27 אוקטובר 2013

1. התביעה שלפנינו עניינה עתירתו של התובע להעמידו בפני ועדה רפואית.

2. במקור הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 1, חברת דואר ישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת") במסגרתה עבד התובע כנהג מיום 25.11.86 ועד לפרישתו, ביום 31.3.04.

3. בדיון שהתקיים ביום 7.11.10 הורה בית הדין על צירוף הממונה על תשלום הגמלאות ונציבות שירות המדינה (להלן: "המדינה") כצד נוסף להליך.

4. נוכח מצבו הבריאותי של התובע, לא נשמעו בתיק הוכחות.

התיק הועבר בפני המותב המלא למתן פסק דין, על יסוד טיעוני הצדדים כפי שפורטו בכתבי הטענות, בדיונים שהתקיימו בפני ראש המותב ועל בסיס המסמכים שצורפו על ידי הצדדים.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

5. ביום 15.9.03, מספר חודשים לפני המועד בו עתיד היה התובע לפרוש, נבדק התובע על ידי ועדה רפואית תעסוקתית.

במכתבו מיום 15.9.03 של רופא רשות הדואר, הופנה התובע לרופא נוירולוג תוך שנכתב: "מדובר בגבר בן 64, ומלבד בעיות גב שהיו ידועות לנו, התרשמנו מאיטיות פסיכומוטורית, איטיות מוטורית ורעד קל ביד ימין ובפנים. כמו כן מצאנו הפרעה קלה בקואורדינציה, החזרים גידיים הופקו אבל עם קלונוס בפיקה ימין.

אודה לך באם תבדוק אותו ותמסור לנו אבחנה, וכמו כן, דעתך לגבי מגבלות בנהיגה."

6. ביום 6.1.04 התכנסה ועדה רפואית של הנתבעת ללא נוכחות התובע. הועדה קבעה כי: "לאור הממצאים הרשומים במכתבה של ד"ר קורזנר – נוירולוג. הועדה מאשרת המשך העסקתו של הנ"ל בתפקידו הנוכחי עד לתאריך 31.3.04 בלבד".

7. ביום 21.1.04, כחודשיים לפני פרישת התובע, פנתה הנתבעת לראש המחלקה הרפואית לעובדי מדינה, בבקשה לזמן את התובע לועדה רפואית בלשכת הבריאות המחוזית (נספח א' לכתב ההגנה).

לפניה זו צורפה פניה של רופא רשות הדואר לסמנכ"ל לענייני עובדים ומשמעת בנתבעת, בה נאמר כי התובע מבקש הגדלת אחוזי פנסיה מסיבה בריאותית ועל כן יש להעמידו בפני ועדה רפואית בלשכת הבריאות וכן מסמכים רפואיים.

8. התובע פרש ביום 31.3.04 וזומן לעמוד בפני ועדה רפואית במשרד הבריאות ביום 1.4.04, יום לאחר פרישתו.

זימון זה בוטל מכיוון שהתאריך שנקבע לועדה היה מאוחר לתאריך פרישת העובד ובהתאם להנחיית נציבות שירות המדינה, נדרש אישור של הנציבות להגדלת שירות לאחר פרישה.

טענות הצדדים

9. התובע טען כי קביעת מועד הועדה לאחר מועד פרישתו, מהווה טעם לפגם.

כמו כן, לטענתו, לאחר שנודע לנתבעת שהזימון בוטל נוכח הדרישה לקבלת אישור מטעם הנציבות על מנת לעמוד בפני ועדה רפואית, התמהמהה הנתבעת ופנתה רק בחודש אוגוסט 2004, כארבעה חודשים לאחר פרישתו, אל הנציבות בבקשה לאישור העמדתו בפני ועדה רפואית, בקשה שנענתה בשלילה.

לטענת התובע, התמהמהות הנתבעת יצרה אצלו חוסר ודאות וכתוצאה מכך אבדה לו האפשרות לעמוד בפני ועדה רפואית ונפגעה זכותו הלגיטימית להכרה במצב בריאותו.

לטענתו, הוצאתו לגמלה כאשר ההליכים הרפואיים בעניינו בעיצומם ללא בירור וקביעה בנוגע למצבו הרפואי מהווה חוסר תום לב של הנתבעת.

בנוסף, לטענתו, לאחר פרישתו, מצבו הבריאותי התדרדר ובתקופה זו התקיימה התכתבות בין מר אלי להב, רכז הסתדרות עובדי המדינה לבין הנתבעת במסגרתה ביקש מר להב לזמן את התובע לועדה רפואית על מנת לבחון את נכותו מחדש, אולם בקשה זו לא זכתה לתגובה המצופה.

נוכח האמור ביקש התובע להעמידו בפני ועדה רפואית שתקבע ממצאיה באשר למצבו הרפואי.

10. הנתבעת טענה כי לאחר שהתובע נבדק בועדה רפואית תעסוקתית מטעמה והוחלט על המשך העסקתו עד למועד פרישתו החוקית, היא פנתה, לבקשתו, לראש המחלקה הרפואית לעובדי המדינה בבקשה לזמנו לועדה רפואית במשרד הבריאות על מנת שתדון בעניינו.

לטענת הנתבעת, משרד הבריאות קבע זימון לועדה ליום 1.4.04, יום לאחר פרישת התובע ובהמשך התקבלה הודעה מטעם מזכירות המחלקה הרפואית לעובדי מדינה לפיה הזימון לועדה התקבל בטעות ונדרש אישור של נציבות שירות המדינה להגדלת שירות רפואית לאחר פרישה, בהתאם להוראות חוזר הנציבות מס' 2/2003.

הנתבעת טענה כי מאחר וביום 6.1.04 (מועד כינוס הועדה השניה) לא נמצא אצל התובע ליקוי רפואי שהיה בו כדי למנוע ממנו להמשיך ולעבוד, לא היה מקום להעמידו בפני ועדה רפואית נוספת וככלל, מאחר והתובע לא עמד בתנאי חוזר הנציבות , לא היה מקום לזמנו לועדה לצורך קביעת הגדלת שירות רפואית.

בנוסף טענה הנתבעת כי משהתובע פרש מעבודתו, יצאה שאלת זימונו לועדה רפואית מידיה ועברה לידי הנציבות.

הנתבעת טענה כי עשתה כל שביכולתה על מנת לסייע בידי התובע במשא ומתן מול הנציבות אולם על אף פניותיה הרבות, הנציבות סירבה לזמן את התובע לועדה רפואית ולאשר לו הגדלת שירות, כשאין בידיה כדי לשנות את החלטת הנציבות, כפי שאף הובהר לתובע.

11. בתגובה מקדמית שהוגשה מטעם המדינה, נטען כי הסמכות לאישור הגדלת שירות מחמת מצב בריאות נתונה לנתבעת ולא למדינה וכי ככל שהנתבעת היתה סבורה כי עמדת המדינה אינה כדין, רשאית היתה לקבל החלטה אחרת.

עוד נטען כי התובע הגיע לגיל הפרישה שנקבע בחוק והיה עליו לפרוש ממילא, ללא כל קשר למצבו הבריאותי, ועל כן הוא אינו זכאי לפיצוי בגין שנים בהן נבצר ממנו לעבוד מכוח הוראות נסמן 85.144 לתקשי"ר והוראות חוזר הנציבות.

בנוסף טענה המדינה, כי במכתב מיום 7.11.04 מטעם הנציבות, הושב למנהל מחלקת ענייני עובדים בנתבעת כי הגדלת השירות של העובד תטופל בהתאם להליך המפורט בחוזר 2/2003 והנתבעת נתבקשה לפעול בהתאם לנוהל ולהודיע על כך לעובד.

המדינה טוענת כי בהתאם לחוזר, הגדלת שיעור קצבה אפשרית רק בסמוך לפרישת העובד ובכפוף למצב בריאותו במועד האמור וועדה מתכנסת רק בסמוך לפרישה ולאחר עמידה בקריטריונים שבחוזר 2/2003.

לטענת המדינה, היא נכונה היתה להמשיך את הליך הבחינה, לאחר שיוכח בפניה כי התובע הגיש את בקשתו לראשונה לפני פרישתו ולאחר שהתובע ימציא את המסמכים הנדרשים.

על פי הנטען, לא היה כל מענה למכתב מיום 7.11.04 והנתבעת ו/או התובע לא פעלו בהתאם להנחיותיה ורק בחלוף למעלה מ- 4.5 שנים ממועד פרישת העובד נתקבלה אצלה פניית הנתבעת בבקשה לברר האם ניתן להעמיד את התובע בפני ועדה רפואית ועל כן, כדין נדחתה בקשה זו.

לעמדת המדינה, אין מקום לדון בבקשה כיום, בשים לב לזמן הרב שחלף שמאיין את היכולת לדון בבקשה וממילא התובע אינו טוען כי עמד בתנאי הנזכרים בחוזר ועל כן, דין הטענות המופנות כלפיה להידחות.

דיון והכרעה

12. חוק הגמלאות מקנה לנציב שירות המדינה סמכות להגדיל תקופת שירות לצורך קביעת זכויותיו של עובד.

סעיף 100 לחוק הגמלאות קובע כדלקמן:

"(א) עובד המועסק בתנאי עבודה שקבעה הממשלה כתנאים מיוחדים לענין סעיף זה, רשאי נציב השירות להורות בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, כי לצורך קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, ובשיעור שקבעה הממשלה.

(ב) לגבי עובד שסעיף קטן (א) אינו חל עליו רשאי נציב השירות להורות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה באישור ועדת העבודה של הכנסת, כי לצורך קביעת זכויותיו של העובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שקבעה הממשלה".

נציב שירות המדינה מוסמך, אפוא, בנסיבות מסוימות ובתנאים שקבעה הממשלה, להגדיל את תקופת שירותו של עובד ובכך להגדיל את שיעור הגמלה שלו. הגדלת השירות היא עניין לשיקול דעת ולמדיניות של הנציב (ר' דב"ע ל/7-1 חיים ישעיה נ' נציב שירות המדינה, פד"ע ב 35).

מכוח הסמכות הנתונה לו, קבע הנציב קריטריונים להגדלת תקופת שירותו של עובד בשירות המדינה בפרק 85.14 לתקשי"ר.

13. נסמן 85.144 לתקשי"ר, שכותרתו "הגדלה מטעמים אישיים, משפחתיים ובריאותיים" קובע בסעיף קטן ד', כדלקמן:

"(ד) מצב בריאותו של העובד או של בן זוגו

פרישה לקצבה לרגל מצב בריאות לקוי או נכות אם: בעת פרישתו של העובד לקצבה היה מצב בריאותו שלו או של בן זוגו לקוי ולליקוי זה השפעה על יכולת השתכרותו שלו או של בן זוגו, ו/או ישנן בגין מצב הבריאות הוצאות מיוחדות, רשאית הוועדה להמליץ על הגדלה של עד 4%, או הגדלה בשיעור של 1% לכל 10% נכות שנקבעו לעובד - הכל לפי השיעור הגבוה יותר - בגין מצב בריאותו של העובד עצמו;

...

האמור לעיל מותנה בכך, שאין העובד או בן זוגו מקבל תשלומים כלשהם ממקור אחר, בגין מצב בריאותם הלקוי."

14. בחוזר נציבות שירות המדינה מס' 2/2003 (צורף כנספח ב' לכתב ההגנה), נקבע כי החל מיום 1.4.03 יחליט הנציב באשר להגדלת תקופת שירות של עובד בגין מצב בריאותו שלו אם מתקיימים במצטבר שלושת התנאים המפורטים בחוזר:

א. בעת פרישת העובד/ת, העובד/ת או בן/בת זוגו סבל ממצב בריאות לקוי.

ב. בתקופת הליקוי נפגע כושר השתכרותו של העובד/ת או בן/ת זוגו או נגרמו לו/ה הוצאות חודשיות קבועות בתקופת הליקוי.

ג. העובד/ת או בן/ת זוגו אינו מקבל תשלומים כלשהם ממקור אחר בגין הליקוי.

נסמן 85.146 לתקשי"ר קובע כדלקמן:

"עובד, האמור לפרוש לקצבה בהתאם להוראות פרק משנה 82.5 והסבור כי קיימות נסיבות מיוחדות להגדלת תקופת שירותו בהתאם להוראות פסקה 85.140 במסגרת השיקולים האמורים בפסקאות 85.143 ו- 85.144 יגיש בקשה על כך לנציב שירות המדינה באמצעות האחראי. הבקשה תוגש בטופס בקשה להגדלת שירות (מדף 2845) שישה חודשים לפני התאריך המיועד לפרישת העובד מן השירות".

גם בעניין ע"ע (ארצי) גילה בר-נר – נציב שירות המדינה (13.11.08) נקבע כי:

"בין התנאים הנוספים שנקבעו בחוזר, נדרש המשרד בו מועסק העובד להעביר לוועדת הגימלאות טפסים ואישורים, ובהם טופס בקשה להגדלת תקופת שירות בחתימת העובד וטופס הפנייה לוועדה הרפואית בלשכת הבריאות המחוזית. עמד העובד בתנאים הנדרשים, יופנה על ידי ועדת הגימלאות לוועדה הרפואית בלשכת הבריאות המחוזית. עוד נקבע, כי החל מיום 1.4.2003, תדון ועדה רפואית בלשכת הבריאות המחוזית בבקשת עובד "להגדיל תקופת שירותו בגין ליקוי שלו" ותקבע שיעור נכותו, בכפוף לאישור ועדת גימלאות ולפי הפנייתה. (להלן: חוזר נש"מ 2/2003)."

בענייננו, הגם שלא הוצגה בפני בית הדין בקשה רשמית להגדלת שירות שהוגשה על ידי התובע, על פי האמור במכתבי הנתבעת, התובע פנה בבקשה להגדלת שירות עוד טרם פרישתו, כשלבקשה צורפו מסמכים רפואיים.

16. כמפורט בטיעוני הצדדים, התובע זומן לועדה רפואית ליום 1.4.04, דהיינו, יום לאחר פרישתו, אולם הזימון לועדה בוטל על ידי המחלקה הרפואית לעובדי המדינה, משום שלא התקבל אישור של נציבות שירות המדינה להעמדת התובע בפני ועדה רפואית לצורך הגדלת שירות, כנדרש במקרה של עובד שפרש.

קביעת מועד הועדה ליום 1.4.04, לאחר פרישתו של התובע, מהווה מחדל אשר גרם בסופו של יום, לאי בחינת מצבו הרפואי של התובע ועמידתו בתנאים הנדרשים לצורך הגדלת שירות טרם הפרישה, הגם שהנתבעת עצמה אישרה כי התובע פנה בבקשה להגדלת שירות עוד טרם הפרישה.

17. בחודש אוגוסט 2004 פנתה הנתבעת לנציבות בבקשה "לאשר את העמדתו של מר רגס לועדה רפואית, כיוון שהנ"ל ביקש לעמוד בפני הועדה עוד טרם פרישתו" (ר' סעיף 6 לנספח ד'1 לכתב ההגנה).

הנתבעת טענה כי פניה זו נענתה בשלילה, הגם שעל פי חומר הראיות שהוצג בפנינו, הגב' פרלה כהן, רכזת בכירה גמלאות, פנתה ביום 7.11.04 אל הנתבעת במכתב בו הבהירה כי הגדלת השירות של העובד תטופל בהתאם להליך המפורט בחוזר 2/2003, כי הטיפול בבקשה ימשיך אם יועברו כל הנספחים שבחוזר וכי יש להודיע על כך לעובד (הפניה צורפה כנספח לתגובה המקדמית של המדינה).

בהתאם לנספח שצורף לכתב ההגנה, ביום 22.5.05 פנתה הנתבעת לתובע והנחתה אותו לפנות אליה באם התקיימו התנאים המפורטים במכתב, הנדרשים לצורך הגשת בקשה להגדלת שירות (נספח ג' לכתב ההגנה).

התובע לא טען וממילא לא הוכיח כי פעל בהתאם לאמור במכתב הנתבעת.

18. עם זאת, התובע הציג תכתובות שהתנהלו בין מר אלי להב, רכז הסתדרות עובדי המדינה לבין מר שי כהן, מנהל מחלקת ענייני עובדים בנתבעת בעניין העמדתו בפני ועדה רפואית.

במסגרת תכתובת זו, במכתבו של מר כהן מחודש ספטמבר 2007, נטען כי התובע פנה בבקשה להגדלת שירות רפואית אולם כיוון שלא היה זכאי להגדלה זו, הועברו לעיונו הקריטריונים על פיהם מוענקת הגדלת שירות מסיבות בריאותיות.

במכתב צויין כי "אם חלה עתה הרעה משמעותית במצבו הבריאותי, וברשותו מסמכים רפואיים חדשים המוכיחים זאת, עליו להעבירם אלינו לצורך בדיקת זכאותו להגדלת שירות רפואית" (נספח ח' לכתב התביעה).

במכתבו של מר להב מיום 22.9.08 (נספח ט' לכתב התביעה) הובהר כי ישנה הידרדרות במצבו הרפואי של התובע תוך שצורף סיכום בדיקה של רופא תעסוקתי, והנתבעת התבקשה לזמן את התובע לועדה רפואית על מנת לבחון את נכותו מחדש.

לא הוצגה בפני בית הדין כל תגובה לפניה זו.

19. הנתבעת הבהירה במסגרת ההליך שהתקיים בפני בית הדין, כי אין לה התנגדות להעמדת התובע בפני ועדה רפואית וכי המניעה היחידה לזימונו של התובע לועדה הינה התנגדות נציבות שירות המדינה.

המדינה הבהירה בתגובתה המקדמית כי היתה נכונה להמשיך את הליך בחינת מצבו של התובע, לו היה מוכח בפניה כי התובע הגיש את בקשתו לראשונה עובר לפרישתו ולאחר שהתובע ימציא את המסמכים הנדרשים (ר' סעיף 25.2 לתגובה).

20. הגם שלא הוצגו בפני בית הדין המסמכים הרשמיים הנדרשים להגשת בקשה להגדלת שירות, הנתבעת עצמה אישרה כי התובע פנה בבקשה להגדלת שירות עוד טרם פרישתו. כמו כן, לפניה שנעשתה ביום 21.1.04 מטעם הנתבעת בבקשה להעמיד את התובע בפני ועדה רפואית בלשכת הבריאות המחוזית צורפו מסמכים רפואיים שהעידו על מצבו הרפואי עובר לפרישתו (נספח א' לכתב ההגנה).

נוכח האמור, סביר שלו תאריך הועדה המקורי היה נקבע עוד טרם פרישתו של התובע, היה עניינו נדון במועד, ללא צורך באישור הנציבות והיתה נבחנת במועד זכאותו להגדלת שירות.

21. נוכח הנסיבות המפורטות לעיל, מאחר ועל פניו התובע פעל כנדרש ממנו וכמיטב יכולתו על מנת להעמידו בפני ועדה רפואית טרם פרישתו, סברנו כי למען הסר ספק ועל מנת שלא יקופחו זכויותיו, יזומן התובע לועדה רפואית בלשכת הבריאות המחוזית לצורך בחינת מצבו הרפואי ועמידתו בתנאים הנדרשים להגדלת שירות.

יוטעם כי היות ובזכויות מתחום הביטחון הסוציאלי גמלאות מדובר, הרי שאף אם נותר ספק בעניין זה, יש להפעילו לטובת התובע, ולא לחובתו.

22. מאחר והגדלת שירות נבחנת בהתאם למצב הבריאותי של העובד בסמוך לפרישתו, יועמדו בפני הועדה כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים למועד פרישת התובע ו/או בסמוך לו וכן מסמכים המעידים על השפעה על יכולת השתכרותו ו/או הוצאות מיוחדות שנגרמו לו, ככל שנגרמו, נכון למועד הפרישה ו/או בסמוך לו.

23. הועדה תתייחס למסמכים שיומצאו לה ותקבע ממצאיה באשר למצבו הרפואי של התובע נכון למועד פרישתו ו/או סמוך לאחריו ועמידתו של התובע בתנאים הנדרשים לצורך הגדלת שירות.

24. ככל שהועדה תמצא להמליץ על הגדלת השירות, תובא המלצת הועדה בפני נציב שירות המדינה.

סוף דבר

25. המדינה תפעל בהתאם לאמור בסעיף 21 – 24 לעיל.

26. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות, למי מהצדדים.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"ד, בהעדר הצדדים.