השופט בדימוס י. פלפל:

1. העוררת, ברמי שוש, נולדה במדינת תוניסיה ב-4.6.1939.

2. העוררת הגישה למשיבה תביעה לתשלום תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ד – 1954, (להלן: "החוק").

תביעתה של העוררת נדחתה על ידי מר פינטו מטעם המשיבה. קדמה להחלטת הדחייה החלטה נוספת בה נכתב כי המשיבה עומדת להוציא החלטה הדוחה את תביעתה של העוררת, והעוררת הוזמנה לעיין בתיק וכן נשלח אליה נוסח החלטת הדחייה. בסופו של דבר החלטת הדחייה נעשתה סופית ומכאן הערעור שהגישה העוררת.

3. העוררת טענה שבשנת 1939 גרה בתוניסיה בעיירה "סוק אל ארבע" ובעיירה זו אף נולדה.

בעדותה בפני הוועדה אמרה העוררת, בין השאר, כי:

*זמן קצר לאחר שנולדה עברה משפחתה להתגורר בעיר הבירה תוניס "כי היו שמועות על רדיפות הגרמנים כלפי היהודים וחשבנו שאולי בעיר הבירה יותר שקט".

*לאחר זמן החלו מהומות בעיר הבירה ואז עקרה משפחת העוררת למערות שהיו בכפרים מסביב לעיר הבירה.

*העוררת טוענת כי היא לא המציאה סיפור שנולדה ב"סוק אל ארבע" ומשנשאלה מדוע לא כתבה במסמכים שהגישה למשיבה שנולדה בסוק אל ארבע השיבה "שאולי לא שמתי לב, לא כתבתי בכוונה משהו לא נכון".

עוד הוסיפה העוררת "אני לא המצאתי סיפור שנולדתי בסוק אל ארבע".

4. אין מחלוקת כי העיירה הנ"ל נמצאת באזור שלא נכבש על ידי הגרמנים וכיוון שלטענת המשיבה העוררת נולדה בסוק אל ארבע, הרי היא לא היתה תחת כיבוש גרמני ולא היתה בתנאי שלילת חופש והייתה נתונה לרדיפות הנאצים ועל כן לא מגיעים לה פיצויים לפי החוק.

5. יחד עם זאת, ב"כ העוררת טען בסיכומיו, באופן חילופי, כי גם אם בזמן המלחמה היתה העוררת נותרת בסוק אל ארבע ולא עוברת לבירה תוניס – מגיעים לה בכל זאת פיצויים לפי החוק "בשל הטעם בגינו היא ברחה וזה בגלל הפחד מפני הגרמנים ועל כן יש לקבל את הערר".

6. המשיבה מסתמכת על הראיות הבאות שמהן עולה, לדבריה, שהעוררת נולדה בעיר הבירה טוניס ולא בעיירה סוק אל ארבע.

במסמך שכותרתו "תביעה לתגמול" שנחתם ע"י העוררת ביום 24.9.2008 והוגש על ידה למשיבה, נכתב כי העוררת נולדה בעיר טוניס (ולא בסוק אל ארבע).

בהצהרתה של העוררת מיום 24.9.2008 שצורפה לתביעה שהגישה העוררת למשיבה, כתבה העוררת כי נולדה בשנת 1939 "הארץ – טוניסיה במקום – טוניס".

העיירה סוק אל ארבע לא נזכרת במסמכים שצוטטו לעיל.

7. לעומת האמור בסעיף 6 לעיל, הרי בתעודת הלידה של העוררת (בשפה הצרפתית) רשום באופן מפורש כי העוררת נולדה בעיירה סוק אל ארבע ולא בעיר הבירה טוניס.

זאת ועוד במכתב מיום 11.4.2010 שכתבה העוררת לועדה, נרשם בסעיף 4 "נולדתי ב- 1939 בסוק אל ארבע".

גם בעדותה של העוררת בפנינו טענה העוררת כי נולדה בסוק אל ארבע. לדבריה, משפחתה עברה, ואין היא זוכרת מתי, לעיר הבירה טוניס- "כי היו שמועות לרדיפות הגרמנית כלפי היהודים וחשבנו שאולי בעיר הבירה יהיה יותר שקט". ברור שבעת שעברה המשפחה לעיר הבירה, הייתה העוררת תינוקת, ואין להניח שהיא "חשבה" שבעיר הבירה יהיה יותר שקט, כנראה ששמעו זאת מבני משפחתה בתקופה מאוחרת יותר.

לאחר שהמשפחה עברה לעיר טוניס, כשהעוררת הייתה בת שנתיים (ראו עדותה בפנינו מיום 10.10.2010):

"התחילו מהומות ואני הייתי בת שנתיים, או שלוש, חלק מזה סיפרו לי וחלק מזה אני זוכרת, אני זוכרת את זה שברחנו למערות כמה משפחות. הערבים מהסביבה היו מביאים לנו לחם. המערות לא היו בעיר הבירה אלא בכפרים מסביב לעיר הבירה. אני לא יודעת באיזה מרחק מעיר הבירה".

8. כפי שנפסק בע"א 3109/05 הרשות המוסמכת נ' מרלן שכטר ואח', החוק שבו עסקינן הוא חוק סוציאלי שמטרתו לסייע לניצולי השואה לממש את זכויותיהם ואין להתיר גישה נוקשה ופורמליסטית כלפיהם, ומצד שני להרשות. כן ראו פסיקה של בית המשפט העליון בע"א 2620/07 מדינת ישראל נ' ארלוזוב, שם נקבע כי: "יש מקום לתת משקל כבד לשיקולי צדק מאוחדים, בפרשה שאין לה אח ורע ונאחל כי לא יהיו לה אח ורע עוד לעולם".

9. יש חשיבות גדולה לשאלה היכן נולדה העוררת, שכן אם נולדה בסוק אל ארבע הרי העיר לא נכבשה ע"י הגרמנים ולכן לא היה טעם לברוח לעיר הבירה טוניס. יחד עם זאת, ברור שהיכן שהעוררת נולדה, היא לא זוכרת את תקופת ינקותה והיא שמעה מפי קרובים או בני משפחתה היכן נולדה.

באין ראיה אחרת לסתור את דברי העוררת, אני סבור שיש לקבל את גרסתה שנולדה בסוק אל ארבע, אך בהיותה כבת שנתיים עברה לעיר טוניס ומהעיר טוניס ברחה משפחת העוררת למערות בקרבת העיר, זאת מפחד הגרמנים, ובהיות המקומות הנ"ל מקומות שנכבשו על ידי הגרמנים ושם נשלל מן העוררת החופש והיא היתה נתונה לרדיפות הגרמנים, לכן דין הערעור להתקבל.

­­­­­________________________

השופט (בדימוס) י. פלפל יו"ר הועדה

פרופ' דוד גלינסקי: אני מסכים ­­­­­________________________

ד. גלינסקי

מר אמנון בר: אני מסכים ­­­­­________________________

א. בר

לפיכך, הוחלט לקבל את הערר כאמור בחוות דעתו של יו"ר הוועדה.

________________ _______________ _______________

י. פלפל פרופ' ד. גלינסקי א. בר

שופט בדימוס חבר הוועדה חבר הוועדה

ניתן היום, כ"ה סיוון תשע"ג, 3 ליוני 2013 בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותקים מפסק הדין לעו"ד ידיד ולעו"ד סמל.