1. בכתב האישום המתוקן מיום 13.12.12 יוחסה לנאשם עבירה של שימוש ללא היתר, במקרקעין הידועים כגוש 17464 חלקה 18 בכפר משהד (להלן: "המקרקעין"), כלהלן:
   1. מגרש לחניה של משאיות בשטח של כ- 3060 מ"ר.
   2. הצבת ארבעה מבניה (קונטיינרים) בשטח של כ – 12 מ"ר, ובסה"כ 48 מ"ר.
   3. הצבת שני מכלי דלק.
2. בישיבה מיום 13.12.12 הורשע הנאשם, עפ"י הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן.

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

1. ב"כ המאשימה הציג תמונות של מקום ביצוע העבירה (ת/1, ת/4), צילום אוויר למקרקעין בהם מבוצע השימוש (ת/2) והודאתו של הנאשם בביצוע השימוש (ת/3).
2. ב"כ המאשימה טען כי יש לראות בחומרה הודאתו של הנאשם כי הינו עושה שימוש בקרקע חקלאית למטרה עסקית, כאשר עסקינן במכת מדינה, עת קרקעות חקלאיות הופכות לקרקעות לשימוש מסחרי.
3. ב"כ המאשימה ציין כי הנאשם הרוויח רווח ממשי כאשר השתמש בקרקע חקלאית לצרכיו הפרטיים, וזאת עת כלל השימוש במקרקעין הנ"ל להחניית רכבים, הצבת קונטיינרים ומכלי דלק.
4. ב"כ המאשימה ביקש לצוות על סילוק והריסה של המבנים במקרקעין, לתקופה שלא תעלה על 60 יום, הפסקת השימוש בפועל במקום לכל מטרה, מלבד מטרה חקלאית לתקופה של 60 יום. כמו כן ביקש ב"כ המאשימה חיוב הנאשם בכפל אגרה, חתימה על התחייבות בסך של 50,000 ₪, וקנס בשל השימוש החורג, בסכום שנע בין 250,000 ₪ ל – 350,000 ₪.

טיעוני הנאשם

1. מנגד, טען הסנגור כי שימוש הנאשם במקרקעין נעשה כפתרון זמני בלבד, לבעיית החניה בתוך הכפר משהד, וזאת במטרה למנוע תאונות והפרעה לתושבים.
2. הוסיף הסנגור וטען כי, אין ביישוב משהד אזור תעשיה שיכול לתת מענה לבעיה הנ"ל, כאשר חניה בתוך היישוב תהווה מטרד, הפרעה לתושבים וסיכון חיי אדם.
3. עוד טען הסנגור כי, חניית המשאיות של הנאשם במקרקעין נשוא האישום, נעשתה בהוראת המועצה המקומית, וזאת כפי שעולה ממכתבי המועצה אותם צירף הסנגור בפניי (נ/1).
4. הסנגור ציין כי, השימוש במקרקעין נעשה לצורך חניה לילית של המשאיות בלבד, אשר עובדות 12 שעות ביום, כפי שעולה מדסקיות הטכנוגרף של המשאיות (נ/2) (להלן: "הדסקיות"), כאשר הקונטיינרים ומכלי הדלק הינם ניידים ומשמשים באתרי עבודה מרוחקים.
5. הסנגור מבקש להתחשב בנאשם אשר אין לו הרשעות קודמות, כאשר הנאשם והחברה שבבעלותו מפרנסים כ 28 משפחות, אשר מצבו הכלכלי קשה כתוצאה ממעשה נוכלות ועוקץ בסך של כמיליון ₪ (נ/3).
6. הסנגור מבקש שצו איסור השימוש ייכנס לתוקף בחלוף שנתיים, חרף העובדה כי הוגשה תכנית לשינוי יעוד. כן מבקש הסנגור להסתפק בקנס כספי שלא יעלה על 1,000 ₪.

דיון והכרעה

1. ביום 10.7.12 נכנס לתוקפו תיקון 113 האמור, שעניינו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי והענישה". על בית המשפט עת בא לקבוע את עונשו של הנאשם, ללכת בדרך אשר התווה המחוקק בתיקון הנ"ל, ובין היתר לבחון מהו העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה המתוארת בכתב האישום.
2. אשר על כן, על בית משפט לבחון את העבירה שעבר הנאשם, הנסיבות שבהן נעברה העבירה, הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים, ומידת פגיעת עבירה זו בערכים חברתיים אלו, וכמובן תובא בחשבון מדיניות הענישה בעבירות כגון דא.
3. אין חולק כי הנאשם עשה שימוש שלא כדין במקרקעין, וזאת כעולה מהודעתו ת/3, וכן כפי שניתן לראות בתמונות וצילומים ת/1, ת/2, ו- ת/4. יודגש, כי מעיון בתמונות אלו ניתן לראות הצבת קונטיינרים באופן קבוע לרבות מכלי הדלק. טענת הסנגור כי קונטיינרים והמכלים הנ"ל הם ניידים, נותרה בעלמא.
4. אשר לפגיעה בערכים חברתיים מוגנים, הרי התופעה של שימוש שלא כדין ופניה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח, תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה. יש במעשים כאלה פגיעה בשלטון החוק ובסדר הציבורי ( ראה רע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית "אונו", פ"ד נו(3) 49; ע"פ 9178/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר, פ"ד מא(4) 29], [רע"פ 6665/05 מריסאת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו).
5. בענייננו, הנאשם הפר בריש גלי את דיני התכנון והבנייה, בדרך של עשיית דין עצמי, ועשה שימוש חורג בקרקע חקלאית בעלת ממדים גדולים (ת/2), למטרה עסקית, ואין נפקא מינה, אם שימוש זה נעשה במהלך היום ו/או כחניה בשעות הערב והלילה, כפי שטען הנאשם, והציג בפניי דסקיות של חלק מהמשאיות, לפיהם שעת פעילותם הינה משעות הבוקר המוקדמות עד שעות אחר הצהריים-ערב. לעולם שימוש ללא היתר, הינו שימוש אסור, בין אם נעשה במהלך היום או שעות הלילה.
6. אין בטיעוניו של הסנגור כדי לסייע לנאשם, ככל שבסופו של יום, טרם הונפק היתר כדין לשימוש שעושה הנאשם כיום, ו/או לחילופין היתר לשימוש חורג, ולא הוצגה בפניי כל אסמכתא, כי מתן היתר נמצא בהישג ידם של האחרונים, לאחר שמולאו כל התנאים הנדרשים.
7. אוסיף כי הגם שלטענת הנאשם, השכרת המקרקעין להחניית המשאיות, נעשתה לאחר דרישת המועצה, (כפי שניתן ללמוד ממכתבי המועצה (נ/1)), וזאת בהעדר אזור תעשיה מוסדר, אך אין בכך כדי להכשיר שימוש זה, במיוחד ובמכתביה הנ"ל של המועצה, אנו למדים כי טרם הונפק היתר לשימוש אותו עשה הנאשם במקרקעין, או אף היתר לשימוש חורג.
8. אדגיש כי, על אף האמור במכתבו של מהנדס המועצה המקומית משהד מחודש 06/2012, לפיו המקרקעין נשוא האישום, שהינם בתחום תכנית לאזור תעשיה, נמצאים בשלבי הכנה מתקדמים לצורך הפקדה בוועדה המחוזית, לא ניתן ללמוד ממנו כי הנפקת ההיתר הינה קרובה מתמיד ו/או כי ההיתר הינו בהישג יד מיידי.
9. לנסיבות האישיות משקל משמעותי בקביעת העונש. על אף שעסקינן בחברה המפעילה כ -20 משאיות להובלות ברחבי הארץ (דברי ב"כ הנאשם בעמ' 13 ש' 4), אך טענת הנאשם כי העסק אינו מרוויח, לא נתמכה בראיה מוצקה אודות מצבו הכלכלי של העסק. הצגת הכרטסת (נ/3) אשר הוגשה על ידי הנאשם, אין בה כדי ללמד על מצבה הכלכלי של החברה, ככל ולא הוגשו אסמכתאות נוספות אודות מצבה הכלכלי של החברה, לרבות דוחות כספיים, אישורי בנקים וכד'. בהעדר אישורים כאלו, ההנחה שמדובר בעסק המופקים ממנו רווחים. זאת ועוד, הצגת החלטת ביהמ"ש המחוזי במוצג נ/3 הנ"ל, אין בה כדי ללמד על ההפסד הכספי שנגרם, לכאורה, לחברה שבבעלות הנאשם, ככל והינה אחת ממס' נושים.
10. יחד עם זאת, עם קביעת עונשו של הנאשם, אני רואה מקום לקחת בחשבון ניסיונותיו של האחרון להסדיר את השימוש במקרקעין, כפי שעולה ממכתבו של מהנדס המועצה מחודש 06/2012, לאחר דרישת האחרונה מהנאשם להוציא המשאיות מתוך הכפר, שעה שהיה באפשרותו להחנותם בתחומיה.
11. ענישה הינה לעולם אינדיבידואלית וצריך להתאים את העונש למקרה הספציפי הנדון, תוך התחשבות במתחם הענישה שנקבע בפסיקה עד כה, ביחס לעבירה מסוג העבירה שאנו דנים בה. בפסיקה ניתן לראות כי העונש הראוי לעבירות מסוג העבירה נשוא ענייננו הינו עונש של קנס כספי הנע בין 40,000 ₪ ל- 90,000 ₪ זאת בהתחשב בשיקולים שמניתי לעיל.
12. עונשו של הנאשם, אמור להיקבע, על פי סעיף 40 ג' (ב) לחוק העונשין, בתחום התחתון, בתחום העליון או בטווח ביניהם, בהתאם למשקלן של הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נסיבות אישיות, נסיבות שאינן כרוכות בביצוע העבירה ומתן משקל יחסי מתאים לכל אחד לאותן נסיבות. בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, לכאן ולכאן, מתוך שיקולים שעיקרם שיקום העבריין, או הגנה על שלום הציבור ועוד.
13. במכלול הנסיבות שתיארתי לעיל, לרבות נסיבות ביצוע העבירה, בהתחשב במתחם הענישה שקבעתי על פי מדיניות הענישה המוצהרת, ראוי לגזור את דינו של הנאשם בתוך מתחם הענישה שתחמתי.
14. אשר על כן הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
    1. קנס כספי בסך של 50,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב 50,000 ₪ תשלומים שווים ורצופים הראשון החל מיום 13.03.13 והאחרים לא יאוחר מ -13 לכל חודש אחריו.

לא ישולם תשלום במועד יעמוד כל הקנס לתשלום מידי.

באם הנאשם הפקיד סכום בגין צו הבאה, יקוזז מסכום הקנס.

הנאשם יפנה לוועדה לקבלת שוברים לתשלום הקנס.

• 1. אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך של 80,000 ₪, להימנע, תוך שנתיים מהיום, לעבור עבירה על סעיפים בהם הורשע. באם יסרב לחתום, ייאסר ל -20 ימים עד שיחתום, לפי המוקדם.
  2. כן ישלם הנאשם כפל אגרה בסך של 100,000 ₪ . שישולם לוועדה תוך 4 חודשים מהיום.
  3. ניתן בזה צו הפסקת שימוש אשר ייכנס לתוקף בעוד 6 חודשים מהיום אלא אם יהיה בידי הנאשם היתר כדין.

ה. ניתן בזאת צו לרשם המקרקעין לרשום את צו ההריסה דלעיל בפנקסי המקרקעין.

ב"כ המאשימה יטפל ברישום הצו.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ג, 13 פברואר 2013, במעמד הצדדים.