בקשה להבאת ראיות לסתור מכוח סעיף 42ג לפקודת הראיות.

תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בגין הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה נשוא התביעה, בה היו מעורבים אופנוע התובע בתביעה העיקרית ורכב הנתבעים בתביעה העיקרית. התאונה אירעה בצומת מרומזרת, וכל צד טוען שרכבו חצה את הצומת כשמופע הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק, ואילו הרכב האחר נכנס לצומת למרות שמופע הרמזור בכיוון נסיעתו היה אדום.

בפתח ישיבת ההוכחות, טענה ב"כ הנתבעים בתביעה בהעיקרית, שאין לשמוע ראיות, מאחר ורוכב האופנוע הורשע, על פי הודאתו, בבית משפט לתעבורה, בחציית הצומת באור אדום ובנהיגה בקלות ראש. לאור זאת, כך נטען, דין התביעה להידחות ואין מקום לשמיעת עדויות (התביעה שכנגד הוגשה רק לאחר מועד הדיון הנ"ל).

ב"כ התובע טען כי לתובע לא היה קשר עם הנהג מטעמו מאחר והנהג נפצע קשה באותה תאונה, הוא טרם עיין בתיק המשטרה, והוא מבקש לאפשר לתובע להביא ראיות לסתור.

בהתאם להחלטתי, הוגשה בקשה בכתב, בה פורטו הטענות.

לטענת התובע, הודאת רוכב האופנוע בבית משפט לתעבורה, ניתנה מבלי שנוהל הליך פלילי ובהיעדרו של הנאשם שיוצג על ידי עו"ד. בניגוד להודאה שניתנה בבית משפט לתעבורה, במשטרה טען רוכב האופנוע כי חצה את הצומת באור ירוק, ולפיכך, ובשל הסתירה בין העדות במשטרה להודאה בבית משפט, יש לאפשר הבאת ראיות לסתור. נטען גם כי רוכב האופנוע נפצע קשה בתאונה והוא אינו נוהג תקופה ארוכה. בנסיבות אלו, אין זה מן הנמנע שהוא העדיף להודות באשמה ולהסכים לשלילת רישיונו, שבכל מקרה אין לו בו צורך. זאת ועוד. התובע טוען לאשם תורם, ולפיכך, יהא צורך לשמוע עדים לגבי טענה זו, ובנסיבות אלו, לא תהא כל הכבדה אם תינתן לתובע האפשרות להביא ראיות לסתור.

הנתבעים מתנגדים לבקשה, ומדגישים כי הכלל הוא שאין להתיר הבאת ראיות לסתור, וחריגה מכלל זה תתאפשר רק ברשות בית משפט, שתינתן במקרים מיוחדים וכדי למנוע עיוות דין.

דין הבקשה להידחות. ראשית, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר שיבסס את הטענות העובדתיות העומדות ביסודה. די בכך כדי לדחותה. שנית, אין בבקשה כל פירוט של הראיות אותן מבוקש להביא, ולא ברור כלל על מה מבסס התובע טענתו כי יש בידיו ראיות היכולות לסתור את הממצאים והמסקנות שנקבעו בהליך הפלילי. שלישית, ב"כ התובע עצמו כותב בבקשתו, כי ב"כ הנתבעים טרם המציאה לעיונו את תיק המשטרה. בנסיבות אלו, וכאשר התובע טרם עיין בחומר הראיות, לא ברור כיצד הוא יכול לטעון כי הממצאים והמסקנות שנקבעו בהליך הפלילי, שגויים. למעשה, כל הטענות הנטענות בבקשה, לגבי נסיבות ההודייה, אינן אלא ספקולציות גרידא. רביעית, התובע הוא בעל האופנוע, לא הוא נהג בו בעת התאונה. אין כל טענה מטעם רוכב האופנוע, כי הודאתו בבית משפט לתעבורה, אינה נכונה, וכי בפועל הוא חצה את הצומת באור ירוק. בהיעדר גירסה נוגדת מטעם רוכב האופנוע (להבדיל מבעליו), לא ברור כלל על מה מבסס התובע טענתו כי יש בידיו ראיות היכולות לסתור את המממצאים שנקבעו בפסק הדין הפלילי המרשיע.

בנסיבות האמורות, התובע לא הראה על שום מה יש לאפשר לו להביא ראיות לסתור, וודאי שהוא לא הוכיח כי נתקיימו הנסיבות החריגות המאפשרות הבאת ראיות לסתור כדי "למנוע עיוות דין".

לא היתה כל הצדקה להגשת בקשה זו, והיא נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבעות בסך 1,500 ₪.

קובעת התיק לתזכורת צדדים ליום 27.11.12 שעה 11:30.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק החלטה זו, ולעדכן היומן.

ניתנה היום, ז' חשון תשע"ג, 23 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.