נגד

צד ג' 1. אבירד אחזקות (1998) בע"מ

2. לוקי בניה ופיתוח בע"מ

3. סאלח שואהנה

פסק דין זה יפוצל לשניים:

ראשית – במערכת היחסים בין התובעים רז ראול וגרסיאלה והנתבעות אבירד אחזקות (1998) בע"מ ולוקי בניה ופיתוח בע"מ.

בפרק השני – במערכת היחסים בין הנתבעות אבירד אחזקות (1998) בע"מ ובין לוקי בניה ופיתוח בע"מ כשבשוליים תבוא גם התייחסות למר סאלח שואהנה.

פרק ראשון : תובעים - נתבעים:

תביעה לליקויי בנייה בדירה אותה רכשו התובעים מאת הנתבעת 1, בשכונת הרקפות שבקרית ביאליק.

על מנת שהדברים אשר הונחו בפני בית המשפט יהיו נקיים ואובייקטיבים מינה בית המשפט את המומחית מטעמו הגב' שרית רידר אשר הגישה חוות דעת מטעמה.

ההסכמה הדיונית עסקה בכך כי ינתן פסק דין לאחר הגשת סיכומי טענות מטעם הצדדים, כאשר הודעת צד ג' נגד ל. נ. שיפוצים בע"מ פוצלה ותשמע בנפרד.

חוות הדעת:

כבר הפכה להיות מושכלת יסוד הקביעה כי חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט הינה ראיה חזקה ביותר שעל מנת לא לקבלה יש צורך להפריכה הפרכה ממשית, מה שלא הובא לעיניי אם כי פה ושם נטענו טענות יפות, אני סבור כי מדובר בחוות דעת רצינית, אמינה, ויש לקחת את כללותה כחוות דעת אשר תנחה את בית המשפט בסוגיית הנזקים.

העלות הכוללת של הליקויים על ידי הקבלן הראשי כולל מע"מ, וירידת הערך בדירת התובעת כפי שנקבעה על ידי המומחית, עומדת על סך 73,312 ₪ נכון ליום מתן חוות הדעת (אפריל 2011).

כדרך שגרה, ראתה המומחית לציין בחוות דעתה כי יש להביא בחשבון כי התיקונים יבוצעו על ידי התובעים ועל כן ישנה תוספת של 20% לעלות קבלן מזדמן +10% מכוח המיסים. על כן הפיצוי המגיע לתובעים במידה ויבצעו בעצמם את עבודות התיקונים הינם כמפורט בחוות הדעת 96,771 ₪ כולל מע"מ.

באשר לתיקונים העצמאיים ובאשר לחלוקת הנזקים תבוא בהמשך.

זכות התיקון:

אומנם זכות התיקון קיימת במישור העקרוני, ובתי משפט פסקו לא פעם כי במקרים מסויימים יתיר את ביצוע התיקונים.

במקרה דנן, גם בחלוף הזמן וגם בעובדה כי המצב אינו כפי שהיה עם סיום הבנייה ולא נעשה בסמוך למסירה של החזקה לידי התובעים, נראה כי הדרך הנכונה יותר הינה הדרך שבה יפוצו התובעים ויבצעו את התיקונים על סמך הפיצויים אשר יקבלו.

אני ככלל סבור כי צד אשר מגיע לסכסוך בבית משפט, והאמון אשר בין הצדדים אינו אותו אמון אשר לווה בתחילת הדרך, מביא לידי כך כי הפיצוי אשר ישולם ישולם בדרך של תשלום כספי ולא בדרך של ביצוע תיקונים.

משמע, קביעת הפיצויים היא זו אשר גוברת ולפיכך אקבע את הסכום ואת המשלם.

דיור חלופי:

בתביעה במסגרת כתבי הטענות נטענה טענה בדבר תשלום סך של 10,000 ₪ ואין בידיי ראיה וגם המומחית עצמה לא ציינה כי קיים צורך בפינוי או דיור חלופי, ולפיכך, פרק זה נדחה.

עוגמת נפש:

אומר כי, אינני נוהג בדרך כלל במקרים מעין אלה לפסוק בגין עגמת נפש, אלא לעיתים נדירות. במקרה דנן, אינני רואה בליקויים אשר פורטו ובהפרת ההסכם משום עוגן מספיק לצורך פסיקת עוגמת נפש, ולפיכך, אינני רואה מקום לפסוק פיצויים בגין רכיב זה.

בין לבין עלתה התייחסות להסכם גישור אשר התקיים ונחתם בין הנתבעות 1 ו-3 אבירד אחזקות ולוקי בניה ופיתוח, ומהנתונים שבפניי מצויין והדבר לא הופרך, כי הסכם הגישור לא הוצג ולפיכך אין לי להתייחס אליו בצורה שתשפיע על התוצאה הסופית.

בגמר פסק הדין אקבע על מי החובה לנשיאת התשלום .

במערכת היחסים בין אבירד אחזקות 1998 בע"מ ובין לוקי בניה ופיתוח בע"מ, החברה הקבלנית:

קראתי את הסיכומים שהוגשו מטעם הצדדים ולהלן מסקנותיי:

הטענה כי לוקי אינה צד להליך, הינה טענה אשר טוב ולא היתה עולה כלל.

בניגוד לטענות לוקי, אבירד הודיעה על תביעת התובעים בסמוך לאחר קבלתה, ואכן גם עצם העובדה כי הוגשה הודעה לצד ג' יש בה כדי ליתן ללוקי את ההזדמנות לבוא וליתן את יומה בבית המשפט.

בניגוד לטענות לוקי, הרי שלוקי ידעה היטב על טענות התובעים.

במסגרת סעיף 2.2 לתשובה מטעם אבירד בסיכומים מובאת רשימה של מסמכים ועיינתי בהם והמסקנה המתבקשת היא כי במקרה דנן, דין טענה זו להידחות ולוקי ידעה גם ידעה על כל הליקויים.

באשר להזדמנות לתקן את הליקויים, הרי עיון בסיכומים אשר הוגשו על ידי לוקי, מראה כי הן בסעיף 38 לסיכומיה "הנתבעת (לוקי-ש.ש.) ביצעה תיקונים בדירה בלא פחות מ-15 הזדמנויות שונות שהאחרון שבהם בוצע ביום 10.2.08...".

מעבר להיות הדבר הודאת בעל דין, הדבר מצביע על כך כי הנסיון לטעון להעדר כל קשר הינו נסיון סרק, ומן הראוי היה כי לא יעלה כלל.

ראה חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 הגדרת מוכר המוציא מגדר מוכר "למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה".

לוקי אינה עומדת בהגדרה זו, מה עוד שקיימת מערכת חוזית אשר אם אני טועה בפרשנות היא זו אשר מסבירה את מערכת היחסים בין שתי החברות.

ליקויי הרטיבות:

אכן בסעיף 64 לסיכומיה מעלה לוקי בלשון רפה טענה לפיה מדובר בליקוי תכנוני.

קראתי אם טענה זו עלתה עובר לכתיבת כתבי הטענות, והגעתי למסקנה כי אכן טענה זו לא הועלתה קודם לכן, ושעה שלא עלתה, הרי מדובר בהרחבת חזית אשר אותה איני מתיר.

לא אכנס להיבטים הטכניים אשר פורטו על ידי ב"כ אבירד, ועל הדרך של דרך התיקון, אך די בסעיף 23.6 להסכם שבין הצדדים כדי לפתור את המחלוקת מבחינה משפטית וזו לשונו:

"לא יהיה רשאי להעלות טענה כי אין הוא אחראי לליקויים הנובעים מתכנון יחידות הדיור והפרוייקט, אלא אם התריע בכתב על ליקויי תכנון אלו לפני שביצע את העבודות על פיהם... ".

לא מצאתי הודעה מעין זו, ומשלא ניתנה הודעה אזי גובר הסעיף על כל אמירה אחרת.

נסיון נוסף "להסית את האש", אשר כוונה אליה הוא נושא החבות בליקויים היתה אמירה כי ניתנו הוראות מאבירד אשר הינן הוראות מטעות או טעויות בתכנון או בהפרת הסכם שבין הצדדים.

ניסיתי וקראתי את המסמכים אשר הוגשו לידיי על מנת לנסות ולמצוא האם קיימים דברים בגו והגעתי לתשובה שלילית. ברור, כי מדובר בהסכם אשר הינו הסכם של "גב אל גב". לוקי התחייבה לשאת באחריות מלאה בעבודות, אם כלפי הנתבעת ואם כלפי רוכשי הדירות, להיות אחראית לטיב ביצוע עבודות ולטיב ביצוע חומרים ולכל התאמה אחרת, והכל כאמור בהסכם שנחתם בין הצדדים וכן התחייבה לשיפוי במידה ואבירד, תישא בתשלום כלשהוא.

בסיכומיה טענה אבירד גם לסכום הנזק וגם למעשה בית דין.

באשר למעשה בית דין, אני דוחה את הטענה שכן ראשית מדובר בתביעה קטנה, והפסיקה הנוהגת היא כי פסק דין אשר ניתן במסגרת תביעה קטנה אינו מהווה מעשה בית דין. ואחר כך הוסיף שאם בסופו של יום הסכם הגישור אשר קיבל תוקף של פסק דין לא התקיים, ניתן לתבוע בגינו מכוח דיני החוזים, מה שהסתבר לי בסופו של יום כדבר נכון אשר הוצע לתובעת. המומחית אשר מונתה על ידי בית המשפט מונתה כדין וכל עוד אלה קיימים זכאים התובעים לפיצויים בגין ליקויים אלה.

באשר לטענה בדבר אי זכאות התובעים לקבלן שיפוצים – אני סבור כי לוקי אינו יכול לבצע היום את התיקונים. הבחירה אינה בחירה על דעת עצמם והקביעה הינה של בית המשפט ועצם ההתנהלות כפי שהיתה מביאה למסקנה כי במקרה דנן הפרדת הכוחות תעשה על ידי בית המשפט ולפיכך, זכאים גם זכאים התובעים לעלויות של קבלן שיפוצים.

צד ג' מס' 3:

באשר לנתבע צד ג' מס' 3 – אני מורה לאחר שקראתי את טענותיו כי אין לו יד ורגל בתובענה דנן ושוב טוב לו הודעה זו לא היתה יוצאת לאויר העולם. לא מצאתי כל קשר בין עבודתו בפרק זמן של 3 ימים לבין הליקויים אשר נמצאו בדירת התובעים.

התביעה כנגדו נדחית. שולחת ההודעה תפצה אותו בהוצאות בסך 3,000 ₪.

הפחתת סכומים:

טוענת אבידר כי חלק מהסכומים אשר פסקה התובעת בני פיצוי. על כך אומר כי בסעיף 8 לסיכומיו מציינת אבידר את מעמדה המיוחד של חוות דעת מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, ואלה דברים אשר גם אני ציינתי.

ההפחתות לגופן:

באשר לאייזן הנדסה, מדובר רק בהשערה. אגרת בית המשפט של תביעות קטנות אכן תופחת.

הוצאות מנוף סך של 1,692 ₪ אכן גם זאת תופחת.

גליל קרמיקה סך של 2,000 ₪ גם זאת תופחת.

באשר לשכ"ט המומחית הרי זכאים התובעים להחזר מלא של הוצאות אלה.

באשר לחבות מול התובעים:

אני סבור כי נתבעת 1 אינה יכולה שלא לעמוד מול התובעים.

התובעים התקשרו עימה קשר חוזי, ועצם העובדה שהליקויים אשר נטענו יוחסו ללוקי בניה ופיתוח בע"מ, אין בהם כדי להסיר את האחריות מול התובעים.

הדברים באים לידי ביטוי בהוראות החוק ובאחריות אשר הטיל המחוקק על הקבלן, בונה הדירה. אינני סבור כי במסגרת זו ניתן להסיר את האחריות מאבירד.

עם זאת, במערכת הפנימית אני סבור כי כפי שצויין בחוות הדעת תשפה לוקי את אבירד בכל ההוצאות אשר תשא אבירד, אם תישא, כלפי התובעים.

החיובים הם חיובים של יחד ולחוד, ולפיכך, אני פוסק כי הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובעים סך של 93,079 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

באשר למערכת הפנימית תשפה לוקי את אבירד בכל אותם סכומים אשר תשלם לתובעים.

ניתן היום, כ"ב חשון תשע"ג, 07 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.