1. ביום 6.10.15 הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום והורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על פי סעיף 10 לפקודת התעבורה, ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל – 1970.
2. בהתאם לעובדות כתב האישום נפסל הנאשם ביום 25.11.12 בבית המשפט לתעבורה בעכו בתיק 6497-04-10 (בנוכחותו) לתקופה של 5 חודשים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה (בניכוי חודש פסילה מנהלית). הנאשם הפקיד את רישיונו במזכירות ביהמ"ש לתעבורה ביום 13.12.12.

למרות החלטה זו, נהג הנאשם ברכב ביום 28.2.13, בשעה 23:40, בסח'נין, בהיותו בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף, שפקע ביום 17.12.12, ובלא תעודת ביטוח ברת תוקף.

1. הנאשם ביצע את העבירות, כאשר תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר על תנאי למשך 4 חודשים של בית המשפט לתעבורה בעכו, מיום 25.11.12, שם הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
2. ביום 28.9.16, הציגו הצדדים הסדר בפני בית המשפט, ובית המשפט הורה לממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעת בעניינו. חוות דעת הממונה הוגשה ומצאה אותו ככשיר לביצוע עבודות השירות.
3. משהוחלף ייצוגו של הנאשם, חזר בו ב"כ הנאשם מההסדר וביום 29.10.17 התבקש בית המשפט לשלוח את הנאשם לשרות מבחן. המאשימה התנגדה לקבלת תסקיר בציינה כי מדובר בתיק ישן מאוד, משנת 2013, וביקשה כי ככל שייעתר בית המשפט לשליחת הנאשם לתסקיר היא אינה מתחייבת להמלצותיו.
4. בתסקיר, מיום 3.1.18, צוין כי הנאשם, בן 32, נשוי ואב לילד בן כ – 10 חודשים, נטל אחריות על מעשיו. עם זאת, לעניין הערכת הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד, צוין כי לנאשם "קושי להתחבר לחומרת מעשיו והשלכותיהם האישיות והחברתיות". ברקע להתנהלות הפסילה, גורמים רגשיים, כגון, "קושי בוויסות דחפים ובהפעלת שיקול דעת הולם במצבים עמוסים מבחינה רגשית עבורו". בנוסף צוין כי הנאשם "בעל הפנמה של נורמות התנהגות בעייתיות ועמדות המאשרות לבצע עבירות מתחום התעבורה". עם זאת, השירות התרשם מנכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי, צוינה יכולתו לקבל סמכות וגבולות והעדר אינדיקציות לבעיות התמכרות או לתת תרבות עבריינית. בהינתן האמור, הומלץ על העמדתו של הנאשם במבחן למשך שנה, לשם שילובו בתכנית לטיפול ייעודי בתחום התעבורה, הטלת ענישה גמולית-חינוכית, בדרך של עבודות של"צ בהיקף של 160 שעות, הארכת עונש המאסר המותנה, והטלת קנס כספי.

טיעוני הצדדים

1. המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, הפעלה במצטבר של עונש המאסר על תנאי, שתלוי ועומד נגדו, מאסר על תנאי, פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של שנים, והפעלת עונש הפסילה על תנאי, במצטבר, הפעלת התחייבות על סך 5,000 ש"ח והתחייבות חדשה, וקנס, לשיקול דעת בית המשפט.

צוין כי מתחם הענישה של נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל הנע בין 15 יום עד 20 חודשי מאסר ופסילה בפועל בין 6 חודשים ל – 60 חודשים.

1. ב"כ המאשימה הפנתה לעברו התעבורתי המכביד של הנאשם, הנוהג משנת 2006, ולו 17 הרשעות קודמות, לרבות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, שבחלוף 3 חודשים מיום הפקדת הרישיון בגין עבירה זו, עלה הנאשם ואחז בהגה שוב, בעודו בפסילה, כשעונש מאסר מותנה מרחף מעל ראשו.
2. זאת ועוד, צוין כי עסקינן בתיק ישן, כאשר הדיונים בו נמשכו, נוכח טענות הנאשם כי לא נחקר במשטרה, טיעונים שלאחר בדיקה, נמצא כי אין בהם ממש, וכן נוכח חילופי סנגורים. צוין כי התסקיר הוא בגדר המלצה בלבד, ובמקרה דנן, האינטרס הציבורי גובר על סיכויי השיקום של הנאשם, כפי שאלה עומדים לנגד עיני קצין המבחן.

המאשימה הגישה פסיקה תומכת.

1. מנגד, ביקש ב"כ הנאשם לאמץ את התסקיר ולהורות על הארכת המאסר המותנה. הנאשם הביע נכונות להשתתף בהליך שיקומי וטיפולי, בהיבט התעבורתי, וכן קיימת הסכמה לתקופת של"צ ארוכה יותר מזו הנקובה בתסקיר.

לשיטתו, העבירה היא ישנה מאוד, בוצעה לפני 6 שנים, ומאז עבר הנאשם עבירה טכנית אחת של אי החזקת מטען עודף. צוין כי מרבית הרשעותיו של הנאשם הן מהשנים 2007 ו – 2008.

1. בנוסף, הטעים ב"כ הנאשם, כי חרף הכשלים הראיתים בתיק, עם קבלת הייצוג החדש, הנאשם הודה בתיק ונטל אחריות מלאה למעשיו. צוין כי הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה בתוקף, וקיים סיכוי נמוך ביותר להישנות העבירה, לפחות בזמן הקרוב.
2. עוד הוטעם כי העבירה בוצעה בשעה 23:40, במטע זיתים, סמוך למזבלה, באזור שאינו משמש למגורים, לאחר שהנאשם נאלץ, בלית ברירה, להסיע את אביו, החולה למד"א. הנאשם נישא לפני שנתיים, הוא אב לתינוק בן שנה, ומצבו הכלכלי בכי רע, נוכח חובות שנטל לחתונה. שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח, או לחלופין בעבודות שירות, תפגע במשפחתו ובפרנסתו.
3. ההגנה הגישה פסיקה התומכת בעתירתה לעונש וביקשה להאריך המאסר המותנה, לפוסלו עד 4 חודשים ולהשית בנוסף קנס ופסילה מותנית.
4. בדבריו לעונש הביע הנאשם חרטה על מעשיו, וביקש כי בית המשפט יתחשב בו.

שלב א: קביעת מתחם העונש ההולם

הערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערך זה

1. נהיגה בפסילה היא מבין העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, אשר המחוקק אף ראה להורות בצידה על עונש של 3 שנות מאסר (סעיף 67 לפקודת התעבורה). לצד עבירה זו, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא תעודת ביטוח.
2. התנהגותו של הנאשם משקפת זלזול בחוק ובהחלטת ביהמ"ש ואף סכנה ממשית לשלום הציבור.
3. כך, למשל, באו הדברים לידי ביטוי ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (פורסם בנבו, 26.05.05):

"העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט".

1. בהתייחסו לנהיגה בפסילה, ברע"פ 3943/11 אסלם ברהום נ' מ"י, קבע כב' השופט אליקים רובינשטיין:

" עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם יקרו חלילה, בעת נהיגה כזאת".

ועוד :-

" על בית משפט זה לשלוח מסר צלול וברור לפיו בעבירות מסוג זה, במיוחד כאשר למבקש עבר תעבורתי מכביד, ינקוט בית המשפט במדיניות ענישה מחמירה המשקפת את הסכנה הטמונה בהן לציבור הרחב (רע"פ 221/11 הראל נ' מ"י (לא פורסם))".

מדיניות הענישה הנהוגה

1. בתפ (עכו) 1099/03 מדינת ישראל נ' כורבאג' עאטף (23.9.04) - הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה ונהיגה כאשר רישיון הרכב פקע פחות מ- 6 חודשים. בהתייחסו לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולעובדה כי מדובר במעידה ראשונית וחד פעמית של נהיגה בזמן פסילה, האריך כב' השופט י' בכר עונש המאסר המותנה למשך 7 חודשים, בשנתיים נוספות, והטיל קנס בסך 7,000 ₪, פסילה של 7 חודשים, הפעיל פסילה על תנאי למשך 6 חודשים, לריצוי במצטבר, פסילה על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים, והתחייבות בסך 3,000 ₪.
2. בפ"ל 7742-09-17 מדינת ישראל נ' דאוד (25.9.17) – הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ובלא תעודת ביטוח ברת תוקף. בהתחשב בוותק נהיגתו ובעברו התעבורתי - הנאשם הוציא רישיון נהיגה בשנת 2006, לחובתו 16 הרשעות קודמות, מרביתן ברירות משפט, וזוהי הרשעתו הראשונה בנהיגה בזמן פסילה, ואין בעברו עבירות תעבורה חמורות – הטיל עליו כב' השופט א' בועז, מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, קנס בסך 4,000 ₪, פסילה לשנה, במצטבר לכל פסילה אחרת, ופסילה על תנאי לתקופה של 5 חודשים.
3. ברע"פ 2421/12 ברנס נ' מדינת ישראל, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח, כשזו עבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, והנאשם צבר 54 הרשעות קודמות, ביניהן שתי תאונות דרכים. בית המשפט קמא הטיל שנתיים פסילת רישיון, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪ נוכח היותו איש קבע, תרומתו לצבא, והעדר עבר פלילי. נדחתה בקשת רשות ערעור על חומרת העונש.
4. בעפת (ב"ש) 13687-04-13 אבקסיס נ' מדינת ישראל (20.5.13), המערער הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף, העולה על שישה חודשים, וללא תעודות ביטוח. בית משפט קמא גזר עליו 36 חודשי פסילה, 140 שעות של"צ, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי הפחית את הפסילה ל – 9 חודשים והביא בחשבון לקולא כי מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה של המערער, וכי המערער נעדר עבר פלילי או תעבורתי.

הפסיקה שהציגה המאשימה

1. רע"פ 1211/12 ישראלי נ' מדינת ישראל - הנאשם הודה והורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף, ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בתוקף. לנאשם זו עבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, לחובתו 86 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, ואת העבירה ביצע שעה שרישיונו נפסל, בנוכחותו, על ידי רשות הרישוי, למשך שלוש שנים. בית משפט קמא השית על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשים של פסילת רישיון נהיגה, ושנת מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה. בדחותו את הערעור ציין ביהמ"ש המחוזי כי נהיגה בזמן פסילה הפכה ל"מכת מדינה", וכי יש להתמודד עמה באמצעות הטלת מאסר בפועל. ביהמ"ש העליון דחה בר"ע שהגיש הנאשם.

הפסיקה שהציגה ההגנה

1. פ"ל 2581-03-16 זבידאת נ' מדינת ישראל – בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא ביטוח, ונהיגה ללא רישיון נהיגה שפקע ועברו עד 6 חודשים מיום פקיעתו, בציינו את עברו התעבורתי של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירות, פסילה עקב שיטת ניקוד, הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה והעובדה שהנאשם מחזיק ברישיון נהיגה, אימץ בית המשפט את הרף הנמוך של ההסדר בין הצדדים, והטיל על הנאשם פסילה לתקופה של 4 חודשים, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים, מאסר מותנה של חודשיים למשך שנתיים וקנס בסך 5,000 ₪.
2. רע"פ 4300/07 איהאב נאצר נ' מדינת ישראל – בעבירה שניה של נהיגה בפסילה, כשמצבו הכלכלי של הנאשם קשה, בהעדר עבר פלילי, ונישא זמן קצר עובר למועד מתן גזר הדין, נוכח עברו המכביד, נגזרו על המבקש חודשיים מאסר, שבעה חודשי מאסר על תנאי, פסילה למשך 15 חודשים, והופעלו במצטבר מאסר מותנה ותקופת פסילה על תנאי, והתוצאה הייתה שעליו לשאת ב – 8 חודשי מאסר ו – 21 חודשי פסילה. בית המשפט העליון דחה בר"ע שהוגשה.
3. רע"פ 10563/05 ליאור קלפון נ' מדינת ישראל – הנאשם, בן 20, הורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח תקף, כששבועיים קודם לכן הורשע בביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון ונדון שם לפסילה לשנה ומאסר מותנה בן 8 חודשים. בית המשפט המחוזי הטיל על המבקש עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, בנוסף להפעלת המאסר המותנה, בחופף. צוין כי אין מקום להאריך תקופת מאסר מותנה משום שעל דרך הכלל יש להפעיל עונש מאסר על תנאי ואילו הארכתו "מטעמים שירשמו", היא החריג, ואלה לא נמצאו. בדחותו את הבר"ע קבע בית המשפט העליון כי המבקש עבריין תעבורתי מועד, השב ונוהג ללא רישיון נהיגה, ונסיבות חיים קשות אינן מהוות צידוק מקל. לעניין מתחם העונש ציין בית המשפט כי "העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה."
4. מהפסיקה האמורה עולה כי מתחם הענישה בעבירה של נהיגה בפסילה, בפעם הראשונה, כולל, במקרים בהם מדובר בנאשם בעל עבר תעבורתי מכביד, רכיב של מאסר, היכול לנוע עד 8 חודשים, ופסילה עד שנתיים, והפעלת מאסר מותנה במצטבר או בחופף, ובמקרים בהם הנאשם ללא עבר תעבורתי, ובעל נסיבות אישיות מיוחדות, פסילה הנעה מ – 4 חודשים ועד שנה, הארכת מאסר מותנה, אם קיים, ולעיתים הטלת שעות של"צ.

שלב ב: חריגה ממתחם הענישה

1. תיקון 113 מאפשר סטייה ממתחם הענישה ככל שסיכויי השיקום גבוהים ואי חריגה מהמתחם תוביל לסיכולם. בהתאם לסעיף 40ד לחוק העונשין נדרש בית המשפט למצוא כי הנאשם השתקם או כי "יש סיכוי של ממש שישתקם".
2. הארכת תנאי תעשה בנסיבות מיוחדות כשהכלל הוא כי עונש המאסר על תנאי יופעל. בפ"ל 7272-03-16 מדינת ישראל נ' לוי עמד בית המשפט על קיומם של שלושה תנאים חלופיים להארכת המאסר על תנאי:  עונש המאסר על תנאי הושת לפני למעלה מעשור, או שהינו בלתי מידתי ביחס לחומרת העבירה או אם הנאשם שינה דרכיו והשתקם ממועד ביצוע העבירה והשתת עונש המאסר בפועל תגרום לו נזק ממשי ואף עלולה לפגום בשיקומו.
3. בעפ"ת (חי') 26451-11-15 מרגוליס נ' מדינת ישראל, (מיום 21.12.15) בעבירה של נהיגה בפסילה, בפעם הראשונה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא תעודת ביטוח תקפה, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של נאשם, אשר הופעלו כנגדו  4 חודשי מאסר על תנאי, והאריך את המאסר על תנאי, בקובעו:

"במקרה שבפניי, מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בזמן פסילה ובמי שעברו התעבורתי כולל שתי עבירות – אחת של נהיגה תחת השפעת אלכוהול והשנייה, של אי ציות לרמזור. מדובר בשתי עבירות חמורות, אך אין לומר כי מדובר בעבר מכביד. בנוסף לאמור, הוגש תסקיר מבחן חיובי, הכולל המלצה לשיקום וממנו עולה סיכוי ממשי לשיקום... לדידי, נסיבות אלו מהוות טעם מיוחד, כדרישת סע' 56 לחוק העונשין להארכת תקופת התנאי ואין בכך חריגה ממתחם העונש הראוי, כעמדת ביהמ"ש קמא, שכן כאמור, אין הכרח להטיל מאסר בפועל בעבירה של נהיגה בזמן פסילה." (הדגשה שלי – א.ט.ג.).

1. ברע"פ 6115/06 מוראד אבו לבן נ' מדינת ישראל (8.5.07), הדגיש בית המשפט את חשיבות הענישה האינדיבידואלית, לצד מדיניות הענישה הכללית. כך בלשונו שם:

"בית-משפט זה חזר והדגיש – ולא רק בעבירות מן הסוג בהן חטא המבקש – כי מלאכת הענישה הנה אינדיבידואלית. בבואה לגזור את הדין יש חשיבות רבה לכך שהערכאה הדיונית תפעיל את שיקול דעתה, ותתחשב, בין היתר בנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו של העושה. "מדיניות ענישה כללית ועקרונית לעולם לא תוכל לבוא תחת שיקול דעתו של בית-המשפט בערכאת הדיון ובנסיבותיו האינדיווידואליות של הנאשם המיוחד שהורשע בדינו" (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, [פורסם בנבו] מיום 12.2.06)." (הדגשה שלי – א.ט.ג.).

1. במקרה דנן, לא בלי לבטים, מצאתי כי יש מקום להאריך את המאסר על תנאי. כפי שהובא בהרחבה לעיל, הן המחוקק והן ביהמ"ש העליון רואים בחומרה רבה עבירה של נהיגה בזמן פסילה, המבטאת זלזול בחוק ובהחלטות בתי המשפט. יתירה מכך, הנוהג ברכב ביודעו כי חל עליו איסור לעשות כן, כשמעל ראשו מרחף עונש של מאסר מותנה בן 4 חודשים למשך 3 שנים, מעיד כי אינו מייחס חשיבות להגבלות שהטילו עליו הרשויות. נהיגתו טומנת בחובה סיכון לנוסעים עמו ולמשתמשים אחרים בדרך.
2. זאת ועוד, הנאשם, אשר נוהג משנת 2006, צבר לחובתו 17 הרשעות, לרבות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, שבחלוף 3 חודשים בלבד מאז הושתה עליו פסילה בגין עבירה זו, שב ואחז בהגה. בנוסף, עבירות בגין נהיגה במהירות מופרזת, מיום 6.1.17, מטען שאינו מחוזק, משנת 2015, עקיפה מימין, משנת 2015, אי ציות לתמרור עצור, משנת 2014, שימוש בטלפון, ללא דיבורית, משנת 2014, חציית שטח הפרדה, משנת 2012, 2 עבירות בגין שימוש ברכב לא תקין שניתנה עליו הודעת אי שימוש, ועבירה של מטען חורג, משנת 2011.
3. לצד זה, נתתי דעתי כי הנאשם, בן 32, אב לתינוק, מצבו הכלכלי אינו שפיר, העבירה בוצעה לפני כ – 5 שנים ונסיבות העבירה הן הסעת אביו של הנאשם, לטיפול רפואי במד"א. בנוסף, עם קבלת הייצוג החדש, הודה הנאשם במיוחס לו, הביע חרטה עמוקה, והוא מחזיק ברישיון נהיגה תקף.
4. בנוסף, תסקיר שירות המבחן בעניינו, אמנם ציין כי הנאשם "בעל הפנמה של נורמות התנהגות בעייתיות ועמדות המאשרות לבצע עבירות מתחום התעבורה", אך עם זאת התרשם מהזדהותו של הנאשם עם ערכים חברתיים תקינים, מיכולתו הטובה לשמירה על רצף תעסוקתי ומהעדרן של אינדיקציות לקיומה של בעיה התמכרותית או למעורבות בתת תרבות עבריינית. כן צוינה נכונותו של הנאשם להשתלב בתהליך טיפולי, יכולתו לזהות מטרות טיפוליות רלוונטיות לצרכיו ולמצבו, ויכולתו לקבל סמכות וגבולות. נוכח האמור, המליץ שירות המבחן על העמדתו בצו מבחן למשך 12 חודשים, במהלכו ישולב בתכנית לטיפול ייעודי לעוברי חוק בתחום התעבורה. בנוסף, ענישה גמולית – חינוכית, שילובו בעבודות של"צ, הארכת עונש המאסר על תנאי, כמסר מחזק לנכונותו לשתף פעולה, באמצעות ביצוע עבודות של"צ ועמידה בצו מבחן, וקנס כספי, אשר יחדד עבורו את מחיריהם הפסולים של מעשיו, באופן מוחשי.
5. בהינתן האמור, לאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים ואת מתחם הענישה, שוכנעתי כי לצד הרצון להתמודד עם התופעה של נהיגה בזמן פסילה, והצורך לשגר מסר עונשי חד וברור להרתיע את ציבור הנהגים, נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, ונוכח התסקיר אשר ממליץ על טיפול ממוקד בתחום התעבורה, ומצביע על סיכויי שיקום אמיתיים, יש מקום לחרוג ממתחם הענישה ולהאריך את תקופת המאסר המותנה.
6. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. אני מורה על הארכת עונש המאסר, כפי שנפסק על תנאי בבית המשפט לתעבורה בעכו בתת"ע 6497-04-10 (4 חודשי מאסר על תנאי), לתקופה של חודשיים נוספים, ובסה"כ שישה חודשי מאסר על תנאי, לשנתיים נוספות.

2. הנאשם יבצע 250 שעות של"צ, בתפקידי אחזקה, בעירית סחנין, כאשר הפיקוח על עבודתו יבוצע על ידי שרות המבחן. הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את השל"צ ולגזור את דינו מחדש.

3. אני דנה את הנאשם ל- 7 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים. לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, או של נהיגה בזמן פסילה.

4. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 12 חודשים.

הנאשם יפקיד את רישיונו במזכירות בית משפט לתעבורה בעכו, לא יאוחר מיום 3.6.18. הנאשם מוזהר כי העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הינו מאאסר בפועל מאוחר סורג ובריח.

5. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה. הפסילה תחל עם שחרורו מהמאסר.

6. קנס בסך 5,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים ורצופים. התשלום הראשון החל מיום 1.7.18.

7. ניתן צו מבחן לתקופה של שנה, בהתאם להמלצת שירות המבחן.

הנאשם מוזהר כי עליו להישמע להוראות קצין המבחן.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ח, 01 מאי 2018, במעמד הנוכחים