התובעת – ע"י עו"ד אילן נימני, עו"ד ענת שניידר-שוסטק

הנתבעת – ע"י עו"ד ליאור שמעוני, עו"ד אלירן הדרי

א. מבוא

1. התובעת, גב' רחל גולדשטיין, עוסקת באיתור ובהשמת בכירים.

2. הנתבעת, כיתן תעשיות טקסטיל בע"מ, באמצעות סמנכ"ל הכספים של הנתבעת, מר מוטי ליבוביץ, פנתה אל התובעת באוקטובר 2009 לקבלת שירותי איתור חשב לכיתן אירופה בגרמניה.

3. בין שאר מועמדים, התובעת המליצה לנתבעת על מר יוסי סולוביצ'יק (להלן: "סולוביצ'יק"), אותו קלטה הנתבעת לעבודה ביום 01.12.09.

4. ביום 24.02.10 הנתבעת שלחה לתובעת המחאה בסך 41,210.62, תאריך פירעון 22.10.10. זאת, עבור שכר התובעת בגין השירות שנתנה לנתבעת, בסכום שווה לשכר חודש של העובד המגויס. (להלן: "דמי ההשמה").

5. לאחר משלוח ההמחאה וטרם חלוף שלושה חודשים מתחילת העסקתו של סולוביצ'יק, הודיע מר ליבוביץ לתובעת כי התברר שסולוביצ'יק מסר פרטים כוזבים אודות גילו, הציג מסמכים מזויפים ובכוונת הנתבעת לפטרו.

6. ביום 13.04.10 הודיע מר ליבוביץ לסולוביצ'יק על הפסקת ההתקשרות עמו ומכתב הפסקת ההתקשרות נמסר לסולוביצ'יק ביום 22.04.10.

7. התובעת דרשה מהנתבעת את תשלום מלוא דמי ההשמה וביום 04.03.10 היא הציגה את ההמחאה, אשר נמסרה לה על ידי הנתבעת, לפירעון. הנתבעת נתנה הוראת ביטול להמחאה וביום 11.03.10 הנתבעת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שיק בגין ההמחאה.

8. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיק ובהחלטה מיום 21.07.11 (כבוד הרשם ד' סעדון), ניתנה לנתבעת רשות להתגונן בטענתה לפיה לא התקיים תנאי במסירת ההמחאה לתובעת וכן בטענה בדבר כישלון תמורה מלא. (סעיפים 11-12 להחלטה).

ב. עובדות

9. המשרה נשוא הפניה לתובעת הייתה משרת חשב לכיתן אירופה בגרמניה.

10. התובעת הכירה את סולוביצ'יק מן העבר, אז ערכה לו ראיון עבודה. לדברי התובעת, סולוביצ'יק לא ציין תאריך לידה בקורות החיים שהגיש. לדבריה, הדבר מקובל בתחום השמת בכירים. עוד לדבריה, היא אינה בודקת את גילו של המועמד אלא את ניסיונו המקצועי ודרישות התפקיד. (סעיפים 8 ו- 15 לתצהיר התובעת).

11. במכתב מיום 14.10.09, התובעת שלחה למר ליבוביץ את קורות החיים של סולוביצ'יק וכתבה: "אני מצרפת את קורות החיים של יוסי סולוביצק בן 47 רו"ח במקצועו, הכרתי אותו לפני מספר שנים, כעת הוא עובד באפריקה נמצא בארץ עד ה 21 לחודש זה. הוא עשה תפקידים שונים בחייו המקצועיים, נכונות לעבודה קשה, ניסיון בינלאומי, אינטליגנטי, מאוד מקצועי, יחסי אנוש טובים, יצירתי, שולט באנגלית וגרמנית". (נספח א' לתצהיר מר ליבוביץ). לשאלת מר ליבוביץ, במכתבו מיום 14.10.09, אם "התפקיד לא קטן [על סולוביצ'יק] והמשכורת", התובעת השיבה: "[סולוביצ'יק] הוא אדם גמיש, לפי דעתי רוצה לעזוב את אפריקה, הוא נראה מבוגר לגילו ואני מאמינה שאין לו בעיה עם התפקיד". (נספח ג' לתצהיר התובעת). לדברי התובעת, היא העירה את הערתה לגבי מראהו של סולוביצ'יק בהסתמך על ראיון שערכה לו בעבר. (סעיף 15 לתצהיר התובעת).

12. בתחילת דצמבר 2009 הנתבעת החליטה לקבל את סולוביצ'יק וביום 09.12.09 הושלמה הצבתו בגרמניה. (סעיף 11 לתצהיר מר ליבוביץ).

13. ביום 25.02.10, במהלך פגישה בין נציגי הנתבעת לעורך הדין הגרמני של החברה, עת התבקש סולוביצ'יק להציג את דרכונו, התברר כי סולוביצ'יק זייף את תאריך הלידה בדרכונו משנת 1952 לשנת 1962. (סעיף 16 לתצהיר מר ליבוביץ).

14. סמוך לאחר 25.02.10 ולפני תום שלושה חודשים מתחילת העסקתו של סולוביצ'יק, מר ליבוביץ הודיע לתובעת טלפונית את הגילויים אודות סולוביצ'יק ובכלל זה מצגיו הכוזבים אודות גילו וזיוף דרכונו וכי בכוונת הנתבעת להפסיק ההתקשרות אתו. לדברי התובעת, כששמעה את הדברים הנ"ל, הביעה דעתה באזני מר ליבוביץ כי יש לפטר את סולוביצ'יק מידית וכי היא תתור אחר מועמד חלופי. (סעיף 27 לתצהיר התובעת). לדברי התובעת, כבר ב- 01.03.10 היא העבירה למר ליבוביץ מועמד חדש וגם שוחחה שוב עם מועמד קודם. (סעיף 28 לתצהיר התובעת. סעיף 24 לתצהיר מר ליבוביץ).

15. לדברי התובעת, בתחילת מרץ 2010 התקשר אליה סולוביצ'יק וכך התברר לה כי הוא עדיין עובד אצל הנתבעת וכי הוא לא פוטר. לדבריה, לאחר זאת היא פנתה למר ליבוביץ בבקשה לכבד את ההמחאה אשר נמסרה לה. (סעיפים 30 ו- 32 לתצהיר התובעת).

ג. דיון

16. בין הצדדים לא נעשה הסכם בכתב.

17. אין מחלוקת בין הצדדים כי באם ההשמה הייתה מסתיימת בהצלחה, התובעת הייתה זכאית למלוא דמי ההשמה. אין גם מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת הודיעה לתובעת, לפני תום שלושה חודשים מתחילת העסקתו של סולוביצ'יק (להלן: "תקופת הניסיון"), על כוונתה לפטרו וכן אין מחלוקת בין הצדדים כי בפועל העסקתו של סולוביצ'יק הופסקה אחרי תום תקופת הניסיון, ב- 13.04.10.

18. לטענת התובעת, הנתבעת המשיכה להעסיק את סולוביצ'יק לאחר תום תקופת הניסיון משום שהיא ידעה כי התובעת מצאה עבורה מועמד בעל כישורים מקצועיים מתאימים. התובעת טענה כי הנתבעת נהגה בחוסר תום לב. לדבריה, היא מצאה מועמד מתאים, המועמד מילא את תפקידו והנתבעת המשיכה ליהנות משירותיו של העובד לאחר חלוף תקופת הניסיון. לדבריה של התובעת, היא מילאה את תפקידה נאמנה בכך שאיתרה לנתבעת "מועמד מתאים מבחינת כל כישוריו המקצועיים". (סעיפים 34, 39-40 לתצהיר התובעת).

19. טענותיה הנ"ל של התובעת אינן עולות בקנה אחד עם העובדות. הוכח כי ביום 25.02.10, במהלך פגישה בין נציגי הנתבעת לעורך הדין הגרמני של החברה, עת התבקש סולוביצ'יק להציג את דרכונו, התגלה כי סולוביצ'יק זייף את תאריך הלידה בדרכונו משנת 1952 לשנת 1962. (סעיף 16 לתצהיר מר ליבוביץ). בעקבות גילוי זה, התברר כי מצגיו של סולוביצ'יק, בדבר גילו (47), היו מצגים כוזבים וכי גילו האמתי הוא 57. כן התברר כי בנוסף לזיוף בדרכונו, סולוביצ'יק זייף את קורות חייו ולמעשה השמיט מהן 10 שנים. מדובר בפגמי אמינות מהותיים השומטים מניה וביה התאמתו של כל עובד, לא כל שכן חשב המשמש נציג החברה בחו"ל ואשר אחראי במסגרת עבודתו על מערך כספים והנהלת חשבונות.

20. לטענת התובעת, השמתו של סולוביצ'יק לא נכשלה משום שלנתבעת לא הייתה תלונה ביחס לכישוריו המקצועיים. (סעיף 44 לתצהיר התובעת). לא ניתן לקבל את הטענה. כישורים מקצועיים אינם חזות הכול ובמקרה דנן, פגמי האמינות שנתגלו אף חמורים מחוסר מקצועיות. המשרה המדוברת, הכוללת אחריות על מערך הכספים והנהלת החשבונות, היא משרת אמון ואמינות העובד היא עניין חיוני. לכן, הפסקת ההתקשרות עם סולוביצ'יק הייתה מוצדקת. התובעת עצמה סברה כי ההשמה נכשלה שהרי, לדבריה, לאחר שדווחה על הגילויים אודות סולוביצ'יק, היא הייתה בדעה כי יש לפטרו מידית. (סעיף 27 לתצהיר התובעת). אין יסוד, אפוא, לטענת התובעת (בסעיף 44 לתצהירה), לפיה היא "מילאה את כל המוטל עליה באופן מוצלח".

21. הגם שהתברר שסולוביצ'יק אינו ראוי להמשיך לכהן במשרתו, הנתבעת לא הפסיקה העסקתו לאלתר אלא ב- 13.04.10, כחודש וחצי לאחר הגילויים אודותיו ותום תקופת הניסיון.

22. לדברי מר ליבוביץ, עם גילוי דבר התרמית, הנתבעת רצתה לסיים את ההתקשרות עם סולוביצ'יק אולם הדבר לא התאפשר מכיוון שבאותה עת, לא הייתה בכיתן אירופה הנהלת חשבונות חלופית, אשר יכלה לתת מענה לענייני הכספים השוטפים בחברה. זאת משום שקודמתו של סולוביצ'יק בתפקיד, עזבה עבודתה בכיתן אירופה ועובדת אחרת, שעסקה אף היא בהנהלת החשבונות, הייתה צפויה לצאת לחופשת לידה תוך זמן קצר ויצאה לחופשה במהלך מרץ 2010. בפועל נותר סולוביצ'יק לבדו אחראי על ענייני הכספים בכיתן אירופה. לדברי מר ליבוביץ, הנתבעת הטילה על סולוביצ'יק לגייס כוח אדם נוסף מבלי שתגולה לו הסיבה האמתית לכך. (סעיפים 12-14, 27-28 לתצהיר מר ליבוביץ). עוד לדברי מר ליבוביץ, בתחילת אפריל אותר המועמד הראשון להחלפת סולוביצ'יק וזמן קצר לאחר מכן אותרה מועמדת אשר החליפה את מנהלת החשבונות שיצאה לחופשת לידה. הנתבעת הגישה את תלושי השכר הראשונים של העובדים שגויסו כאמור. (נספח ד' לתצהיר מר ליבוביץ). לדברי מר ליבוביץ, ימים בודדים לאחר שנקלטה העובדת הראשונה וטרם נקלטה המועמדת שהחליפה את מנהלת החשבונות שיצאה לחופשת לידה במרץ, ביום 13.04.10 הודיע מר ליבוביץ לסולוביצ'יק, בשיחה טלפונית, על הפסקת ההתקשרות עימו באופן מידי ומכתב הפסקת ההתקשרות נמסר לסולוביצ'יק עם שובו לארץ. (סעיפים 30, 33 ו- 35 לתצהיר מר ליבוביץ).

23. בנסיבות כאמור, הפסקת ההתקשרות עם סולוביצי'ק לאלתר סביר שהייתה פוגעת בניהול הכספים בכיתן אירופה. הנתבעת הייתה במצב שבו היה עליה לבחור בין פתרון גרוע לפתרון גרוע יותר ויש טעם בטענתה כי למעשה היא פעלה מתוך כורח כשלא הפסיקה לאלתר את העסקתו של סולוביצ'יק.

24. לאור המקובץ, השמתו של סולוביצ'יק התבררה ככושלת עוד במהלך תקופת הניסיון, מיד עם הגילויים אודות מצגיו הכוזבים וזיוף המסמכים על ידו. הוכח כי מיד לאחר הגילויים הנ"ל, הנתבעת גמרה בדעתה להפסיק את העסקתו של סולוביצ'יק והודעתה לתובעת, סמוך לאחר 25.02.10, בדבר הכוונה להפסיק את ההתקשרות עם סולוביצ'יק, הייתה הודעה כנה. הנתבעת גם הוכיחה הצדק סביר לדחיית מועד הפסקת ההעסקה. ההשמה הכושלת גרמה לנתבעת נזקים ודחיית הפסקת ההעסקה לצורך קליטת כוח אדם חלופי, הייתה לצורך הקטנת הנזקים.

25. לטענת התובעת, המשך העסקתו של סולוביצ'יק, לאחר תום תקופת הניסיון, מעידה כי הוא היה מועמד ראוי וכי הנתבעת פעלה כפי שפעלה כדי להשתמט מתשלום שכרה של התובעת.

גם טענותיה הנ"ל של התובעת מנוגדות לעובדות. הוכח כי המועמד לא התאים לתפקידו. כן הוכח כי לנתבעת לא הייתה כוונה להמשיך את ההתקשרות אתו וכי היא דחתה את מועד הפסקת ההתקשרות אתו, על מנת שפעילותה ומשרדיה בגרמניה לא יוותרו ללא איוש ועל מנת להקטין את נזקיה. העסקתו של סולוביצ'יק גם הופסקה בפועל עם קליטת מחליפתו אחרי כחודש וחצי, פרק זמן סביר בנסיבות לאיתור וקליטת מועמד חלופי. כן הוברר כי הודעת הנתבעת סמוך לאחר 25.02.10 על אי התאמתו של סולוביצ'יק למשרה, הייתה כנה. גם העובדה שהנתבעת העבירה לתובעת המחאה בגין מלוא דמי ההשמה, קודם לגילויים אודות סולוביצ'יק וכן קודם לתום תקופת הניסיון, מעידה על תום לבה של הנתבעת, על כוונתה לשלם לתובעת את מלוא שכרה ושומטת את טענת הנתבעת לפיה הנתבעת ביקשה להתחמק מתשלום דמי ההשמה.

יתכן שהתובעת לא האמינה למר ליבוביץ וגב' אלדן (מנכ"ל הנתבעת), וחשדה כי אין בכוונת הנתבעת לפטר את סולוביצ'יק, אך לחשדותיה אלה לא היה מקום משום שהודעות מר ליבוביץ וגב' אלדן היו כנות. השניים גם שיתפו את התובעת בקושי שנוצר לפטר את סולוביצי'ק הכרוך בהיעדר איוש אלטרנטיבי למשרדי הנתבעת בגרמניה, הנזקים הצפויים אם יפוטר לאלתר, הצורך לאתר מחליף והכוונה להפסיק העסקתו של סולוביצ'יק מוקדם ככל הניתן לאחר שימצא מחליף. (סעיף 29 לתצהיר מר ליבוביץ. מכתב גב' אלדן מיום 02.03.10).

26. הנתבעת הודיעה, אפוא, לתובעת על כוונתה להפסיק את ההתקשרות עם סולוביצ'יק לפני תום תקופת הניסיון. הודעתה וכוונתה של הנתבעת היו כנות ולדחיית מועד הפסקת עבודתו של סולוביצ'יק בפועל היה הצדק סביר. לפיכך, יש לראות את הפסקת עבודתו של סולוביצ'יק כמופסקת בתוך תקופת הניסיון וגם לשיטתה של התובעת, במקרה שבו עבודת העובד מופסקת בתקופת הניסיון, מכל סיבה שהיא, לא מגיעים לתובעת מלוא דמי ההשמה. (ר' סעיף 19 לתצהיר התובעת). בהתאם, לא מגיעה לתובעת תמורה בסכום דמי ההשמה.

זכאות התובעת למחצית דמי ההשמה

27. לטענת התובעת, בהתאם להסכם ההתקשרות להשמת בכירים, על פי המקובל בכל חברות ההשמה בישראל, באם עבודת העובד מופסקת בתוך תקופת הניסיון, מכל סיבה שהיא לרבות אם העובד מתפטר מסיבותיו שלו, התמורה המשולמת מופחתת ל- 50% מהתמורה המוסכמת. לדברי התובעת, אין מקרה שבו המעביד אשר נהנה משירותי ההשמה, פטור מכל תשלום. לדברי התובעת, התנאים הנ"ל הועלו על הכתב בהסכם התקשרות אחיד עליו מחתימה התובעת רבים מלקוחותיה. התובעת אישרה כי לא החתימה את הנתבעת על הסכם זה. (סעיפים 19-21 ונספח ז' לתצהיר התובעת).

28. גרסת הנתבעת לאשר הוסכם בין הצדדים שונה. לדברי מר ליבוביץ, בתמורה לשירותי ההשמה ואם יועסק המועמד שנה בתפקיד, הייתה אמורה התובעת לקבל סכום השווה למשכורת חודש של העובד המגויס. לדבריו, בין הצדדים הוסכם כי במקרה של כישלון ההשמה בתוך שלושה חודשים, התובעת לא תהא זכאית לכל תמורה. לדבריו, בכל שיחותיו עם התובעת ובהתכתבות ביניהם, מעולם לא דובר שאם תיכשל ההשמה, הנתבעת תשלם לתובעת מחצית דמי ההשמה. לדבריו, לו הייתה התובעת מציבה תנאי זה להתקשרות, הנתבעת לא הייתה משתמשת בשירותי התובעת. (סעיפים 9 ו- 53 לתצהיר מר ליבוביץ).

29. התובעת נשאלה והשיבה בחקירתה הנגדית אודות ההסכם שנעשה בינה לבין מר ליבוביץ כדלקמן:

"ש. מה סיכמת עם מוטי

ת. באתי למוטי ביקשתי לדבר על המשרה, מוטי ידע על כל התנאים.

ש. מאיפה הוא ידע

ת. לגבי כל הסכמה לאו דווקא השמה זו, במידה וקורה משהו ב-3 חודשים במידה מקצועית הא[רג]ון לא מרוצה משלמים חמישים אחוז, בנסיבות שאין לו את הכישורים המקצועיים לתפקיד, שהבאתי מישהו אחר שולם חמישים אחוז. במקרה הזה הנושא ההסכם פועל אמרתי שאני פועלת באותם תנאים שפועלת בארץ. מה שסוכם ביני לבין מר ליבוביץ אם אדם עובד 3 חודשים מלאים אני מקבלת 100 אחוז, אם הבן אדם פוטר לפני שהסתיימו 3 חודשים אני מקבלת חמישים אחוז, במקרה הזה הבן אדם עבד חמישה חודשים". (עמ' 7 לפרוט' ש' 10-18).

30. מר ליבוביץ מצדו שלל בחקירתו את טענת התובעת ואמר: "אין סיכום שאני צריך לשלם לה בתום 3 חודשים חמישים אחוז, אני לא חתום על שום כזה הסכם, הדבר היחידי שדיברנו ואם זה תוך 3 חודשים הכל בסדר היא מקבלת מאה אחוז לא דובר על מקרה שאם תוך 3 חודשים לא מתאים היא לא מתאים אני אשלם חמישים אחוז לא דובר כזה דבר". (עמ' 18 לפרוט' ש' 9-12).

31. באשר להסכם נספח ז' לתצהיר התובעת, אין טענה בפי התובעת כי הנתבעת חתמה על הסכם זה ולכן אין לתנאיו תחולה במקרה דנן. כמו כן, מדברי התובעת בחקירתה הנגדית, כאמור לעיל בסעיף 29, עולה כי התניה בדבר תשלום מחצית השכר במקרה של כישלון ההשמה, לא דוברה בינה לבין מר ליבוביץ, התובעת הניחה שמר ליבוביץ מכיר את התנאי ומסכים לו. לאור האמור וכן לנוכח גרסתו הנוגדת של מר ליבוביץ, לפיה הנתבעת לא הסכימה לתשלום מחצית דמי ההשמה במקרה של כישלון ההשמה בתוך תקופת הניסיון, יש להסיק כי לא הוסכם בין הצדדים כי לתובעת יגיע שכר במקרה של כישלון ההשמה בתוך תקופת הניסיון.

32. תימוכין לגרסת הנתבעת מצויים במכתבי התובעת אל הנתבעת, בהם התובעת לא טענה, בשום שלב, לזכאות למחצית דמי ההשמה. בכל מכתביה התובעת דרשה את השכר המלא. ר' מכתבה מיום 02.03.10 בו כתבה: "אני מבינה שאתה עסוק ולכן לא יכולנו לשוחח, חשוב לי לקבל את תשובתך בנוגע להמחאה, אני רוצה להמציא את החשבונית מס לגבי ההשמה הזו וכמובן להפקיד את התשלום. אני פונה אליך לכבד את התשלום, זמן אחריות של שלושה חודשים המקובל בכל חברות ההשמה בארץ חלף, נכון ששוחחת איתי ימים ספורים טרם הסתיימה התקופה אבל האדם לא פוטר. הבטחתי לאתר מועמד אחר ללא תשלום נוסף גם אם יהיו הפרשים בשכר". וכן מכתבה מ- 02.03.10 בו ביקשה לאפשר לה להפקיד את ההמחאה, ומכתבה מיום 04.03.10 בו כתבה: "למרות טענותיכם כלפי המועמד תמו שלושת החודשים ועדיין הוא מועסק בחברה, הבטחתי למוטי לאתר מועמד אחר ללא תשלום נוסף, שני מועמדים עדי מרקס המוכר לכם ויוסי פוקס הועברו לעיונכם. לאור האמור לעיל אני רואה לנכון להפקיד את ההמחאה, חשבונית המס תשלח בדואר רשום".

33. סיכומה של נקודה זו, הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח כי מסירת ההמחאה לתובעת הייתה על תנאי שהשמתו של סולוביצ'יק לא תכשל בתקופת הניסיון לא כל שכן על תנאי שלא תתבררנה עובדות המסכלות ושומטות את ההשמה מיסודה. משלא התקיים התנאי בטל החוזה. למצער מדובר בהתקשרות עקב טעות משותפת של הצדדים ביחס לאמינותו של סולוביצ'יק, אשר הצדיקה את ביטול ההתקשרות על ידי הנתבעת. (סעיפים 14 ו- 27 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). בהתאם, התובעת אינה זכאית לתשלום התמורה.

מקרה דורית ורסנו

34. לטענת התובעת, ראיה למחויבות הנתבעת לתשלום מחצית דמי ההשמה נלמדת מהתקשרות נוספת בין הצדדים ביחס לעובדת, גב' דורית ורסנו.

35. גב' ורסנו נקלטה לעבודה אצל הנתבעת ביום 15.02.10. (ר' תלוש שכרה, נספח ו' לתצהיר מר ליבוביץ). במכתב מיום 05.05.10, אשר נשלח לפני תום תקופת הניסיון, כתב מר ליבוביץ לתובעת כדלקמן:

"בהמשך לשיחתנו הטלפונית ב[ה] הודעתי לך כי אנו מתכוונים לפטר את דורית ורסנו עקב חוסר התאמה מקצועית הוסכם כי:

אני אודיע לדורית על פיטוריה אך ורק לאחר שאמצא מחליף מתאים וראוי על מנת לבצע הליך חפיפה מסודר.

הינך מתבקשת לעזור ולמצוא מחליף לדורית.

הנני מאשר תשלום של 50% עבור שכ"ט של דורית ורסנו, במידה ונמצא מועמד ראוי אחר דרכך יושלם ההפרש.

במידה ונמצא מועמד ראוי אחר שלא דרכך – התשלום יהיה רק ה- 50% שולמו עבור דורית.

נא אישורך לסיכום שהוסכם טלפונית ביננו".

התובעת השיבה באותו יום (05.05.10), למר ליבוביץ כדלקמן:

"כפי ששוחחנו ורשמת כך יהיה. אני מבקשת בזאת לשלם לי את ה 50% ללא דחוי. כבר פרסמתי ומתחילה במשימה".

36. בפועל, העסקתה של גב' ורסנו הסתיימה ב- 31.08.10. (ר' מכתב הפסקת עבודה, נספח ז' לתצהיר מר ליבוביץ). כמו כן, התובעת איתרה מועמד חלופי לגב' ורסנו, אשר נקלט לעבודה במקומה. הנתבעת שילמה לתובעת מחצית דמי ההשמה בגין גב' ורסנו ולאחר מכן השלימה ושילמה מחצית שנייה של דמי ההשמה בגין קליטת העובד החלופי.

37. לטענת התובעת, מקרה ורסנו מעיד על ידיעה והתחייבות של הנתבעת לשלם מחצית דמי ההשמה בגין השמת עובד שנכשלה בתוך תקופת הניסיון. לדבריה, גב' ורסנו פוטרה בתוך שלושת חודשי עבודתה הראשונים, הנתבעת שילמה לתובעת 50% מדמי ההשמה ועם קבלת מועמד חלופי, אשר אותר על ידי התובעת, הנתבעת שילמה לתובעת מחצית נוספת של דמי ההשמה. (סעיף 22 לתצהיר התובעת). כמפורט להלן, אין במקרה ורסנו ראיה להכרה או התחייבות מצד הנתבעת לתשלום מחצית דמי ההשמה.

38. בעניין ורסנו, כפי שעולה מההתכתבות לעיל בסעיף 35, בין הצדדים נעשה הסכם לפיו התובעת תהא זכאית למחצית דמי ההשמה בגין גב' ורסנו ולמחצית נוספת אם ייקלט עובד מחליף באמצעות הנתבעת. הסכמות אלה בין הצדדים הן ברורות, מפורשות ובכתובים. מר ליבוביץ ביקש את אישורה של התובעת להסכמות הנ"ל והתובעת אישרה הסכמתה בכתב. במקרה נשוא התביעה לעומת זאת, אין סיכום דומה בין הצדדים בכלל ובהתכתבות ביניהם בפרט. הסיכום בכתב בעניין ורסנו גם פועל לטובת התובעת משום שהוא מצביע על כך שמקום שבו הנתבעת הסכימה לשלם מחצית מדמי ההשמה, היא נתנה לכך ביטוי בכתב.

39. נקודה נוספת רלבנטית נוגעת לעובדה שלמרות הודעת הנתבעת על כוונתה לפטר את גב' ורסנו, הנתבעת המשיכה להעסיק אותה במשך 3.5 חודשים נוספים לאחר תום תקופת הניסיון והתובעת לא טענה, כפי שהיא טוענת בעניין סולוביצ'יק, כי בשל המשך העסקת העובדת בפועל לאחר תום תקופת הניסיון, קמה לתובעת זכאות למלוא דמי ההשמה. באשר לטענת התובעת לפיה היא לא הייתה זכאית למלוא דמי ההשמה בגין השמתה של גב' ורסנו משום שגב' ורסנו פוטרה בשל אי התאמה מקצועית ואילו בגין סולוביצ'יק היא זכאית למלוא דמי ההשמה משום שהוא לא פוטר מסיבות מקצועיות (סעיפים 2, 7-8 לתצהיר המשלים של התובעת), טענה זו אינה משכנעת. כמפורט לעיל, אין מקום לאבחנה האמורה שכן אי התאמה בשל חוסר אמינות אינה נופלת מאי התאמה בשל חוסר מקצועיות וכפי שפורט לעיל בסעיף 20, אי התאמה עקב חוסר אמינות אף חמורה יותר.

טענות בדבר רשלנות

40. הצדדים הטילו זה על זה את האחריות לאי גילוי גילו הנכון של סולוביצ'יק טרם קליטתו לעבודה. התובעת טענה כי תפקידה הוא לבצע סינון ראשוני ולאתר מועמד אשר יכול להתאים לקריטריונים אשר נקבעו על ידי מבקש ההשמה. לדבריה, הכלים העומדים לרשותה באיתור מועמד הם ניסיונה רב השנים בתחום, מסמכים המוגשים לעיונה ופגישה עם המועמד להשמה. עוד לדבריה, ההשמה בפועל מתבצעת לאחר ראיונות עם המעסיק ולעיתים לאחר בחינות נוספות, כפי שנעשה בעניינו של סולוביצ'יק. (סעיף 14 לתצהיר התובעת). הנתבעת טענה מנגד כי התובעת התרשלה משום שהגם שסברה שסולוביצ'יק נראה מבוגר לגילו, היא לא פעלה לבירור גילו.

41. האחריות העיקרית לנזקי שני הצדדים מוטלת בראש ובראשונה על סולוביצ'יק אשר הציג את המצגים הכוזבים בפני הצדדים. עם זאת, אחריות מסוימת מוטלת גם על התובעת. לדברי התובעת, בקורות החיים של סולוביצ'יק לא נכתב תאריך לידה והיא מצידה אינה בודקת את גילו של המועמד. בחקירתה הנגדית התובעת אמרה כי היא חישבה את גילו של סולוביצי'ק לפי שנת גיוסו לצה"ל על פי קורות חייו, כלומר היא החסירה משנת 1980 18 שנים וכך הסיקה כי הוא יליד שנת 1962 ולכן בן 47. (עמ' 9 לפרוט' ש' 23-26). עם זאת, התובעת לא מסרה לנתבעת כי היא לא שאלה את סולוביצ'יק לגילו או שאין לה נתון מוסמך על גילו או שהיא הסיקה את גילו לפי המועד שבו שירת בצה"ל. התובעת כתבה במכתבה מיום 14.10.09 למר ליבוביץ, ללא הסתייגויות, כי סולוביצ'יק הוא בן 47. במכתבה זה היא גם כתבה כי מעבודתה יש לה היכרות קודמת עם סולוביצ'יק ובמכתבה הנוסף מאותו יום היא גם כתבה כי סולוביצ'יק נראה מבוגר לגילו. הצגת גילו של סולוביצי'ק על ידי התובעת באופן הנ"ל בצירוף ציון היכרותה הקודמת עם המועמד, מטילה על התובעת אחריות ליצירת מצג בפני הנתבעת בדבר גילו של סולוביצ'יק, באמירה החד משמעית בדבר הגיל ללא ציון כי הנתון אינו מוסמך ובצירוף הניסיון והמוניטין רבי השנים של התובעת בתחום, כפי שהיא העידה על עצמה בסעיפים 2 ו-4 לתצהירה, יש כדי ליצור אצל מזמין השירות הנחת מוצא כי מדובר בנתון מוסמך או בדוק ולהסתמך עליו. ודאי שאין לקבל את טענת התובעת (בסעיף 37 לתצהירה), לפיה אין לה כל אחריות או כל נגיעה לכך שסולוביצ'יק התקבל לעבודה אצל הנתבעת.

ד. סוף דבר

42. התביעה נדחית.

43. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ג אדר תשע"ג, 23 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.