א. פתח דבר:

1. בתאריך 16.08.10 נגזר על הנאשם – המבקש, בין היתר, עונש פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר.

2. על המבקש, שנפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה, היה להמציא את הרישיון לרשות הרישוי, או לחילופין להגיש תצהיר חלף המצאת רישיון נהיגה, אך הוא לא עשה כן.

3. המבקש השתחרר מכלאו בתאריך 27.01.15, ובא כוחו עותר לבית המשפט כי יקבע שהמועד להפקדת רישיונו של המבקש הוא מועד שחרורו ממאסר, שכן, לטענת ב"כ המבקש, רישיונו של מרשו נלקח ממנו על-ידי המשטרה בעת המעצר.

4. ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה, ולטענתה, אין כל ראיה שרישיונו של המבקש אכן נתפס על-ידי המשטרה, שכן למבקש לא היה כלל רישיון תקף מזה שנים רבות.

עוד טוענת ב"כ המשיבה, כי המבקש היה חייב להפקיד אישור על פקיעת הרישיון או תצהיר לפי תקנה 557 לתקנות התעבורה, ומשלא עשה כן, יחל מועד הפסילה רק מתאריך 28.09.16.

ב. דיון

5. סעיף 61 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961, קובע כי מי שנפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה חייב להמציא את הרישיון ל"רשות הנקובה בתקנות תוך התקופה שנקבעה בהן".

תקנה 556 לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") משלימה את הוראות הפקודה הנ"ל וקובעת בסעיף קטן (א):

"נפסל בעל רישיון נהיגה על-ידי בית משפט מהחזיק ברישיונו, ימציא בעל הרישיון את רישיון הנהיגה שלו לאותו בית משפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה...".

תקנה 557 לתקנות התעבורה – כותרתה: "רישיון שפקע תוקפו שהומצא לרשות או שאבד מסדירה את מסירתו בפועל של רישיון הנהיגה במצבים שבהם פקע תוקפו של הרישיון עוד לפני מתן גזר הדין".

6. בענייננו, תקופת הפסילה טרם החלה להימנות משום שהמבקש עדיין לא הפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט, וגם לא מסר תצהיר חלף רישיון כדרישת תקנה 557(ב) לתקנות התעבורה.

7. לאחרונה דן בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12, מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 14.04.14) בסוגיות הבאות:

ממתי למנות את ימי פסילת רישיון הנהיגה על-פי גזר דין?

מיהו הפורום המתאים לדון בכך?

האם מוצדקת הפקדת רישיון הנהיגה בעידן הדיגיטלי?

כב' השופט סולברג, אשר נתן את פסק הדין בבש"פ 9075/12 הנ"ל (אליו הצטרפו כב' הנשיאה מ. נאור והשופט א. שהם), ציין כי הסמכות לחשב מניין ימי פסילת רישיון נהיגה מסורה לרשות הרישוי, והביקורת השיפוטית על החלטתה נתונה בידי בית המשפט לעניינים מנהליים.

8. לאור כל המקובץ לעיל, מותב זה סיים את מלאכתו במתן גזר דין, וכיום על-פי בש"פ 9075/12 שהוזכר לעיל, הסמכות מסורה לרשות הרישוי.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ז, 31 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.