הצדדים הגישו תחשיבי נזק . בחנתים.

יליד 11/49. ת.ד.ע מיום 5/6/08.עבד כנהג ערב התאונה. נכות רפואית על פי המל"ל -10% נפשית/נוירולוגית, חופפות. נקבעה גם נכות אורתופשית, אך ניתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל והמומחה שמונה קבע כי לא נגרמה נכות צמיתה בתחום האורתופדי עקב התאונה. א"כ על פי המומחה הנ"ל: 6-12 שבועות. בעוד התובע בא"כ, לקה בלבו. אובחן אוטם. בר צנתור. שהה בתק' החלמה. מהמסמכים הרפואיים שבתיק עולה גם כי סבל מנפילות חוזרות.

רשיון הנהיגה של התובע לרכב כבד נשלל, אך לא שוכנעתי כי יש לקשור זאת לתאונה. התובע לא התיצב לבדיקה והנימוק שבנספח ה' לתחשיב התובע אינו ממלא את חלל הספק בענין זה ועם זאת- קראתיו בעיון. התובע כאמור כבן 64'. את תק' א"כ הממושכת לה הוא טוען ואת הצורך בעזרת הזולת במהלכה- לא ניתן לטעמי בשלב זה לקשור לתאונה, אלא- למצבו הקרדיאלי, לבעיותיו האחרות. ודוק. נכות נפשית בשיעור של 10% אינה מצדיק נשירה ממעגל העבודה. יחד עם זאת, דווקא בשים לב לגילו של התובע, למצבו הקרדיאלי, לבעיותיו האורתופדיות שאינן קשורות בתאונה- יש לקבל כי הנכות הנפשית מרעה את סיכוייו להשתלב בשוק העבודה. לכן- יש לפסוק פיצי גלובלי בגין הפסדי שכר בעבר ופגיעה מסוימת בכושר ההשתכרות לעתיד.

נתתי את הדעת איפוא לכל המצוי לפני בשלב זה, לטענות הצדדים ועוד.

על יסוד כל אלה- הצעתי הינה לסיים את התיק בפשרה כנגד פיצוי לתובע בסך של 44,800 ₪. מסכום זה ינוכה מענק המל"ל כערכו להיום. ליתרה יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל ואגרה ששולמה בפתיחת התיק.

הצעתי אינה מפורטת ולטעמי- כך נכון, בשלב זה. היא אינה מחייבת כמובן את מי מהצדדים אך גם לא את בית-המשפט. אציין עם זאת, כי היא מועלית לאחר מחשבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני בשלב זה ויש בה לטעמי כדי להוות קניית סיכונים וסיכויים הדדית הנכונה לשלב זה של הדיון.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, למצות הדברות ולהודיעני את תוצאותיה בהודעה משותפת שתוגש ע"י ב"כ התובע, עד לא יאוחר מיום 3/7/13. תשובת התובע לנתבעת תינתן (ישירות לב"כ) עד ליום 26/5/13. הנתבעת תשיב (ישירות לב"כ התובע) עד ליום 1/7/13.

אין צורך בהודעות ביניים חיוביות לתיק. בהצלחה.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים- בפקס. ב"כ התובע יעקבו אחר קבלת תשובת הנתבעת וירשמו לפניהם ת.פ להגשת ההודעה לתיק.

ניתנה היום, ח' סיון תשע"ג, 17 מאי 2013, בהעדר הצדדים.