<#2#>

נוכחים:

בא כוח תובעים עו"ד יגאל מינדל

בא כוח הנתבעת 2 עו"ד יצחק אבידני

מנהל הנתבעת 2 מר דרור ישראלי

פרוטוקול

ב"כ הנתבעת 2: כפי שכבר ציינתי בעבר, אנחנו פנינו את השטח כבר ביום 30.12.12 ואין לנו כל כוונה להיכנס לשטח, אין לנו כל עניין בשטח אנחנו נמצאים במקום אחר. ההליך התייתר.

לאור הצעת בית המשפט ואף שאני חושב שלמעלה מהדרוש, ומבלי להודות בכל טענה, אנחנו מסכימים שיינתן צו מניעה שאוסר על הנתבעת 2 להיכנס ולעשות כל שימוש במקרקעין נושא התובענה. אין לנו התנגדות לפיצול סעדים עם זאת אנחנו עומדים על כך שכל ההליך הזה מיותר ושומרים על כל טענתנו אם וככל שהתובעת תעשה את הטעות ותגיש נגדנו תביעה כספית.

עו"ד מינדל: אבקש לתת פס"ד בהתאם לאמור לעיל וגם לפסוק לנו הוצאות.

בתיק הזה בגלגולו הקודם היה פס"ד. הבקשה לביטול פסה"ד נבעה מכך שהם היו זקוקים לזמן כי אנחנו הלכנו להוצל"פ והם פנו כצד ג' להוצל"פ לעכב את הפינוי ונוכח עובדה זו שהם טענו שפסה"ד לא ניתן נגדם, הם המריצו את הנתבעת 1 להגיש בקשה לביטול פס"ד והתיק הגיע לסיבוב שני מיותר והכל על מנת שהנתבעת 2 תוכל למשוך את הזמן. כפי שכתבתי בבקשה 14 – הסיבוב שהשני שכל מטרתו למשוך זמן צריך להיות כרוך בעלות ולא היה טעם בטיעון הרועם של חברי.

המנהל נשא בהוצאות משפטיות שמתקרבות ל 20,000 ₪ וכבר טענתי לא פעם בפני בימ"ש. בעל דין שזכה בדינו זכאי להיות משופה על הוצאותיו.

ב"כ הנתבעת 2: אני חוזר על כל האמור בכתב ההגנה. מדובר בנכס שהוחזק ע"י הנתבעת בהסכמת המורשים המקוריים ובהסכמת התובע. התובע ידע שהנתבעת מחזיקה במקום שנים והוא ידע שהיא פועלת עם המנוח איכנטל להכשרת ההחזקה במקום בהתאם לכללי המנהל 717 ו- 749 שמאפשרות החזקת שטח חקלאי ולשנות את ייעודו למטרות לא חקלאיות. הנתבעת מימנה אדריכל מכספה עבור הבעלים המוחזקים המורשים על מנת להכשיר את השטח ולשנות את ייעדו מחקלאי לשימוש לייעוד אחר שאותו עשתה הנתבעת. היא החזיקה במקום מכוח חוזה כדין. אין לה ולא היה לה שום יריבות עם התובע היא לא חייבת לו דבר ולא חצי דבר. איכנטל החזיק בשטח והוא זה שהפר את החוזה ולו יש יריבות עם התובע.

אין מחלוקת , מנימוקים של איכנטל לא הושלמה סופית ההכשרה של הקרקע ולא ניתן אישור של התובע לשימוש שנעשה בפועל. משראתה הנתבעת כך והוגש נגדה כתב אישום בגין שימוש חורג, הגיעה הנתבעת בנסיבות, מותו של מר איכנטל, ואי טיפולו הנכון בתיק, למסקנה שעליה לקבל אורכה אחרונה מטעם המדינה ולנסות להכשיר את השטח, ולא, לפנות את המקום.

הנתבעת ניסתה, שוב פנתה לאדריכל ניסתה להכשיר את השטח ואז נודעו ההליכים מטעם התובע. לאחר הסדר הטיעון התברר לנתבעת שהיו הליכים שתוצאתם מתן פס"ד בהעדר הגנה נגד איכנטל. ביוני 2012 פנינו אל התובע ואל לשכת ההוצל"פ ואל מחלקת הפיקוח וביקשנו והסברנו, מפנה לנספח ב' לכתב ההגנה. בנוסף בנובמבר 2012 פניתי לישירות לב"כ התובע וביקשתי ממנו להביא בפני ועדת הפשרות את הסדר הטיעון. (מציג פניה נוספת לב"כ התובע מיום 29.11). התוצאה היא שאנחנו נמצאים כאן היום אחרי שכל העילות הנטענות שלדעתי הן בהעדר עילה, אבל לפחות הנכתבו בכתב התביעה בוצעו עוד לפני שבאנו לכאן וכל הפניות לסיים את ההליך הזה לא התקבלו ע"י התובע. הטענה היחידה שיש לו לכאורה היא בגין דמי שימוש שאותה אפשר לידון בנפרד. הנתבע העיקרי אינו נמצא כאן ומחקו נגדו את התביעה ללא צו להוצאות. בנסיבות העניין אני מבקש לחייב את התובע בהוצאות ולכל הפחות לא לחייב אותנו. המנהל הוא הוא המדינה מצד אחד הוא מאפשר לי להישאר בשטח ומצד שני ולא אכפת לה מפס"ד.

עו"ד מינדל: לעניין הנתבעת 1, הסתבר שבנחלה שלהם יש שימושים מפרים נוספים המצדיקים הגשת תובענה. עוד הסתבר שגב' איכנטל במצב רפואי מאוד קשה שבאפשרותה להתמודד עם ההליך מוטלת בספק. הנתבעת 1 נשארת במקרקעין ונאלצת לעשות פעולות הסדרה וייתכן שבאמצעות אכיפה סבילה נצליח להגיע שם לפתרון הן לעניין ההסדרה והן לעניין דמי השימוש ואם הענין לא יסדר אז תוגש נגדם תביעה. הם ניהלו איתי מו"מ בתום לב. חברי יכל להסכים לבקשה כשהם עוד היו בשטח ויש שם נסיבות אישיות.

ב"כ הנתבעת 2: סברנו שיש בידנו פס"ד של מדינת ישראל שמאפשר לנו להיות במקום לכן לא הסכמנו להצעה מיום 30.11.12 יכול להיות שטעינו.

<#3#>

החלטה

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ל' חשון תשע"ד, 03/11/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נעמי שמואל