לפני בקשת הנאשם 2 לביטול פקודת מאסר ולפריסה מחדש של הקנס.

על הנאשם הוטל קנס בגזר הדין שניתן ביום 12.6.2014 בתיק זה. הקנס לא שולם על ידי הנאשם במועד ועל כן, הוחל בהליכי גביה נגדו על ידי המרכז בהתאם  לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 (להלן: המרכז לגבית קנסות ו- החוק, בהתאמה). נטען שבמסגרת זו הוצאה פקודת מאסר.

על פי החוק, למרכז לגביית קנסות סמכות לפריסת החוב שמקורו בקנס שהוטל על ידי בית המשפט.

סעיף 5ב(א) לחוק קבוע כי: "מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחיה של התשלום כאמור".

ראוי כי הנאשם יפנה את בקשתיו לעניין הקנס למרכז לגביית קנסות. הטעם להקניית הסמכות על ידי המחוקק למרכז לדון בעניינים הקשורים לפריסת או דחיית תשלום החוב הוא ברור: בידי המרכז כלים יעילים לבדיקת נסיבותיו ויכולותיו של החייב לתשלום החוב, ולו הוענקו סמכויות להשגת מידע וביצוע חקירה ודרישה אודות החייב באופן יעיל. הדבר אף יש בו כדי להקל עם החייב, שכן הנגישות של החייב למרכז ולנציגיו הנה רבה יותר.

סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקש מופנה למרכז שם הוא יוכל להעלות את טענותיו ובקשותיו.

אשר לפקודת המאסר – משלא שולם הקנס אין מקום לביטול פקודת המאסר. עם זאת, אני מורה על עיכובה עד ליום 10.1.2015 כדי שיתאפשר לנאשם לפנות למרכז להסדרת עניין תשלום הקנס. ככל שעד למועד זה לא תינתן החלטה אחרת, יהיה ניתן להפעיל את פקודת המאסר ללא פניה נוספת לבית המשפט.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים ולמרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ה, 29 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.