1. התובעים הגישו נגד הנתבעים תובענה כספית על סך 800,000 ₪. התובעים הם רופאים במקצועם. לטענתם בכל המועדים הרלוונטיים לתביעה הם סיימו את לימודיהם והמתינו לקבלת הרשאה לתחילת סטאז'. חרף זאת נטען כי הנתבעים מנעו מהם להתחיל את שנת הטאג' בנימוק כי "התוכנית האמריקאית", במסגרתה למדו לימודיהם, "לא נבדקה ולא אושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, וכיוון שכך, בוגריה אינם עומדים בדרישות החוק לקבלת רישיון לעסוק ברפואה במדינת ישראל". בהמשך חזרו בהם הנתבעים מעמדה זו. בגין הנזקים הנטענים הונחה בפניי תובענה זו. הנתבעים התגוננו בפני התביעה.

2. אין עוררין כי עמיתם של התובעים, טל פליגלמן, שעניינו דומה לעניינם, הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים ב-עת"מ 936/06 טל פליגלמן נ' מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות. בעתירה זו ניתן ביום 31.1.07 פסק דינה של כב' סגנית הנשיא, השופטת יהודית צור (להלן – "פסק הדין המינהלי"). נטען על ידי ב"כ התובעים כי פסק הדין המינהלי, בו ידו של העותר שם הייתה על העליונה, מצמיח פלוגתאות פסוקות לעניינו של ההליך שבפניי. דומה שב"כ הנתבעים אינו חולק, דרך עיקרון, על כך. בין ב"כ הצדדים נטושה מחלוקת על היקף הפלוגתאות הפסוקות שמצמיח פסק הדין המינהלי.

3. הפלוגתאות הפסוקות, שהתובעים טוענים שנפסקו בפסק הדין המינהלי, הן שמונה במניין ומפורטות בסעיף 10 לבקשה שבפניי. ב"כ הנתבעים חולק על כך. לשיטתו פסק הדין הכריע בפלוגתא יחידה אחת. בסעיף 12 לפסק הדין המינהלי צוין כי "השאלה המרכזית העומדת להכרעה בפניי היא – האם במועד בו סיים העותר את לימודיו וקיבל את התואר, תוכנית הלימודים בה למד בטכניון ("התוכנית האמריקאית") הייתה במוסד ותואר המוכרים על ידי המל"ג, כמשמעותו בסעיף 4(ב)(1) לפקודת הרופאים". נטען כי בשאלה מרכזית זו הכריע פסק הדין המינהלי ואכן קבע כי "בנסיבות אלה, במועד בו סיים העותר את לימודים בטכניון וקיבל את התואר דוקטור לרפואה, הוא עמד בתנאי הנדרש בסעיף 4(ב)(1) לפקודה" (סעיף 13 לפסק הדין המינהלי).

4. עיינתי בטיעוני ב"כ הצדדים ומצאתי כי ידם של התובעים על העליונה, במרביתן המכרעת של הפלוגתאות הנטענות. אכן מקובל עליי כי מרבית הפלוגתאות האמורות הן פועל יוצא של הכרעתו הנ"ל של פסק הדין המינהלי והיו צריכות להכרעה. משום כך מקובלות עליי, כעמדת ב"כ התובעים, כי נפסקו הפלוגתאות הפסוקות הבאות:

א. כי "'התוכנית האמריקאית' הפועלת בטכניון מאז שנת 1984 הוכרה על ידי משרד הבריאות והמל"ג" (כעולה מסעיף 13 לפסק הדין המינהלי).

ב. כי "עוד בשנת 1981 אישר משרד הבריאות לטכניון את בקשתו כי בוגרי התוכנית יוכלו לבצע סטאז' בישראל" (שם).

ג. כי "משך שנים אישר משרד הבריאות, כמו גם המל"ג, כי 'התוכנית האמריקאית' מאושרת וראויה וכי בוגריה זכאים לעשות סטאז' ולעסוק ברפואה בארץ" (שם).

ד. כי "במשך שנים סטודנטים שסיימו את לימודיהם בטכניון ב'תוכנית האמריקאית' וביקשו להישאר בישראל ולעסוק כאן ברפואה קיבלו אישור ממשרד הבריאות לעשות את הסטאז' וחלקם אף עובדים בישראל" (שם).

לעניינן של פלוגתאות אלו לא מקובלת עליי עמדת ב"כ הנתבעים שהן אינן מכילות ממצאי הכרעה חיוניים לצורך פסק הדין. שיטתי שונה. לטעמי פלוגתאות אלו הן בבחינת ממצאי הכרעה שהיו-גם-היו חיוניים למתן פסק הדין.

5. ועוד מקובלת עליי עמדת ב"כ התובעים כי נקבעו פלוגתאות פסוקות נוספות והן:

ה. כי "בנסיבות אלו, במועד בו סיים העותר את לימודיו בטכניון וקיבל את התואר דוקטור לרפואה, הוא עמד בתנאים שנקבעו בחקיקה הרלוונטית ולפיכך אין ספק כי במועד זה היה זכאי לקבל רישיון לעסוק ברפואה וכפועל יוצא הייתה זו חובתו של משרד הבריאות להתיר לו לעשות סטאז'" (סעיף 13 לפסק הדין המינהלי). אכן זו הקביעה העומדת בליבת פסק הדין המינהלי, ודומה שאף ב"כ הנתבעים אינו חולק על כך ברצינות.

ו. כי "החלטות המשיבים בעניינו של העותר היו שגויות שכן הן התבססו על תשתית עובדתית בלתי מבוססת שלא נבדקה כראוי, לפיה 'התוכנית האמריקאית' אינה מוכרת על ידי המל"ג" (סעיף 16 לפסק הדין המינהלי).

ז. וכי "בידי משרד הבריאות לא הייתה סמכות, גם לא נתונים עובדתיים, שהצדיקו הצבת סימן שאלה כולל על הלימודים והתואר שקיבל העותר" (סעיף 24 לפסק הדין המינהלי).

לעניינן של פלוגתאות פסוקות אלו מקובלת עליי לחלוטין עמדת ב"כ התובעים כי הכרעות אלו היו חיוניות לתוצאה אליה הגיע בית המשפט בפסק הדין המינהלי.

6. נותרה לפליטה הפלוגתא הפסוקה הנטענת על פיה "מדובר בעותר שסיים את חוק לימודיו עוד במרץ 2006 ומאז – משך תקופה של כשנה – אין הוא יכול לעבוד במקצועו ולהתפרנס, לאור דרישות חסרות בסיס שהציגו לו המשיבים, שמשמעותן למעשה הייתה העמדת סימן שאלה על כל לימודי הרפואה שסיים ועל תואר הדוקטור לרפואה שכבר קיבל" (סעיף 23 לפסק הדין המינהלי).

אכן, אין צורך בקביעה של פלוגתא פסוקה על מנת להסיק שללא קבלת רישיון לביצוע סטאז', לא ניתן לעבוד במקצוע הרפואה. לעניין זה הכרעתו של בית המשפט המינהלי אינה מעלה ואינה מורידה, וממילא אינה צריכה לפנים. ואולם ככל שעסקינן בנזק ספציפי, הרי נהיר לחלוטין שכל הכרעה שנעשתה בפסק הדין המינהלי הייתה לעניינו הייחודי של העותר שם, וממילא אינה מחייבת בפרשה שבפניי.

7. משום שלא נתבקשתי לא יינתן צו להוצאות בגדרו של הליך זה.

8. לנוכח ההכרעה האמורה, אף כאמור בסעיף 1 להחלטתי מיום 12.12.11, בדעתי להורות על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. אבהיר כי חרף החלטתי מיום 23.7.12 לא הגיב ב"כ הנתבעים לעניין טענתו הנוספת על פיה הנתבעים שומרים על זכותם לטעון ולהביא ראיות בקשר עם התשתית העובדתית שעמדה לנגד עיניהם עובר לקבלת ההחלטה המינהלית ובעניין סטנדרט ההתנהגות שנדרש מן הנתבעים בנסיבות העניין והשלכותיו על קיומה של חובת זהירות כלפי התובעים. ספק בעיניי האם לנוכח התעלמותם של הנתבעים מהחלטתי זו אתיר להם להביא תשתית עובדתית כאמור בגדר תצהירי העדויות שיוגשו על ידם, ואולם אניח עניין זה לפי שעה ללא הכרעה.

9. הנני מורה לב"כ התובעים להגיש תצהירי עדויות, כאמור, תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו, בהעתק לחברו.

10. הנני מורה לב"כ הנתבעים להגיש תצהירי עדויות, כאמור, תוך 30 יום מיום קבלת תצהירי ב"כ התובעים, בהעתק לחברו.

11. נדחה לתזכורת מעקב ליום 20.2.13.

12. המזכירות תמציא עותק החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא