1. לפניי שתי בקשות. הראשונה בקשה להבאת ראיות לסתור מכוח סעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן:"פלת"ד"). הבקשה השניה היא לפסול את חוות דעת של מומחה בית המשפט ומינוי מומחה רפואי אחר תחתיו.

2. כעולה מכתבי הטענות, נפגע התובע בתאונת דרכים ביום 24.3.08 (להלן: "התאונה"). התאונה הוכרה כתאונת עבודה ומשכך הגיש התובע למל"ל תביעה לקביעת דרגת נכותו על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל אשר אף בדקה את התובע. מאחר והתובע סבר כי הוועדה הרפואית של המל"ל שגתה הוא ערר על החלטתה לוועדה רפואית לעררים של המל"ל (להלן:"וועדה רפואית לעררים").

הן בוועדה הרפואית של המל"ל והן בוועדה הרפואית לעררים טען התובע, כי הוא סובל ממגבלות בעמוד שדרה צווארי ומותני. הוועדה הרפואית לעררים בדקה את מגבלות התובע בכל הנוגע לתלונותיו לעמוד השדרה המותני ובסופו של יום העניקה לתובע 20% נכות בגין הפגימה בעמוד שדרה צווארי ו- 10% נכות בגין הפגימה בעמוד השדרה המותני.

3. הנתבעת עתרה לבית המשפט בבקשה להבאת ראיות לסתור, וזו התקבלה על ידי המותב הקודם שדן בתובענה זו. התובע הגיש בקשת ערעור על החלטת המותב האחר. בקשת רשות הערעור התקבלה באופן חלקי כך שבסופו של יום קבע כב' בית המשפט המחוזי שהבקשה להבאת ראיות לסתור תתקבל אך ורק לגבי הנכות בעמוד השדרה המותני.

4. בהמשך להחלטת ביהמ"ש המחוזי האמורה לעיל, נבדק התובע על ידי מומחה בית המשפט אשר בפרק "תלונות נוכחיות מפי התובע ביום בדיקתו" נרשם, בין היתר, "התובע מתלונן על כאבי צוואר". המומחה בדק את התובע הן בכל הנוגע לעמוד השדרה הצווארי והן בכל הנוגע לעמוד השדרה המותני. הממצאים מצויים בפרק "בדיקת התובע ביום 26.1.12" שם נכתב בין היתר :

"טווח תנועות עמוד שדרה הצווארי מלא לכל הכיוונים:

התנועות הסיבובביות עד 90 מעלות לכל כיוון.

ההטיות עד 45 מעלות לכל כיוון .

הכיפוף עד עצם החזה ויישור הצוואר מלא".

יחד עם זאת, בפרק "דיון ומסקנות" קבע מומחה בית המשפט את נכותו הצמיתה של התובע בגין הפגימה של עמוד שדרה מותני בשיעור של 5% ולא הוסיף דבר לעניין נכות – אם קיימת כזו – בכל הנוגע לעמוד השדרה הצווארי.

5. אין חולק, כי כבוד בית המשפט המחוזי הורה שמומחה בית המשפט יקבע את נכותו של התובע אך ורק לגבי נכות בעמוד השדרה המותני. משכך, לא קבע מומחה בית המשפט כל קביעה לעניין נכות, ככל שקיימת כזו, בעמוד שדרה צווארי.

6. נוכח ממצאיו של מומחה בית המשפט בכל הנוגע לעמוד השדרה הצווארי, כאמור לעיל, עותרת היום הנתבעת, פעם נוספת, בבקשה להבאת ראיות לסתור. לשיטת הנתבעת "קיים פער אדיר" (סעיף 17 לבקשה להבאת ראיות לסתור) בין הממצאים שמצא המוסד לביטוח לאומי, דהיינו טווח תנועה של 45 מעלות בסיבוב לכל צד בעוד שמומחה בית משפט מצא 90 מעלות לכל צד וכך גם מצא המל"ל הגבלה ביישור ובכיפוף בעוד שהמומחה לא מצא כל הגבלה.

עוד מפנה הנתבעת לפרק הזמן שחלף בין מועד בדיקת התובע על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל, ביום 5.7.09 ובין מועד בדיקת התובע על ידי מומחה בית משפט ביום 26.1.12, כלומר פער של כמעט שלוש שנים. ודוק, הוועדה הרפואית לעררים, כעולה מהפרוטוקול, כלל לא בדקה את התובע בכל הנוגע לעמוד השדרה הצווארי, להבדיל מבדיקת עמוד שדרה מותני.

כך גם טוענת הנתבעת, כי לאור ממצאי מומחה בית המשפט אין להעניק לתובע כלל נכות בגין פגימה בעמוד שדרה צווארי בעוד שעל פי קביעת המל"ל יש לו נכות של 20% באיבר זה של גופו.

7. לטענת התובע, אין לבית משפט זה סמכות להידרש לבקשה הנוכחית שכן ההליך כבר הוכרע הן בבית משפט זה והן בערכאת הערעור. עוד טוען התובע כי הוועדות הרפואיות השונות של המוסד לבטוח לאומי עשו מלאכתן נאמנה ועיינו בכל המסמכים הנדרשים ועל כן דין הבקשה להידחות.

כך גם טוען התובע, כי למומחה בית המשפט לא הוקנתה סמכות להתייחס למצבו של התובע בכל הנוגע לעמוד השדרה הצווארי ומשחרג מסמכותו, ממצאיו אינם יכולים לשמש ראיה לצורך הבאת ראיות לסתור.

8. דין טענתו של התובע כי לביהמ"ש זה אין סמכות להידרש לבקשה להידחות. אין המדובר באותה בקשה להבאת ראיות לסתור כפי שטוען התובע אלא בבקשה חדשה נוכח ראיות חדשות שבאו היום לפני בית המשפט. אותה ראיה היא חוות דעת מומחה בית המשפט.

9. סעיף 6 ב' לפלת"ד קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זו גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו".

10. שנינו ולמדנו כי היתר להבאת ראיות לסתור דרגת נכות שנקבעה על פי דין אחר, יינתן במקרים מיוחדים וחריגים. ראו לדוגמה בר"ע 721/85 סלע נ. פתיה וכן בר"ע 634/85 עודה נ. רותם (פירסמו במאגרים). שם נקבע, בין היתר, כי בקשה כזו תעתר כאשר מונחים לפני בית המשפט טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים. אחד המקרים אשר נכנס בגדרי התיבות טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים הם "שינוי משמעותי במצבו של הנפגע לאחר שנקבעה נכותו על ידי הוועדה הרפואית". ראו ריבלין, תאונות הדרכים תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים מהדורה רביעית בעמ' 776.

ועוד מוסיף המלומד ריבלין בספרו הנ"ל בעמ' 777 כי על אף שפער ניכר בין קביעה על פי דין ובין חוות דעת של מומחה מטעם התובע "אינו משמש טעם מיוחד המצדיק הבאת ראיות לסתור" , יש בכך "לחדד את מידת הביקורת המופעלת כלפי הקביעה של עפ"י דין".

וכן ראו לעניין הזה האמור בספרו של המלומד ריבלין בעמ' 782:

"עצם קיומו של פער גדול בקביעת דרגת נכות על ידי וועדה רפואית של המוסד לבטוח לאומי לבן זו העולה מתוך ראיותיו המפריכות של התובע אינו מצדיק, כאמור, הבאת ראיות לסתור את אותה דחיה. אולם קביעתה של וועדת נכות כללית אשר, כשלעצמה, אינה קביעה על פי דין, עשויה לשמש כראיה לסתור את קביעת הוועדה לנפגעי עבודה".

כך גם ראו רע"א 863/93 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ. קמחי פ"ד מז(4) 817 שם נפסק בין היתר:

"בנסיבות שבהן חלה החמרה במצבו של נפגע, או שנתגלתה בו נכות עקב התאונה אשר הוועדה הרפואית לא נתנה דעתה עליה, הצדק מחייב שעניין קיומה של נכות זו, יתלבן ושהנפגע לא יקופח על ידי התעלמות מקיומה, רק משום שזו לא היתה, או לא יכולה היתה לעלות, על שולחן דיוניה של הוועדה הרפואית. מצב דברים דומה אשר יצדיק מתן היתר להביא ראיות לסתור יחול, כמובן, גם במקרה שעל פי מסמכים רפואיים שיובאו לפני בית המשפט חלה הטבה (ולא רק הרעה) במצב נכותו של הנפגע מאז נקבעה דרגת נכותו על ידי הוועדה הרפואית".

11. עוד ראו, רע"א 4482/95 סהר חברה לבטוח בע"מ נ. ברוך פ"ד מט(5)198 (להלן:"פרשת סהר"). בפרשת סהר נפגע התובע בשתי תאונות דרכים והוועדה הרפואית של המל"ל קבעה נכות כוללת בעוד שהנתבעת שם ביטחה את התובע בגין אחת מתאונות הדרכים בלבד. משכך, מינה בית המשפט, בפרשת סהר, מומחית אשר תקבע איזה חלק מן הנכות שנקבעה על ידי המוסד לבטוח לאומי נגרם כתוצאה מכל אחת מתאונות הדרכים. דא עקא, המומחית, בפרשת סהר, חרגה מסמכותה וקבעה לתובע דרגת נכות כוללת, דבר שלא לשמו מונתה.

בית המשפט העליון, בפרשת סהר, קבע, שנוכח הזמן שחלף מאז קביעת הוועדה הרפואית בעניינו של התובע שם ועד למועד בדיקתו על ידי המומחית ונוכח הפערים בממצאים יש למנות מומחה רפואי אחר לצורך קביעת דרגת נכותו של התובע. בית המשפט בפרשת סהר לא התעלם מכך שהמומחית פעלה בחוסר סמכות, אולם מאחר והמדובר בממצא שנקבע על ידי מומחה בית המשפט, סבר שיש צורך במינוי מומחה רפואי שיקבע את שיעור נכות התובע. כלומר, בפרשת סהר ראה בית המשפט בקביעת המומחית משום קביעה הסותרת את קביעת ממצאי הוועדה הרפואית של המל"ל.

12 בענייננו, התייחס מומחה בית המשפט בפרק הדיון ומסקנות, אך ורק למה שהתבקש על ידי בית המשפט. דהיינו, קביעת דרגת נכותו של התובע בכל הנוגע לעמוד שדרה המותני. בכך לא חרג המומחה מסמכותו. מטבע הדברים, משכתב המומחה שהתובע מלין על כאבים בעמוד שדרה צווארי בדק זאת, וציין את הממצאים אך הקפיד שלא לדון בהם, נוכח הוראת המינוי. כך לדוגמה המומחה אף בדק את התובע בכל ארבעת הגפיים והרי איש אינו מלין על כך שבדק אותו בדיקה מלאה ומקיפה.

13. אכן, פער בין קביעת דרגת נכות על ידי וועדה רפואית של המל"ל לבין זו העולה מראיותיו המפריכות של התובע אינו מצדיק, כשלעצמו, היתר להבאת ראיות לסתור. הטעם בדרך כלל נעוץ בכך שמומחה מטעם התובע אינו אובייקטיבי. שונים הם פני הדברים בענייננו, כאשר מדובר במומחה שהינו ידו הארוכה של בית המשפט, הוא משמש כקצין בית המשפט ודומה שניתן להקיש בעניין זה מהדברים שצוטטו לעיל מספרו המלומד ריבלין בעמ' 782.

לא זו אף זו, הפער בין ממצאי הוועדה הרפואית של המל"ל לבין ממצאיו של מומחה בית המשפט הינו משמעותי ביותר. הוועדה הרפואית של המל"ל מצאה טווח תנועה של 45 מעלות ואילו מומחה בית המשפט מצא טווח תנועה של 90 מעלות וכך גם מצא המומחה שאין הגבלה ביישור ובכיפוף בעוד שהוועדה הרפואית של המל"ל מצאה הגבלה כזו.

כך גם, יש לציין כי חלף פרק זמן משמעותי בין הבדיקה הפיזית שנעשתה לתובע בוועדה הרפואית של המל"ל בין זו שנעשתה על ידי מומחה בית המשפט ואין אלא לחזור ולהדגיש שהוועדה הרפואית לעררים של המל"ל לא בדקה את עמוד השדרה הצווארי של התובע, להבדיל מעמוד השדרה המותני, והסתפקה בממצאים שנמצאו על ידי אחרים .

14. זאת ועוד, על פי הסייפא של סעיף 6 ב' לפלת"ד תעתר בקשה להבאת ראיות לסתור אם שוכנע בית המשפט שמן הצדק להתיר זאת. בענייננו, לא יהא זה ראוי להתעלם ממצאיו של מומחה בית המשפט שאינם חורגים במידה קלה ממצאי הוועדה הרפואית של המל"ל אלא קובעים ממצאים שונים בתכלית. יעילות משפטית וקידום הליך במהירות אף הוא חלק ניכר ממלאכת עשיית הצדק. אולם, אסור ליעילות ומהירות ולחסכון בזמן לבוא על חשבון גילוי האמת ובירור המצב העובדתי לאשורו.

15. בענייננו, אם כך, קיימת הצטברות של נתונים הממלאים תוכן את הסיפא של סעיף 6 ב' לפלת"ד. משכך, נוכח האמור לעיל, מתקבלת הבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת ההוועדה הרפואית של המל"ל לעניין נכותו של התובע בגין עמוד השדרה הצווארי.

16. באשר לבקשת התובע לפסול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט ומינוי מומחה אחר תחתיו - לשיטת התובע יש לעשות כך שכן המומחה חרג מסמכותו. בכך, סבור התובע, גרם לו המומחה לעיוות דין שכן דרגת נכותו בגין עמוד שדרה הצווארי הוכרעה על ידי הוועדה הרפואית לעררים. עוד טוען התובע, כי מסקנת המומחה בנוגע לאחוזי הנכות בכל הנוגע לעמוד שדרה הצווארי פגעה במראית חוות דעת כאובייקטיבית.

17. מומחה בית המשפט התייחס בחוות דעתו, בפרק "בדיקת התובע" למכלול גופו של התובע ראו לדוגמה: בדיקת ארבעת הגפיים. יחד עם זאת, משלא התבקש המומחה לקבוע דרגת נכות לעניין הגפיים הוא לא עשה זאת. על אותו משקל התייחס המומחה בבדיקתו גם לעמוד שדרה הצווארי כתב את ממצאיו בבדיקה ובהתאם להוראת בית המשפט לא קבע דרגת נכות שכן לא התבקש לעשות זאת.

ויודגש, אין החלטה שיפוטית האוסרת על מומחה בית המשפט לבדוק את מכלול אברי התובע. מומחה בית המשפט עורך את הבדיקות אותן הוא חושב לנחוצות לצורך קביעת דרגת הנכות שכן מן המפורסמות שאיבר גוף אחד יכול להשפיע על האחר. יחד עם זאת, משהתבקש המומחה לקבוע דרגת נכות בגין עמוד השדרה המותני כך עשה ולא הוסיף דבר וחצי דבר. ראו לעניין זה החלטת בית המשפט המחוזי עמ' 2 שורות 23-26 שם התבקש המומחה להתייחס לנכות התובע בעמוד השדרה המותני אך לא נאסר עליו לבחון את שאר חלקי גופו של התובע, כפי שעשה.

18. משכך, לא נתמלאו התנאים לצורך פסילת מומחה בית המשפט ועל כן בקשה זו נדחית.

19. המורם מן המקובץ הוא:

א. הבקשה להבאת ראיות לסתור מתקבלת.

ב. הבקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט נדחית.

ג. מומחה בית המשפט יבדוק את התובע פעם נוספת בכל הנוגע לנכות התובע – ככל שקיימת – בעמוד השדרה הצווארי תוך התייחסות למצב התובע ללא קשר לתאונה וכן למצב התובע בגין התאונה.

הצדדים, יעבירו למומחה את כל החומר הרפואי המותר על פי דין בתוך 30 יום מהיום. המומחה יבדוק את התובע בתוך 45 יום נוספים וישלח את חוות דעתו בתוך 30 יום לאחר הבדיקה. הנתבעת תישא בשכרו של המומחה.

ד. ישיבת קדם משפט נוספת ביום 7.5.13 בשעה 12:00.

תחשיבי נזק מטעם התובע 30 יום לפני הדיון ומטעם הנתבעת 7 ימים לפני הדיון.

ניתנה היום, ה' חשון תשע"ג, 21 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.