תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בגין הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה הנדונה, בה היו מעורבים שני כלי רכב. התאונה אירעה בכביש חד סטרי בעל שני נתיבי נסיעה לאותו כיוון, והצדדים חלוקים ביניהם בדבר נסיבותיה.

לגרסת נהג רכב התובעות בתביעה העיקרית, הוא עקף רכב ועבר לנתיב שמאלי. לפתע התפרץ לכביש רכב הנתבע שנסע קודם לכן על השול השמאלי, ופגע ברכבו בצידו השמאלי קדמי. לגרסת נהג רכב הנתבע, הוא נהג רכבו בנתיב השמאלי, ובנתיב שמימינו היו רכב התובעות ולפניו רכב נוסף. לפתע החל רכב התובעות לעקוף את הרכב לפניו, ופגע ברכב הנתבע בצידו הימני אחורי. נהג הרכב ברח שמאלה וחזר לכביש ואז נפגע רכבו, פעם נוספת, הפעם בצידו הימני קדמי.

העידו בפני שני הנהגים בשני הרכבים המעורבים, והוגשו מסמכים ותמונות. בחנתי את העדויות והמסמכים, והגעתי למסקנה שיש להעדיף את גרסת עד התובעות בתביעה העיקרית. עדותו היתה משכנעת, והתרשמתי כי העד מעיד רק את הזכור לו. אומנם העד לא זכר פרטים שונים, והבהיר כי חלף זמן מעת התאונה, אולם את מהות הדברים זכר. העד העיד כי רכב הנתבעים שנסע על השוליים השמאליים, סטה ימינה לנתיב השמאלי בו נסע, ופגע ברכבו. גרסתו תואמת לתמונות הנזק ברכבו, בהן נראית מכת מעיכה בצידו השמאלי קדמי של הרכב.

מאידך, עדות נהג רכב הנתבע לא היתה משכנעת, ומספר טעמים לכך. ראשית, חלקים ניכרים בעדות, אינם מוצאים ביטויים בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד. כאמור, לדברי העד רכב התובעת פגע ברכבו פעמיים, תחילה בצד הימני אחורי, ולאחר מכן בצד הימני קדמי. העד גם העיד שעל מנת להימנע מפגיעה, הוא ברח לשוליים. טענות אלו, בדבר שתי פגיעות נפרדות ובריחה לשוליים, אינן מוצאות ביטויין בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד. שנית, מוקדי הנזק ברכב הנתבע מלמדים על פגיעה רציפה לאורך הצד הימני של הרכב, בניגוד לעדות לפיה נגרמו ברכב שתי פגיעות נפרדות. גם מוקד הנזק ברכב התובעות אינו תואם לגרסת העד. שלישית, גרסת העד, לראשונה בעדות, בדבר בריחה לשול השמאלי וחזרה לנתיב הנסיעה, משתלבת עם גרסת נהג התובעות לגבי כך שרכב הנתבע הגיח מהשול השמאלי, ופגע ברכבו. רביעית, הנתבע הודה בעדותו כי לא ראה את רכב התובעות סוטה לנתיב נסיעתו, והיו אלו שני נוסעים ברכב שהבחינו בדבר. אלא ששני נוסעים אלו לא הובאו לעדות. חמישית, העד טען שרכבו סטה שמאלה לכיוון מעקה הבטיחות. ואולם אין ברכב כל פגיעות בצד השמאלי. שישית, העד טען שלאחר הפגיעה הראשונה, רכב התובעות חזר לנתיב הימני, ואם כך אירע, לא ברור כיצד נגרמה פגיעה נוספת. שביעית, הנתבע לא היה מבוטח בביטוח צד ג', ועדות העד מטעמו, שהוא אחיו, היא עדות עד יחיד המעוניין בתוצאות ההליך. יש לבחון עדותו בקפידה.

סיכומם של דברים. גרסת נהג רכב הנתבע לא היתה משכנעת, ואינני מקבלת עדותו.

התוצאה היא שהתביעה העיקרית מתקבלת, ואני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובעות סך של 12,563 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העד כפי שנפסק, ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.7% מהסכום הפסוק.

התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום.

התביעה שכנגד נדחית.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ג, 23 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.