לפני: כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

החלטה

עניינה של החלטה זו - בקשת הנאשמים לביטול כתב האישום מחמת התיישנות העבירות.

רקע עובדתי

1. הנאשמת 1 היא חברה העוסקת בתחום החקלאות (להלן - "החברה"). במועדים הרלוונטיים לכתב האישום העסיקה החברה עובדים בחממות במושב בית הגדי (להלן - "החממות").

2. הנאשם 2 היה במועדים אלה בעל מניות ומנהל פעיל בחברה (להלן - "הנאשם").

3. בימים 13.3.05 ו-14.3.05 נערכו ביקורות של משטרת ההגירה בחממות (להלן - "הביקורות"). לטענת המאשימה, במהלך הביקורות נמצא כי לגבי 12 מהעובדים בחממות לא החזיקו הנאשמים בהיתרי העסקה כדין (להלן - "העובדים").

4. בעקבות הביקורות הוגש ביום 4.5.10, כעבור למעלה מחמש שנים, כתב אישום נגד הנאשמים (להלן - "כתב האישום"). האישום הראשון עוסק בביקורת שנערכה ביום 13.3.05 ומייחס לנאשמים עבירה של העסקת עובדים זרים ללא היתר כדין, בניגוד לסעיפים 2(א)(1), 2(א)(2), 1ג, 2(ב)(2), 1ד, 2(ב)(3), 2(א), 2(ב)(9) ו-5 לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן - "החוק"), סעיף 14 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 וסעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. האישום השני עוסק בביקורת שנערכה ביום 14.3.05 ומייחס לנאשמים עבירות של העסקת עובדים מבלי לספק להם מגורים הולמים, בניגוד לסעיפים 1ה, 2(ב)(4), 2(א)(1), 2(א)(2), 1ב ו-5 לחוק ובניגוד לתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש"ס-2000.

5. הנאשמים הגישו בקשה לביטול כתב האישום מחמת התיישנות (להלן - "הבקשה"), בנימוק שממועד ביצוע העבירות הנטענות ועד למועד הגשת כתב האישום חלפו למעלה מחמש שנים, וכיוון שבמהלך תקופה זו לא התרחשו אירועים כלשהם שניתן לראותם כ"אירועים מנתקים" המתחילים מחדש את תקופת ההתיישנות.

6. המאשימה התנגדה לבקשה בנימוק שבמהלך התקופה חלו "אירועים מנתקים", ועל כן העבירות לא התיישנו.

7. מהבקשה ומהתגובה לה עולה, בין היתר, כי בימי עריכת הביקורות, 13.3.05 ו-14.3.05, נחקרו כל המעורבים בפרשה; ביום 14.3.05 נשלח לנאשם מכתב "זימון לחקירה ודרישה להמצאת מסמכים" (להלן - "הזימון הראשון"); בו ביום המציאו הנאשמים מסמכים שונים הקשורים להעסקת העובדים; ביום 24.3.05 נשלחה לנאשמים מכתב "דרישה להמצאת מסמכים " (להלן - "הזימון השני"); ביום 10.4.06 פעלה המאשימה לקבלת תעודות עובד ציבור ביחס לעובדים (להלן - "תע"צ"); וביום 17.7.08 שלחה המאשימה לנאשם מכתב "זימון לחקירה ודרישה להמצאת מסמכים ומידע" (נספח ז' לבקשה; להלן - "הזימון השלישי").

גדר המחלוקת

8. אין מחלוקת על כך שהעבירות נשוא כתב האישום הן מסוג "עוון", שתקופת ההתיישנות לגביהן היא בת חמש שנים; ועל כך שכתב האישום הוגש למעלה מחמש שנים לאחר ביצוע העבירות הנטענות. המחלוקת היא בשאלה אם הליך הנפקת התע"צ ו/או הוצאת הזימון השלישי הם בבחינת "אירועים מנתקים" המתחילים מחדש את מירוץ תקופת ההתיישנות.

המצע הנורמטיבי

9. סעיף 9(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - "החסד"פ") קובע כדלקמן -

"בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר." (הדגשה שלי - י.א.ש.).

10. בפרשת מונדרוביץ קבע בית המשפט העליון כי -

"משמעות המונח 'חקירה על פי חיקוק', בתורת אקט המנתק את מירוץ תקופת ההתיישנות בפלילים על-פי סעיף 9(ג) לחסד"פ, נדון בהרחבה בהלכה הפסוקה. הודגש, כי פעולת חקירה כאמור צריכה להיות פעולה ממשית, להבדיל מהליך סרק שנועד כל כולו להפסיק את מירוץ ההתיישנות, ואין די בהליך מינהלי שכל משמעותו היא הכנה לקראת חקירה. צריך להתקיים הליך המבטא פעולה ממשית המכינה את התביעה הפלילית העתידה לבוא... ההלכות השונות בענין זה סוכמו לאחרונה על-ידי קדמי בספרו, ואלו הם עיקרי הדברים:

'חקירה על-פי חיקוק בהקשר זה יכול ותהיה חקירה על-ידי המשטרה ויכול ותהיה על-ידי כל אדם או גוף המוסמכים על-פי חיקוק לערוך חקירה באותה עבירה; ובלבד שהמדובר בחקירה המיועדת להכין את התביעה הפלילית בקשר לאותה עבירה. הגשת תלונה כשלעצמה, אינה מהווה הליך של חקירה, ואין בה משום פתיחה בחקירה; הליך של חקירה חייב להיות 'הליך רשמי' מהותי וענייני, להבדיל מ'בירורים מוקדמים' או מ'איסוף מידע' גרידא, שאין בהם משום עשיית פעולת חקירה ממשית' (יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק 2 1322 (2009) וההפניות שם...).

פעולת חקירה שיש בה כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות מתאפיינת, אפוא, בפעולה ממשית המכינה את התביעה הפלילית ומקדמת אותה. עיקרה - באיסוף ראיות." (ע"פ 2144/08 מונדרוביץ נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.1.2010; להלן - "פרשת מונדרוביץ"), בסעיפים 73-74 לפסק הדין; הדגשה שלי - י.א.ש.; ראו גם בג"ץ 6972/96 התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נא(2) 757, בסעיף 30 לפסק דינו של כב' הש' גולדברג).

ובהמשך -

"הפרשנות בשאלת התקיימותם הקונקרטית של אירועים מנתקי-התיישנות היא זהירה ונוטה לצמצום, לאור הקרנתם על זכותו היסודית של נאשם לחירות. נטל הוכחת התקיימותם של אירועים כאלה מוטל על התביעה, וספק בענין זה פועל לטובת הנאשם." (פרשת מונדרוביץ, בסעיף 75; הדגשה שלי - י.א.ש.).

11. גם בית הדין הארצי ציין כי -

"המונח 'חקירה על פי חיקוק' פורש... כ'פעולה ממשית המכינה את התביעה הפלילית העתידה לבוא'... מדובר בהליך מוגדר ורשמי האמור להתקיים על ידי גורם המוסמך לכך ובדרך מסודרת ומתועדת... מטיבה של חקירה שהיא מבוצעת בדרכים שונות ובהן איסוף ידיעות, איתור מסמכים, חקירת עדים, עיקוב ופעולות נוספות שאין צורך למנותן או להגדירן. כל הפעולות במסגרת 'חקירה' אמורות להתבצע על ידי גורמי החקירה המוסמכים לכך והן צריכות להתבצע בתיק חקירה מסודר ומתועד כראוי'..." (ע"פ 26/10 אלקיעאן נ' מדינת ישראל, משרד התמ"ת (ניתן ביום 22.2.11; להלן - "פרשת אלקיעאן"), בסעיף 21 לפסק הדין; ההדגשה במקור - י.א.ש.).

ובעניין אחר נקבע כי -

"חקירה על פי חיקוק אינה דבר של מה-בכך... כך 'חקירה' וכך 'השלמת חקירה'... מטיבה של חקירה שהיא מבוצעת בדרכים שונות ובהן איסוף ידיעות, איתור מסמכים, חקירת עדים, עיקוב ופעולות נוספות שאין צורך למנותן או להגדירן. כל הפעולות במסגרת 'חקירה' אמורות להתבצע על ידי גורמי החקירה המוסמכים לכך והן צריכות להתבצע בתיק חקירה מסודר ומתועד כראוי...

'השלמת חקירה' - כמו גם 'חקירה' - צריכה להבחן על פי טיבה ומהותה ולא על פי שמה או כינוייה... בהתאם לכך, פניית גורם חוקר אל גורם שלטוני אחר לקבלת מידע או מסמכים הנוגעים למושא חקירתו, יכול בהחלט להחשב כמהלך של חקירה או השלמת חקירה העוצר את מרוץ תקופת ההתיישנות." (ע"פ (ארצי) 67/09 מדינת ישראל, משרד התמ"ת נ' עוז אשור, בסעיפים 9 ו-11 לפסק הדין; הדגשה שלי - י.א.ש.).

מן הכלל אל הפרט

12. בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה, נבחן אם הליך הנפקת התע"צ ו/או הוצאת הזימון השלישי הם בבחינת "אירועים מנתקים".

א. הוצאת תעודת עובד הציבור

13. הנאשמים טוענים כי לפני ביצוע הביקורות היו בידי המאשימה תע"צ לגבי העובדים, וכי הוצאת התע"צ ביום 10.4.06 לא היתה נחוצה כלל לחקירה, ונועדה אך להארכת תקופת ההתיישנות. המאשימה, מנגד טוענת כי הוצאת התע"צ היתה פעולה מהותית לחקירה.

14. בפרשת אלקיעאן נמנע בית הדין הארצי מהכרעה בשאלה אם הנפקת תע"צ מהווה אירוע מנתק אם לאו, ובפסיקת בתי הדין האזוריים ניתן לראות גישות לכאן ולכאן (ראו למשל הש' לויט בהע"ז (ת"א) 2968/09 מדינת ישראל, משרד התמ"ת נ' ב.ק.ל. מצעים ודשנים בע"מ ואח'; הש' גלנטר-הופמן בהע"ז 1213/09 מדינת ישראל, משרד התמ"ת נ' י. אליה ובניו יזמות וקבלני בנין בע"מ ואח'; הש' רות בהע"ז 1834/08 מדינת ישראל, משרד התמ"ת נ' שאוליאן ציון - שלדידן הנפקת תע"צ מהווה הליך חקירה ועל כן היא בבחינת "אירוע מנתק"; ומנגד הש' צדיק בהע"ז 2326/09 מדינת ישראל, משרד התמ"ת נ' ישיבת "תפארת משה"; הש' איצקוביץ בהע"ז 1040/09 מדינת ישראל, משרד התמ"ת נ' ביצי הר מירון בע"מ ואח' - פסקי דין שמהם עולה גישה הפוכה).

15. ככלל, נוטה אני לעמדה כי ניתן לראות בהנפקת תע"צ "חקירה על פי חיקוק" כאמור בסעיף 9(ג) לחסד"פ, וזאת משתעודה שכזו מהווה ראייה משמעותית ביותר, המשמשת להוכחת אחד מהיסודות העובדתיים של העבירה - כי העובדים הועסקו שלא על פי היתר כדין - וכן משום שהנפקתה היא בבחינת פנייה של הגורם החוקר לגורם שלטוני אחר לקבלת מסמכים הנוגעים לתיק החקירה (ראו פרשת עוז אשור הנ"ל בסעיף 11 לפסק הדין).

            אף אם ברור היה למאשימה כי העובדים מועסקים ללא היתרי העסקה כדין לאור העובדה שהביקורות נערכו בהסתמך על מידע מוקדם שהיה מצוי בידי משטרת ההגירה, על יסוד צו שיפוטי, ונוכח העובדה שהעובדים הועברו מיידית למתקני כליאה - אין בכך כדי לגרוע מהצורך בקבלת התע"צ אשר כולל פרטים רבים שלא היו בידי המאשימה לטענתה, במועד ביצוע הביקורות ואשר כאמור, נדרש כראיה רלוונטית ביותר לבירור האשמה בתיק החקירה ולצורך הגשת כתב האישום.

על כן יש לקבוע כי הוצאת התע"צ בענייננו היתה בבחינת פעולת "חקירה על פי חיקוק" כאמור בסעיף 9(ג) לחסד"פ, ויש בהוצאתה ביום 10.4.06 משום "אירוע מנתק".

ב.        הזימון לחקירה

16. כך גם בנוגע ל"זימון השלישי".

הנאשמים טוענים כי הנאשם לא התייצב לחקירה בעקבות הזימון השלישי וכי המאשימה לא הטילה עליו קנס בגין "אי מילוי אחרי דרישה", ומכאן שהזימון השלישי לא באמת היה נחוץ ונשלח אך על מנת להאריך את תקופת ההתיישנות באופן מלאכותי. עוד טוענים הנאשמים כי רשימת המסמכים שהיה עליהם להמציא במסגרת הזימון השלישי זהה לרשימה בזימון הראשון, וכי ממילא הומצאו אלה על ידם עוד ביום 14.3.05.

המאשימה, מנגד, טוענת כי לא ייתכן שהנאשמים יחמקו מן הדין בטענת התיישנות אך משום שנמנעו מלהתייצב לחקירה ולהמציא מסמכים על פי הזימון השלישי, אשר יש לראותו כפעולת חקירה לכל דבר. כן טוענת המאשימה כי המסמכים שנדרשו הנאשמים להמציא על פי הזימון השלישי אינם זהים לאלה שנדרשו להמציא על פי הזימונים הקודמים, וכי לא כל המסמכים שנדרשו בזימונים הקודמים הומצאו.

17. הנאשמים עצמם טוענים - וכך מלמדים אף המסמכים שבפניי - כי המצאת המסמכים על ידיהם נעשתה ביום 14.3.05. ברור הוא כי בכך אין כל התייחסות למסמכים שנדרשו על ידי המאשימה בזימון השני, (כיוון שהלה הוצא ביום 24.3.05, עשרה ימים לאחר שהנאשמים המציאו את המסמכים), ואף לא למסמכים שנדרשו בזימון השלישי.

            הנאשמים, לטענתם-הם, המציאו את המסמכים הבאים: "תלושי שכר, כרטיסי שעות, ביטוחים רפואיים, דו"ח מעביד ופירוט שכר." (סעיף 10 לבקשה). יחד עם זאת, והגם שנכונה טענתם כי המסמכים שנדרשו בזימון השני נזכרו כבר בזימון הראשון, הרי שהנאשמים לא המציאו למאשימה את מלוא המסמכים שנדרשו להמציא בזימון הראשון. כך למשל, הנאשמים לא המציאו חוזי העסקה בשפת העובדים מתורגמים לשפה העברית (כדרישת המאשימה בסעיף 5ב' לזימון הראשון וסעיף 2ב' לזימון השני), ומדבריהם, כמו גם מהמסמכים שצירפו לבקשתם, ספק אם הומצאו על ידם מלוא המסמכים הדרושים ביחס לכל אחד ואחד מהעובדים. בנוסף, הזימון השלישי כולל דרישה להמצאת מסמך שכלל לא נדרש עד לאותו מועד - להמציא "היתר להעסקת עובדים זרים" (סעיף 5ז' לזימון השלישי).

יתר על כן, נתבקש הנאשם להתייצב לחקירה, ואילו היה ממלא אחר הדרישה ומתייצב לחקירה, ייתכן כי היה בכך כדי להועיל לה ולקדמה. אין לאפשר לנאשמים ליהנות מכך שעשו דין לעצמם ונמנעו מלהמציא את המסמכים שנדרשו להמציא בזימון וכן נמנעו מלהתייצב לחקירה.

18. הנאשמים טוענים שכיוון שהמאשימה לא הגיבה על אי התייצבותם לחקירה ועל הימנעותם מלהמציא מסמכים כדרישת הזימון השלישי, יש ללמוד כי הזימון לא היה נדרש לחקירה אלא נועד אך להאריך באופן מלאכותי את תקופת ההתיישנות. אין לקבל טענה זו. המאשימה נתנה לנאשמים שתי הזדמנויות להשלים את הליך המצאת המסמכים (הזימון השני והזימון השלישי), ומשלא צייתו הנאשמים לזימונים אלה - בחרה המאשימה לפעול להעמדתם לדין, כך שלא ניתן לומר שהמאשימה לא הגיבה. לא ייתכן שמשנמנעו הנאשמים מלפעול על פי הזימון השלישי (והשני), יצאו הם נשכרים מכך.

            בפרשת אלקיעאן קבע בית הדין הארצי כי -

"אי הגעתו של המערער לחקירה אינה יכולה לשנות בדיעבד את מהות ההזמנה שנשלחה אליו, ומהווה חלק חיוני מפעולת החקירה לפי חיקוק. אין מדובר בפעולות מאוחרות לשלב החקירה כפי שהיה בעניין מונדרוביץ, אלא בזימון רשמי ומתועד מטעם הגורם החוקר לאדם החשוד בביצוע העבירה, זמן סביר לאחר ביצועה הנטען של העבירה, להתייצב לחקירה על מנת לפרט את גרסתו ולהמציא מסמכים." (בסעיף 22 לפסק הדין; וראו גם סעיף 25 לפסק הדין בבג"ץ 6972/96 הנ"ל).

ויפים הדברים לענייננו.

ועוד יש לציין כי אף אם הנאשמים פנו למאשימה לאחר שקיבלו את הזימון השלישי ולא נענו - היה עליהם לפעול לפי האמור בו, היינו להתייצב לחקירה ולהמציא מסמכים.

19. סיכומם של דברים, הזימון השלישי היה בבחינת ניסיון של המאשימה לאסוף ראיות ומסמכים במסגרת חקירה, והוא לא נועד אך להאריך באופן מלאכותי את תקופת ההתיישנות. לפיכך, יש לראותו כ"חקירה על פי חיקוק" המאריכה את תקופת ההתיישנות. משתעודת עובד הציבור והזימון השלישי מהווים "חקירה על פי חיקוק", וכיוון שממועד הוצאתם ועד להגשת כתב האישום טרם חלפו חמש שנים - העבירות לא התיישנו.

סוף דבר

20. הבקשה נדחית.

21. ישיבת הקראה תתקיים ביום 22.10.14 שעה 13:00.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ד, (03 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.