פסק דין

1. לפני תביעה להכיר בפגיעה בכתף שמאל של התובע כ"פגיעה בעבודה".

2. בתום חקירתו של התובע על תצהירו גיבשו הצדדים בהסכמה רשימת עובדות לגבי עבודת התובע בהתייחס לכתף שמאל, כדלקמן:

א. התובע יליד 1947, ויולן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית במשך כ - 40 שנה.

ב. הפגיעה בכתף ימין הוכרה כפגיעה בעבודה לפי הלכת המיקרוטראומה. מדובר ביד ימין דומיננטית ונפסקו לו 15 אחוז נכות מ - 1/11/2008 .

ג. מדובר בעבודה של 6 ימים בשבוע, עם חזרות בוקר של 3 שעות והופעות של שעתיים, שעתיים וחצי בערב כשבין החזרות בבוקר וההופעות אחר הצהריים, התובע מתאמן בבית במשך כשעתיים שלוש ביום.

ד. הויולה שמשקלה ק"ג, ק"ג וחצי, מונחת על כתף שמאל כשהיד באוויר והראש מונח בלחץ על הויולה ומצמיד אותה בלחץ לכתף שמאל. ביד ימין התובע מפעיל את הקשת.

ה. אצבעות יד שמאל לוחצות על המיתרים, המרפק מזיז את הזרוע וזז כל הזמן למעלה למטה, קדימה ואחורה על המיתרים, (על הגריף).

ו. הכתף זזה כתוצאה מתזוזת המרפק. כמו כן, לפעמים הויולה יוצאת מהמקום ועל התובע להחזירה למקום על ידי העלאה והורדת הכתף.

ז. הויולה נישאת לכל מקום בתוך תיבה שמשקלה כ- 5 – 6 ק"ג והיא נישאת עם רצועה על כתף ימין ושמאל לסרוגין.

3. בהחלטה מיום 5.10.11, על בסיס העובדות המוסכמות, מונה ד"ר לב – אל אסא, מומחה לכירורגיה אורתופדית, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן:"המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות הבאות:

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בכתף שמאל?

ב. האם יש קשר סיבתי, (גרימה או החמרה), בין הליקוי שהוא סובל ממנו בכתף שמאל לבין עבודתו, כמפורט בעובדות המוסכמות?

ג. האם נוכל לראות בכל פעולה שביצע התובע בעבודתו כמפורט בעובדות המוסכמות, משום חבלה זעירה בלתי הפיכה, אשר היא כשלעצמה לא גרמה לליקוי בכתף שמאל, אך בהצטרפותן יחד, נגרם הליקוי?

ד. האם השפעת עבודתו של התובע על הליקוי בכתף שמאל פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, (אם קיימים כאלה), על ליקוי זה?

לצורך מתן חוות דעתו נשלח למומחה תיק ובו כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לעניינו של התובע, כפי שהוגשו על ידי שני הצדדים. בנוסף, נשלחה למומחה חוות דעת מטעם התובע של ד"ר מוזס וכן חוות דעת מטעם הנתבע של ד"ר פלדברין.

4. ביום 12.10.11 ניתנה חוות דעת המומחה, (להלן:"חוות הדעת"), בה השיב כדלהלן:

"א. בחומר הרפואי שמצאתי בתיק של התובע לא מצאתי אף לא התייחסות אחת לכתפו השמאלית של התובע. עוד עמדו לנגד עיני חוות דעת על ידי ד"ר פלדברין ועל ידי ד"ר מוזס. חוות הדעת של ד"ר פלדברין הנה קצרה בלתי מפורטת ולא ניתן ללמוד ממנה דבר. בחוות הדעת על ידי ד"ר ג. מוזס יש התייחסות לליקוי בכתף שמאל ללא כל פרוט של התפתחות המחלה. יכולתי לענות על השאלה, אם כן, מוגבלת לממצאים מכלי שני. ע"פ המצויין בחוו"ד של ד"ר מוזס וכן בזו של ד"ר פלדברין הליקוי ממנו סובל התובע בכתף שמאל נקרא תסמונת שרוול המסובבים. מחלה זאת כוללת את המרכיבים הבאים: מבחינה קלינית מתבטאת המחלה בכאב כתף הקורן לצד החיצוני של קצה עליון של הזרוע. הכאב מתגבר בתנועות מסויימות הכוללות, הירחוק, כיפוף קדמי וסיבוב פנימי של הכתף. הכאב מתגבר בשכיבה במיוחד על הצד. התהליך החולני המביא להתפתחות המחלה הינו שינויים ניווניים בגיד המשותף לקבוצת שרירים (סופראספינטוס, אינפראספטינטוס, סובסקפולריס, וטרס מינור), הפועלים יחדיו להנעת הכתף. הגיד השותף הנקרא "שרוול המסובבים" (ROTATOR CUFF). השינויים הניווניים הללו אלו, בנסיבות מסויימות, יכולים להחמיר עד כדי קרע של הגיד.

מצבים נלווים למחלה הינם: הסתיידות בגיד עפ"ר באזור של שריר הסופראספינטוס, דלקת בבורסה שבין הגיד לבין זיז האקרומיון ושינויים ניווניים במפרק האקרומיוקלויקולרי.

מחלה זאת יכולה להופיע החל מן העשור השני לחיים ועד לגבורות. בגיל צעיר היא קשורה בעיקר ל"שימוש יתר" אצל ספורטאים. בגילים מבוגרים יותר שכיחותה עולה עם השנים, ואינה יחודית לבעלי מקצוע או עיסוק מסויימים.

בבדיקות שונות שכיח מאוד למצוא שינויים ניווניים של הגידים האמורים אצל נבדקים שאינם סובלים מכאב.

יובהר בזאת כי מחלתו של התובע – בנסיבות המתאימות – שייכת לקבוצת מצבים או מחלות הנקראים "מחלות הקשורות לעבודה". ארגון הבריאות העולמי אפיין "מחלה הקשורה לעבודה" (Work related disease) כמחלה הנובעת ממספר גורמים (Multifactorial), כאשר סביבת העבודה ועצם ביצוע העבודה תורמים באופן משמעותי, אם גם בעצמה משתנה לגרימת המחלה. קיים מספר רב של גורמי סיכון הקשורים בעבודה כמו גורמים פיסיקליים, ארגוניים בעבודה, פסיכוסוציאליים, אינדיבידואליים וחברתיים תרבותיים המהווים גורמי סיכון במחלות קשורות עבודה. במקרה של מחלת שרוול המסובבים גורמי הסיכון הקשורים לעבודה הינם, בין היתר, החזקת היד בעמדה לא נוחה עם הירחוק של הכתף וביצוע פעולות רבות של הנעת הכתף החוזרת על עצמן בתדירות גבוהה.

ב. כאמור למעלה מדובר במחלה קשורת עבודה, ובתור שכזו אחד הגורמים שחברו יחד לגרום את המחלה קשור לתנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטת בית הדין. בהקשר זה ניתן כי יש קשר סיבתי בין הליקוי לבין העבודה.

ג. ניתן לומר כי פעולות רבות שביצע התובע בעת נגינתו (לא כל פעולה) כמפורט בעובדות המוסכמות גרמו לחבלות זעירות ובלתי הפיכות בגיד הסופראספינטוס. חבלות אלו בהצטרפן יחד גרמו לליקוי.

ד. קיימים אצל התובע שני גורמי סיכון פנימיים ללקות במחלה והם גילו והיותו סובל מחלת הסוכרת. ניתן לומר כי השפעת עבודתו של התובע על הליקוי בכתף שמאל אינה פחותה מהשפעת הגורמים האחרים. "

(ההדגשה שלי – א.ל.)

5. לאור האמור בחוות דעת המומחה, טען ב"כ התובע, כי יש לקבל את תביעת התובע.

לדידו, בחוות הדעת קיימות קביעות רפואיות המלמדות על קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הפגיעה בכתפו השמאלית לפי הלכת המיקרוטראומה.

6. לטענת ב"כ הנתבע, לאור חוות דעת המומחה לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגיעה ממנה הוא סובל בכתף שמאל.

לטענת ב"כ הנתבע, התובע סובל מתסמונת שרוול מסובבים בכתף שמאל, שהיא לפי חוות הדעת המומחה תוצאה של תהליך ניווני ושינויים ניווניים. לתובע יש גם סכרת שגורמת לליקוי זה.

בנוסף, נטען ע"י ב"כ הנתבע, כי בניגוד לאמור בחוות דעת המומחה, לא קיימת תנועה/תזוזה של כתף שמאל של התובע בזמן שהוא מנגן בויולה. בעת נגינתו קיימת תזוזה של הכתף והמרפק הימני, בעוד שהכתף השמאלית המקובעת בשקע עצם הבריח אינה זזה למעשה. גם מטעם זה יש לדחות את התביעה.

7. לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ולחוות דעת המומחה, שוכנעתי כי יש לקבל את מסקנת המומחה כפי שפורטה בחוות הדעת שלו. חוות דעת המומחה ברורה, מפורטת ומנומקת ולא מצאתי כל טעם שיש בו כדי לסטות מהאמור בה.

הלכה פסוקה היא, כי חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י מומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיה, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן, (ראה לעניין זה דב"ע נו/244 – 0 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר (לא פורסם); עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); עבל 167/07 עמרם אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי, (טרם פורסם, ניתן ביום 11.5.08).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין ( דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם); עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

לפי חוות דעת המומחה, קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל בכתף יד שמאל. מדובר במסקנה הנובעת משיקול דעת רפואי ובית הדין לא יתערב בה.

המומחה קבע כי הליקוי ממנו סובל התובע בכתף שמאל הינו - תסמונת שרוול המסובבים. הוא מציין כי מחלה זו שייכת לקבוצת "מחלות הקשורות לעבודה", כשגורמי הסיכון הקשורים לעבודה הם בין היתר: החזקת היד בעמדה לא נוחה של הכתף וביצוע פעולות רבות של הנעת הכתף החוזרות על עצמן בתדירות גבוהה.

המומחה מציין, כי על בסיס תנאי עבודתו של התובע כפי שפורטו בפניו ברשימת העובדות המוסכמות, ניתן לומר כי פעולות רבות שביצע התובע בעת נגינתו, גרמו לחבלות זעירות ובלתי הפיכות בגיד הסופראספינטוס, כשחבלות אלו בהצטרפותן יחד גרמו לליקוי.

המומחה אינו מתעלם משני גורמי סיכון פנימיים שקיימים אצל התובע ללקות במחלה והם: גילו והיותו סובל ממחלת הסוכרת. אולם, למרות זאת, לדבריו, השפעת עבודתו של התובע על הליקוי בכתף שמאל אינה פחותה מהשפעת גורמים אחרים. דהיינו, השפעת תנאי עבודתו של התובע על הליקוי ממנו הוא סובל בכתף שמאל זהה להשפעת הגורמים האחרים, הפנימיים, שקיימים בו, שגרמו לליקוי זה.

גם קביעה זו של המומחה באשר למאזן ההשפעות יוצרת קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי.

מצאתי לאמץ את כל קביעותיו של המומחה.

8. טענת ב"כ הנתבע כי כתף שמאל של התובע אינה זזה בזמן נגינתו בויולה, אינה מתיישבת עם האמור בעובדות המוסכמות שגיבשו הצדדים ברשימה שהופנתה למומחה.

כמפורט בעובדות המוסכמות (סעיפים ד' עד ו' לעובדות המוסכמות), ביד ימין התובע מפעיל את הקשת. אצבעות יד שמאל לוחצות על המיתרים, המרפק מזיז את הזרוע וזז כל הזמן למעלה, למטה, קדימה ואחורה על המיתרים, (על הגריף). הכתף זזה כתוצאה מתזוזת המרפק. כמו כן, לפעמים הויולה יוצאת מהמקום ועל התובע להחזירה למקום על ידי העלאה והורדת הכתף.

בנוסף, לדברי המומחה, גורם סיכון נוסף הקשור לעבודה ועלול לגרום להופעת הליקוי הוא החזקת היד בעמדה לא נוחה עם ריחוק של הכתף. גם גורם זה מתקיים בעניינו של התובע כאמור בעובדות המוסכמות. כך סוכם שהויולה מונחת על כתף שמאל כשהיד באויר והראש מונח בלחץ על הויולה ומצמיד אותה בלחץ לכתף שמאל, (סעיף ד' לעובדות המוסכמות).

9. לאור האמור, התביעה מתקבלת.

נקבע בזאת, על בסיס האמור בחוות דעת המומחה, כי קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בכתף שמאל לבין תנאי עבודתו על פי תורת המיקרוטראומה ולפיכך יש להכיר בליקוי זה כ"פגיעה בעבודה".

הנתבע ישא בהוצאות התובע ובשכ"ט בא כוחו בסך כולל של 2,500 ₪ לאור קבלת התביעה.

ניתן היום, כ"ד בתשרי תשע"ג, 10 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

____________

א. לקסר, נשיאה