פסק-דין

תביעה לתשלום עבר עבודות שלטענת התובע ביצע עבור הנתבעת, ואשר לטענתו לא שילמה לו תמורתן.

כללי:

בעלי הדין:

1. התובע הציג את עצמו בכתב התביעה כמי שעוסק בין היתר באיסוף פסולת, שאיבה ניקוי ופינוי משקעים, מערכות ביוב, שטיפת צנרת, השחלת חוטים וכו', ומנהל עסקו תחת השם "צ.ח. שאיבות וסתימות".

2. הנתבעת, הינה חברה העוסקת בעבודות פיתוח, שירותי צמ"ה וציוד בניין.

מערכת היחסים בין הצדדים:

3. בחודש אוקטובר 2007 זכתה חב' סעיד יונס דראוושה בע"מ (להלן-"הקבלן") במכרז של חברת בזק לביצוע עבודות קטנות ובלתי צפויות. במסגרת החוזה בין חב' בזק לבין הקבלן נכלל מחירון לביצוע עבודות שונות.

4. ביום 23.10.07 נכרת חוזה בין הקבלן לבין הנתבעת לפיו מעביר הקבלן לנתבעת את ביצוע העבודות. התמורה המוסכמת בין הקבלן לבין הנתבעת נקבעה בסעיף 8 לחוזה ביניהם, בו נקבע כדלקמן:

"מהמחירון של בזק לפי הסכם עבודה זו יקזז הקבלן הראשי סכום נטו של 17% בתוספת מע"מ מכל חשבון שיאושר ואת היתרה יעביר לקבלן המשנה. למען הסר ספק, התשלום לקבלן המשנה יבוצע לאחר קבלת תשלום ע"י הקבלן הראשי מהמזמין."

5. העבודות הרלוונטיות לענייננו ומחירם לפי מחירון בזק הינן כדלקמן:

- אספקה והשחלה של חוטי משיכה 2.6 ₪ למטר אורך

- הנחת כבלים ו/או השחלתם בצינורות כולל

הנחת סרט אזהרה (אספקה ע"י בזק) 3.6 ₪ למטר אורך

- ניקוי צנרת לפי מיפרט כולל אספקת והשחלת

חוטי משיכה 3.9 ₪ למטר אורך

- ניקוי תאים ממים, בוץ וכל חומר אחר לפי מיפרט

כולל עבודות נילוות 310 ₪ ליחידה

6. בשנת 2008 נכרת חוזה בעל פה בין בעלי הדין, לפיו התובע יבצע עבור הנתבעת חלק מהעבודות. על גובה שכרו של התובע לגבי חלק מתקופת העבודה בגין ביצוע העבודות חלוקים בעלי הדין. בסוף שנת 2008 החל התובע לבצע את העבודות עבור הנתבעת.

7. ביום 6.9.09 שלחה חב' בזק לקבלן מכתב שנוסחו כדלקמן:

"חב' בזק אישרה לממש אופציה להגדלת היקפו הכספי של חוזה מס' 10/07 לביצוע עבודות קטנות ובלתי צפויות באזור השפלה בסכום גג נוסף של 2,000,000 ₪.

אחוז ההנחה בחוזה יעלה ל-8%.

יתר תנאי ההתקשרות ללא שינוי.

מסמך זה מהווה חלק בלתי נפרד מההתקשרות המקורית ..."

8. בעקבות הגדלת העבודה, קיימת מחלוקת בין הצדדים מהו השכר עליו הסכימו הצדדים לאחר הגדלת היקף העבודה.

9. בחודש אוקטובר 2009 נחשד אחד מעובדיה של הנתבעת בגניבת נחושת מחב' בזק, ועל כן הפסיקה חב' בזק את עבודתה של הנתבע בפרויקט ביום 20.10.09.

טענות הצדדים:

10. ביום 29.4.10 הגיש התובעת את תביעתו כנגד הנתבעת על הסך 439,764 ₪ בטענה שהנתבעת לא שילמה לו את כל שכרו בגין העבודה שביצע. בישיבת יום 24.3.11 הודתה הנתבעת בקיומו של חוב בסך 107,000 ₪, ובהסכמת הצדדים ניתן פסק דין חלקי על סכום זה. לאחר תשלום זה, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן על הסך 371,058 ₪.

11. בכתב התביעה המתוקן טוען התובע כדלקמן:

1. הצדדים הסכימו כי התמורה עבור העבודות אותן יבצע התובע עבור הנתבעת תהיה כדלקמן:
   1. עבור ניקוי (שטיפה) צנרת כולל אספקה והשחלת חוטי משיכה - 3.40 ₪ למטר (להלן-"שטיפת צנרת");
   2. עבור ניקוי תאים ממים, בוץ וכו' כולל עבודות נלוות - 254 ₪ לכל יחידה (תא/בור/גוב/שוחה) (להלן-"שאיבת גוב");
   3. בעבור השחלת חוטי משיכה/חבלים (ללא ניקוי/שטיפה) – 2.34 ₪ למטר (להלן-"השחלת חבל");
   4. התובע יקבל כספים מהנתבעת בגין ביצוע העבודות רק לאחר שהנתבעת תקבל הכספים מהקבלן.
2. התובע ביצע העבודות לשביעות רצון כולם, אך הנתבעת לא שילמה לו את כל שכרו;
3. התנאי שהתובע יקבל שכרו מהנתבעת רק לאחר שהנתבעת תקבל כספה מהקבלן אינו עומד כאשר הנתבעת לא מקבלת את כספה עקב מעשי גניבה ומרמה;
4. הנתבעת בחוסר תום לב מנסה להתחמק מתשלום שכרו של התובע;
5. התובע טען טענות פרטניות לעניין העבודות להן טען על פי יומני העבודה.

12. הנתבעת טענה בכתב ההגנה המתוקן כדלקמן:

1. במסגרת ההסכמות בין בעלי הדין הסכימו הצדדים כי מהמחיר אותו משלמת חב' בזק בגין ניקוי צינורות (3.9 ₪ למטר) יופחת הסך 6% ע"ח ההנחה שנותן הקבלן לחב' בזק, חלקו של התובע בסך המשולם יהיה 3.4 ₪ למטר, והנתבעת והקבלן יחלקו בהפרש (26 אג') בחלקים שווים. כן הוסכם כי בתמורה לביצוע העבודה הידועה כניקוי תאים יהיה התובעת זכאי לתמורה בסך 254 ₪ ליחידה;
2. החל מחודשים יולי/אוגוסט 2009, הוא המועד בו החלה חב' בזק בהנחת הרשת המתקדמת הידועה כ- NGN ובשל הגידול העצום בהיקף העבודה (כהודעת והודאת התובעת בסעיף 15 לכתב התביעה), הוסכם בין בעלי הדין כי מהמחיר אותו משלמת חב' בזק (3.9 ₪ למטר) יופחת סך העולה כדי 8% ע"ח הנחת בזק, יופחת סך נוסף כדי 12% ע"ח עמלת הקבלן, וכי התובעת והנתבע יחלקו בהפרש (3.12 ₪ למטר) בחלקים שווים. קרי, כל אחד מהם יקבל את הסך 1.56 ₪ למטר.

השינויים הנ"ל נבעו הן כנגזרת של בזק להגדיל הנחת בזק בשיעור 6% לשיעור של 8%, מדרישת הקבלן לקבל את מלוא העמלה אותה דרש בשיעור 12% ומהגידול העצום בהיקף העבודה (שטיפה והשחלה) אשר נדרש מאת הנתבעת, אותה העבודה, אשר חלקה (שטיפה) הועבר ע"י הנתבעת לביצוע על ידי התובע;

1. הפסקת העבודה של הנתבעת לא הייתה עקב מעשה של הנתבעת, אלא עקב מעשה פרטי של מי מעובדי הנתבעת. וכן מיום 20.10.09 הנתבעת הפסיקה את עבודתה בפרויקט.
2. התובעת טענה טענות פרטניות לעניין יומני עבודה לגביהם תבע התובעת את סכומי התביעה.

העדויות:

13. מטעם התובע העידו מר סעיד דראוושה, מר נדב כהן, מר צבי מוסלאוי והתובע.

14. מר דראוושה הוא מנכ"ל והבעלים של החברה הקבלנית. בחקירתו הראשית העיד מר דראוושה כי הקבלן התקשר רק עם הנתבעת לביצוע העבודות. לתובע לא היה כל קשר על הקבלן, אלא רק לנתבעת, וההתחשבנות נעשתה על סמך יומני העבודה. לאחר שקיבלו המידע מהנתבעת על העבודות שבוצעו, היה הקבלן מגיש חשבון לחב' בזק. לאחר אישור היומן ע"י חב' בזק, היה הקבלן מוציא חשבונית מס, ולאחר 45 יום מהנפקת החשבונית הייתה חב'' בזק צריכה לשלם לקבלן את סכום החשבונית. לנתבעת שולמו כל הכספים המגיעים לה, ועובדה שהנתבעת לא הגישה תביעה נגד הקבלן בגין חשבוניות שלא שולמו. במסגרת החוזה הוא נתן הנחה לחב' בזק שנעה בין 6% ל-8%, ולאחר שמסר את העבודה לקבלן משנה לקח את העמלה שלו שנעה בין 10% ל-11%.

בחקירתו הנגדית העיד מר דראוושה כי הקבלן לא ניהל יומני עבודה, אלא ביקש דו"חות מהנתבעת, אותם שלח הקבלן לחב' בזק לצורך אישור התשלום. עבודתה של הנתבעת הופסקה כתוצאה מגניבה, אך לא זוכר תאריך. לאחר המועד שהנתבעת הפסיקה את עבודתה, עבד במקומה קבלן משנה אחר.

15. מר נדב כהן הוא מנהל מדור פיקוח קבלנים בחב' בזק. מר כהן העיד בחקירתו הראשית כי במסגרת פרויקט NGN היה אחראי לספק עבודות לקבלן, למסור תכניות לקבלנים ולמלא יומני עבודה. התובע ביצע שטיפת צנרת עם ביובית, שחלקן שולמו לו תחת סעיף שטיפת צנרת וחלקן שולמו לו תחת סעיף השחלת חוטים. בחלק מהתוואי של הצנרת לא היה צורך לבצע שטיפת צנרת, אלא השחלת חוטים בלבד. כל שטיפת הצנרת, שאיבת הגובים והשחלת חוטי המשיכה שאושרו ביומני העבודה בוצעו על ידי התובע. נספח ב' לתיק המוצגים לא נערך על ידו, אלא על יד שמואל משולם עובד במח' תשתיות בזק.

בחקירתו הנגדית העד מר כהן כי הוא או עובד שלו בשם מוטי היו מוסרים את מפות העבודה בשטח, והן היו חוזרות אליו, כי היה צריך למלא יומנים. לגבי עבודות שהתובע ביצע היה נפגש עם התובע, ולגבי עבודות שהנתבעת ביצעה היה נפגש עם אלי עובד הנתבעת. אלי היה חותם על יומני העבודה בשם הנתבעת, ומעולם לא חתם על יומני העבודה בשם התובע או הקבלן. התובע היה מבצע עבודות של שטיפות צנרת, שיחד עם השטיפה או השאיבה מכניסים את החבל לתוך הצינור באותה פעולה ממש. עבודות של השחלת חוטים בלבד, לא נתן לתובע לבצע. יש מקרים שהתובע ביצע השחלת חוטים בלבד.

16. מר צבי מוסלאוי, אשר היה איש השטח של התובע בביצוע העבודות הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובע, ונחקר חקירה שכנגד. מעדותו עולה כי עבודתה של הנתבעת הופסקה בחודשים ספטמבר אוקטובר 2009, ולאחר מכן עבדו תחת קבלן אחר בשם דוד אוחנה. העבודות שביצע התובע היו עבודות שטיפה והשחלה. את יומני העבודה ראה בעין, אך לא קרא את תוכנם. תוך כדי ניקוי הצינורות ובמסגרת אותה פעולה היו משחילים את החוטים. מר כהן לא כתב ביומנים את העבודה המדויקת שנעשתה, אלא קבע באופן שרירותי מהי כמות המטרים שנעשתה פעולת שטיפה ומהי כמות המטרים שנעשתה פעולתה השחלת חוטים בלבד. היו קטעים שהיו קצרים מדי שביצעו רק עבודת שטיפה, ומר כהן רשם שבוצעו עבודות השחלה. היומנים לא משקפים את העבודה שבוצעה בפועל, ויש בהם ערבוב של השחלת חוטים ושטיפה. קרו מקרים שביצוע שטיפת צנרת ונרשם השחלת חוטים, והיו מקרים שביצעו השחלת חוטים וזיכו אותם בעבודות שטיפה. כשהיו קטעם קצרים של השחלת חוטים, היה מחייב לפי שטיפה ומקבל תשלום לפי שטיפה ולא לפי השחלה. לעתים היה מבצע שתי עבודות בבת אחת של שטיפה והשחלת חוטים, כאשר החוט של חב' בזק, והיה מקבל שכר עבור הפעולה הכפולה שכר כפול של שטיפה. את המפות היה התובעת מקבל ישירות מחב' בזק, ומי שהיה יושב מול חב' בזק היה מר אלי לוי מהנתבעת.

17. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית, בו חזר על האמור בכתב התביעה, ונחקר חקירה שכנגד. בחקירתו הנגדית עשה ב"כ הנתבעת חשבון לתובע שאם אכן תתקבל גרסתו של התובע שלא היה כל הסכם לשינוי התמורה לאחר הגדלת היקף העבודה, הייתה הנתבעת מפסידה על כל מטר עבודה, אך לתובע לא היה הסבר של ממש לעניין זה. התובע אישר כי הבסיס לעבודתו היה החוזה שבין בזק לבין הקבלן, החוזה שבין הקבלן לבין הנתבעת, והחוזה שבין הנתבעת לבינו. כן אישר התובע שחב' בזק קיבלה את ההנחה בשיעור 8%, הקבלן קיבל את העמלה שלו הנתבעת את הנתח שלה בתמורה העבודה, והוא קיבל את חלקו בתמורת העבודה. התובע הודה שסיכם מחירים מאחורי גבה של הנתבעת, למרות שהדבר משפיע על חלקה של הנתבעת, בטענה שהוא ביצע את העבודה. התובע גם הודה שהנתבעת זכאית לרווח על העבודה. התובע הודה שסדר התשלומים הוא שבזק משלמים לקבלן, אז משלם הקבלן לנתבעת, ואז הנתבעת משלמת לתובע. הוא תובע את התמורה עבור העמודות בטבלה בסעיף 32 לתצהירו שבהם לא כתוב "שולם". לפי החישוב של התובע לגבי שכרו מגיע הסכום ל-394,000 ₪ ולפי חישוב הנתבעת מגיע לסך 233,000 ₪, אך לאחר מכן אינו יודע להסביר את הפערים בסכומים אלו. לא יודע להסביר מדוע בסעיף 31 לתצהיר נרשם שהחוב הוא 342,838 ₪ ואילו בסעיף 40 לתצהיר נרשם שהחוב הוא 394,898 ₪. אינו יודע להסביר את עבודות ההשחלה שביצע, כאשר מר כהן מטעם חב' בזק העיד שאת עבודות ההשחלה מסר לנתבעת בלבד. לאחר ספטמבר אוקטובר 2009 התובע המשיך לעבוד במסגרת אחרת.

18. מטעם הנתבעת העידו עובד הנתבעת מר עאטיה קבועה ומנהל העבודה של הנתבע מר אלי לוין.

19. מר קבועה העיד כי הוא ביצע את עבודות ההשחלה כעובד של הנתבעת בפיקוחו של מר מוטי גהרי מטעם חב' בזק, אשר פיקח על עבודת ההשחלה שביצע. מטעם חב' בזק התקבלה מפה ובה שרטוט העבודה הנדרשת לביצוע. את העבודה ביצע בהיותו עובד של הנתבעת, ובסופו של יום העבודה החזיר לאלי לוין את המפה ובה ציין את המידות המדויקות והסופיות של העבודה שביצע.

בחקירתו הנגדית אמר העד שלא עבד בהשחלות בקו NGN, אך לאחר מכן אמר שביצע את כל ההשחלות, ואינו יודע מה זה NGN. את ההשחלות ביצע צוות של 3 אנשים, והוא היה ראש הצוות. אישר מר גהרי פיקח על עבודתו. את התובע ראה שמבצע שטיפה ולא השחלה. הסביר כיצד היה מבצע את עבודות ההשחלה במהירות, כל שבכל יום היו מבצעים השחלת חוטים לאורך 1,500 מ' עד 2,00 מ' ביום, ולפעמים גם 3,000 מ' ביום.

20. מר אלי לוין חתם על תצהיר עדות ראשית הזהה בעיקרו לכתב ההגנה ונחקר חקירה שכנגד. בחקירתו הנגדית העיד מר לוין כי מנכ"ל הנתבעת הוא האחראי לסכם את המחירים עם התובע, וכי הוא נכח בפגישה בעת שמנכ"ל הנתבעת והתובע סיכמו את המחירים בתחילת העבודה ולאחר הגדלת העבודה עקב התקנת רשת NGN, והעיד כי התמורה המוסכמת שהוסכמה בין התובעת לתובע הינה כטענת הנתבעת בכתב ההגנה. מנכ"ל הנתבעת סיכם את כל תנאי העבודה עם הקבלן ועם ספקים אחרים, ובעלי החברה, שהם בבעלי זכויות החתימה, הגיעו רק לחתום על החוזה עם חב' בזק. בעקבות לחץ של חב' בזק התקשרו עם שני קבלני משנה נוספים בנוסף לתובע. מי שפיקח מטעם הקבלן בשטח על העבודה הייתה הנתבעת. היו שני מצבים בנוהל העבודה, שאחד מהן היה שחב' בזק מעבירה התכניות ישירות לתובע, התובע מבצע את העבודה, ואת כל ההנהלות של הביקורת והגשת החשבונות הייתה מבצעת הנתבעת מול חב' בזק, הכסף משולם לקבלן, משם לנתבעת ומשם לתובע. את החשבון הייתה הנתבעת מוציאה על נייר לוגו של הקבלן. תנאי התשלום היו שוטף +60, אך לעתים היו מחכים יותר זמן. יומיים לערך לאחר שהנתבעת קיבלה את הכסף מהקבלן, הייתה משלמת לתובע את שכרו. לא יודע על דרישה של התובע להעלות על הכתב את תנאי השכר שהוסכמו בין הצדדים. הקבלן שילם לנתבעת את כל הכספים שמגיעים לה. היומנים שצורפו לכתב התביעה אינם מצויים אצל הנתבעת, מכיוון שהקבלן הגיש אותם ישירות לחב' בזק. בחודש ספטמבר 2009 הנתבעת סיימה לעבוד בפרויקט, וכל חשבון לגבי עבודה שבוצעה לאחר מכן אינו באחריות הנתבעת, כך הוא הדבר לגבי כל חשבון שהוציא הקבלן ישירות לחב' בזק. הוא הגיש חשבון לבזק ביום 3.8.09 אך בזק עשו תיקונים על החשבון, והוא אינו אחראי לכך. עבודת שטיפת צנרת שביצע התובע כללה גם השחלת חבלים. כל הרשום ביומנים השחלת חבלים ביצעה הנתבעת ולא התובע. התובע ביצע אך ורק שטיפת צנרת. מר מוטי גהרי נכח בשטח בעת ביצוע עבודות ההשחלה, אם כי לא בכולן. ראה בשטח שמר עטיה ביצע את עבודות ההשחלה. נספח 4 לתצהירו הוא ערך אותו באופן אישי על סמך עבודות ההשחלה שבוצעו ביומן 3631. את היומנים שצורפו לתצהירו הוא ערך בזמן אמת. מר נדב כהן קיבל את הטבלאות שלו ואישר אותן. הקבלן הסכים לוותר על חלק מהעמלה שלו לאחר הגדלת היקף החוזה והסכים להסתפק בעמלה של 11% (דבר זה אושר גם ע"י מר דראוושה). הנתבעת לא השתתפה בעלויות העבודה של התובע. התובע והנתבעת התחלקו בתמורה שקיבלה הנתבעת מחצית לכל אחד מהם בעקבות הסכמות שהיו בין התובעת לבין מנכ"ל הנתבע. הנתבעת פנתה אל התובע מספר פעמים להגיע לקבל כספים, אך הנתבע לא עשה כן. חלק מהעבודות ביצעה הנתבעת, ולכן התובע אינו זכאי לקבל כספים עבור כל העבודות.

21. לאחר תום שמיעת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם.

דיון ומסקנות:

הסכמי השכר שבין התובע והנתבעת:

22. אין מחלוקת בין הצדדים כי בתחילת הדרך הייתה ההסכמה בין התובעת לבין הנתבעת כי מהמחיר אותו משלמת חב' בזק בגין ניקוי צינורות (3.9 ₪ למטר) יופחת הסך 6% ע"ח ההנחה שנתן הקבלן לחב' בזק, חלקו של התובע בסך המשולם יהיה 3.4 ₪ למטר, והנתבעת והקבלן יחלקו בהפרש (26 אג') בחלקים שווים. כן הוסכם כי בתמורה לביצוע העבודה הידועה כניקוי תאים יהיה התובעת זכאי לתמורה בסך 254 ₪ ליחידה.

23. המחלוקת בין הצדדים היא מה הייתה התמורה המוסכמת בין הצדדים לאחר הגדלת היקף העבודה לרשת NGN. לטענת התובע תנאי השכר נשארו אותם תנאים כמו בתחילת העבודה. לטענת החל מחודשים יולי/אוגוסט 2009, הוא המועד בו החלה חב' בזק בהנחת הרשת המתקדמת הידועה כ- NGN ובשל הגידול העצום בהיקף העבודות (כהודעת והודאת התובעת בסעיף 15 לכתב התביעה), הוסכם בין בעלי הדין כי מהמחיר אותו משלמת חב' בזק (3.9 ₪ למטר) יופחת סך העולה כדי 8% ע"ח הנחת בזק, יופחת סך נוסף כדי 12% ע"ח עמלת הקבלן, וכי התובעת והנתבע יחלקו בהפרש (3.12 ₪ למטר) בחלקים שווים. קרי, כל אחד מהם יקבל את הסך 1.56 ₪ למטר.

השינויים הנ"ל נבעו הן כנגזרת של בזק להגדיל הנחת בזק משיעור 6% לשיעור של 8%, מדרישת הקבלן לקבל את מלוא העמלה אותה דרש בשיעור 12% ומהגידול העצום בהיקף העבודה (שטיפה והשחלה) אשר נדרש מאת הנתבעת, אשר חלקה (שטיפה) הועבר ע"י הנתבעת לביצוע על ידי התובע. מהעדויות עולה שעמלת הקבלן הייתה בשיעור 11%, אך הדבר אינו משנה באופן מהותי את המחלוקת בין הצדדים.

24. סבור אני שבמחלוקת זו בין התובעת לבין הנתבעת יש להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע מהסיבות כדלקמן:

1. לגרסת התובע אין היגיון כלכלי. לפי גרסת התובע היה על הנתבעת להוציא כסף מכיסה ולשלם לו את התמורה לה הוא טוען, כאשר הנתבעת מספקת לו עבודה, והוא זה שצריך להותיר בידיה לפחות רווח קבלני;
2. התובע הודה בחקירתו הנגדית שהנתבעת הייתה צריכה לקבל תמורה כלשהי עבור העבודה שסיפקה לו ולא להפסיד כספים עקב כך;
3. התובע אמנם ביצע עבודות בשטח, אך מי שהתנהל מול הקבלן ומול חב' בזק לגבי ביקורות בשטח, הכנת יומני עבודה הכנת חשבונות וחשבוניות ודאגה לקבלת הכספים הייתה הנתבעת. חלק זה של התהליך הוא ארוך וחשוב לא פחות מהעבודה שביצע התובע;
4. מר אלי לוין העיד על כך שנכח בישיבה בה סוכמה התמורה בין התובע לבין מנכ"ל הנתבעת לאחר הגדלת היקף העבודות עם התקנת רשת NGN;
5. מחומר הראיות עולה שהתובע ביקש לעבוד ישירות מול חב' בזק, אך זו סירבה. דבר המלמד על החשיבות והחיוניות של עבודתה של הנתבעת מול הקבלן ומול חברת בזק.

25. לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את תביעתו של התובעת בגין הפרשי מחירים.

סכומים שונים בתצהיר התובע:

26. בסעיף 32 לתצהיר העדות הראשית של התובע תובע הוא את הסכומים הריקים במשבצות הריקות המופיעות תחת הכותרת "כספים ששילמה הנתבעת". סך הסכומים באותן משבצות ריקות אותן תובע התובע מהנתבעת מגיע לבך 233,505 ₪. בסעיף 31 לתצהירו תובע התובע בגין אותן המשבצות את הסך 342,838 ₪ ובסעיף 40 הוא תובע בגין אותן משבצות ריקות את הסך 394,898 ₪. בחקירתו הנגדית לא ידע התובע להסביר פערים אלו בסכומים הנקובים בתצהירו.

השחלת חבלים:

27. התובע תובע מאת הנתבעת סכומים בגין השחלת חוטים על פי יומני עבודה 0331 - 10309, 3031 ויומני עבודה הנזכרים בטבלה בנספח 8 לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת.

מעדותם של מר נדב כהן, מר מסלאוי עולה שעבודות השחלה בלבד מסרה חב' בזק רק לנתבעת. עבודות שטיפת צינורות והשחלת חוטים יחד עם השטיפה נמסרו לתובע. בנוסף, התובע, מר נדב כהן ומר מסלאוי העידו שחלק מעבודות השטיפה נרשמו ע"י מר נדב כהן כהשחלת חבלים, על מנת לחסוך לחברת בזק תשלומים על חשבון ביצוע העבודות. על כן, היה על התובע להוכיח שעבודות השחלת הצינורות אותן הוא תובע לא היו למעשה עבודות שטיפה שנרשמו כעבודות השחלת חבלים, ובזאת כשל התובע.

28. על כן יש לדחות תביעתו בקשר ליומני עבודה 0331 – 10309, 3031, ויומני עבודה הנזכרים בטבלה בנספח 8 לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת.

יומני עבודה הנזכרים בטבלה 5 בנספחי תצהיר העדות הראשית של הנתבעת:

29. התובע תובע את הסך 90,355 ₪ בגין העבודות הנזכרות בנספח 5 לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת. הנתבעת טענה שהקבלן לא הזמין ממנה עבודות אלו, וכי היא לא ביצעה אותן. לאור טענה זו היה על התובע להוכיח שהוא אכן ביצע עבודות אלו, אך לא עשה כן.

30. יש לקבל את טענות הנתבעת בעניין זה מהסיבות כדלקמן:

1. להבדיל מדרישות תשלום שיצאו מהנתבעת בשם הקבלן, דרישת התשלום יצאה ישירות מהקבלן לחב' בזק;
2. כלל דרישות התשלום נשוא נספח 5 חתומות כולם בחותמת של הקבלן ונושאות את שמו המלא והוצאו על ידו, כמפורט בתחתיתן, שם נכתב: "בכבוד רב סעיד דראוושה";
3. כלל דרישות התשלום האחרות הנוגעות לעבודות אשר בוצעו ע"י התובעת בהזמנת הנתבעת נושאות את חותמתה ואת חתימתו של מר אלי לוין מטעמה בתוקף תפקידו כמנהל עבודה;
4. מר אלי לוין לא חתם מעולם על דרישות התשלום אותן הוציא הקבלן אלא רק על דרישות התשלום אותן הוציאה הנתבעת, כפי שהעיד מר נסב כהן;
5. דרישות התשלום שהוצאו ישירות ע"י הקבלן שונות באופן בולט מדרישות התשלום שהוצאו ע"י הנתבעת בצורתן החיצונית, בסוג הפונט בו נעשה שימוש ובגודלו של הפונט. המדובר בשני מסמכים השונים מהבחינה החיצונית זה מזה עד מאד, באופן הבולט וניכר לעין;
6. המדובר בדישות תשלום שהוצאו כולן גם יחד ביום 10.5.10, מועד המאוחר בשעה חודשים לערך מהמועד בו הפסיקה הנתבעת את עבודתה בפרויקט. על 2 חשבוניות נרשם שהן מתייחסות לעבודות שבוצעו מיום 1.10.09 ועד ליום 1.12.09. הנתבעת סיימה לעבוד בפרויקט ביום 20.10.09, ועל התובע היה להוכיח מהו הסכום מחשבוניות אלו מתייחס מיום 1.10.09 ועד ליום 20.10.09, אך לא עשה כן.

31. לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את תביעת התובע בכל הקשור לטבלה 5 הנ"ל.

יתרת תביעת התובע:

32. אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת שילמה לתובע את סכום תביעתו לגבי יתר סעיפי תביעתו.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע שבכתב התביעה המתוקן כנגד הנתבעת.

מאחר והנתבעת שילמה לתובע כספים לאחר הגשת התביעה מקורי, זכאי התובע שייפסקו לטובתו הוצאות משפט. על כן על הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:

1. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. אגרת המשפט תחושב על הסך 150,000 ₪;
2. שכ"ט עו"ד בסך 17,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ד, 17 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.