בפני תביעה כספית.

הנתבע הוא נגר והתובע פנה אליו לצורך הכנת והרכבת ארונות מטבח.

לטענת התובע בגין ביצוע עבודה זו שילם לנתבע סך של 60,000 ₪ והוא תומך טענה זו בעדות אשתו.

למרות זאת לטענת התובע קיבל חשבונית על סכום של 40,000 ₪ בלבד. בעניין זה שלח התובע מכתב מיום 5.10.09 אשר לא השיבו עליו כלל.

לטענת התובע, התגלו בארונות המטבח פגמים וליקויים מהותיים ואלה צריכים לזכות את התובע בפיצוי כספי הן על הרשלנות בייצור המטבח והן על עוגמת הנפש והצער.

הרכבת הארונות לטענת התובע, הסתיימה בסוף שנת 2005 וכחצי שנה לאחר ההתקנה פנה לנתבע והודיע לו על מצב הארונות. לטענת התובע הנתבע גרר אותו בלך ושוב, ואולם למרות שנעשו תיקונים קטנים הדבר לא צלח.

אשתו של התובע אישרה בבית המשפט בעדותה כי הייתה נכונות להחליף את החלק העליון של הפורמייקה אך על פי עדותה ציינה: "אבל החלק העליון לא מספיק כי יש ארון ארוך מהקיר לרצפה, איך הוא יחליף את החלק העליון? זה ארון שלם, הוא לא רצה להחליף, הוא רצה להחליף חלק מהמטבח".

התובע טוען כי הטענה שעלתה בתשובת הנתבע לשאלות בית משפט בעמוד 16 לפרוטוקול, כי עלות תיקון הארונות בעלות של 15,000 ₪, אין בה ממש וכי אין המדובר בתיקון אלא בצורך החלפת כל הארונות שהורכבו.

בסיכומיו מפנה התובע לכך שבית המשפט מינה מומחה מטעמו, המומחה הנגר ישעיהו גור, המומחה זיהה כמעט בכל ארון וארון פורמיקה סדוקה וכן בחלקם הגדול של החלקים הפנימיים של הדלתות. עוד הפנה לכך למעשה המומחה, סבר כי בית המשפט צריך לקבל את התביעה במלואה.

הנתבע בסיכומיו, מצביע על דרך ניהול התביעה על ידי התובע אשר לטענתו יש בה כדי ללמד על כך כי אין כל ממש בטענות התובע לפסיקה בגין עוגמת נפש.

התובע זלזל לטענתו בהחלטות בית משפט, הוא זה שגרם להימשכות ההליכים ויש לקחת את זה בחשבון.

הנתבע טוען, כי התובע לא הרים את נטל הראיה, דהיינו, לא הוכיח את רשלנות הנתבע.

הנתבע טוען כי התובע ורעייתו חזרו בהם מהסכמתם להצעת הנתבע ומנעו ממנו את התיקון המוצע. תיקון שכלל לטענתו החלפת כל הפורמיקות בפנים והסדרתם. לטענתו של הנתבע, דרשו ממנו הלכה למעשה לבנות מטבח חדש וזאת לאחר 5 שנים שעשו בו שימוש ולכך סרב. התובע לטענת הנתבע לא הוכיח קשר סיבתי בין עבודתו של הנתבע לבין הסדקים בארונות או פגם שנתגלה בהם.

התובע לא הוכיח את עלות הנזק הנטען.

לגבי חוות דעתו של מומחה בית המשפט, הנ"ל ביקר בביתו של התובע לא בנוכחותו של הנתבע או מי מטעמו ומבלי לתאם מראש את הביקור. המומחה לא בדק כלל עם הנתבע האם ניתן לתקן את הליקויים הנטענים ועל מי מוטלת האחריות על כך שהתובע סרב ומנע את התיקון המוצע, לא ברור מחוות דעת המומחה האם היה ער לזמן שחלף בפועל מיום אספקת המוצר ועד פניית התובע לנתבע (3 שנים) בבקשה לתקן את הליקויים, הוא אינו מתייחס כלל בחוות דעתו לתקופת האחריות המקובלת בענף ממועד קבלת המוצר. חוות הדעת שלעצמה אינה נוקבת בסכום שווי הנזק ואין בו להוכיח את שווי הנזק. על כן טוען הנתבע שמדובר בחוות דעת שנפלו בה פגמים רבים, אינה בעלת משקל ראייתית ואינה יכולה לסייע לתובע בתביעתו.

המומחה מבהיר, כי הליקויים הם בחלק הפנימי של הארונות שאותם הציע הנתבע להחליף. הליקויים אינם נעוצים בחוסר מהימנות אלא בליקוי הפורמיקה בעצמה. הנתבע מדגיש, כי אין אחריות לכל החיים על המוצר והתובע פנה לנתבע באיחור רב מאד כאשר מומחה בית המשפט בדק את המטבח 8 שנים לאחר אספקתו.

התובע מכל מקום הוא שמנע מהנתבע לפעול על פי שיקול דעתו המקצועית על מנת לתקן את הפגמים ובכך החמיר את המצב.

התובע לא הוכיח כי שילם עבור הנתבע 60,000 ₪ ולפי עדותו שלו ניתן להבין ששולמו 40,000 ₪ בלבד. עדות אשתו של התובע לא הייתה אמינה ומגמתית.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת סיכומיהם, את כתבי הטענות ואת פרוטוקול בית המשפט במהלכו נשמעו בראיות הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה להתקבל, אך בחלקה בלבד.

להלן נימוקי:

1 בפתח דברי אציין כי בתיק זה מינה בית המשפט מומחה בתחום הנגרות מטעם בית המשפט. המומחה ישעיה גור היה צריך לחוות את דעתו על הליקויים הקיימים במטבח. אני מסכים שהיה צריך לקחת בחשבון גורמים נוספים המצוינים בסיכומי הנתבע, אך יש לציין כי הנתבע לא טרח להזמין את מר ישעיה גור לעדות ולמעשה חוות דעתו נותרה ללא העדתו או משלוח שאלות הבהרה.

כך כתב המומחה בחוות דעתו:

"בביקורי בבית משפחת אשכר ובראותי את ארונות המטבח נדהמתי לראות את פנים הארונות שמצופים בפורמייקה לבנה כמקובל אך למרבה הצער בכל ארון וארון שבחנתי לא הייתה כמעט דופן שבה לא הייתה הפורמייקה סדוקה וכמובן גם בחלקם הגדול של החלקים הפנימיים של הדלתות נראו סדקים בפורמייקה.

כל מי שרואה תופעה זו לא יכול שלא להזדהות עם עגמת הנפש של מי שאמור להשתמש בארונות ואין דרך אלא לפרק את הארונות לקחתם לנגריה להחליף את כל הפורמייקה הפנימית או לחילופין כדי לא לגרום לתובע סבל נוסף להכין ארונות חדשים ולהתקינם כראוי במטבח של התובע.

עלי לציין שעל הנגר היה לדאוג מייד עם תלונתו הראשונה של התובע לטפל בבעיה.

ידוע לכל שהנגר לא ייצר את הפורמייקה והיה עליו לבא מיד ולפנות לספק הפורמייקה בכדי שזה יכסה את הנזקים שגרמה הפורמייקה הפגומה.

לכן לא נשארה לדעתי ברירה אלה שבית המשפט יפסוק יקבל את טענות התובע במלואם".

גם אם כפי שכותב הנתבע בסיכומיו הייתי מצפה שיעיד את מומחה בית המשפט על השגותיו לא קבל המומחה את טענתו אינפורמציה מלאה המתייחסת למועד אספקת הארונות, מועד התלונה הראשונה ונכונותו ו/או אי נכונותו של הנתבע לתקן, המומחה מזהה בפירוש כשלים משמעותיים בעבודת הנתבע ובפורמייקה וזה לא משנה לצורך העניין האם הפורמייקה הייתה פגומה או לא, האחריות בעניין היא של הנתבע ושל הנתבע בלבד.

אשר על כן אני קובע לאור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ולאור העדויות האחרות כי הנתבע התרשל בביצוע העבודה ו/או באספקת החומר ועל כן דין התביעה עקרונית להתקבל.

בעניין הנזק:

2. אני דוחה את טענות הנתבע לאור עדויות התובע ואשתו שנמצאו בעיני אמינות כי היתה נכונות מצידו להחליף חלקים משמעותיים במטבח שהיו סדוקים.

אשתו של התובע העידה בעניין ועדותה נמצאה על ידי אמינה באופן שסרבה לפתרון חלקי שעה שמדובר בכשלים שהתגלו במטבח כולו ולכן בצדק מבחינתה סרבה לפתרון שהוא פתרון ביניים.

3. המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים נגעה בין השאר לסכום ששולם בגין המטבח. התובע ואשתו טענו כי מדובר בסכום של 60,000 ₪ אך הציגו קבלות של 40,000 ₪ בלבד בגין סכומים ששילמו. בעניין זה עול ההוכחה על התובע והתובע לא הוכיח כי שילם 60,000 ₪ וכי זה היה הסכום עליו סיכמו הצדדים.

אשר על כן אני מעמיד את סכום המטבח על סכום של 40,000 ₪ בלבד.

בהערת אגב אציין כי התובע יכול היה בקלות להסתייע במר ישעיהו גור, מומחה בית המשפט לעניין תמחור המטבח. ככל שטען שמדובר בסכום של 60,000 ₪ ואולם הדבר לא נעשה.

4. בתשובותיו לשאלת בית משפט כמה יעלו התיקונים, השיב הנתבע – סכום של 15,000 ₪ בלבד. גם בעניין זה לא נשאל מומחה בית המשפט דבר ואולם לא נראה לי בנסיבות העניין לאור חוות דעתו כי מדובר בסכום של 15,000 ₪ בלבד שנראה בעיני נמוך מאוד בנסיבות העניין.

אינני סבור גם בניגוד לטענות הנתבע שהתובע השתהה שלא לצורך בתלונותיו בגין המטבח ותלונותיו החלו ברגע שהתגלו הליקויים שבגינם בסופו של דבר הוגשה תביעתו.

5. אשר על כן להלן פסיקתי:

אני פוסק לתובע את הסכומים הבאים:

בגין הליקויים שהתגלו במטבח – אני מעריך את הצורך בתיקונים והחלפתם בסכום של 30,000 ₪. פסיקה זו היא גלובאלית ומבוססת על שיקול דעתי לאור טענות הצדדים וחוות דעת מומחה בית משפט.

ביחס לעוגמת הנפש – אני פוסק לתובע סך של 10,000 ₪.

בנוסף אני משפה את התובע על הוצאות שנגרמו לו הכוללות חוות דעת של מומחה מטעמו בסך של 1,160 ₪ וסכום ששילם למומחה בית המשפט בסך של 2,000 ₪.

סה"כ הסכום הנפסק הינו בשיעור של 43,160 ₪ כאשר לסכום זה אני מוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 7,500 ₪ + מע"מ וכן אגרות בית משפט אשר שולמו על ידי התובע כנגד קבלה.

סכומים אלה ישלם הנתבע לתובע תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ה, 04 מאי 2015, בהעדר הצדדים.