לפני:

השופטת רוית צדיק

החלטה

1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין (כספי) אשר ניתן ע"י מותב בראשותי בתאריך 7.10.12.
2. ב"כ התובעת אינו מתנגד לעיכוב המבוקש בכפוף להפקדת הסכום שנפסק בפסק הדין, בחשבון נאמנות או בקופת בית הדין. לשיטתו, יהא בכך כדי להבטיח שהסכום ישמר לטובת התובעת - במידת הצורך.
3. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדין זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, וטעם מיוחד לעיכוב הביצוע יימצא בשני גורמים מצטברים: האחד הוא כי הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מהנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע, והשני - סיכויי הערעור (ראו:ע"ע 4878-06-11 זייפר בע"מ נ' יצחק חברוני, מיום 10.7.11).
4. כמו כן כאשר פסק דין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק, אלא בנסיבות מיוחדות – למשל, כשלצורך ביצוע פסק הדין יש צורך במימוש נכסים, היוצר לכאורה מצב בלתי הפיך (ראו בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פאריזיין דה פרטסיפסיון , פ"ד מה (5)), או אם יוכיח המבקש כי לא יוכל לגבות את הכסף ככל שיזכה בערעור.
5. בנסיבות התיק שבפני ומשמדובר בחיוב כספי גרידא לא ראיתי טעם לסטות מההלכה הפסוקה ובפרט משלא הובא כל טעם בכלל וכל שכן מיוחד , אשר יש בו כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין כמבוקש. עם זאת משב"כ התובעת הסכים לעיכוב ביצוע פסק הדין, כפוף להפקדת הסכומים בקופת בית הדין הנני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין כפוף להפקדת הסכום שנפסק בפסק הדין בסך 34,411 ₪ (כולל שכ"ט עו"ד) בקופת בית הדין וזאת בתוך 14 יום מהיום.
6. עם קבלת הודעה בדבר הפקדת הכספים כאמור, תינתן החלטה משלימה מתאימה.

לעיוני ביום 25.4.13.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ג, (07 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.