עתירה מינהלית בגדרה מתבקש בית המשפט להורות למשיב, משרד הפנים (להלן: "המשיב") להעניק לעותרת 1, גב' קזצ'נקו מרינה (להלן: "העותרת") מעמד בישראל מכוח נוהל מתן מעמד להורים לחיילים (להלן: "נוהל הורה חייל") או מכוח טעמים הומניטאריים.

רקע עובדתי:

1. העותרת היא ילידת גרוזיה, בת 57. העותר 2, מנגו דימיטרי (להלן: "דימיטרי") והעותר 3, מנגו מיכאל (להלן: "מיכאל") הם ילדיה היחידים, המתגוררים בישראל . מיכאל, יליד שנת 1983, עלה לארץ לבדו בשנת 2001, דימיטרי, יליד 1987, עלה שנה לאחר מכן ושירת בצבא תקופה של עשרה חודשים בקירוב.
2. מהמסמכים שצורפו עולה כי העותרת נשואה ליהודי בשם מנגו אנדריי, אב ילדיה, שמתגורר בגרוזיה. ביום 16.7.2006 נכנסה בגפה לישראל באשרת תייר ב/2 שתוקפה חודש. בהמשך הוארך תוקף אשרתה עד ליום 7.7.2007. טרם פג תוקף האשרה פנתה ב"בקשה להארכת תוקף אשרתה ולקבלת מעמד עולה" שבמסגרתה ביקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח היותה נשואה ליהודי.
3. הבקשה נדחתה ביום 7.8.2007, מן הטעם שהעותרת איננה "זכאית שבות" כשלעצמה ולכן על בקשתה להיבחן רק אם הבעל יעלה לישראל. עתירה שהוגשה כנגד ההחלטה לבג"צ (בג"צ 3408/08), נדחתה ביום 21.9.2008 מהטעם שהעותרת לא הניחה מסמכים מספקים המעידים על כנות ומהות הקשר הזוגי עם בעלה. במקביל, הוארכה אשרת העותרת עד ליום 15.10.2008 – כהשלמה ל-27 חודשי שהייה באשרת ביקור המהווים את התקופה המקסימאלית המותרת על פי דין.
4. בהמשך, פנתה העותרת לקבל מעמד מכוח נוהל הורה חייל, לאור שירותו הצבאי של דימיטרי. בבקשה שהוגשה ביום 22.1.2009 נטען, כי בשל "ההתעללות" אשר ספגה מבעלה ה"אלכוהוליסט" החליטה לבוא לישראל ולשהות לצד ילדיה, בהם דמיטרי ששירת באותו זמן בצבא. כשהגיעה לארץ, נודע לה האחרון נקלע לחובות כספיים כבדים. היא סיפרה זאת לבעלה, אלא שבהמשך התברר כי הבעל "חזר להיות אלכוהוליסט", לא מתכוון לעלות לישראל ואף ניתק מגע עם בני משפחתו. בשל כך, נותרה לבדה בישראל, נתמכת על ידי שני ילדיה.
5. המשיב לא הגיב כלל לפניית העותרת - לטענתו כיוון שלא התקבלה על ידו. כך או אחרת, ביום 6.5.2009 שבה ופנתה העותרת אך הפעם בבקשה לקבלת מעמד מכוח "טעמים הומניטריים". גם בפנייה זו תואר הסבל שנגרם לעותרת בשל התנהגות בעלה ותלותה בילדיה המתגוררים בישראל. המשיב סבר כי שתי הפניות הנ"ל אינן עונות להגדרת "בקשה", הואיל ולא לוו בטופס רשמי המונפק על ידי מינהל האוכלוסין ובאישור על תשלום אגרה. רק ביום 8.6.2009 מולא על ידי העותרת הטופס הרשמי מתאים ושולמה האגרה. העותרת צירפה לבקשתה האחרונה מכתבים משני ילדיה, המבקשים כי יינתן לאימם להישאר בישראל, שכן היא אישה "בודדה מבוגרת וחולה" התלויה בהם ומבחינתם היא "המשפחה היחידה בעולם".
6. במשך חודשים ארוכים לא נתקבלה כל תשובה ממשרד הפנים בדבר גורל הבקשה, חרף מספר תזכורות שנשלחו (בימים 18.11.2009, 6.12.2009, 20.12.2009, 4.1.2009 ו-4.2.2009). בצר להם, ולאור התעלמותו של המשיב, פנו העותרים לבית המשפט בעתירה דנן.
7. בתגובתו המקדמית, טען המשיב כי עסקינן בעתירה מוקדמת, שכן העותרים לא השלימו, בשום שלב, את המסמכים הנדרשים כדי שניתן יהיה לדון בבקשה מכוח נוהל הורה חייל. בנוסף, לא ניתן לדון בבקשתם למעמד על בסיס טעמים הומניטאריים כל עוד לא מיצו את האפשרות לקבל מעמד מכוח נוהל מוסדר. המשיב הודיע כי יהיה מוכן לבחון את בקשת העותרת, באם תמציא תעודת לידה מקורית, תעודת נישואין מקורית, תעודת יושר מקורית ומאומתת, אישר מקורי לגבי שירות צבאי של דימיטרי ותעודת שחרור מקורית, תעודת לידה מקורית של דימיטרי, מסמכים להוכחת מרכז חיים בישראל (חשבונות מים, חשמל, ארנונה), שתי תמונות פספורט ודרכון זר בתוקף לחצי שנה לפחות.
8. במהלך הדיון הראשון שהתקיים בעתירה (ביום 8.11.2010), הודיעה ב"כ המשיב, בהתאם לאמור בתגובה המקדמית, כי הדרך הראויה שעל העותרים לפעול בה היא ראשית להגיש בקשה לקבלת מעמד לפי נוהל הורה חייל, ורק לאחר מכן, אם הבקשה תידחה, לנסות ולקבל מעמד על בסיס טעמים הומניטאריים. בעקבות האמור, הסכימו העותרים "להמיר" את בקשתם למתן מעמד מכוח נוהל הורה חייל . נקבע כי "על מנת לקצר בהליכים, יקח עו"ד חודורוב (ב"כ העותרים – ה.ש) את כל המסמכים המפורטים בתגובה ויעביר העתקים הימנה לעו"ד קליין (ב"כ המשיב – ה.ש) אשר קיבלה על עצמה להעבירם לגוף המחליט, הכל כמפורט בפרוטוקול הדיון".
9. ההחלטה לא התירה את הסבך שנוצר בעניין המסמכים. ביום 31.1.2011 הודיעה לבית המשפט ב"כ המשיב כי עדיין חסרים כל המסמכים שפורטו בתגובה המקדמית, למעט שתי תמונות פספורט של העותרת ודרכון זר. אלא שהעותרים בתגובתם טענו כי עוד ביום 11.10.2011 העבירו אל ב"כ המשיב תעודת לידה של העותרת, תעודת נישואין, אישור על שירות צבאי של דימיטרי, תעודת לידה שלו ומסמכים להוכחת מרכז חיים בישראל. העותרים צירפו מכתב שנשלח בדואר רשום ביום 11.10.2011 לב"כ המשיב אליו צורפו המסמכים וכן פקס מיום 10.1.2011 שנשלח כתזכורת, בעקבות היעדר תגובה. העותרים אף צירפו לתגובתם את העתקי התעודות הנ"ל, כדלהלן: תעודת לידה של העותרת ותרגום מאומת, תעודת נישואין ותרגום מאומת, תעודה לידה של דימיטרי ותרגום מאומת, אישור על שירות סדיר של דימיטרי, חוזה שכירות של דימיטרי וכן חשבונות חשמל וארנונה בדירה ששוכר מיכאל.
10. בדיון השני שהתקיים בעתירה, ביום 27.2.2011 אישרה לפרוטוקול ב"כ המשיב (הפעם הייתה זו עו"ד לויאן) כי "אני ראיתי עכשיו לפני תעודות מקוריות, תעודת לידה של העותרת מקורית ומאושרת בתרגום נוטריוני. תעודת לידה של העותר מנגו מיכאל מקורית בתרגום נוטריוני ותעודת לידה של העותר 2 מקורית ואישור נוטריוני". ב"כ העותרים הודיע כי בקרוב תומצא גם תעודת יושר ובהחלטה נקבע כי "תקבע עו"ד לויאן מועד לפיו העותרת ועורך דינה וכן בניה וכן עו"ד מטעם פרקליטות מחוז תל-אביב יתייצבו אצל פקיד המשיב על מנת שיוצגו בפניו המסמכים המקוריים, המסמכים המאושרים הנדרשים אך ורק לצרכי העתירה שלפנינו".
11. פגישה כזו נערכה ביום 8.8.2011. מתרשומת שערך המשיב עולה כי הוצגה תעודה לידה של העותרת מתורגמת ומאומתת, תעודת נישואין, תעודת יושר מקורית ומאומתת, תעודת לידה מקורית של דימיטרי מתורגמת, אישור על שרות צבאי שלו משנת 2008, וכן מסמכים המלמדים על מרכז חיים בישראל.
12. כשבוע לאחר מכן (16.8.2011), התכנסה הועדה הלשכתית על מנת לדון בבקשה. היועץ המשפטי של הועדה המליץ לדחות את הבקשה היות ו (ההדגשות אינן במקור) "גם היום, חודשים ארוכים לאחר שנמסרה למבקשים רשימת התיעוד החסר, טרם הומצאו מסמכים חיוניים והכרחיים לטיפול בבקשה ובראשם דרכון תקף לאם הזרה וכן אישור רשמי על תקופת שירות צבאי...לא ניתן אף להיעתר לבקשה להחריג את המבקשים בכל הנוגע לאי השלמת משך השירות הצבאי הנדרש, לפי ס'ג.11. לנוהל בהיעדר אסמכתא למשך השירות וכמובן לסיבת אי השלמת השירות בתקופה הנדרשת בנוהל". הועדה אימצה את עמדתו וקבעה כי: "לבקשת ביהמ"ש המשרד בחן את האפשרות למתן מעמד ע"פ נוהל הורה חייל...לא המציאו את המסמכים הבאים: דרכון בתוקף, לזרה שני בנים אזרחים ישראלים הגרים בישראל. האחד לא שירת בצבא כלל, והבן השני שירת סה"כ 9 חודשים ו-27 ימים ועל כן אינו עומד בקריטריון שנקבע בנוהל שהנו שירות של 12 חודשים...תעודת לידה שהוצגה הינה משוחזרת ולא מאומתת כנדרש, תעודת נישואין מאומתת כנדרש, מרכז חיים מלאים. סעיף ג-11 לנוהל לא מאושר בהעדר אישור עדכני על שירות צבאי הכולל סיבת שחרור. לאור האמור לעיל, הבקשה מסורבת."
13. לנוכח החלטת המשיב, נקבע ביום 4.4.2012 כי התיק יישלח לעיון ולכתיבת פסק הדין.

דיון:

1. כאמור לעיל, בקשתה של העותרת לקבלת מעמד מכוח נוהל הורה חייל נדחתה היות ולא הציגה את כלל המסמכים הנדרשים, ובראשם תעודה שבה מצוינת סיבת השחרור של דימיטרי (להלן: "תעודת ההערכה"). כידוע, כל חייל המשרת בצה"ל מקבל בסיום שירות החובה תעודת הערכה, בה מצוינת התנהגותו במהלך השירות וסיבת השחרור. כפי שעולה מהוראות הנוהל, הצגתה של התעודה היא בגדר חובה על מנת שהבקשה לקבל מעמד תיבחן על ידי המשיב.
2. בנוסחו המעודכן של הנוהל מיום 1.12.2009 (צורף לכתב התשובה) נקבע כי הוא יחול על "חיילים שמשרתים בצה"ל 12 חודשים ונקראו לשרת מעל 18 חודש או שירתו בצה"ל מעל 18 חודשים, אף אם שוחררו קודם לסיום התקופה, למעט שחרור עקב אי התאמה או הרשעה בדין..." בסעיף ג.10 מובהר כי "חייל שלא מסיים את שירותו הצבאי מסיבות משמעת ו/או השתמטות, כשהנושא יובא לידיעת משרד הפנים ע"י שלטונות צה"ל, לא יינתן מעמד להורה/ים של החייל ואף יבוטל המעמד שניתן, בכפוף לשיקול דעת של מטה הרשות". בהמשך נקבע בסעיף ג.11 כי "חייל שלא מסיים את שירותו הצבאי מכל סיבה אחרת, יופעל שיקול דעת בהתאם לנסיבות ויוחלט אם לאשר מתן מעמד להורים או לא".
3. כלומר, הנוהל קובע שכלל לא יינתן מעמד לחיילים ששוחררו מסיבות של משמעת או השתמטות, גם אם שירתו מעל 12 חודשים, וודאי שאם שירתו תקופה קצרה מכך. כדי לוודא זאת, דורש הנוהל (סעיף ב.6) מהמבקשים להציג "אישור על שירות בצה"ל" ובנוסף "לגבי חיילים אשר השתחררו מצה"ל וכיום נמנים/לא נמנים על מערך המילואים...יש לדרוש תעודת ההערכה אשר בה בלבד מצוינת תקופת השירות וסיבת השחרור המשפיעה על ההחלטה למתן המעמד להורה כנדרש בנוהל. אין לקבל בקשה של החייל שהשתחרר ללא תעודת הערכה לחייל המשתחרר".
4. ומן הכלל אל הפרט. אין חולק כי דימיטרי שירת תקופה של עשרה חודשים בקירוב. הדבר אמנם לא חוסם אד-הוק את בקשת העותרים, שכן סעיף ג.11 קובע כי המשיב רשאי ליתן מעמד להורי חיילים שלא סיימו את שירותם הצבאי, אף אם שירתו פחות משנה, אך זאת "בהתאם לנסיבות" ובתנאי שהחייל לא שוחרר מסיבות של משמעת או השתמטות. אם החייל משוחרר מסיבות משמעת, הרי שעל פי הוראות הנוהל יש לדחות את הבקשה על אתר.
5. ברור אפוא, כי ככל שהעותרים היו מעוניינים שהמשיב ישקול להעניק לעותרת מעמד מכוח הנוהל למרות שחרורו המוקדם של דימיטרי, הוטל עליהם לצרף תעודת הערכה, זאת הן בהתאם להוראה מפורשת (סעיף ב.6) והן כדי שהמשיב יוכל לקבוע האם ניתן להחיל את סעיף ג.11.
6. דא עקא, עד עתה, העותרים לא הניחו בפני המשיב תעודת הערכה ולא סיפקו הסבר מניח את הדעת למחדלם. משכך, אין מנוס אלא לקבוע כי לא עמדו בקריטריונים הנדרשים על פי הוראת נוהל הורה חייל ומכאן שהחלטת המשיב לדחות את בקשתם - מצויה במתחם הסבירות ולא מגבשת עילה להתערבות שיפוטית. למותר לציין, כי חיוב משרד הפנים לנהוג עם העותרת בדרך שונה מזו שהוא נוקט עם כלל המבקשים, היה מהווה פגיעה בעיקרון השוויון.
7. יחד עם זאת, אין בדברים האמורים כדי לסתום את הגולל על סיכוייה של העותרת להישאר בישראל. כזכור, בתחילה הגישה העותרת את בקשתה על בסיס טעמים הומניטאריים, אך לאחר שהמשיב הבהיר כי תחילה יש לנסות ולקבל מעמד על פי נוהל מוסדר, המירה את בקשתה לקבלת מעמד לפי נוהל הורה חייל. כעת, משנדחתה בקשתה, היא רשאית להגיש מחדש את בקשתה לקבלת מעמד מכוח טעמים הומניטאריים.
8. אציין, כי לנוכח התמשכות ההליכים בעניינה של העותרת, גילה המתקדם והעובדה כי שני ילדיה היחידים, המהווים משענת עבורה, מתגוררים בישראל, מן הראוי, ואף יותר מכך, כי המשיב ישקול בחיוב את בקשתה לקבלת מעמד בישראל מכוח טעמים הומניטאריים.
9. המשיב אמנם טוען כי גם כיום, העותרת לא המציאה את כלל המסמכים הנדרשים על מנת שבקשתה תיבחן מכוח טעמים הומניטאריים. אך מצופה שיגלה גמישות, ואף אם מסמך כזה או אחר שאיננו הכרחי על מנת לעמוד על זהות הקשר הביולוגי בין העותרת לילדיה ועל זהותה שלה – איננו מאומת או אף לא מקורי בשל קשיים אובייקטיבים לאמתו או להשיג את המקור (למשל לאור מצב פוליטי-מדיני ששורר בין מדינות או כיוון שהמקור אבד) - יבחן את בקשתה לגופה, בלב פתוח ובנפש חפצה. לציין כי בדיון שהתקיים ביום 27.2.2011 ציינה לפרוטוקול נציגת המשיב כי "אני ראיתי עכשיו לפני תעודות מקוריות, תעודת לידה של העותרת מקורית ומאושרת בתרגום נוטריוני. תעודת לידה של העותר של מנגו מיכאל מקורית בתרגום נוטריוני ותעודת לידה של העותר 2 (דמיטרי – ה.ש) מקורית ואישור נוטריוני". תעודות אלו מוכיחות את זהות הקשר הביולוגי בין העותרת לילדיה מעל ומעבר לכל ספק.
10. אדגיש, כי אם המשיב ידחה את בקשתה החדשה של העותרת - שעליה להגישה תוך מועד שיפורט בהמשך – רשאית היא להגיש עתירה חדשה (במסגרת הזמן שתצוין). עד להגשת העתירה, יעמוד בתוקפו צו הביניים האוסר על נקיטת פעולות הרחקה ו/או מעצר כנגדה. במידה והעותרת תימנע מלהגיש בקשה חדשה או עתירה חדשה היה ותידרש לכך), במסגרת סד הזמנים המותר, ניתן יהיה לנקוט כנגדה הליכי הרחקה.

סוף דבר:

1. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות רק ככל שהיא נוגעת לבקשה לקבלת מעמד לפי נוהל הורה חייל.
2. בתוך 90 ימים מקבלת פסק הדין, רשאית העותרת להגיש בקשה חדשה לקבלת מעמד, שאיננה נשענת על נוהל הורה חייל.
3. עד למועד זה, יעמוד בתוקפו צו הביניים שאוסר על הרחקתה ו/או מעצרה של העותרת, אשר ניתן ביום 14.7.2010 ושאושרר בדיון מיום 11.9.2011. אם העותרת תגיש בקשה חדשה ימשיך צו הביניים לעמוד בתוקפו עד מתן החלטה בה. ככל שבהחלטה תידחה בקשתה, תהיה רשאית העתירה להגיש עתירה חדשה תוך 90 ימים מקבלת ההחלטה. עד להגשת העתירה החדשה ימשיך לעמוד צו הביניים בתוקפו.
4. בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לידי באי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ג תשרי תשע"ג, 9 לאוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.