<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד דנה סולימרסקי
הנאשם בעצמו וב"כ - עו"ד יאיר רגב

פרוטוקול

<#3#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בביצוע שתי עבירות:

איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1997, (להלן: "חוק העונשין");

הכשלת שוטר במילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

זאת בשל כך שביום 1.5.10, במהלך אירוע שהתרחש החל מהשעה 22:30 או בסמוך לכך, בחצר הבית בו מתגוררים הנאשם וגרושתו, הוא איים על המתלונן – מכר של המשפחה שהיה במקום – בכך שהוא העביר את ידו בסמוך לצווארו מצד אחד לשני, בתנועת שחיטה, ואמר לו: "אני אשחט אותך". בהמשך, בשעה 01:15 כשהגיע למקום שוטר וביקש ממנו להתלוות אליו לניידת המשטרה, סירב הנאשם לעשות זאת.

2. אין ספק כי מעשיו של הנאשם חמורים וראויים לגינוי בכל פה. כך, הן לגבי עבירת האיומים שנעברה כלפי המכר – אורח של המשפחה, שהגיע למקום בנסיבות חברתיות והן לגבי השוטר שהגיע למקום לאחר שהוגשה תלונה, ובמסגרת מילוי תפקידו.

במאמר מוסגר יצוין שכתב האישום ייחס לנאשם ביצוע עבירות נוספות ובשל כך שלא היה בידי המאשימה להוכיח ביצוען, אזי זיכיתי את הנאשם מביצוען.

3. המאשימה טענה למתחם עונש של מאסר בפועל, שנע בין מספר חודשי מאסר לבין 18 חודשי מאסר בפועל ועתרה בנסיבות העניין להשית על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל וכן להפעיל במצטבר שני עונשי מאסר על תנאי, האחד בן 18 חודשים והשני בן 5 חודשים, שתלויים ועומדים היו כנגד הנאשם בעת שביצע את העבירות נשוא תיק זה. בנוסף, עתרה להשתת מאסר על תנאי ממושך וכן, לקנס.

מנגד, עתר הסנגור לכך שבית המשפט ימנע מהשתת של עונש של מאסר בפועל על הנאשם.

הנאשם, בדברו האחרון, סיפר על נסיבות חייו הקשות, לרבות תנאי המחיה שלו, מצבו הכלכלי ומצבו הבריאותי.

4. בשים לב להוראות סעיף 40 ב' לחוק העונשין, שלפיהן יש לקבוע את מתחם העונש, תוך קביעת יחס הולם בין חומרת העבירה ונסיבותיה ומידת האשם של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, כאשר לצורך כך יש להתחשב במקרה דנן בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות שבוצעו על ידי הנאשם - החובה וההכרח לשמור על שלומו ובטחונו של כל אדם ולמנוע, הן פגיעה פיזית והן פגיעה מילולית בו, כמו גם החובה וההכרח ליתן לשוטרים את מלוא ההגנה שהם זקוקים לה, כך שיוכלו לבצע את תפקידם באין מפריע, בשים לב למידת הפגיעה שנפגעו הערכים הללו ובמקרה דנן, הפגיעה אינה מבוטלת ובמדיניות הענישה שמצווה עלינו למצות את הדין, גם עם מי שנוהג באלימות מילולית וגם עם מי שאינו מהסס לפעול כנגד שוטרים בשעת מילוי תפקידם וכל שכן, כאשר הנאשם עושה את שני הדברים יחדיו.

בשים לב לאמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש, נע בין 3 ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

5. לאחר שקבענו את מתחם העונש, אזי כמצוות סעיף 40 יא' לחוק העונשין, עלינו להתחשב בנסיבות שקשורות לעושה – לנאשם עצמו, להבדיל מהנסיבות הקשורות לעבירה עצמה, כלהלן: לנאשם יש עבר פלילי מכביד, שכן, גיליון ההרשעות עב הכרס שלו, כולל עבירות בתחומים שונים: איומים, העלבת עובד ציבור, עבירות רכוש, עבירות אלימות, עבירות כלפי שוטרים, עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, ניסיון סחיטה באיומים, התנהגות פרועה במקום ציבורי ועבירות הקשורות לרכב. זאת ועוד, הנאשם לא היסס מלבצע את שתי העבירות נשוא תיק זה, שעה ששני עונשי מאסר על תנאי, האחד בן 5 חודשים שהושת עליו בת"פ 3367/06 (שלום ראשל"צ), בגין כל עבירת אלימות, לרבות איומים והשני, בן 18 חודשים שהושת עליו בת"פ 3201/99 והוארך בת"פ 1359/07, תלויים ועומדים נגדו.

על פני הדברים נראה כי עסקינן בנאשם שאין עליו לא אימת הדין ולא אימת בית המשפט. יחד עם זאת, יש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם, שהוא מחוסר עבודה, מחוסר מקורות הכנסה וגם במצבו הבריאותי.

6. בנסיבות האמורות לעיל ולאחר שקילת המכלול המצטבר של הדברים, אני משיתה על הנאשם את העונשים שלהלן:

א. 8 חודשי מאסר בפועל, מהם ינוכו ימי המעצר בפועל מיום 2.5.10 עד יום 25.5.10.

ב. אני מפעילה את עונש המאסר על תנאי בן חמשת החודשים, שהושת על הנאשם בת"פ 3367/06 (שלום ראשל"צ) וכן, אני מפעילה את עונש המאסר על תנאי בן 18 החודשים שהושת על הנאשם בת"פ 3201/99 והוארך בת"פ 1359/07 ובנסיבות העניין ולנוכח אורכם של המאסרים – מחד, לנוכח מצבו הבריאותי והכלכלי של הנאשם, אני מורה כי שלושת העונשים ירוצו בחופף, כך שסך הכל ירצה הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, כאמור, בניכוי ימי המעצר.

ג. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 36 חודשים מיום שחרורו מבית הסוהר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו את העבירות בהן הורשע בתיק זו, או עבירת אלימות מסוג כלשהו, או עבירה כלשהי כלפי שוטרים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"ג, 08/04/2013 במעמד הנוכחים.

הסנגור: אבקש אורכה לביצוע גזר הדין למשך כחודש ימים, במהלך תקופה זו הוא יתכונן וישקול אם בכוונתו להגיש ערעור ויכין עצמו על מנת להיכנס לכלא, מבחינת תרופות, מצב בריאותי וסגירת כל ענייניו, היות ומדובר בתקופה משמעותית והנאשם צריך להיערך בהתאם.

התובעת: חברי בעצם מבקש עיכוב ביצוע ואנו מתנגדים לכך. גם הערעור יתקבל ואין סיבה שיתקבל. בית המשפט נתן 18 חודשי ריצוי בפועל. אין שום סיבה. ההלכה מדברת על כך שכאשר מדובר מעל 12 חודשי בפועל. גם אם בית המשפט המחוזי ישנה את החלטת בית המשפט, זה יהיה למס' חודשים, אם בכלל.

הנאשם: היה לי ערב והוא ברח באותו יום. אני לא הסתבכתי מאז, הילדים בקשר אתי. אני מכבד את בית המשפט ואת החלטתו.

הסנגור: ישנה הפקדה כספית. השינוי היחיד הוא, שקיבל יומיים בשבוע לצאת להתאווררות.

התובעת: ישנה הפקדה בסך של 5,000 ₪, התחייבות עצמית וערבות צד ג' שנחתמה, בסך של 10,000 ₪. אני צריכה לבדוק אם היו שינויים בהמשך. לא הוחזר לו דבר מההפקדה.

<#5#>

החלטה

איני רואה לנכון לעכב את ביצועו של גזר הדין לתקופה ארוכה וזאת, בשים לב לאורכה של תקופת המאסר שהשתתי על המאסר.

לפנים משורת הדין, בשל המצב הבריאותי שהנאשם טען לו, אני מעכבת ביצוע גזר הדין עד ליום 11.4.13, שעה 11:00 וזאת, על מנת שהנאשם יוכל לעשות את הסידורים האישיים, לרבות אלו הכרוכים לתרופות שהוא נוטל.

במועד ובשעה זו עליו להתייצב בבית המעצר הדרים, לצורך ביצוע עונשו.

עיכוב הביצוע עד ליום 11.4.13 ובכפוף לכך שכל תנאי השחרור יישארו על כנם. בנוסף, תיחתם התחייבות עצמית נוספת בסך של 5,000 ₪ ויופקד סך נוסף של 500 ₪. בנוסף, הנאשם יפקיד את דרכונו במזכירות בית המשפט או ב

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"ג, 08/04/2013 במעמד הנוכחים.

אתי כהן

אתי כהן