זוהי תביעה לגמלת הבטחת הכנסה.

להלן עובדות המקרה:

1. התובע תושב כפר אבו סנאן.

2. התובע מתגורר בבניין בן שלוש קומות, כשדירתו ממוקמת בקומת קרקע בכפר אבו סנאן, הנמצאת בחלקה מס' 63, גוש 18788. התובע משלם ארנונה ומיסים על דירתו הנ"ל החל מ-1/4/75. חלקה 63 בגוש 18788 רשומה על שם התובע במס רכוש.

3. לתובע שני בנים – אמיר, שהינו יליד 1974 ובשיר, שהינו יליד 1980. אמיר בנה דירה בגודל של 125 מ"ר מעל דירת התובע ובשיר בנה דירה בגודל של 118 מ"ר מעל דירת אמיר.

4. אמיר התחתן בשנת 1995, ומאז שנת 1996 הוא משלם ארנונה למועצה המקומית באבו סנאן וחשמל הוא משלם רק החל מ-29/1/01.

5. בשיר התחתן בשנת 2004 ומאז שנת 2006 הוא משלם ארנונה למועצה המקומית באבו סנאן. בשיר לא חיבר עד היום את דירתו לרשת החשמל ואינו משלם עבור השימוש בחשמל לחברת החשמל, אלא הוא מקבל חשמל מבית הוריו והוא משלם לתובע בגין חלקו בשימוש בחשמל.

6. שני הבנים, אמיר ובשיר, עובדים בבניין ולטענתם הם בנו את דירותיהם מכספים שהרוויחו במסגרת עבודתם. לא הוגשו לבית הדין קבלות כלשהם על תשלומים עבור חומרי הבניה.

7. בשנת 1999 הוציאו הבנים היתר בנייה על שמם בגין הדירות שנבנו מעל לדירת אביהם התובע, וזאת עוד לפני קבלת היתרי הבניה.

8. התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה מהנתבע החל משנת 1999 ואילך. ביום 10/12/09 קיבל התובע הודעה מאת הנתבע, כי נוצר על שמו חוב בסכום 63,331 ₪, עקב תשלומים שקיבל מהנתבע כדין על פי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980.

9. ביום 13/5/10 בוטל החוב שהיה לתובע ואשר עמד על סך של 63,331 והחוב לא נגבה על ידי הנתבע.

10. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם יש לייחס לתובע הכנסה רעיונית משווי זכויות הבניה של דירות הבנים בשיר ואמיר החל מינואר 2010, כאשר ההכנסה מהנכס מפחיתה לתובע את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה בסך 573 ₪ כל חודש או לאו?

11. התובע טוען, כי שתי הדירות שייכות לבניו, אמיר ובשיר, והם משלמים מים, ארנונה, חשמל ומסים. כן טוען התובע כי הוא נתן לילדיו את הזכות לבניית דירותיהם ולכן אין לייחס לו את שווי זכויות הבניה של דירותיהם.

12. ב"כ הנתבע לעומתו טוענת, כי הדירות שהוקמו מעל דירת התובע ושבהם מתגוררים בניו של התובע בשיר ואמיר אינם רשומים על שם הבנים במס רכוש, ולכן בדין מייחס הנתבע לתובע את שווי זכויות הבנייה בדירות הנ"ל.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

13. על פי האישור שהמציא התובע מהמועצה המקומית אבו סנאן מתברר, כי הבן בשיר משלם ארנונה מיום 1/1/06 והבן אמיר משלם ארנונה החל משנת 2005. אין כל מניעה חוקית לרשום את שתי דירות הבנים על שמם במס רכוש, מאחר והבנים בנו את בתיהם לאחר קבלת היתרי בניה כחוק.

14. על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963, מוטלת חובת דיווח על כל עסקה במקרקעין, לרבות העברה ללא תמורה מאב לבנו. התובע לא העביר עד היום את זכויות הבניה בחלקה 63 בגוש 18788 לשני בניו. על כן, מבחינת החוק לא נעשתה העברה של זכויות הבניה לבניו של התובע ועל כן יש לייחס את זכויות הבנייה לתובע.

15. בפסק הדין בדב"ע (ארצי) נג/04-215 מנסור סובחי נ' המוסד לביטוח לאומי, נקבע כדלקמן:

"...מבוטח הפועל בתום לב על מנת להעביר את זכויותיו בנכס יכול להיחשב בנסיבות מסוימות, לצורך חוק הבטחת הכנסה, כמי שהעביר נכס, אפילו אם מתעכבת ההעברה העונה על הוראות חוק המקרקעין...לעומת זאת, מבוטח שנתן לבניו להשתמש בנכס אך לא פעל כדי להעבירו ונשאר בעל המקרקעין עדיין נחשב כבעל הנכס לצורך חוק הבטחת הכנסה...".

במקרה הנוכחי התובע לא עשה פעולה כלשהי להעברת זכויות הבניה בנכס לידי בניו.

16. בתיק עב"ל 522/05, המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף סעיד חטיב מיום 24/7/07, נאמר בפסק הדין מפי כב' השופט עמיקם רבינוביץ:

"6. השאלה העיקרית שבמחלוקת היא ממתי פקעו זכויותיו של המשיב בחלקה או בחלק ממנה. ככלל בעלות במקרקעין נקנית ברישום, אך במקרה הנוכחי אין החלקה רשומה על שם המשיב, אם כי ברור שהוא רשום כבעל הזכויות בה במס רכוש והוא נהג בה מנהג בעלים ללא עוררין.

7. מקרה בו הזכויות הקנייניות בנכס רשומות רק במס רכוש, ההיגיון המשפטי אומר, שהעברת הזכויות בנכס לאחר – תיעשה גם היא באמצעות הרישום במס רכוש.

על פי הלך מחשבה זה, היה מקום לסבור שכל עוד לא הועברו זכויות המשיב לבניו במס רכוש לא פקעה הזכות הקניינית שלו בחלקה".

על פי פסק הדין הנזכר לעיל, העברת זכויות בנכס לאדם אחר תיעשה באמצעות הרישום במס רכוש וכל עוד לא הועברו זכויות התובע לבניו במס רכוש לא פקעה הזכות הקניינית של התובע בדירות, יש לייחס לו את זכויות הבניה מהמועד שבו החלו בניו של התובע להתגורר בפועל בדירות וזאת עד לרישום זכויות הבניה על שמם במס רכוש.

17. כן נקבע בפסק הדין בל (חיפה) 9962-12-09 מחמוד מנאע נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 28/2/11, על ידי כב' הנשיא רמי כהן בזו הלשון:

"חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "החוק") נועד לספק את הבסיס הכלכלי הנדרש לקיום ואינו מיועד לאלה היוכלים להשתכר את המינימום שנקבע בו, או היכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו. תקנה 11(1) לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982 נועדה למנוע העברת נכסים פיקטיבית רק לשם קבלת גמלה. לכן נפסק כי על מנת שהנכס ייחשב בבעלותו של מקבלו, לא די שהמעביר ירשה את השימוש בו, אלא עליו לפעול להעברתו. בענייננו הוכח שלא נעשתה בין התובע לבניו כל מעשה שיש בו כדי להתחיל בהעברת הזכויות בנכס לשם בניו; בנוסף, אם יוכח התובע שנעשה ניסיון לרשום את הנכסם על שמם של בניו בטאבו או במס רכוש, אז ימנו 5 השנים שבתקנה 11(1) לתקנות הנ"ל, החל ממועד תשלום המיסים בידי בניו של התובע".

18. בפסק הדין עב"ל 1078/00 מוחמד פואז נ' המוסד לביטוח לאומי נקבע, כי כל עוד לא נעשתה פעולה מסודרת של העברת המקרקעין מהמבוטח אל בניו, בין בדרך של רישום מסודר בטאבו, בין בדרך של ייפוי כוח בלתי חוזר ובין בדרך של הסכם, אך הוכח כי הבנים נשאו בעלויות הבניה, כי אז יש להפחית משומת הנכס את מרכיב שווי עלות הבניה אותו אין לייחס למבוטח ויש לייחס למבוטח את שווי זכויות הבניה בלבד. הבנים לא הוכיחו בבית הדין כי הם נשאו בעלויות הבניה של דירותיהם.

19. על פי הערכת השמאי, מר גלעד יצחקי, מיום 27/8/09 (ראה מסמך נ/1), שווי זכויות הבנייה של דירות שני הבנים מגיע לסך של 86,000 ₪. מכאן נובע, כי יש להפחית את הסך של 573 ₪ לחודש מסכום גמלת הבטחת הכנסה המשולמת לתובע בגין הכנסה רעיונית משווי זכויות הבניה של דירות שני הבנים.

20. בנסיבות אלה החליט הנתבע בהתאם לדין לייחס לתובע הכנסות רעיוניות משווי זכויות הבניה של דירות הבנים בשיר ואמיר בנכס הידוע בחלקה 63 בגוש 18788 בגובה של 573 ₪ לחודש.

על כן התביעה נדחית בזאת.

21. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז חשון תשע"ג, (01 נובמבר 2012), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.