<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ליכט

ב"כ הנאשם עו"ד דפנה ריינס

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

התובע:

הגעתי להסדר טיעון עם ב"כ הנאשם, לפיו בטרם הקראה אנו נתקן את כתב האישום, הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע בהתאם.

ההסדר כולל הסכמות לעונש, לפיו התביעה תבקש להטיל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן. הסנגורית תבקש להסתפק במאסר על תנאי והתחייבות.

הסנגורית:

ההסדר כפי שב"כ התביעה הציג בפני מוסכם עליי. הנאשם מכיר את ההסדר ומבין אותו ומודע שביהמ"ש בוחן את העונש המוצע.

<#3#>

החלטה

התובע יתקן את כתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"ג, 19/12/2012 במעמד הנוכחים.

הנאשם:

לאחר שבית המשפט הקריא לי את כתב האישום המתוקן, במסגרת ההסדר אני מודה.

התובע:

אבקש להרשיע.

<#2#>

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון, אני מרשיעה אותו באיומים ותקיפה, עבירות לפי סעיפים 192 ו- 379 לחוק העונשין תשל"ז 1977.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"ג, 19/12/2012 במעמד הנוכחים.

ט י ע ו נ י ם - ל ע ו נ ש

ב"כ התביעה: לחובת הנאשם רישום אחד של אי הרשעה מאוחר למועד ביצוע העבירה. מגיש גליון הרשעות – במ/1.

התקרית החלה על רקע של סכסוך שכנים כשהמתלונן ביצע עבודות בתוך דירתו. הנאשם שהוא שכנו, התפרץ לדירה תפס את המתלונן בחוזקה בגרונו ואיים עליו. מדובר בעבירת אלימות חמורה תוך פגיעה בפרטיותו של המתלונן. ההסדר לא על דעת המתלונן. מתחם הענישה במקרה זה נע בין מאסר על תנאי למאסר שירוצה בעבודות שירות. העבירה נעברה ב- 2008. הצהרנו בביהמ"ש שלא נעתור לעונש מאסר בפועל. יחד עם זאת, אנו סבורים שמעבר למאסר על תנאי מן הראוי להטיל קנס כספי שירתיע את הנאשם לבצע עבירות אלימות. לחובתו רישום נוסף. בנוסף ראוי במקרה זה לצוות על הנאשם לפצות את המתלונן בפיצוי כספי.

ב"כ הנאשם: יום העבירה היה ביום שבת. הדירות סמוכות, המתלונן עבד בבוקר בדירתו. הנאשם לא התפרץ, פתחו לו את הדלת היה דו שיח לא טוב, הוא תפס אותו וצעק, אמר שהוא ממשפחת פשע למרות שאין שום קשר למציאות שלו. המתלונן זרק אותו מהבית. קדם לזה ויכוח. ההפרעה הייתה ממשית, הנאשם לא עבד לבד אלא הוא עבד עם אנשים אחרים שעזרו לו. דירת המתלונן בדיוק מעל דירת הנאשם.

הנאשם ניסה למנוע את זה. הוא יודע שזה לא בסדר שזה קרה, אח"כ הוא התנצל. היום הנאשם לא מתגורר שם, אחרי הסיפור הזה הוא עבר להתגורר עם אביו. מדובר בנאשם בן 27. הוא עובד דקלה חב' לביטוח, הוא נציג מכירות בשירות טלפוני מזה כשנה וחצי. יש לי חוות דעת פסיכיאטרית שגם התביעה מודעת לו, הוא מוגדר כפוסט טראומטי, מציגה אישור רפואי. יש לו אחוזי נכות. הנאשם סובל מתופעות כפוסט טראומה כמפורט בחוות הדעת שאני מגישה.

אישורי מעביד במ/2.

חוות דעת במ/3.

הנאשם עובד, שירת בצבא שנתיים כלוחם. הוא עושה מאמצים לחזור לשירות מילואים. הנאשם בוגר 12 שנות לימוד, יש לו בגרות מלאה. הוא מעוניין ללמוד. הנאשם מרוויח משכורת שבין 5,000 ₪ ל- 6,000 ₪. כעת הוא הסתבך בתיק אחר כעת הוא במעצר בית ולכן כעת הוא לא מרוויח כסף.

הנאשם: אני באמת רואה בזה מעשה חמור. אני מקווה שבחיים אמנע ממצבים כאלה ולא אחזור לזה, על מנת להיות אזרח טוב יותר ולהצליח בחיים. אני רוצה להשלים את השירות הקרבי שעשיתי. אני מאוד רוצה לתרום לחברה. אני גר עם ההורים.

<#6#>

גזר דין

הנאשם, יליד 1985, הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון שבתאריך 29.8.09, תקף את שכנו ואיים עליו.

בהתאם להסדר, המליצו ב"כ הצדדים להסתפק במאסר מותנה. התביעה ביקשה להוסיף לכך קנס ופיצוי למתלונן, ואילו הסנגורית ביקשה להסתפק בהתחייבות. ההנמקות מפורטות בפרוטוקול ואין צורך לחזור.

ככלל, נוהגים בתי המשפט לכבד הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, במידה והוא סביר והגיוני ויש בו לאזן כראוי בין האינטרס הציבורי שהתביעה מייצגת לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם. בהתקיים איזון כזה, בית המשפט יכבד את הסדר הטיעון, בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון, בהרכב תשעה שופטים, בע"פ 1958/98 פלוני נ' מ"י, פ"ד נז (1), 577 בעמ' 590.

במקרה שבדיון – בהתחשב בטיעוני ב"כ הצדדים, בית המשפט קובע שהעונש המוצע מצוי במתחם ההולם כנדרש בתיקון 113 לחוק העונשין, שלא שינה ולא גרע מהלכת פלוני הנ"ל. בהתחשב בהודאה, בעמדת תביעות, בנסיבותיו האישיות של הנאשם כמפורט בחוות הדעת הרפואית במ/3, בעובדה שבעת ביצוע העבירה עברו של הנאשם היה נקי לחלוטין וגם היום למרות רישום אחד אין לחובתו הרשעות. ביהמ"ש מוצא את ההסדר סביר ומאמצו.

סוף דבר – נגזר כדלקמן:

3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שנה מהיום לא יעבור הנאשם עבירת אלימות מכל סוג שהוא.

קנס בסך 100 ₪ . לא ישולם הקנס ואו לא תחתם ההתחייבות יאסר הנאשם למשך 10 ימים. הקנס ישולם עד ליום 1.1.13.

חתימה על התחייבות בסך 500 ₪ שבמשך שנה מהיום לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה. ביהמ"ש איננו מוצא שיש מקום לפיצוי המתלונן.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום

<#7#>

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"ג, 19/12/2012 במעמד הנוכחים.