נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבה, איומים והחזקת סכין. על פי הנטען מדובר באירוע שהתרחש ביום 1/5/10 ביער ראש העין.

אורי שוורץ סיפר כי הוא וחבריו הגיעו ליער ראש העין על מנת להכין את המקום לקראת מסיבה ובמהלך ההכנות נפל מכשיר הטלפון שלו ואבד. הוא התקשר למספר הטלפון שלו ונענה במילים: "וואלק תודה אחי" לאחר מכן משהתקשר שוב, נותקה השיחה. התקשרות נוספת הביאה למענה בו נשמעה מוזיקה ערבית. כך ארע עוד מספר פעמים לא מועט ומשסיפר על כך לחברו, ציין החבר כי הבחין בערבי על סוס בכניסה לשביל ולפיכך הם יצאו לחפש אחריו. משלא מצאו אותו, המשיך העד להתקשר אל הטלפון שלו ומלבד מוזיקה לא שמע דבר. לאחר מכן עזב את המקום ויצא אל משחק כדורגל תוך שהתקשר לאמו וסיפר לה על כך.

העד סיפר כי לא זיהה את הקול שענה לו בשיחה הראשונה וכי מאז הטלפון לא נמצא.

בחקירה הנגדית ציין העד כי הוא עצמו לא ראה את הערבי אותו יום. הוא ציין כי ראה ערבי מסתובב באזור אך לא באותו יום ואם אמו מסרה כי כך אמר לה, הרי שיתכן והתבלבלה כיוון שסיפר לה כי חברו ציין שהוא חושד בגניבה בערבי שהסתובב במקום.

רן עמדו סיפר בבית המשפט כי ביום האירוע החליטו הוא וחבריו לערוך מסיבת ל"ג בעומר ביער ראש העין. במקום רועות פרות ואף ישנה גדר תיל. חברם אורי שוורץ איבד את מכשיר הטלפון שלו וכאשר היו בדרכם למטה ביער על מנת להזיז את גדר התיל, פגשו בנאשם וביקשו ממנו להזיז את הגדר וכן שאלו אותו האם ראה את מכשיר הטלפון. במהלך השיחה עימו התנגן בכיסו של הנאשם מכשיר הטלפון של אורי והעד העיר על כך. הנאשם הלך לאחור מלמל דבר מה ואז הוציא סכין ואמר "תעופו מפה, אני אחתוך אוכם". העד ציין כי זיהה את מכשיר הטלפון של אורי על פי הצלצול המאופיין שהוא שיר של להקת "שוטי הנבואה".

העד ציין כי משאיים עליהם הנאשם עם הסכין בידו נכחו במקום הוא , טל, וג'קי. לדבריו הסכין כוון אליהם.

בחקירה הנגדית אישר הנאשם לשאלת ב"כ הנאשם כי אף שי סניור נכח במקום, אלא שציין כי מדובר באירוע שהתרחש כשנה וחצי קודם לכן ועל כן אפשרי כי השמיט אחד מן השמות או יותר.

משעומת העד עם גרסתו של סניור, לפיה הוא לא היה במקום, השיב כי יתכן ושי סניור לא היה בטווח הקצר והיה מרוחק יותר וכך יתכן שהוא אכן לא ראה את הסכין שהוציא הנאשם.

העד צין כי אירוע הוצאת הסכין היה סמוך מאוד לפני הגעת השוטרים אל המקום.

הוא עצמו הלך מעט לאחור בשל הוצאת הסכין על ידי הנאשם. העד ציין כי משהשוטרים הגיעו אל המקום הם נטלו את הסכין מהנאשם, אך אינו זוכר לומר האם נטלו אותו מידו או שמא מכיסו.

עוד ציין העד כי אינו זוכר במדוייק את צורת הסכין אך יודע לומר בוודאות כי הסכין היה פתוח והלהב היה מכוון לעברם. הוא עמד על כך כי מסר במשטרה כי הנאשם איים לחתוך אותם וציין כי בין אם נקט בביטוי לחתוך ובין אם השתמש במילה לדקור, הרי שהיינו הך.

העד ציין כי לא סבר שהנאשם הוא השומר ביער, הוא הבין כי הוא שומר על הצאן שהיה במקום. הוא ציין כי הם פנו אליו על מנת שיפתח את גדר התיל, לא בשל אחריותו למקום, אלא בשל שהבחינו כי הוא מתעסק עם גדר זו.

העד ציין כי לאחר שהטלפון צלצל בכיס מכנסיו של הנאשם כפי שתואר לעיל, החביא הנאשם את הטלפון לאחר נכנס עימו למעבה היער, אך אינו יודע לומר היכן עשה זאת. גם כאשר הגיעו השוטרים למקום מכשיר הטלפון לא נמצא.

טל ניסן סיפר אף הוא כי אותו יום בשעות הבוקר נעלם הטלפון של אורי שוורץ . מאוחר יותר אותו יום הם שוחחו עם הנאשם בדבר גדר התיל ואפשרות כניסה למקום לחוגגים שיגיעו למסיבה ואזי תוך כדי השיחה צלצל הטלפון של אורי מתוך הכיס של הנאשם . הוא הוציא אולר והבהיר לחבריו של אורי לבל יתקרבו אליו שכן הוא ידקור אותם ואזי החביא את הטלפון במעבה העצים. משהגיע ה שוטר למקום אמר לו הנאשם "אתה לא יודע עם מי הסתבכת". העד ציין כי הצלצול של הטלפון של אורי הוא מסויים מאוד – שיר של "שוטי הנבואה".

גם בחקירה הנגדית ציין העד כי הויכוח עם הנאשם נסוב אודות גדר תיל, אין הוא יודע לומר באם היה זה בשל טענת הנאשם כי גדר התיל נהרסה על ידי מי מהם . הוא על כל פנים, לא נכח בעת אירוע כזה. העד הבחין בנאשם מתקין גדר על מנת שהפרות לא יעזבו את היער. לשאלת ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם לא עבד במקום כשומר אלא השגיח על הפרות.

לטענת העד כאשר הטלפון צלצל מתוך כיסו של הנאשם והוא הוציאו על מנת לכבותו מי שנכחו במקום היו הוא, אורי שוורץ, רן עמדו, ג'ק לוי וטל אביטל. משעומת העד עם טענתו של אורי שוורץ כי הוא יצא למשחק כדורגל, אישר העד כי אורי אכן יצא למשחק ועם זאת למיטב זכרונו הוא נכח במקום.

לטענת ב"כ הנאשם כי הנאשם עשה שימוש בסכין לצורך חיתוך הגדרות השיב העד: "יש הבדל בין להחזיק אותו ובין לכוון אותו כלפינו. יש הבדל בין זה שהוא מתקן את הגדר לבין שזה שהוא מכוון אותו אלינו. אחרי שהטלפון צלצל הוא כיוון אותו אלינו".

העד ציין כי החברים שנכחו במקום פנו אל הנאשם ואמרו לו כי עליו להחזיר את הטלפון כיוון שהוא שייך לחברם.

עוד סיפר העד כי משהגיע השוטר למקום כיוונו אותו החברים אל המקום אליו ניגש הנאשם עם הטלפון, אך מכשיר הטלפון לא נמצא שם.

ג'קי לוי אף הוא סיפר הכיצד אבד הטלפון של אורי שוורץ וכיצד כאשר ניגשו אל הנאשם שטיפל בעדר הבקר שלו על מנת לבקש כי יזיז את גדר התיל, שאלו אותו באם ראה את מכשיר הטלפון ולפתע שמעו את הטלפון מצלצל מתוך כיסו את הצלצול המוכר להם. משביקשו כי יחזיר את הטלפון הוא סרב, הוציא סכין ואיים עליהם כי מי שיתקרב אליו הוא ידקור אותו. עוד סיפר העד כי אזי התקשר אל הוא אל המשטרה.

לדברי העד אותה עת משצלצל הטלפון ה היו שם כחמישה נערים במרחק קצר מהנאשם וביקשו ממנו כי יחזיר את המכשיר. לדבריו אף אורי ביקש ממנו לעשות כך, אלא שהנאשם סרב. הוא אינו זוכר אם שי סניור נכח במקום אם לאו. לטעמו של עד זה, אורי נכח במקום ורק לאחר מכן הלך למשחק הכדורגל. אמו של אורי הגיעה אל המקום רק לאחר שהמשטרה הגיעה.

בהמשך עדותו ציין העד כי אינו זוכר האם אורי נכח עימם במהלך הויכוח עם הנאשם או שמא כבר הלך למשחק, הוא אף ציין כי אורי אמר שאין צורך שמאן דהוא ייפגע בשל הטלפון. זכור לעד כי מי שזיהה את הצלצול של הטלפון לא היה אורי.

טל אביטל סיפר אף הוא כי במהלך ההכנות למסיבה ולאחר שמכשיר הטלפון של אורי אבד הם שמעו אותו מצלצל מתוך כיסו של הנאשם ומשביקשו לקבל את המכשיר הוציא הנאשם סכין ואיים עליהם לבל יתקרבו, פן ידקור אותם. בטרם הגיעה המשטרה, נכנס הנאשם למעבה העצים והחביא את הטלפון.

זכור לעד, כך מסר בחקירה הנגדית כי הוא ורן עמדו שוחחו עם הנאשם. יחד עם זאת אינו זוכר שמא גם נוספים שוחחו עימו.

לדברי העד שי סניור נכח במקום ואילו אורי שוורץ כבר הלך אותה עת למשחק הכדורגל. לדברי העד אמר לו שי סניור כי אינו מעונין להעיד בבית המשפט אודות אירוע זה וכי הוא מפחד.

העד אישר כי שוחחו עם הנאשם אודות גדר תיל שהקים במקום והפריעה לכניסת המכוניות ואזי שמעו את צלצול הטלפון והכחיש עם זאת, כי הנאשם האשים אותם בכך שהרסו את הגדר.

משהטיח ב"כ הנאשם בעד כי לא היה במקום סכין כלל ועיקר, טען העד כי מדובר בסכין יפני אשר נתפסה על ידי השוטר שהגיע למקום.

ניצה שוורץ סיפרה בבית המשפט כי בצהרי שבת התקשר אליה בנה אורי וסיפר כי מכשיר הטלפון שלו נגנב. אורי היה ביער ראש העין יחד עם חבריו כיוון שהם הכינו שם מסיבה, לקראת ערב ל"ג

בעומר שחל אותו יום . אורי הבהיר לה כי במקום מסתובב נער ערבי, אך הוא אינו בטוח בדבר. האם השיבה כי אם לא ראה את הדבר מתרחש שיניח לדבר והם ידאגו לוודא כי הטלפון ינותק.

במקביל ניסתה האם להתקשר אל מכשיר הטלפון של אורי שמא יענה לה מאן דהוא.

בסביבות השעה 17.00 – 18.00 ניסתה שוב להתקשר אל הטלפון והפעם נענתה. היא שמעה קולות ברקע וביניהם את קולו של עמדו שהוא חבר של בנה האומר כי הנה זה הצלצול של אורי, ואז פנה למישהו שהיה במקום ואמר כי הוא גנב את הטלפון וכי יחזיר אותו. עוד שמעה מאן דהוא אומר כי לא יתקרבו אליו. העדה ספרה כי נלחצה ועל כן התקשרה אל המשטרה והזעיקה ניידת למקום ואף היא עצמה יצאה אל המקום. המשטרה הגיעה למקום זמן קצר מאוד לפניה.

בחקירה הנגדית השיבה העדה וסיפרה כי משהיא הגיעה למקום נכחו שם טל אביטל ורן עמדו וכן טל ניסני, ג'קי וחברים נוספים שאינה זוכרת את שמם. לגבי שי סניור אשר לגביו נשאלה במפורש, השיבה כי היא מכירה את השם, אך אינה מכירה את האדם.

כן אישרה העדה כי בנה התקשר אליה בשעות הצהרים וכי אמר לה שהוא עזב את המקום ויצא למשחק כדורגל וחבריו הם שנשארו במקום והמשיכו בהכנות למסיבה.

עוד הוסיפה העדה וסיפרה כי משהתקשרה בערב ושיחתה נענתה, זיהתה מלבד את קולו של רן עמדו, אף את קולותיהם של טל וג'קי ברקע.

היא ציינה כי מסרה דברים אל האף למשטרה גם אם אינם רשומים בהודעתה .

עוד ציינה העד כי שמעה את הנער האחר אומר להם במהלך השיחה כי "תלכו מפה " "תתרחקו " ולשאלת ב"כ הנאשם השיבה כי משיחה זו לא הבינה כי המדובר בנער ממוצא ערבי.

משהוטח בה כי בהודעתה במשטרה מסרה כי מדובר בנער ערבי, השיבה כי אינה זוכרת מדוע אמרה כך אך יתכן שבמהלך השיחה ובשל דיבורו הבינה זאת אז. העדה הבהירה כי ההודעה שנרשמה מפיה היא על כחצי עמוד ואין הדבר הגיוני כיוון שהיא מסרה את הודעתה במשך כחמישים דקות .

באשר לקולו של הדובר ציינה העדה כי אותו יום לו הוצע לה לזהות את הקול היתה מזהה אותו ועתה יתכן שכן. משעומתה עם האמור בהודעתה כי אינה מזהה את קולו של הדובר, הבהירה כי אכן אינה מזהה אותו כיון שהוא אינו מוכר לה.

עוד הבהירה העדה כי מאז הודיע לה בנה על כך שהטלפון נגנב היא ניסתה להתקשר אל מספר הטלפון שלו פעמים רבות ויתכן אף 20 פעמים עד אשר נענתה באותה שיחה נזכרת לעיל.

הוגש דו"ח פעולה של רס"ב דוד מוטי אשר הוזעק למקום (ת/5) ממנו עולה כי פגש בארבעה נערים שהצביעו על החשוד שאחז בידו הימנית חפץ הנראה כפלייר ומשנטל ממנו את החפץ הבחין כי מדובר באולר. הארבעה מסרו לו כי מכשיר טלפון שלהם נגנב ומשהתקשרו למכשיר שמעו את הצלצול שלו מתוך מכנסי החשוד. משביקשו לקבל את הטלפון הוא שלף לעברם את האולר ואיים עליהם כי ידקור אותם אחד אחד. החשוד עוכב לחקירה.

בדו"ח העיכוב נרשמה תגובתו של הנאשם: "מה אתה רוצה ממני לא איימתי על הילדים ולא גנבתי" (ת/4).

הוגש צילום של האולר (ת/3) וכן דו"ח תפיסה (ת/2).

הוגשה הודעתו של הנאשם (ת/1) בה מסר כי לא גנב ולא איים וכי הוא עובד באמצעות הסכין ביער ראש העין שם יש לו פרות ושם הוא אף ישן. הוא סיפר כי פגש בילדים בשעה 18.00 לערך לראשונה ושאל אותם לפשר מעשיהם והם הסבירו לו כי יערכו במקום מסיבה ואזי הגיעו שוטרים למקום ולקחו אותו, משום שהיה לו סכין ביד, הגם שאמר שהוא עובד עם סכין זה.

הנאשם אישר כי יש לו מכשיר טלפון וכי מנגינת הצלצול שלו היא מוסיקת טראנס ללא מילים.

משנשאל האם בעת שדיבר עם הנערים החזיק בסכין השיב: "הייתי עובד עם צינור והסכין היתה בתוך הצינור בזמן שדיברתי איתם הסכין היתה ביד שלי בתוך הצינור". הוא הכחיש כי מאן דהוא התקשר אליו בזמן זה.

הנאשם עמד על הכחשתו כי איים על הנערים או כי נראה מכשיר טלפון שחור בכיסו אותו נתבקש למסור לנערים.

בבית המשפט סיפר הנאשם כי כל אותו יום רעה את העדר ולקראת ערב פגש בנערים אשר ביקשו ממנו כי לא יחסום את השביל והוא נענה לבקשתם. הם שאלו אותו על הטלפון שלהם והוא השיב כי אין ברשותו כל טלפון וכי לא לקח דבר, אלא שהם האשימו אותו בגניבה. בידו היה סכין באמצעותו הוא עובד ואזי הגיעה המשטרה ולקחה אותו. הנאשם הסביר כי הוא רועה את עדר הפרות של המשפחה ומתגורר לשם כך ביער ולצורך חיתוך הגדרות והתקנתן הוא עושה שימוש בסכין. אותה עת, כאשר שוחח עם הנערים וכאשר המשטרה הגיעה, היה עסוק בעבודה עם הסכין.

בחקירתו הנגדית נשאל הנאשם אם התנהלה השיחה באופן כפי שהבהיר אודות המסיבה והשביל שלא ייחסם וכיו"ב, מדוע הוזמנה המשטרה למקום והוא השיב כי יתכן בשל הפרות שהיו עימו במקום. עוד הטיחה התובעת בנאשם כי הנה לא סיפר בהודעתו במשטרה כי לפתע וללא כל סיבה טענו הנערים בפניו כי גנב להם טלפון ועל כך השיב הנאשם כי השוטר לא שאל אותו על כך. משהמשיכה התובעת והקשתה והפנתה את תשומת ליבו של הנאשם כי בהודעתו הוא נשאל רבות על טלפון השיב, איפוא, כי אינו יודע מדוע לא סיפר על כך.

הנאשם ציין כי במהלך שיחתו עם הנערים הוא עבד עם הסכין ועל כן הלהב היה פתוח. עם זאת הוא עמד בהכחשתו כי מכשיר טלפון צלצל בכיסו או כי איים עליהם בשל כך.

מוטי דוד הוא השוטר שהוזעק למקום ואשר דו"ח הפעולה שלו הוגש בהסכמה, כמפורט לעיל, הוזמן להעיד כעד מטעם ההגנה.

העד מסר כי ככל שזכור לו היו במקום ארבעת הנערים אותם ציין בדו"ח וכן הנאשם. הם עמדו במרחק של כמטר וחצי – שני מטרים מן הנאשם וכי האווירה היתה רגועה וללא צעקות. העד אישר כי הנערים הכווינו אותו אל המקום אליו פנה הנאשם ושם ערכו חיפוש אחר הטלפון, אך זה לא נמצא.

החוקר אוסקר יעקובוב אף הוא זומן מטעם ההגנה ונשאל מדוע לא ביקש להזמין בתיק זה פלט שיחות. העד השיב כי מדובר באירוע שהתרחש לפני זמן רב ולא זכור לו אם הוא היה אחראי על ניהול התיק. לשאלת ב"כ הנאשם השיב כי הגם שעדותו של שי סניור אינה תואמת את עדות יתר הנערים לא מצא לנכון לערוך השלמה בענין זה, כיון שעדותו של סניור היא מפי השמועה.

בהסכמה הוגשה הודעתו של שי סניור (נ/1) אשר נפתחה במילים: "באתי לכאן כי הזמנת אותי למסור עדות על מה שקרה. אני הייתי בשטח של המסיבה כשל המקרה קרה ולא הייתי במקרה בכלל לא ראיתי שום דבר רק שמעתי מחברים..." וסיפר כי שמע מחבריו על האיום בסכין. לדבריו הוא לא ראה את הנאשם כלל ועיקר ולא ראה סכין. לשאלה מדוע אמר ג'קי לוי כי כן נכח במקום השיב כי אינו יודע ועמד על דעתו כי לא ראה דבר.

מדובר באירוע שהתרחש במאי 2010. העידו בבית המשפט לא מעט עדים וכולם כאחד העידו זמן לא קצר כלל ועיקר לאחר האירוע ולאחר שסיימו את פרק לימודיהם וכל אחד מהם הפך לחייל ופתח בדרך חדשה ואחרת בחייו.

לכתחילה, ברי שעדי ראיה לאירוע אחד לא ימסרו עדות זהה ותואמת במדוייק לפרטי פרטיה אודות אירוע בו חזו. לו כך היה הרי שזו עדות מדוקלמת ומתואמת. לעולם, משמדובר במספר עדים לאירוע הרי שכל אחד מהם יעיד על פי הדגשים שהוא נותן לאירוע, על פי נקודת המבט שלו , על פי מקום עמידתו, על פי חלקו שלו באירוע, על פי מידת החשיבות של האירוע בחייו אותה תקופה וכיו"ב משתנים נוספים.

במיוחד אמורים הדברים משהעדות אינה נמסרת בסמוך לאחר האירוע, אלא לאחר זמן לא קצר ומדובר בנערים צעירים המצויים בגיל ההתבגרות ואשר תקופה כזו אשר עברה מאז האירוע ועד מתן העדות היא משמעותית בחייהם.

על כן, ברי כי העדויות שהובאו מפי הנערים שנכחו ביום האירוע ביער ראש העין לא היו אחידות ולא תאמו במדוייק זו את זו.

ועם זאת סתירות בנושאים מהותיים לא נמצאו בין העדויות.

לא מצאתי לייחס משקל רב לסתירות שכן נמצאו בין העדויות השונות. גם אם לא ידעו הנערים למסור שעות מדוייקות של התרחשות הדברים, אין בכך נפקא מינה, מאחר שכולם כאחד תארו אותה מסכת אירועים בדיוק. גם אם לא כולם ידעו לתאר מי נמצא אותה עת בכל מקום ומקום ומי פנה ללכת למקום אחר וחל אצלם בלבול בנקודה זו, אין לייחס לכך משקל רב, כאשר מסכת האירועים וגרעין האירועים המהותי מופיע בכל העדויות באופן זהה.

כל עדי התביעה כאחד העידו באופן ברור וסדור ועם זאת מתון וזהיר. כאשר לא זכרו פרט מסויים במדוייק, הם נזהרו מלמסור אותו וציינו כי הדברים אינם זכורים להם, לאור הזמן הרב שעבר ומאידך גיסא בנושאים אחרים ידעו למסור עדות נחושה וחד משמעית.

ב"כ הנאשם התעכב לא מעט על נושאים מסויימים מעין אלה שחזרו בעדויות עדי התביעה, כך למשל האם נכח אורי שוורץ בכל חלקי האירוע ומתי עזב את המקום כאשר הלך למשחק הכדורגל. האם נכח בשיחה עם הנאשם אם לאו. ואכן חלק מן העדים השיבו כך וחלק מהם השיבו אחרת. כך גם ריכז ב"כ הנאשם מאמץ לא מועט בשאלות באשר לנוכחות של שי סניור במקום וחלקו באירוע. גם בענין זה לא היתה תמימות דעים בין עדי התביעה, וחלקם מסרו כך ואחרת וחלקם אף לא זכרו מה ארע לגביו. סוף דבר הוגשה הודעתו בהסכמה ואף שמדובר בהודעה כתובה ניכר עליה כי הוא עשה כל מאמץ להרחיק עצמו מן העדות ומן האירוע.

כך או כך, לא מצאתי בסוגיות אלה, כמו גם באחרות, כדי להשפיע על קביעותי בענין מהימנותם של עדי התביעה.

כפי שציינתי לעיל יש לבחון את גרעין האירוע ואת העדויות לגביו ובאשר לכך עדויות כל העדים היו דומות. המשותף בכל העדויות היה כי כאשר שוחחו עם הנאשם צלצל לפתע מתוך כיסו טלפון בצלצול המוכר להם היטב כצלצול הטלפון של אורי שורץ, שהוא צלצול מאופיין ויחודי וכשפנו אל הנאשם בדברים באשר לטלפון, הוא הפנה לעברם סכין ואיים עליהם כי אם יתקרבו אליו הוא ידקור אותם. עוד צויין כי לאחר מכן פנה הנאשם אל מעבה העצים ולאחר מכן לא ראו עוד את מכשיר הטלפון.

נתתי אמון בכל עדויות עדי התביעה. עדותה של ניצה שוורץ תומכת בעדויות הנערים.

לא נתתי אמון בעדותו של הנאשם.

עדותו היתה מתפתלת ומתחמקת ולא היה בה כדי להסביר הכיצד ומדוע בכלל הגיעה המשטרה אל המקום.

כך גם היתה עדותו באשר לנסיבות החזקת הסכין בידו והסבריו התמוהים והמבולבלים באשר לעבודתו עם הסכין. אלה לא עלו בקנה אחד עם העובדה כי הוא עמד ושוחח עם הנערים ואף הוא לא הכחיש זאת ואם כך, הרי אין בסיס להסברו כי רכן על גדר התיל ועבד כאשר ידיו עם הסכין בתוך הצינור וכך הם ראו אותו.

לאור כל אלה יש להרשיע את הנאשם בעבירה של גניבה.

אמנם אכן, לא הוכח כי הנאשם נטל מאורי שוורץ את מכשיר הטלפון שלו ואף אורי שוורץ עצמו סבור היה כי המכשיר אבד ולא נגנב ואולם סעיף 383 המגדיר "גניבה – מהי" קובע בס"ק (ג)(1):

" לענין גניבה "נטילה" – לרבות השגת החזקה -

....

(ד) במציאה , אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל".

כפי שנקבע לעיל מכשיר טלפון נראה בכיס של הנאשם וזוהה כמכשיר הטלפון של אורי שוורץ על פי צלצולו, כמתואר על ידי הנערים ובעדותה התומכת של נירה שוורץ. מכשיר טלפון הוא חפץ שניתן באמצעים סבירים ביותר להחזיר אותו לבעליו כאשר הוא הולך לאיבוד.

על כן, יורשע הנאשם בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

הנאשם נמצא כאשר ברשותו סכין. אמנם הנאשם עובד במקום ויתכן והוא אף נזקק לסכין לצרכי עבודתו, אלא שכעולה מן הראיות שהובאו בפני בית המשפט הוא עשה שימוש בסכין אף לצרכים נוספים שאינם קשורים כלל ועיקר לעבודתו ועל כן יורשע הנאשם בעבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

עוד יורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ד , 20 אוקטובר 2013, במעמד הצדדים.