לפניי שתי בקשות הטעונות הכרעה במסגרת החלטה זו: האחת מטעם הנתבעת לפסילת מומחה בית המשפט שמונה בתיק ומינוי מומחה אחר תחתיו או למצער מינוי מומחה נוסף, והשנייה מטעם התובע לתיקון את כתב התביעה והוספת טענה בדבר "גולגלת דקה".

העובדות

1. התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 25/8/09. בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה הוגשה התביעה דנן, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
2. הצדדים הסכימו על מינויו של ד"ר איתמר אבנטוב כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה. המומחה בדק את התובע וקבע כי בעקבות התאונה נגרמו לתובע נכויות כדלקמן:

• חבלה לעמוד שדרה צווארי אשר הותירה הגבלה בתנועותיו המהוות נכות של 20% בהתאם לסעיף 37 (5) (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, מעודכנות לשנת 2002 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"); ואולם המומחה הוסיף, כי בחומר שעמד לרשותו מוזכרת תאונה קודמת ממאי 2004 עם חבלה בעמוד שדרה צווארי ללא המשכיות ומשכך סביר להניח שהמגבלה שנותרה מהווה החמרת מצב קיים, ולפיכך הוא קובע את נכותו של התובע בגין חבלה זו ב- 17.5%, לפי אותו סעיף חלקי.
• חבלה לעמוד שדרה מותני אשר הותירה הגבלה בתנועות המהוות נכות של 5% לפי סעיף 37 (7) א' חלקי לתקנות. המומחה הוסיף, כי בחומר שעמד לרשותו מוזכרת חבלה קודמת בעמוד שדרה מותני במאי 2004, ללא המשכיות וסביר להניח שהמגבלה שנותרה מהווה החמרת מצב קיים ולפיכך הוא רואה את נכותו בגין חבלה זו ב- 3% לפי אותו סעיף חלקי.
• חבלה לברך שמאל אשר הותירה סימנים קליניים של פגיעה במניסקוס הפנימי המהווה נכות של 10% לפי סעיף 48 (2) ז I של התקנות.

סה"כ קבע המומחה 27.97% נכות משוקללת צמיתה.

1. המומחה הוסיף, כי חוות דעתו אינה מתייחסת לממצא של חולשת בהונות כף רגל שמאל השייכת לתחום הנוירולוגיה. בעקבות אמירה זו ביקש התובע מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי ובית המשפט נעתר לבקשתו. פרופ' מרטין רביי, שמונה כמומחה בתחום הנוירולוגי קבע, כי החולשה המינימאלית במישור בוהן רגל שמאל מהווה ממצא שאינו משפיע על איכות התפקוד וגם לא משפיע על הפעלת הרגל. יתר שרירי רגל שמאל מתפקדים בצורה תקינה לחלוטין לכן הנכות בנדון היא 0% לצמיתות.
2. בתאריך 27/4/14 נחקר ד"ר אבנטוב על חוות דעתו. בפתח עדותו הודיע המומחה מיוזמתו, כי הוא מבקש לתקן את חוות דעתו כך שבמקום 20% נכות לעמוד שדרה צווארי צריך לתקן ל- 15% ומאחר שהייתה חבלה קודמת, הנכות בגין התאונה היא 12.5%. בנוגע לחבלה בעמוד שדרה מותני במקום 5% צריך להיות 10% ומאחר שיש החמרה מתאונה קודמת 8% מיוחסים לתאונה דנן. מבחינת הברך אין שינוי, סה"כ 27.55% נכות משוקללת.

במהלך החקירה, הוצגו למומחה תמונות של התובע ביניהן נראה התובע לוקח חלק בטיול ג'יפים, וכן מבצע פעולות שונות כגון הרמת בחורה על כתפיו (התמונות סומנו נ'/2 ו- נ'/3). המומחה השיב, כי עם הנכויות שהוא קבע, לא יתכן שאדם יעשה את הנראה בתמונות. כמו כן, הוצג לפני המומחה סרט בו נראה התובע מתפקד ולאחר שצפה המומחה בסרט, השיב, כי הרושם הכללי שהוא מקבל, שהנכות לעמוד שדרה צווארי היא 10% ולאחר הפחתת מצב קודם 7.5%. לאחר סרט נוסף שהוצג, השיב המומחה, כי יאלץ להפחית לנכות של 5% לצוואר, מזה יש להוריד 10% בגין מצב קודם, דהיינו 4.5% נכות בגין הגבלת תנועה בעמ"ש צווארי בגין התאונה. המומחה השיב עוד בחקירה הנגדית, כי סמך את חוות דעתו על בדיקה קלינית, ולא מצא לנכון להיעזר בבדיקות עזר, שכן לטעמו הבדיקה הקלינית היא הקובעת.

לגבי עמוד שדרה מותני, הסביר המומחה, כי מסקנתו בחוות הדעת הייתה שגויה ולפיכך תיקן את אחוזי הנכות בתחילת עדותו.

בחקירה לב"כ התובע השיב המומחה, כי לאחר התאונה בשנת 2004 לא היה המשך טיפול, אולם הוא לא יכול היה להתעלם מכך שהייתה תאונה קודמת והיא עשתה משהו ואם הייתה עושה יותר היה מוריד יותר. כן השיב המומחה, כי יתכן ויש ימים בהם התובע מרגיש טוב יותר ומתפקד טוב יותר ומבחינה זו הקלטת מייצגת את פרק הזמן בו צולמה וכן השיב, כי ברמה העקרונית בדיקתו במרפאה משקפת יותר, שכן בקלטת התובע עם בגדים.

1. בעקבות עדות זו, הגישה הנתבעת בקשה לפסילת חוו"ד המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו, ואילו התובע טוען, כי בעקבות עדות המומחה, יש לאפשר לו לתקן את תביעתו ולהוסיף טענה בדבר "גולגלת דקה". אדון אפוא בבקשות הצדדים, כל אחת לכשעצמה.

פסילת המומחה

1. טוענת הנתבעת, כי לאחר עדות המומחה אין מנוס מלהסיק שלא ניתן לסמוך על חוות דעתו שכן בין חוות דעתו של המומחה לעדותו נפלו סתירות והלכה למעשה שינה המומחה וחזר, שנה ושינה את אחוזי הנכות שקבע על דוכן העדים. כן טוענת הנתבעת, שהמומחה לא טרח לקבל לידיו בדיקות הדמיה שנערכו לתובע, לא נדרש לתוצאות בדיקות שהיו קיימות לאחר התאונה ואף לא מצא לנכון לשלוח את התובע לערוך בדיקות הדמיה, אלא נסמך על בדיקה קלינית בלבד על אף שהוא עצמו אישר שהיא מוטה סובייקטיבית ומכאן שלא ניתן לסמוך על חוות דעתו.
2. התובע מתנגד לבקשה, ומפנה לפסיקה לפיה מינוי מומחה אחר או נוסף יעשה במשורה, וכי במקרה דנן לא מתקיימות הנסיבות המצדיקות את פסילת המומחה. ב"כ התובע טוען, כי יש לשבח את המומחה, על שלא התבצר בחוות דעתו, תיקן מיוזמתו את הדרוש תיקון ואף היה מוכן להוסיף ולתקן וכן מדגיש, כי המומחה אינו חייב לעיין ולדרוש לבצע בדיקות הדמיה מקום שהוא סבור שאינן דרושות לו, וכי במקרה דנן הקביעה על פי הבדיקה הקלינית היא קביעה ראויה ומבוססת. לכל היותר, טוען ב"כ התובע, יש מקום לדרוש מהמומחה להעריך מחדש את הפגיעה הצווארית.
3. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שבתי ועיינתי בחוות דעת המומחה כמו גם בפרוטוקול עדותו, אני קובעת, כי המקרה אינו עומד בגדר המקרים המצדיקים את פסילת חוות דעת המומחה אולם הוא בהחלט עומד בגדר המקרים המצדיקים מינוי מומחה נוסף וזאת כיוון שהסתבר לאחר חקירת המומחה, שיתכן וחוות הדעת שניתנה אינה משקפת את מצבו של התובע וראוי להידרש לחוות דעת נוספת בעניין. ואפרט –
4. על פי הפסיקה, לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעתו של מומחה אשר מונה מטעמו וכן על מינוי מומחה אחר תחתיו. לא כל טעות אשר נפלה בשגגה ובתום לב תחת ידי המומחה, לא כל חומר אסור אליו נחשף ולא כל אי הקפדה על דרישות הדין יובילו לפסילת המומחה. פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל, פ"ד נו (4) 673 (להלן: "עניין מזרחי"). "הכלל הוא כי חוות דעתו של המומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעוות דין" (רע"א 7714/05 כהן נ' רשות הנמלים תק-על 2006(1) 1736 וראה עוד: רע"א 8000/04 רשות הנמלים נ' גמליאלי תק- על 2004 (4) 712; א' ריבלין תאונת הדרכים – סדרי הדין וחישוב הפיצויים מהדורה שלישית, 1999, עמ' 577- 587 ).

לעומת זאת, מינוי מומחה נוסף יכול שייעשה גם בכל אותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו לאמוד את נכותו הרפואית של הנפגע בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו ועל חקירתו. כשתתקבל חוות-דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות-הדעת – הישנה והחדשה – זו בצד זו, ועל השופט יהא להכריע בעת כתיבת פסק-הדין בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן. אכן, גם מינוי מומחה נוסף לא נעשה כדבר שבשגרה אלא רק באותם מקרים שבהם תחושת השופט היושב לדין כי לא יהא בידו או לא יהא זה ראוי להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידיו (רא: עניין מזרחי, רע"א 4195/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' יורי ליפשיץ (7/7/2002)).

בעניין זה לא למותר להפנות גם לדברי כב' השופט עמית בעניין ע"א 1534/12 מוחמד זידאן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (14/2/13) פיסקה 6:

"מינוי מומחה נוסף הוא נושא שאינו מעוגן במפורש בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 (להלן: התקנות), להבדיל מפסילת מומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו, על פי סעיף 17(א) לתקנות. עם זאת, במהלך השנים, ומכוח הסמכות הטבועה, התפתחה פרקטיקה של מינוי מומחה בנוסף למומחה שהתמנה על ידי בית המשפט. מקום בו נתברר לבית המשפט כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי של הנפגע (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 699-694 (מהד. 4 2012)).

מינוי המומחה הנוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא מקום בו בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח, פ"ד נו(4) 673 (2002). עוד למינוי מומחה נוסף ראו רע"א 4195/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ, פ"ד נו(5) 774 (2002) שם נקבע כי לא סגי בפער בין קביעת המומחה לקביעת המל"ל כדי למנות מומחה נוסף. מינוי מומחה נוסף יכול וייעשה בכל שלב, אף בשלב הסיכומים, וכשלעצמי, איני רואה מניעה כי ייעשה אף בשלב הערעור, אך ברי כי כך ייעשה רק במקרים חריגים במיוחד".

1. במקרה דנן, לא מתקיימות נסיבות המצדיקות את פסילת חוות דעת המומחה, בשום פנים לא ניתן לקבוע כי המומחה פעל חלילה בחוסר תום לב או כי נפל פגם שורשי בחוות הדעת והעדות המצדיק את פסילת חוות הדעת והממצאים אליהם הגיע המומחה. על אף האמור, בנסיבות שפורטו, לא ניתן להסתפק רק בעדות המומחה דנן ומשום כך מתקיימות אותן נסיבות חריגות המצדיקות מינוי מומחה נוסף.

כמפורט לעיל, מעדותו של המומחה הסתבר, כי הנכויות שקבע בחוות הדעת מלכתחילה היו שגויות. אכן אין אלא לשבח את המומחה על כי היה הגון מספיק לתקן את הדברים בפתח עדותו ואולם קשה להתעלם מעצם הצורך לבצע את השינוי בשיעור הנכות שנקבע מלכתחילה בחוות הדעת.

עוד הסתבר, לנוכח תמונות וממצאים שהוצגו לפני המומחה, כי המומחה אינו יכול עוד לעמוד מאחורי שיעור הנכות שקבע. בין אם הדבר נובע מכך שהתובע חלילה האדיר את פגיעותיו לפני המומחה, בין אם משום שמצבו הוטב ובין אם משום שהתמונות והסרטים צולמו "ביום טוב", קם חשש של ממש, כי חוות הדעת כפי שנכתבה ותוקנה בפתח עדות המומחה אינה עומדת עוד.

קיום נסיבות ייחודיות אלה כגון הפער שבין הנכות שנקבעה לתובע לבין מצבו המשתקף מהתמונות מצדיק חיווי דעת נוסף אודות מצבו של התובע . ר' לעניין זה החלטה של כבוד השופטת יעל אילני בת.א 30806-01-10 המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" נ' אבישי בן זקן (פורסם בנבו 9.2.14) בנסיבות דומות בהן לאחר קביעת המוסד לביטוח לאומי את נכותו של תובע בגין תאונת דרכים, מונה מומחה נוסף במסגרת בקשה להבאת ראיות לסתור, וזאת לאחר הצגת סרטי צילום עדכניים אודות מצבו של התובע בפני בית-המשפט.

בענייננו, המומחה אכן שב והעריך את הנכות בגין עמוד שדרה צווארי מחדש תוך כדי מהלך העדות, עם זאת כפי שציין המומחה עצמו בהגינותו, הערכת הנכות מתוך סרט, תמונות ועל דוכן העדים אינה תחליף לבדיקה והערכת נכות במרפאה.

1. הנתבעת טענה בנוסף, כי המומחה לא הסתמך על בדיקות קיימות, לא דרש תוצאות של בדיקות שנעשו ולא שלח את התובע לבדיקות דבר המצדיק כשלעצמו את פסילת חוות הדעת. טענה זו כשלעצמה אינה מצדיקה את פסילת חוות הדעת או מינוי מומחה נוסף, שכן המומחה שב והסביר כי הבדיקה הקלינית היא המכרעת עבורו, דא עקא, שלנוכח הסרטים והתמונות שהוצגו לפניו, הסכים המומחה, כי אפשר והוטעה בנוגע למצבו של התובע ומשכך קם חשש, בנסיבות העניין, לגבי מהימנותה של הבדיקה הקלינית שנעשתה.
2. בתום עדותו של המומחה, שעברה כאמור מספר תהפוכות, באתי לידי מסקנה שיקשה עלי להסתמך אך ורק על חוות דעתו, על מנת להעריך את נכותו של התובע. ובהתאם לפסיקה, אלה הן בדיוק הנסיבות המצדיקות מינוי מומחה נוסף.
3. זאת ועוד, היות והמומחה כבר נחקר על חוות דעתו וכאשר התרשמתי שיש מקום להערכה נוספת כוללת של מצבו של התובע, איני מוצאת לנכון לבקש מאותו מומחה לבדוק שוב את התובע לעניין עמוד שדרה צווארי, אלא נכון להורות לטעמי על בדיקה עדכנית נוספת של התובע על ידי מומחה נוסף וזאת מבלי לפסול את חוו"ד המומחה הקיימת בתיק.
4. בנוגע לטענת התובע, כי מינויו של המומחה היה חלק מהסדר דיוני בין הצדדים ממנו אין לחרוג, אציין, כי כאשר הנסיבות מצדיקות זאת, אין מניעה לסטות מן ההסדר, כפי שקבע בית המשפט לבקשת התובע עצמו כאשר נעתר לבקשה למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה, על אף טענות הנתבעת כי הדבר הוא בניגוד להסדר הדיוני.
5. לפיכך, אני מורה על מינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי. החלטה על המינוי תינתן בנפרד.

תיקון כתב התביעה

1. התובע מבקש לתקן את כתב התביעה ולהוסיף טענה בדבר "גולגלת דקה" וזאת בעקבות עדות המומחה, כי אין תיעוד לפיו לפגיעות התובע בתאונה הקודמת היה ביטוי עד לתאונה נשוא התביעה. מכאן טוען התובע, שמעדות המומחה ניתן להתרשם, כי גם אם נגרמה לתובע פגיעה בתאונה משנת 2004 הרי שלא היה לה ביטוי במשך כחמש שנים עד לתאונה דנן והתאונה היא זו שהביאה לידי ביטוי את הפגיעה בתאונה הקודמת, דהיינו מדובר ב"גולגלת דקה". התובע מוסיף, כי ממילא על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), תקנה 136, יכול תובע לתקן את תביעתו לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט.
2. לטענה זו משיבה הנתבעת, כי אין שחר לפירוש שנותן התובע לעדות המומחה, וממילא עמדתו היא שיש לפסול את חוות הדעת. מוסיפה הנתבעת, כי על התובע היה להעלות את הטענה בכתב התביעה המקורי ולחילופין מיד לאחר קבלת חוות הדעת, וכי ממילא שעה שחוות הדעת הוגשה לפני מספר שנים תקנה 136 לא חלה.
3. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, מורה לאפשר תיקון כתב תביעה "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". בית משפט בוחן בקשה לתיקון כתב תביעה בעין ליברלית וכפי שהגדיר זאת כב' השופט הנדל ברע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אתי שימר ואח' (25/10/12) בסעיף 5 להחלטה: "הנושא הפרטני הדיוני – תיקון כתבי טענות דוגל בשיטה ליברלית. ליתר דיוק, עניינית ולא פורמאלית".
4. לאחר ששקלתי את הטענות ואת השלב הדיוני בו מצוי ההליך, שעה שהתובע עומד לפני בדיקה וחוות דעת נוספות, אני מוצאת לנכון לנהוג באותה גישה ליברלית אליה מכוונת הפסיקה ולאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו בכך שתיווסף טענה של "גולגלת דקה" כמובן מבלי שיהא בכך כדי להביע עמדה לגבי נכונות הטענה.
5. אציין, כי אמנם ניתן היה להתרשם כבר מחוות הדעת המקורית, כי לגבי דידו של המומחה התאונה משנת 2004 הייתה "ללא המשכיות" וכך גם עולה לכאורה מן החומר הרפואי שבוודאי עמד לפני התובע, אולם המומחה ראה בכל זאת לייחס לאותה תאונה משנת 2004 אחוזי נכות מסוימים ורק בעדותו חידד, כי עשה כן אף שלא היה כל ממצא ותיעוד לגבי תוצאותיה של אותה תאונה משנת 2004 לאחר ינואר 2005, משום ש"לא יכולתי להתעלם שהייתה תאונה קודמת והיא עשתה משהו" (עמ' 19 שורות 28-27).

בנסיבות אלה, אף אם תיאורטית ניתן היה להעלות את הטענה לאחר קבלת חוות הדעת, איני רואה לדקדק עם התובע ולחסום העלאת טענה שהיא במהותה טענה משפטית.

1. משכך, אני מתירה את תיקון כתב התביעה. התובע יגיש כתב תביעה מתוקן, כמפורט בבקשה, בתוך 14 יום (ימי הפגרה במנין).

מששתי הבקשות התקבלו, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ד, 17 יולי 2014, בהעדר הצדדים.