אינו זוכר (עמ' 20 לפרוטקול). לכך מתווספת התנהגותו של הנתבע, אשר מעיד כי כלל לא ידע את רעייתו בדבר דרישת התובעת 3 לחתימה על כתב ההתחייבות והוא המשיך ביחסי המסחר גם ללא חתימה (סעיף 36 לתצהירו).

הנתבע אף לא טוען כי התריע בפני התובעות על כך שחסרה חתימתה של הערבה הנוספת והמשיך כמנהל חברת אקסלרוד להזמין מוצרים מן התובעת 3 וגם בכך יש כדי לפגום בגרסתו.

לאור האמור אני דוחה את הטענה כאילו הוסכם בין הצדדים כי תוקפה של הערבות הותנה בחתימתה של גב' אקסלרוד.

1. למעלה מן הצורך אציין כי גם אם הנתבע היה מוכיח טענתו כאילו נדרשה חתימת ערבות נוספת, עדין היה מקום לדחות את טענתו כאילו הערבות חסרת תוקף; התנהגות הנתבע כמפורט לעיל והעובדה כי המשיך להזמין סחורה מן התובעת 3 מלמדת כי הוא ויתר על טענתו כאילו התחייבותו תלויה בחתימה הנוספת.

אופן החתימה בעת קבלת הסחורה

1. הנתבע טען בתצהיר עדות ראשית מטעמו כי רק חשבוניות החתומות על ידו או על ידי מר חאלד מחמיד, בצירוף חותמת החברה, והנושאת את פרטי אישור קבלת הסחורה נחשבות כתעודת משלוח מאושרת ויש בהן כדי לחייב את חברת אקסלרוד (סעיף 4).
2. התובעות טוענות בסיכומיהן להרחבת חזית, ולגישתן, הנתבע העלה לראשונה בתצהירו את הטענה כי המורשים היחידים לקבלת סחורה בשם חברת אקסלרוד היו הוא ומר מחמיד בצירוף חותמת החברה. עוד מוסיפות התובעות כי טענה זו קרסה עת הוכח שגם רעייתו של הנתבע היתה מורשית לקבל סחורה, וכאשר נסתרה הטענה בדבר דרישה לחותמת החברה כפי שניתן להיווכח מתעודות המשלוח.

מעבר לכך טוענות התובעת כי אופן ההתנהלות הפנימית של חברת אקסלרוד אינה יכול לשמש ראיה כנגד התובעות אשר סיפקו את הסחורה לחברה. אילו סבר הנתבע כי מי מעובדי חברת אקסלרוד קיבל את הסחורה שלא כדין תוך חריגה מסמכות יכול היה להגיש הודעת צד ג'.

תעודות המשלוח וקבלת הטובין מהתובעת 1

21. הנתבע אינו טוען כנגד תעודות המשלוח החתומות 7081, 7995, 8520, 5497, 8848, 40582, 9076, 9180, 9168, 9275, 9274, 9426, 9766 והוא כופר בכשירות חלק מתעודות המשלוח שצורפו לתצהירי התובעות כמפורט להלן.

22. לטענת הנתבע (סעיף 19 לתצהיר), תעודות המשלוח מס' 7445, 7955, 40144 ו- 40384 המסתכמות בסך 495,984 ₪ - אינן חתומות, ולפיכך לא ניתן לראות בהן אישור לאספקת הסחורה. על כן לשיטתו יש להפחית מסכום החוב הנטען את עלות הסחורה נשוא תעודות משלוח אלו ובסה"כ יש להפחית מסכום התביעה סך של 495,984 ₪.

ראשית יצוין כי העובדה שתעודות המשלוח אינן חתומות אינה פוסלת את כשירותן לשמש כראיה. יחד עם זאת הנטל על התובעת להוכיח כי הסחורה אכן סופקה בפועל במיוחד כאשר מרבית תעודות המשלוח שצורפו נושאות חתימה והן מלמדות כי שיטת העבודה שנהגה בין הצדדים חייבה חתימה על תעודות המשלוח.

נוכח הכחשת הנתבע כי הסחורה התקבלה, מוטל הנטל על התובעת להוכיח כי חרף העדר חתימת הנתבע או נציג חברת אקסלרוד על גבי תעודת המשלוח, הסחורה המופיעה בהן התקבלה.

התובעת לא מצאה לנכון להביא לעדות בבית המשפט את מובילי הסחורה, הנהגים או מקבלי הסחורה. עדותו של מנהל התובעת 1 אינה מרפאה כשל זה. בחקירתו הנגדית העיד כי כאשר הפריקה נעשתה בשעות הלילה ומעבר לשעות העבודה הרגילות, הוא נהג לקבל אישור טלפוני מהנתבע לאפשר את פריקת הסחורה ללא חתימה על תעודת המשלוח (עמ' 17 לפרוטוקול). טענה זו נטענה על ידו לראשונה בחקירתו הנגדית, והוא לא שכנע אותי כי אכן נערך סיכום שכזה. עוד טען מר פהימי בחקירתו כי בידו העתק חתום של תעודה 40144. תעודה זו לא הוגשה על ידו עד למועד חקירתו וגם לא לאחריה.

משלא הוגש לעיוני מסמך כלשהו המתעד את אספקת הסחורה נשוא התעודות הלא חתומות, ובהעדר אסמכתא אחרת שיש בה כדי להעיד על קבלת הסחורה, ובהעדר עדות מפורשת של הנהגים הרלוונטיים, המסקנה הינה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה.

23. התובעות טוענות בסיכומיהן כי חברת אקסלרוד שילמה בעבור אותן תעודות משלוח ועל כן עצם התשלום בפועל והעברת ההמחאות מלמד כי הסחורה התקבלה. התובעת מפנה לתמיכת טענתה לכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה על ידה לכתב התביעה (סעיפים 12, 23 לסיכומים). התובעת מציינת כי תעודות משלוח אלו שולמו ביחד עם תעודות משלוח אחרות (חתומות) בתשלומים שונים.

24. יתכן כי התשלומים שביצעה חברת אקסלרוד יכלו לסייע לתובעות לביסוס הטענה בדבר קבלת הסחורה, ואולם התובעת לא הציגה בפני תשלומים אלו, ולא צירפה את העתקי השיקים, קבלות או אישורי תשלום. מכרטסת הנהלת החשבונות לבדה לא ניתן להסיק כי תשלום ששולם מיוחס לתעודות המשלוח שבמחלוקת, בפרט כאשר התובעת לא טרחה להפנות למועדים המדויקים בכרטסת שם נרשם התשלום הנטען.

בנסיבות אלו לא ניתן ללמוד מכרטסות הנהלת החשבונות כי החשבוניות המשויכות לתעודות המשלוח הלא חתומות נפרעו ואין בכרטסת כדי להשלים את החסר הראיתי לעניין אספקת הסחורה.

25. תעודת משלוח 7445 מיום 30.3.08 הינה בסך 145,555 ₪.

תעודת משלוח 7955 מיום 16.6.08 שצורפה לתצהיר התובעת מטושטשת ולא ניתן לדעת מה סכומה. על פי חשבונית מס 10381 מיום 30.6.08 סכומה 174,600 בצירוף מע"מ- סך של 191,663 ש"ח

תעודת משלוח מס' 40384 מיום 27.4.09 הינה בסך 83,599 ₪.

תעודת משלוח 40144 מיום 6.2.09 הינה בסך 90,560 ₪.

סה"כ סכום תעודות המשלוח הינו 511,377. סכום זה יש להפחית מהסכום הנתבע, לאחר שהתובעת לא הוכיחה כי הסחורה סופקה.

26. הנתבע טוען (סעיפים 20-21 לתצהיר) כי תעודות המשלוח 7225 - נספח 1, 8294 - נספח 11, 9168 – נספח 22, 9040 - נספח 19 - החותמות על שם "חמדה" וכן תעודות המשלוח 7318 - נספח 3, 7989 - נספח 8, 8618 - נספח 13, 9209 - נספח 23 - החתומות על שם "לילך" – לא נחתמו על ידי האדם שהיה מוסמך לקבל את הסחורה בחברה. הנתבע מאשר כי עבדו בחברת אקסלרוד מזכירות בשם חמדה ולילך, אך לטענתו הן לא היו מוסמכות לחתום על תעודות המשלוח, או לקבל סחורה. לפיכך טוען הנתבע כי יש להפחית מסכום התביעה סך של 1,646,201.

27. התובעות דוחות טענה זו, ולעמדתן, אין בסיס לטענת הנתבע לפיה הוסמכו עובדים מסוימים לקבל את הסחורה בחצרי חברת אקסלרוד וכי התנהגות הצדדים מוכיחה כי לא היתה כל דרישה לחתימה של אדם נוסף. התובעות מוצאות חיזוק לטענתן בתעודות המשלוח של התובעת 2 שצורפו כנספח 10 לכתב התביעה, שחלקן נחתמו על ידי "לילך" או "חמדה" ולגביהן לא העלה הנתבע כל טענה בדבר העדר סמכות לקבל את הסחורה בשם החברה בבקשת הרשות להגן. למעלה מזאת טוענות התובעות כי אין התובעת 1 אחראית לעובדיה של חברת אקסלרוד ולחריגה נטענת מסמכויות החברה.

עוד מוסיפות התובעות כי תעודות אלו נחתמו ונמסרו לחברת אקסלרוד עוד בשנת 2008 והנתבע לא העלה כל טענה באשר לתעודות משלוח אלו ובאשר לחשבוניות שנמסרו לו על בסיס תעודות אלו.

28. אין בידי לקבל את טענת הנתבע בנוגע לתעודות המשלוח החתומות על ידי לילך וחמדה; הנתבע לא טרח לזמן את לילך או את חמדה שחתימתם נחזית על תעודות משלוח כדי לתמוך בטענה כי החתימות אינן שלהן, וטענה זו נותרה ללא כל ביסוס. הנתבע גם לא זימן למתן עדות מטעמו את מר חאלד שיכול היה לשפוך אור על סוגיית נוהל קבלת הסחורה ולתמוך בגרסתו.

הנתבע לא הוכיח כי דרש מן התובעת לספק סחורה לו או למר חאלד בלבד וכי הבהיר לתובעת בטרם אספקת הסחורה, מיהם הגורמים המוסמכים לקבל בשם החברה את המשלוחים. בנסיבות אלו אין מקום להטיל על השליח שמוסר את הסחורה שהוזמנה נטל לברר האם מקבל הסחורה הוא המוסמך לחתום על קבלתה ואין לדרוש ממנו כי יכיר את הנהלים הפנימיים של חברת אקסלרוד בדבר הרשאת החותם לחתום על תעודת המשלוח.

משמצאתי כי לא הוכח שחברת אקסלרוד הבהירה לתובעות מיהם מורשי החתימה על תעודות המשלוח, הרי כי כל מי שנחזה להיות עובד החברה, מוסמך לקבל את המשלוחים מטעמה.

לנימוקים אלו יש להוסיף את העובדה כי חברת אקסלרוד לא טענה בזמן אמת כנגד תעודות משלוח אלו ולא השיגה כנגד התשלום הנדרש ממנה. אדרבה, ביום 2.4.06 פנה הנתבע למנהל התובעת 1 (נספח 6 לכתב התביעה) וביקש דחייה בתשלום החוב של חברת אקסלרוד כלפיה.

הנתבע התבקש בחקירתו להסביר את הצהרתו בסעיף 18 ובהמשך בסעיף 24 לתצהירו, לפיה מרבית הסחורות שסיפקה התובעת 1 לא התקבלו או התקבלו חלקית, ולתשובתו הוא "לא יודע, הסידורים של המספרים אני לא מעורה" (עמ' 26 לפרוטוקול). הנתבע או מי מחברת אקסלרוד לא פנו לתובעות במשך התקופה כולה בטענה כי אספקת הסחורה מתקבלת בחצרי החברה מבלי שאדם מוסמך חתם על תעודת המשלוח, והעלאת הטענה בשלב זה מעלה ספק רב באמינותה.

29. לטענת הנתבע (סעיף 22 לתצהיר), החתימה המופיעה בתעודות משלוח 7349 – נספח 4 (שם לא ברור), 7467 – נספח 5 (סעיד), 7561 – נספח 6 (עבד), 7711 – נספח 7 (סעיד), 7955 – נספח 8 (עבד), 7856 – נספח 8 (אחמד), 8072 – נספח 9 (עבד), 8148 – נספח 10 (שם לא ברור), 8310 – נספח 11 (שם לא ברור), 8636 – נספח 14 (עבד), 8681 – נספח 15 (עבד), 4795 – נספח 16 (אין חתימת לקוח, תעודות משלוח של יהודה פלדות בע"מ), 5497 – נספח 17 (חתימה ללא שם, משלוח של יהודה פלדות בע"מ) ו- 9159 – נספח 21 (אחמד) - אינה חתימה של מורשה חתימה לקבלת סחורה מטעם חברת אקסלרוד. לפיכך לשיטתו יש להפחית מסכום התביעה, את עלות הסחורה בתעודות משלוח אלו, סך של 2,264,064 ₪. הנתבע הוסיף בסיכומיו כי התובעות לא הביאו לעדות בבית המשפט את הנהג אחמד שחתימתו מופיעה לכאורה על תעודות המשלוח, חרף היותו עד מפתח להבנת ההתנהלות בעת קבלת הסחורה.

30. מנגד, טוענות התובעות כי תעודות משלוח אלו נחתמו על ידי נציג או עובד של חברת אקסלרוד שקיבל את הסחורה שסופקה ובהתאם הונפקו לחברת אקסלרוד חשבוניות מטעם התובעת 1 בגין אספקת הסחורה, ואלו נרשמו בכרטסת הנהלת החשבונות ובגינן נמסרו לתובעת 1 המחאות של חברת אקסלרוד.

להמחשת טענתן מפנות התובעות לתעודת משלוח מס' 7349 מיום 30.3.08 (נספח 4 לתצהיר) שקשורה לחשבונית מס' 10125 יחד עם תעודת משלוח מס' 7445 שנרשמה בכרטסת הנהלת החשבונות של חברת אקסלרוד בתאריך 30.3.08, וטוענת כי על חשבון אספקת הסחורה נמסרו לה המחאות כמפורט בכרטסת.

31. גם בעניין תעודות משלוח אלו לא הוכיח הנתבע את טענתו, כאשר לא השתכנעתי כי הוא דרש מהתובעת לספק את הסחורה לנציגים המורשים בלבד וכאשר חברת אקסלרוד בזמן אמת לא השיגה כנגד תעודות המשלוח והחשבוניות.

32. בהקשר זה העלה הנתבע טענת הגנה נוספת המבוססת על העובדה כי בתעודות המשלוח לא צוינו פרטי המקבלים מטעם החברה, על אף שעל פי הטופס הם נדרשים לרישום פרטים אלו. גם טענה זו אין בידי לקבל; הנתבע לא הביא ראיות כלשהן לתמיכה בטענה לפיה לא קיבל את מלוא הסחורה המפורטת בתעודות המשלוח ואשר ערכה מתבטא בחשבוניות המס שצורפו על ידי התובעות.

העובדה שתעודת המשלוח לא מולאה עד תומה אינה מאיינת את טענת התובעת לאספקת הסחורה.

33. לטענת הנתבע (סעיף 23 לתצהירו) הוא אינו מכיר את תעודת משלוח 40456, זו אינה חתומה כלל והמדובר בניסיון לחיבו בסכומים עבור סחורה שלא קיבל. על כן לשיטתו יש להפחית מסכום התביעה סך של 84,526 ₪.

34. התובעת טוענת כי תעודה זו אינה חתומה שכן מדובר בהעתק משוחזר של התעודה שסופקה לחברת אקסלרוד ביום 15.6.09 על ידי התובעת 1 ישירות ממסגריית אל-שורק. התובעת מציינת כי הסחורה סופקה ישירות ממסגריית אל-שורק לחברת אקסלרוד ביום 15.6.09 ולאחר מכן חברת אקסלרוד נכנסה להליכי חדלות פירעון. הנתבע הודה בחקירתו הנגדית כי התובעת 1 סיפקה לו לעיתים סחורות מידי צד ג' כגון מסגריית אל שורוק (עמ' 27 לפרוטוקול).

35. לאור האמור התובעות סיפקו הסבר מתקבל על הדעת לכך שלא הוצג המקור של תעודות המשלוח 40456, והנתבע מאידך לא שיכנע אותי כי הסחורה לא סופקה לו. על כן גם טענה זו של הנתבע יש לדחות.

תעודות המשלוח וקבלת הטובין מהתובעת 3

36. לטענת הנתבע (סעיף 26 לתצהיר), תעודות המשלוח מס' 4831 ו- 4855 - לא נחתמו על ידי האדם המוסמך לקבלן מטעם החברה. עוד טוען הנתבע (סעיף 27 לתצהיר), כי תעודות המשלוח מס' 4819, 4877, 4883 ו- 40082 – לא נחתמו על ידי האדם המוסמך לקבלן מטעם החברה.

הנתבע מפנה לעדותו של מנהל התובעת 3, מר אנטון, שאישר בתשובתו כי אפשרות שהסחורה לא סופקה ללקוח במידה ותעודת משלוח לא נחתמה "יש סבירות כזו. לא 100%", ועוד הוסיף כי "אם תעודות המשלוח לא היו עונות לדרישות המזמין הוא לא היה צריך לשלם אותם. אם משהו לא מקובל עליו" (עמ' 16 לפרוטוקול).

37. תעודות המשלוח 4831 מיום 21.1.09 חתומה על ידי "לילך" ומתחת שמה מופיע אף שמו של אחמד, ותעודת משלוח 4819 מיום 15.1.09 שעל גביה חתימה לא ברורה ומתחתיה מצוין שמו של אחמד (נספח א' לתצהיר מנהל התובעת 3), ובגינן הונפקו שתי חשבוניות מס 10049 מיום 26.1.09 על סך 39,763 ₪ ו- 10023 מיום 15.1.09 על סך 33,138 ₪. חברת אקסלרוד שילמה לתובעת 3 שלוש מחאות 2318, 2317 ו- 2319 בסכום כולל של 72,901 ₪ (צורפו כנספח א' לתצהיר) וכמפורט בכרטסת הנהלת החשבונות. השיקים חוללו לאחר הגבלת חשבונה של חברת אקסלרוד.

הנתבע עומת עם הנתונים המצוינים בשיקים ולתשובתו השיקים ניתנו בטעות כאשר הוא חתם מבלי לבדוק את קבלת הסחורה (עמ' 22 לפרוטוקול).

38. תעודות משלוח 4855 מיום 2.2.09 החתומה על ידי "לילך" ומתחתיה נרשם אחמד ותעודת משלוח 4877 מיום 11.2.09 הנושאת חתימת שם שאינו ברור ואף מתחתיה נרשם השם אחמד (נספח ב' לתצהיר מנהל התובעת 3), ובגינן הונפקה חשבונית מס 10095 מיום 15.2.09 בסך 75,688 ₪. חברת אקסלרוד שילמה לתובעת 3 את סכום החשבוניות בשלוש המחאות 2455, 2458 ו- 2464 (צורפו כנספח ב' לתצהיר) בסכום כולל של 75,688 ₪ כמפורט בכרטסת הנהלת החשבונות. גם שיקים אלו חוללו בשל הגבלת חשבונה של חברת אקסלרוד.

גם בהתייחס לעסקה זו השיב הנתבע בחקירתו כי השיקים ניתנו בטעות כאשר הוא חתם מבלי לבדוק קבלת הסחורה (עמ' 22 לפרוטוקול).

39. תעודות משלוח מס' 4833 מיום 16.2.09 נושאת את שמו של אחמד, ותעודת משלוח מס' 40082 מיום 4.3.09 נושאת חתימה שאינה ברורה (נספח ג' לתצהיר מנהל התובעת 3), ובגינן הונפקו חשבוניות מס 10116 מיום 28.2.09 על סך 67,109 ₪ וחשבונית מס 10139 מיום 12.3.09 על סך 39,381 ₪. חברת אקסלרוד שילמה לתובעת 3 את סכום החשבוניות בחמש המחאות 0841, 0840, 2565, 2566 ו- 2567 בסכום כולל של 106,490 (נספח ג' לתצהיר). גם שיקים אלו חוללו בעקבות הגבלת החשבון.

40. גם בעניין התובעת 3, כמו בעניינה של התובעת 1, הנתבע לא הוכיח כי חברת אקסלרוד דרשה מהתובעת לספק את סחורה לנציגים המורשים בלבד וכי הבהירה את זהותם של אותם מורשים. העובדה כי חברת אקסלרוד העבירה המחאות לתובעת 3 ולא השיגה על החשבוניות שנמסרו לה מלמדת כי הסחורה סופקה על ידי התובעת 3. טענת הנתבע כיום כאילו הסחורה לא סופקה לחברת אקסלרוד – נדחית.

תעודות שקילה

41. בסיכומיו מייחד הנתבע פרק נכבד לתעודות השקילה שנלוו לחלק מתעודות המשלוח. לטענתו, לא ניתן לקשר בין תעודות המשלוח לתעודות השקילה בהעדר תאריך, ומשלא ניתן לדעת בוודאות מי ביצע את השקילה. עוד הוא טוען כי מר אנטון התחמק בעדותו במתן מענה ענייני כשהתבקש להסביר מדוע לא מופיע תאריך ושעת השקילה וכל שהיה בפיו לומר הוא שייתכן שהיתה הפסקת חשמל (סעיף 12 לסיכומים).

אני דוחה טענה זו של הנתבע; תעודות המשלוח ותעודות השקילה הומצאו לחברת אקסלרוד בזמן אמת, והיה לה די זמן לבדוק את האמור בהן והיא אף מצאה לנכון לשלם את שנדרש ממנה. פגמים אלו ואחרים בתעודות השקילה, כמפורט בסיכומי הנתבע, אינם מביאים למסקנה כי הסחורה לא סופקה בפועל לידי חברת אקסלרוד.

אי אספקת סחורה עקב גניבה

42. בסעיף 28 תצהירו טוען הנתבע כי נהגי התובעת 3 שיתפו פעולה עם עובדי חברת אקסלרוד ועקב כך ארעו מקרי גניבה רבים בחברה. בסיכומיו מפרט הנתבע כי מבדיקה שנערכה בחברה נמצא ששומר המפעל שיתף פעולה עם נהגים וספקים במטרה להבריח סחורות משערי המפעל, וכן נתגלה כי חצרן בכיר אף הוא גנב סחורות מהחברה. מר אנטון עומת עם הטענה המייחסת לנהגיו שיתוף פעולה עם עובדי חברת אקסלרוד לצורך גניבת סחורות, ועל כך השיב כי בזמנו עבד אצל התובעת 3 נהג "בעייתי" שפוטר (עמ' 9 לפרוטוקול).

43. טענתו של הנתבע לגבי גניבות שאירעו בתחומי חברת אקסלרוד אינה יכולה לשמש הגנה כנגד חוב של החברה כלפי ספק שסיפק את מוצריו, כפי שסוכם בין הצדדים. הנתבע לא טוען כי הלין בפני התובעות על גניבות כלשהן של הסחורה שהוזמנה על ידו, ואף על פי גירסתו, הגניבות הנטענות לא בוצעו על ידי מי מעובדיהן או שליחיהן של התובעות. בנסיבות אלה אני סבורה כי לא ניתן להטיל אחריות בגין אי סדרים פנימיים בחברת אקסלרוד שהובילו לגניבת סחורה, על ספק המוצרים שהוזמנו וסופקו לחברה כמוסכם.

44. זאת ועוד, בחקירתו הנגדית חזר בו הנתבע מטענתו כי עובדי התובעת 3 גנבו סחורה (עמ' 23 לפרוטוקול) ואף הודה כי אין בידיו הוכחות למעשי הגניבה הנטענים. הנתבע לא הוכיח את טענתו למעשי הגניבה וגם לא הוכיח שלתובעת 3 יד ורגל במעשים אלו וטענתו בעניין זה נדחית.

סוף דבר

45. על הנתבע לשלם את הסכומים הבאים:

1. סך של 691,840 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 28.4.10 ועד לתשלום בפועל לידי התובעת 1.
2. סך של 293,678 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 28.4.10 ועד לתשלום בפועל לידי התובעת 3.
3. סך של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 21.9.11 ועד לתשלום בפועל לידי התובעות (בהתאם להחלטת כב' הרשמת מיום 21.9.11).
4. הוצאות התביעה ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪ לידי התובעת 3 וסך של 15,000 ₪ לידי התובעת 1.

ניתן היום ז' אדר ב' תשע"ד, 09/03/14 בהעדר צדדים