המדובר בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע בעקבות אירוע תקיפה שביצעו הנתבעים, כמעוולים במשותף, ביום 19/10/08.

אפתח ואציין כי בכל הקשור לשאלת האחריות הנזיקית, המבוססת על עוולת התקיפה, אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעים אחראים, ביחד ולחוד כלפי התובע, מכוח עוולת התקיפה. שני הנתבעים הורשעו במשפט פלילי ונגזר דינם לתקופות מאסר ארוכות. הנתבעים לא הביאו ראיות כלשהם בעניין זה ועולה ברורות מסיכומי טענות בא כוחם כי קיימת הסכמה לאחריותם בנזיקין.

על פי המתואר בכתב התביעה, בתצהירי עדות הראשית וכן בסיכומי התביעה, ניתן לציין כי ביום 19/10/08 בסמוך לשעה 23:00 עמד התובע יחד עם אחיו בכפר מזרע ושוחחו ביניהם לתומם, כאשר הגיעו אליהם שני הנתבעים בכוונה לתקוף אותם. הנתבע מס' 1 אחז בסכין בה הצטייד מבעוד מועד, והנתבע מס' 2 תפס את ידו של אחיו של התובע ומנע ממנו לזוז, בעוד שהנתבע מס' 1 מכה בראשו של התובע בעזרת הסכין עד שנתלש חלק ניכר מהקרקפת. לאחר מכן נטשו הנתבעים את התובע ואת אחיו ונמלטו מן המקום.

לתובע נגרם נזק גוף ממשי והוא אושפז בבית החולים בשלוש תקופות שונות. לאחר פגיעתו הוא אושפז לצורכי טיפול משך 8 ימים. לאחר מכן הוא נזקק לטיפול חוזר לאורך שלושה ימים, ולבסוף הוא נזקק לטיפול פסיכיאטרי ואושפז משך 30 יום בבית חולים מזרע.

בהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי, ד"ר רואשדה חנא. המומחה הגיש שתי חוות דעת וכן ענה על שאלות הבהרה, ואף נחקר באולם בית המשפט על ידי ב"כ הנתבעים. אין מחלוקת כי הנכות הרפואית המשוקללת שנקבעה הינה בשיעור 39%. הנכויות ניתנו לתובע עקב פגיעתו הקשה, בחלקן בגין תסמונת פוסט טראומטית אורגנית (15%), בגין חולשה בפלג גוף ימין (10%) וכן בגין אפילפסיה וצלקת בקרקפת וכן פציאליס פריפרית בחלק השמאלי, בשיעור 10% בכל תחום.

נתונים נוספים מהותיים לצורך בחינת היקף הנזק שנגרם כתוצאה מהאירוע אלים וכן שומת הפיצויים המגיעים לתובע מתייחסים לעברו של התובע ולעיסוקיו. מהראיות שהובאו ניתן ללמוד כי התובע לא עבד לפני אירוע התקיפה, והוא חסר מקצוע כלשהו. התובע היה ידוע כאלכוהוליסט ואף משתמש בסמים ובעברו ניסה להתאבד פעם אחת. מהתיעוד הרפואי המתייחס למצבו הרפואי של התובע, ניתן לראות כי הוא סבל מפיגור שכלי לפני אירוע התקיפה נשוא הדיון.

לנתונים שצוינו בפסקה הקודמת ישנה חשיבות לצורך הכרעה בסוגיית ההשפעה התפקודית של הנכות הרפואית שנקבעה לתובע כתוצאה מאירוע התקיפה. אמנם מדובר בנכות רפואית משוקללת בשיעור 39%, אך מנגד, הנתונים שפורטו בפסקה הקודמת תומכים בהפחתת אחוז הנכות התפקודית על כושר תפקודו של התובע והסתגלותו לאחר אירוע התקיפה.

התובע הינו יליד 1/11/1986. היה ביום אירוע התקיפה בן 22, והיום הוא מתקרב לגיל 29. כתוצאה מהאירוע הוא נפצע פצעים קשים בראשו ובבדיקת סי.טי. מוח הודגם דימום חריף בצד השמאלי של הראש. נוכח חבלתו החמורה הועבר אל בית החולים רמב"ם בחיפה כשהוא מורדם ומונשם. התובע אושפז מספר פעמים כתוצאה מפגיעותיו ואין מחלוקת כי סבל מתסמונת פוסט טראומטית אורגנית וכן מחולשה בפלג גוף ימין וכן סבל מאפילפסיה פוסט טראומטית.

ב"כ התובע סבור כי לצורך חישוב הפסדי שכר של התובע יש להתחשב בשכר מינימום בכל הקשור לעבר וכן לפסוק הפסד השתכרות בעתיד בשיעור 80% מהשכר הממוצע במשק. ב"כ הנתבעים סבור כי לא מגיע לתובע פיצוי כלשהו בגין הפסדי שכר בין אם זה לעבר ובין אם זה לעתיד, נוכח העובדות שהוכחו לפיהן התובע לא עבד מעולם וכן כי אין לו מקצוע כלשהו וזאת על רקע פיגור שכלי שסבל ממנו לפני האירוע ואף היותו אלכוהוליסט ומשתמש בסמים.

אתייחס להלן לראשי הנזק הרלוונטיים ואפסוק בהם אחד לאחד.

נזק לא ממוני – בשים לב לגילו של התובע, הפגיעה הקשה ממנה סבל והנכות הרפואית שנקבעה על ידי מומחה מטעם בית המשפט וכן תקופות האשפוזים, אני מחליט לפסוק לתובע פיצוי בסך 225,000 ₪.

הפסדי שכר לעבר – בהעדר נתונים שיכולים ללמד על הפסדים ממשיים וכן נוכח מיעוט הנתונים שמהם ניתן ללמוד כי התובע היה נקלט בעבודה כלשהי משך השנים שחלפו מאז אירוע התקיפה ועד היום ובאיזון הסביר של הנתונים, נראה לי הוגן לפסוק לתובע פיצוי על דרך האומדנה אותו אני מעמיד על סך 10,000 ₪ לכל שנה, ובסה"כ 65,000 ₪.

הפסד השתכרות בעתיד – המקרה שבפנינו מתאים במיוחד לפסיקה הגלובלית. ברור מאליו כי לא ניתן, חרף פגיעתו החמורה של התובע, לערוך חישוב אריתמטי לפי נתוני שכר ונכות תפקודית, תוך התחשבות במקדם ההיוון המתאים. מוצדק לפסוק סכום על דרך האומדנה בשים לב לגילו של התובע (כמעט 29 היום), פגיעתו הקשה והנכות הרפואית הצמיתה שנקבעה כתוצאה מהאירוע ובהתחשב בעברו ונתוניו האישיים שפורטו לעיל בפסקה נפרדת. אני פוסק לתובע פיצוי בסך 325,000 ₪.

הוצאות עזרת צד ג' בעבר - על דרך האומדנה אני פוסק לתובע פיצוי בסך 50,000 ₪.

הוצאות עזרת צד ג' בעתיד – על דרך האומדנה אני פוסק לתובע פיצוי בסך 80,000 ₪.

הוצאות נסיעה, רפואיות והוצאות כלליות - אני פוסק לתובע על דרך האומדנה פיצוי בסך 20,000 ₪.

ניכוי תגמולי המל"ל – אין חולק בין הצדדים כי התובע מקבל קצבת נכות מהמל"ל ועל פי חוות דעת אקטוארית שאינה שנויה במחלוקת, סה"כ שווי הגמלאות לעבר ולעתיד הינו 916,001 ₪. מאחר והנכות הכללית בגינה מקבל התובע קצבה מהמל"ל עומדת על 57% ומאחר והנכות הרפואית בגין האירוע נשוא הדיון הינה 39%, הרי יש להפחית מהפיצויים המגיעים לתובע 68% מסך כל הגמלאות. הסכום המתקבל הינו – 622,880 ₪.

סה"כ הפיצויים שנפסקו לתובע הינם: 765,000 ₪. בניכוי תגמולי מל"ל כפי שצוין לעיל בסך 622,880 ₪ - היתרה הינה 142,120 ₪.

סוף דבר:

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובע את הסך 142,120 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ מהסכום שנפסק.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ה, 24 יוני 2015, בהעדר הצדדים.