1. בשנת 2008 הגישה התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפעול שני שקים משוכים מחשבונה של הנתבעת שיק מיום 12.12.01, על סך לש 3,500 שח וכן שיק מיום 11.11.01 על סך לש 2,500 ₪.

2. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע בטענה כי מדובר בחתימות מזויפות. השיקים נגנבו לטענתה 8 שנים קודם לכן והיא הגישה תלונה בגין כך במשטרה. עוד טענה היא כי מדובר בזיוף הניתן לאבחנה בעין לא מקצועית.

3. בישיבת בית המשפט הוסכם והוחלט על מינוי מומחה לכתב יד מטעם בית המפשט אשר יבחן את החתימות. על פי חוות דעת המומחית שהתמנתה מדובר בחתימות מזויפות אשר אינן של הנתבעת.

4. הצדדים הסכימו כי התביעה תדחה. הצדדים חלוקים בשאלת ההוצאות. הוסכם כי בשאלה זו יכריע בית המשפט.

5. השיקולים המונחים לפני הם כדלהלן-

א. התביעה נדחתה לאחר שנמצא כי טענתה של הניא והוכח כי מדובר בחתימה מזויפת.

ב. הנתבעת אשר נקראה למשפט ללא כל אשמה מצדה זכאית לפחות להשבת הוצאותיה הממשיות.

ג. מנגד, אין התובעת נושאת באשמה. המדובר בשיקים אשר נמשכו מחשבונה של הנתבעת ולכן בהעדר כל ראיה אחרת חזקה עליהם כי נחתמו על ידה.

ד. התובעת נשאה במרבית הוצאות ההליך.

ה. הנטל להוכיח אמיתות החתימה מונח על כתפי התובעת וממילא הייתה נזקקת לחוות דעת .

6. לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל הני מורה כדלהלן-

התביעה תדחה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 1,600 ₪ וכן הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ נוספים.

7. כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עוד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט"ז אדר ב תשע"ד, 18 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.