ביום 5.1.2010 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת לפי בקשתה. ביום 9.1.2011 הוכרזה החייבת כפושטת רגל.

לאחר שהחייבת עמדה בתנאים שנקבעו למתן הפטר, ניתן ביום 28.6.2018 צו הפטר.

ביום 31.10.2018 התקבל מכתב אצל הכונס הרשמי לפיו אושר לחייבת ובן זוגה תשלום בסך של כ- 46,000 ₪ המהווה חלק ממענק לו הם זכאים כמפונים במסגרת הליך ההתנתקות. מהמכתב עלה, כי ביום 13.5.2012 חתמו החייבת ובן זוגה על המחאת זכות לטובת משרד האוצר – מנהלת תנופה, במסגרת הסכם לרכישת מבנה יביל בו התגוררו.

לטענת הנאמנת, החייבת לא דיווחה במהלך ניהול ההליך על פעולותיה לרכישת הזכויות במבנה היביל והדבר עולה כדי חוסר תום לב מצידה. הנאמנת מדגישה את חובתה של החייבת לגלות על תהליך רכישת הנכסים אותו החלה בעודה מצויה בהליך פשיטת הרגל. כך גם נטען, כי חתימת החייבת לעניין רכישת הנכס היתה מנוגדת לחובותיה בהליך. הנאמנת סבורה, כי מדובר בחוסר תום לב קיצוני מצד החייבת אשר יש בו להצדיק ביטול צו ההפטר וחידוש ההליכים.

החייבת בתגובה הבהירה כי אין מדובר בזכות לרכישת מקרקעין אלא בזכות חוזית שהיתה זכאית בהיותה חלק ממפוני גוש קטיף, לרכישת המבנה היביל בו התגוררה (קראוילה).

החייבת מדגישה כי היא פעלה לאורך כל ההליך בתום לב ובשקיפות ולא הסתירה דבר. כאשר חתמה בשנת 2012 על כתב המחאת הזכות לטובת משרד האוצר- מנהלת תנופה, עשתה כן בתום לב. לחייבת הובהר כי ללא חתימתה על המחאת הזכות תילקח ממנה הקראוילה.

החייבת מבקשת שלא לבטל את צו ההפטר.

לאחר שבחנתי את הנסיבות אני מוצא כי אין מקום להורות על ביטול צו ההפטר.

יש לזכור את מצבה של החייבת, כמי שנמנית על מפוני גוש קטיף. החייבת ובן זוגה חתמו על נוסח הסכם סטנדרטי, לעניין המחאת זכות לטובת משרד האוצר – מנהלת תנופה, כחלק מהליכים לשריון זכאותם לרכישת המבנה היביל בו התגוררו. בהמשך לכך, לא נדרשו לתשלום דמי שכירות ובכך נחסכו הוצאות אשר בעקיפין סייעו לכושר ההחזר ועל כן תרמו גם לנושי החייבת.

אכן היה על החייבת לדווח על חתימתה על ההסכם, הן לעניין המחאת הזכות והן לעניין תחילתו של תהליך למימוש זכאותה לרכישת המבנה היביל בו התגוררה. עם זאת, על רקע ההסברים שניתנו על ידי החייבת לגבי מצב הדברים המיוחד בו נמצאה, הרי שאין מדובר בחוסר תום לב קיצוני, כזה המצדיק ביטולו של צו ההפטר.

כך גם יש לתת את הדעת למכלול נסיבותיה של החייבת, כפי שעלו בדיון בהליך ואשר הצדיקו את מתן ההפטר. בנוסף, יש לתת את הדעת לכך שהפעולה הנזקפת לחובתה של החייבת בוצעה בשנת 2012, פרק זמן ארוך לפני מתן צו ההפטר. ניתן בהחלט להורות על ביטולו של צו הפטר, אשר ניתן בשנת 2018, בגין פעולה שבוצעה שלא כדין על ידי חייב בהליך פשיטת רגל עוד בשנת 2012, ואפילו חלף פרק זמן ארוך מאז, אולם נסיבות המקרה הקונקרטי כאמור אינן מצדיקות זאת.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשפ"א, 29 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.