1. בפניי תביעת שיבוב שעניינה תאונת דרכים אשר אירעה ביום 27.7.09.

2. מעיון בתמונות הנזק אשר הוגשו לבית המשפט עולה, כי הנזק לרכב התובעת נגרם בפינה הימנית קדמית של הרכב, כאשר הטמבון הימני של הרכב נדחף לכיוון קדמת הרכב והתנתק בחלקו הימני מגוף הרכב.

3. לפי גרסת נהגת התובעת, היא יצאה משערי תקווה ועמדה לפנות שמאלה בצומת T אל כביש דו סטרי שבו נתיב נסיעה לכל כיוון. טרם כניסתה לצומת, עצרה נהגת התובעת עצירה מוחלטת ואז החלה לפנות שמאלה באיטיות. נהגת התובעת נסעה בנתיב ההשתלבות עד לסיומו והחלה בכניסה לנתיב הנסיעה, אז הרגישה מכה בצידו הימני קדמי של הרכב, היא תוצאת פגיעתו של אוטובוס הנתבעת, אשר הגיע מימינה ומאחוריה.

נהגת התובעת העידה, כי עת השתלבה בנתיב לא ראתה כלל את אוטובוס הנתבעת וייתכן כי הדבר נובע מכך שכ-200 מ' מימינה היה עיקול. לפי גרסתה, אוטובוס הנתבעת "בא לי משום מקום" (עמ' 1 ש' 19).

נהגת התובעת הוסיפה עוד בעדותה, כי כאשר השתלבה בנתיב הנסיעה ייתכן ואוטובוס הנתבעת כבר היה בנסיעה לאחר העיקול, דהיינו 200 מ' מימינה, אך השמש סינוורה אותה ובהצטרף לעובדה כי אוטובוס הנתבעת היה כסוף- לא ראתה אותו.

בחקירתה הנגדית הודתה נהגת התובעת כי ייתכן שלא הסתכלה לכיוון ממנו הגיע האוטובוס ולכן לא ראתה אותו (עמ' 1 ש' 22).

יש לציין, כי נהגת התובעת לא ידעה לומר איזה חלק של האוטובוס נגע ברכבה.

4. לפי גרסת נהגת הנתבעת, היא נסעה בנתיב נסיעתה בכביש דו סטרי בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.

נהגת הנתבעת העידה כי הבחינה ברכב התובעת ממרחק של כ-50 מ' כאשר הוא עומד בתמרור "עצור" בנתיב ממנו הגיע וממתין ועל כן, המשיכה בנסיעה בנתיבה. בשלב מסוים, התפרצה נהגת התובעת אל נתיב נסיעת האוטובוס ופגעה באוטובוס בגלגל האחורי שמאלי.

5. למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה אירעה בנסיבות בהן הגיע רכב התובעת מנתיב צדדי, כאשר בכיוון נסיעת רכב התובעת מוצב תמרור "עצור" והשתלב בנתיב נסיעת האוטובוס. כן אין מחלוקת כי התאונה אירעה כאשר רכב התובעת נכנס בחלקו לנתיב נסיעת האוטובוס.

נהגת הנתבעת העידה כי הפגיעה באוטובוס הייתה בגלגל האחורי שמאלי ואילו נהגת התובעת לא זכרה לומר היכן נפגע האוטובוס ועל כן, אקבל גרסת נהגת הנתבעת באשר למיקום הפגיעה באוטובוס.

נהגת התובעת הודתה כי לא ראתה את אוטובוס הנתבעת עובר לקרות התאונה וכי אף לא הסתכלה לעברו בעת השתלבה אל נתיבו ועל כן, האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהגת התובעת, אשר השתלבה בחוסר זהירות לנתיב רכב הנתבעת.

בהתחשב בעובדה כי אוטובוס הנתבעת נפגע בחלקו השמאלי אחורי ובגרסתה של נהגת האוטובוס כי עת התקרבה לצומת ראתה את רכב התובעת ממתין ב"עצור", אינני מייחסת לנתבעת אשם תורם לקרות התאונה.

על כן, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד אדר תשע"ג, 24 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.