ב"כ התובעת עו"ד אדרי

ב"כ הנתבעות עו"ד קורן

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 23/11/09 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב, שרכב התובעת נפגע בחלקו הימני קידמי, ורכב הנתבעות נפגע בחלקו האחורי שמאלי, אך יש חולק באשר לנסיבות התאונה, ובשאלה - מי סטה לעברו של מי.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג הרכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד עה/1 (להלן: "עה/1") שהינו נהג הרכב המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, כאשר עת/1 נסע בנתיב השמאלי מבין השניים, רכב הנתבעות שנסע מימין לו סטה לעברו ופגע בכנף הימנית קידמית של רכב התובעת.

לשיטתה, לאור העדויות והראיות, יש לאמץ את גרסתו של עת/1, ועל כן יש לקבל את התביעה.

לטענת ב"כ הנתבעות, עת נסע עה/1 בנתיב הימני מבין שני נתיבים, במהירות איטית בעומס תנועה, לפתע הגיח עת/1 מהנתיב השמאלי סטה לעבר רכב הנתבעות, ופגע ברכב הנתבעות מאחור, בצד.

לשיטתו, יש לדחות את התביעה ולהעדיף את גרסת עה/1, או לחילופין המדובר בגרסה מול גרסה אשר בה לא הורם הנטל.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי מהנהגים סטה לעברו של מי?

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לדחות את התביעה.

אין חולק כי רכב התובעת נפגע בחלקו הקידמי ימני, כפי שהדבר מצא ביטויו בתמונות הנזק בת/2, ושרכב הנתבעות נפגע בחלקו האחורי שמאלי, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה והאחריות בגינה.

בפתח עדותו של עת/1 ציין כי זוכר את יום התאונה, ונסע בנתיב השמאלי.

לאור בקשת בית המשפט, שרטט ב- ת/3 את הנתיבים במקום התאונה, את מסלול נסיעתו, ואת מסלול נסיעתו של רכב הנתבעות.

זאת ועוד, העיד כי הוא רק הרגיש את הפגיעה, ושראה את רכב הנתבעות רק "בשניה האחרונה" לפני התאונה. כמו כן, הסביר כי עה/1 ניסה לעקוף אותו ועל כן ארעה התאונה. וישאל השואל – הכיצד לא הבחין ברכב הנתבעות שרובו היה לפניו?

בחקירתו הנגדית השיב, כי התאונה ארעה לפני הסיבוב לרח' שיטרית, עוד שהיה ברח' רוקח.

לא זו אף זו, העיד כי ביום התאונה המקום לא היה פקוק, ובאותה הנשימה ציין כי היו במקום שוטרי תנועה.

מנגד העיד עה/1, תחילה ציין כי הוא זה שהיה בנתיב השמאלי, ובהמשך הובהר כי התכוון שהוא היה בנתיב הימני, כפי ששירטט.

כמו כן, העיד שכאשר נסע בנתיב הימני אותת ימינה על מנת לפנות ברח' שיטרית, והרגיש פגיעה מאחור.

זאת ועוד, ציין כי לא ראה את רכב התובעת קודם לתאונה, אלא רק לאחר שהרגיש את הפגיעה, הגם שהעיד כי ביקש לפנות ימינה ועל כן לא היה לו כל צורך לסטות לנתיב השמאלי אשר גם הוא מוביל לפניה ימינה.

ב"כ התובעת שמה יהבה בטענה כי באותו היום היו שוטרים שערכו דוחות לנהגים אשר ביקשו לעקוף בנתיב הנסיעה, אולם עה/1 השיב כי בעת קרות התאונה לא נכחו שוטרים.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, השתכנעתי לדחות את התביעה.

כל נהג טוען כי הנהג השני הוא זה שסטה לעברו של האחר, ובנסיבות המקרה דכאן לא השתכנעתי להעדיף את גרסתו של עת/1.

עת/1 שרטט את מיקום התאונה ב- ת/3, שם נראה כי התאונה התרחשה בפנייה ימינה, ולא לפני הפנייה כפי שטען בעדותו. הגם שלא שרטט את סטייתו של רכב הנתבעות לעברו.

עדותו של עת/1 מעלה תהיות באשר לנכונות גרסתו, הגם שאין בתמונות הנזק כדי לתמוך דווקא בגרסתו.

בנסיבות העניין הנני להורות על דחיית התביעה, ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ג, 28 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.