<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד רנא ח'טיב

הנאשם - נוכח

פרוטוקול

כתב האישום הוקרא לנאשם.

הנאשם:

אני מודה בעובדות כתב האישום, אולם טוען שכבר לפני חצי שנה העברתי את המבנה כשלמעשה מדובר במבנה נגרר למקום אחר והפסקתי את השימוש במקום וגם קיבלתי אישורים לרוכלות במקום האחר והסדרתי את הכל מבחינה חוקית.

ב"כ המאשימה:

לאור הודאת הנאשם, אבקש להרשיעו בעבירות המפורטות בכתב האישום.

<#5#>

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עבירה של ביצוע עבודות בנייה הטעונות היתר ושימוש, ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תשע"ב, 09/09/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מגישה תמונה המתארת את המבנה שהיווה קיוסק ושימש בזמנו לצורך עסקי-התמונה הוגשה וסומנה ת/1.

הנאשם הניח את המבנה על מדרכה של דרך כפי שמתואר בכתב האישום. אין ספק שהנאשם עשה תקופה מסוימת דין לעצמו עת שהחליט לא להניח מבנה על מדרכה ציבורית, אלא גם השתמש בו שימוש רווחי-עסקי. לא מכחישה שהשימוש במקום הופסק ושהמבנה הוזז מהמקום.

אבקש מביהמ"ש לקבוע מתחם ענישה הולם למעשה העבירה ובמקרה שבפנינו, מדובר בעבירה שיש בצידה שימוש עסקי-רווח, תוך פגיעה בערך מוגן של שלטון החוק ושל המערך התכנוני במדינת ישאל.

מתחם הענישה הולם במקרה שבנדון הוא קנס הולם את חומרת העבירה ואת תקופת השימוש לפחות מאז גילוי העבירה, 9/09 ועד לטענת הנאשם, לפני חצי שנה. אבקש להשית בנוסף צו לסילוק המבנה מהמקרקעין וצו איסור שימוש, זאת מאחר ולא יכולתי לאשר פוזיטיבית את טענת הנאשם, וכן חתימה על התחייבות כספית.

הנאשם טוען לעונש:

אני מצהיר שהזזתי את המבנה מהמקום ושהפסקתי את השימוש במקום. לכן, אין לי התנגדות שיינתן צו לסילוק המבנה מהמקרקעין וצו אישור שימוש מיידי.

אני עובד במועצה המקומית ו משתכר בסך 5,500 ₪ ואני אב ל-4 בנות. שתי בנות מהן לומדות באוניברסיטאות, ולכן בגלל הלימוד של הבנות ושכר הלימוד שלהן, לא ידעתי אם עברתי על החוק. אני הלכתי לוועדה והתייעצתי איתם והם אמרו לי להחנות בצד השני של הכביש. כשידעתי שזה לא חוקי, הזזתי את המבנה לצד השני וקיבלתי את הרישיונות של הרוכלות. בניגוד לטענת המאשימה, השימוש במבנה כקיוסק היה שימוש של חודש בלבד ולא מעבר לכך.

אבקש להתחשב בי.

ב"כ המאשימה:

בתיק נמצא מזכר מאת המפקח שעל פי ביקור שערך בחודש מאי 2011 נכח לראות שהקיוסק הועבר למקום אחר, לכן אני חוזרת בי מבקשתי להשית על הנאשם צו לסילוק מהמבנה מהמקרקעין וצו איסור שימוש.

<#7#>

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של ביצוע עבודות בנייה הטעונות היתר ושימוש, ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

הנאשם הורשע בביצוע עבירה, אשר יש להתייחס אליה בחומרה, הן נוכח העובדה שעסקינן בעבירה שיש בה משום פגיעה בשלטון החוק במדינת ישראל והן נוכח העובדה שעסקינן בעבירה הפוגעת במערך התכנוני של מדינת ישראל.

יובהר, כי הנאשם הניח מבנה מקונסטרוקציית פלדה וכיסוי מפח בשטח של כ-20 מ"ר (ראה ת/1) על מדרכה של דרך מס' 2, לפי תכנית המתאר של היישוב שעב, כל זאת ללא היתר כדין.

יתרה מכך, במבנה הנ"ל השתמש הנאשם לצורך עסקי (קיוסק), דבר המוסיף נופך של חומרה להתנהלות הנאשם במקרה דנן.

עם זאת, מנגד, יש ליתן את הדעת לקולא לכך שהנאשם הסיר מהמקרקעין את המבנה הלא חוקי, ואף הפסיק את השימוש העסקי במקום. ודוק: מטיעוני ב"כ המאשימה בפניי עולה, כי כבר בחודש מאי 2001, היינו מלפני כשנה וחצי הבחין המפקח מטעם הוועדה כי המבנה פונה מהמקום.

עוד יש ליתן את הדעת, לטובת הנאשם לכך שמדבריו בפניי עולה כי לא עשה שימוש עסקי במבנה במשך תקופה ארוכה, כי אם לטווח קצר.

לפיכך, לסיכום, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בפניי, ובהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

לתשלום קנס בסך 2,400 ש"ח או 24 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 240 ₪ כל אחד, וזאת החל מיום 9/10/12 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס במועדו, תביא את מלוא יתרת הקנס לפרעון מיידי.

כמו כן, אני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית ע"ס 6,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתה, להימנע למשך שלוש שנים מביצוע עבירה בניגוד לסעיף 204 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

כתב ההתחייבות הנ"ל יחתם היום , שאם לא כן יאסר הנאשם למשך 7 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תשע"ב, 09/09/2012 במעמד הנוכחים.