ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט לייתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984, על בסיס החומר הקיים בתיק.

כן הוסכם כי ייפסק פיצוי כספי לתובע כאשר הגבול העליון שניתן יהיה לפסוק יעמוד על סך של 200,000 ₪.

1. התובע מחזיק במקרקעין הידועים כחלקה 71 גוש 19468 בכפר חורפיש אשר שטחם הינו 1,250 מ"ר (להלן: "המקרקעין"), וייעודם למגורים.

המקרקעין רשומים (החל משנת 1995) על שם אביו המנוח של התובע.

לאחר פטירתו וע"פ צו קיום צוואת המנוח מיום 28/3/04, התובע הינו יורש יחיד של המקרקעין.

2. הנתבעת סללה כביש בחלק הצפוני של המקרקעין.

הנתבעת טוענת כי סלילת הכביש בוצעה בשנת 1993.

3. אין חולק כי סלילת הכביש ע"י הנתבעת נעשתה תוך פלישה למקרקעין ושימוש ב- 534 מ"ר משטח המקרקעין. כן נטען כי סלילת הכביש נעשתה שלא בהתאם לתוכנית המתאר.

4. בכתב התביעה המקורי עתר התובע לסעד של סילוק יד.

בכתב תביעה מתוקן שהוגש נוסף סעד חלופי: פיצוי כספי בשווי חלק המקרקעין בו עשתה

הנתבעת שימוש לצורך סלילת הכביש, ירידת ערך חלק המקרקעין שנותר בחלקה, ודמי שימוש ראויים לתקופה בת 7 שנים.

5. בשל פערים גדולים מאוד בהערכות השמאים מטעם שני הצדדים מונה, בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם בית המשפט (מר עומר סרחאן) אשר קבע כי החזקה לצרכי דרך ציבורית הינה בשטח של 498 מ"ר, וכי השטח שנותר מהחלקה הוא 752 מ"ר.

על בסיס נתון זה קבע כי דמי השימוש הראויים בחלק המקרקעין בו נעשה שימוש לצורך סלילת הכביש, החל משנת 2005 ועד מועד עריכת חווה"ד, הינם 45,549 ₪.

כן קבע כי ירידת הערך של המקרקעין שנותרו הינה בסך 228,240 ₪.

בנוסף נקבע כי על התובע לשאת בתשלום היטל הפיתוח של המקרקעין בסך 18,675 ₪.

6. טענת ההגנה של הנתבעת בתיק הינה כי עבודות סלילת הכביש והרחבתו בוצעו לעיניהם של התובע ואביו המנוח, ובהסכמתם (נטען כי במקום עברה דרך חקלאית הסטורית ששרתה את בעלי החלקות במקום וכי הנתבעת השקיע כספים רבים לצורך הרחבת ההדרך ההיסטורית).

כן נטען כי ביצוע ההרחבה נעשתה עובר להעברת הבעלות בקרקע על שם המנוח, ועל כן בעת ביצוע ההרחבה לא היה אביו של התובע בעליה של החלקה אלא רק מחזיק בה.

7. התובע טוען, מנגד, כי השטח היה בבעלות אביו משנת 1981 (על בסיס פסק דין שניתן), וכי השטח עבר לבעלותו לאחר מות האב בשנת 2004 כאשר רק במועד זה, בעת שהזמין מודד לצורך הכנת תוכנית לבנית בית לבנו, גילה לראשונה את הפלישה לחלקה.

כן הוכחש מכל וכל כי ניתנה הסכמה כלשהי מצד אביו של התובע או התובע לביצוע ההרחבה.

8. בישיבת ההוכחות שהתקיימה נשמעה עדות המומחה שמונה מטעם בית המשפט, והתובע נחקר על תצהירו.

9. הכרעה:

לאחר שעיינתי במלוא המסמכים שהוגשו בתיק, שמעתי את עדות המומחה שמונה מטעם בית המשפט, ושקלתי טענות הצדדים, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 155,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪+מע"מ, החזר שכ"ט השמאי מטעמו, וחלקו בשכ"ט השמאי שמונה. כן תשיב הנתבעת לתובע את האגרה ששולמה על ידו.

הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהתחשב בהסכמה לחלופה של פסיקת פיצוי, הנני מורה על דחיית התביעה בנוגע לבקשה לסילוק יד.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ג, 03 יולי 2013, בהעדר הצדדים.