1. התובעת, עורכת דין במקצועה, העניקה לנתבעת שירותים משפטיים. התביעה היא לתשלום שכר טרחה אשר לטענת התובעת לא שולם לה במלואו.
2. התובעת החלה לייצג את הנתבעת בשנת 2006 בהליכים אשר התנהלו בינה ובין בעלה בבית המשפט לעניני משפחה ובבית הדין הרבני. אין מחלוקת כי באותו שלב הוסכם כי שכר טרחתה של התובעת בגין הטיפול יהיה 5,000 דולר.
3. לטענת התובעת, משהתרבו ההליכים בהם ייצגה את הנתבעת הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תשלם שכר טרחה בסך 10,000 דולר, מתוכו שילמה הנתבעת סך של 30,000 ₪ במקום 45,000 ₪.

עוד טוענת התובעת כי בפועל חרג הטיפול שהעניקה לנתבעת מההסכם והיא זכאית לשכר ראוי בסך של 100,000 ₪.

1. לטענת הנתבעת היה עליה לשלם סך של 5,000 דולר וזה שולם במלואו.

עוד טוענת הנתבעת כי התובעת מחזיקה שלא כדין בסכום של 25,000 ₪ שהתקבל כתוצאה ממכירת רכבו של בעלה בהתאם להחלטת בית המשפט לעניני משפחה.

1. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בה נטען כי התובעת גרמה לה לנזק המוערך בכ-100,000 ₪ כאשר יעצה לה להתעלם מהתראות הבנק בגין אי תשלום משכנתא. בנוסף נתבע הסכום של 25,000 ₪ שהתקבל כתוצאה ממכירת הרכב ולא הועבר לידי הנתבעת.
2. מטעם התובעת נתנו עדות ניבה נאמן והתובעת עצמה.
3. מטעם הנתבעת העידו אחיה רפי שמיר, עו"ד רון וינשטוק, אשר ייצג את בעלה של הנתבעת בהליכים שונים, והנתבעת עצמה.

ייצוג הנתבעת על ידי התובעת

1. התובעת הצהירה כי:

"הנתבעת פנתה אלי בתחילת אפריל 2006 ע"י חברתה ניבה... בני הזוג ניהלו הליכים בבימ"ש למשפחה. הנתבעת היתה בצו הרחקה מביתה ושכרה דירה במעלה אדומים והילדים היו במשמורת האב.

אני קיבלתי הייצוג והגשתי את כל התביעות לביהמ"ש למשפחה והפכתי הקערה על פיה והאישה חזרה לדירה וקיבלה משמורת על הילדה.

מדובר בתיק סבוך ביותר, התנהלו עשרות דיונים בביהמ"ש למשפחה בכל הנושאים. התקיימו דיונים רבים בעניין המשמורת, הרכב, הרכוש, פירוק השיתוף, מזונות, מזונות זמניים, משמורת הילדים ועוד...

...הבעל הגיש עשרות בקשות ואני טיפלתי בכל הבקשות, בעיקולים על כל הרכוש. אני הגשתי עשרות בקשות וצווים. אני טיפלתי במכירת הרכב, עוד נפגשתי ברווחה בגוש עציון שלוש פעמים עם פקידת הסעד...

...התקיימו דיונים רבים בביהמ"ש למשפחה ובימ"ש השלום לנוער והח"מ ייצגה את הנתבעת. התקיימו עשרות ישיבות ומפגשים של שעות רבות בין הח"מ לנתבעת. הנתבעת זכתה בכל תביעתה וקיבלה משמורת על הילדה וקיבלה את כל המגיע לה מהרכוש המשותף.

לאחר שקיבלה הנתבעת את המשמורת העבירה המשמורת לבעל ללא סיבה ואז הבעל שוב הגיש תביעה למשמורת ולמזונות הילדים ושוב ניהלנו התיקים..." (התובעת, סעיף 3 לתצהיר).

1. עוד הצהירה התובעת כי:

"לאחר קבלת 3 פסקי דין בביהמ"ש למשפחה ונסתיימו כל ההליכים הגיש הבעל שוב בקשה לקבלת המשמורת והנתבעת הסכימה. הבעל הגיש תביעה למזונות ואני ייצגתי את הנתבעת בתביעת המזונות..." (סעיף 5 לתצהיר).

התובעת טיפלה בנושאים שונים מול פקידות הסעד במשרד הרווחה, וייצגה את הנתבעת בבית המשפט המחוזי בערעורים שהגיש הבעל על פסקי הדין של בית המשפט למשפחה (סעיף 6 לתצהיר).

לפי תצהירה:

"עוד הגשתי תביעה בביהמ"ש השלום להחזר כספים לנתבעת נגד עו"ד מאליק מנצור שתבע לנתבעת בגין פיצויים עקב תאונה וקיבל כספים ולא העביר לנתבעת. תיק שארך כשנה וחצי התקיימו דיונים חקירות, עדויות הוגשו בקשות, והוגשו פעמיים סיכומים, פעם לעניין מחיקה על הסף ופעם שנייה סיכומים לפני פס"ד... לאחר מכן הוגש ערעור למחוזי ואני ייצגתי את הנתבעת בערעור נגד מאליק מנצור" (התובעת, סעיפים 8-7 לתצהיר).

התובעת ייצגה את הנתבעת גם בבית הדין הרבני בהליך גירושין (התובעת, סעיף 9 לתצהיר).

1. התובעת הצהירה על הליכים רבים נוספים בהם ייצגה את הנתבעת – התמחרות בנוגע לדירה במעלה אדומים, תביעת הבנק למשכנתאות, תביעה שהגישה חברת קירבי בבית משפט השלום ברחובות, בקשה לתשלום חובות לפסיכולוגיות, שחרור בערבות של הנתבעת מספר פעמים לאחר שנעצרה, פתיחת תיק הוצאה לפועל נגד "אבנר – איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ" לאחר שלא שילמו את כספי הפיצויים שנפסקו לנתבעת, טיפול במספר תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד הנתבעת ונגד בעלה, כתיבת מכתבים למועצה על מנת להשיג לנתבעת הנחה בארנונה ונושאים נוספים שכבר איננה יכולה לזכור (התובעת, סעיפים 17-10, 19 ו-22 לתצהיר).

עוד הצהירה התובעת כי:

"לאחר מתן פסה"ד בביהמ"ש למשפחה פתחתי תיק הוצל"פ נגד הבעל של הנתבעת לגבית כל הכספים ובפרט כספי המשכנתא בסך 550,000 ₪ עפ"י פסה"ד. הבעל פתח תיק נגד הנתבעת ואני טיפלתי בתיק עד לסגירתו. הבעל הגיש טענת פרעתי ומיד רץ ופתח תיק איחוד ופתח תיק נגד הנתבעת שאני סגרתי. במשך שנתיים עמלתי קשות והגשתי עשרות בקשות להתמנות ככונסת למכירת ביתו של בעלה של הנתבעת להשגת הכספים, הבעל פתח תיק איחוד והיה קושי להשיג את הכספים, התקיים דיון בטענת הפרעתי וכב' ראש ההוצל"פ הפנה הצדדים לרואה החשבון בכר... הבעל לא הגיש אף מסמך ודחה את רואה החשבון... אני פניתי לראש ההוצל"פ ולאחר בקשות אין סוף השתכנע כב' ראש ההוצל"פ שיש למנות אותי ככונסת למכירת דירת הבעל וביקש ממני להגיש את כל המסמכים ע"מ שיוכל למנותי לכונסת... הבעל הגיש עשרות בקשות התנגדות למכירת דירתו ולמינוי ככונסת ולבסוף נקבע מועד דיון למינוי ככונסת ביום 31/12/09. אני פניתי לנתבעת וביקשתי ממנה להתחיל לשלם ואז הודיעה הנתבעת כי היא מפטרת אותי ומסרבת לשלם" (התובעת, סעיף 18 לתצהיר).

1. התובעת הגישה מסמכים רבים המעידים על הטיפול בנושאים אשר פורטו בתצהירה.
2. בכתב ההגנה הוכחשו חלק מטענות התובעת בעניין הייצוג, אולם בתצהירי הנתבעת לא הועלתה גרסה נגדית לזו של התובעת ביחס להיקף הייצוג ועדותה של התובעת בעניין זה לא נסתרה.
3. עו"ד רון וינשטוק נשאל במהלך עדותו מי ייצג את הנתבעת בכל ההליכים המרובים בהם ייצג את בעלה והשיב "אני זוכר את עו"ד רפ והיא הרבתה להופיע, הייתה איתי בכל הערכאות, זה ייאמר לזכותה וזה נכון. אני זוכר שהייתה איתי בערעור במחוזי, אני זוכר שהיינו אצל איתי כץ בבית המשפט לענייני משפחה, היינו בבית דין רבני והיינו בהוצאה לפועל עם כמויות של מסמכים, אמת" (עמוד 70 לפרוטוקול).
4. עדותו של עו"ד וינשטוק תומכת אף היא בעדות התובעת.
5. אני מקבלת, אפוא, את עדות התובעת בנוגע להיקף הטיפול שלה בעניינים השונים של הנתבעת.

שכר הטרחה המוסכם

1. בהסכם הייצוג שנערך ביום 25.6.06 בין התובעת ועו"ד אורי רפ מצד אחד ובין הנתבעת מצד שני (סומן ת/6) נכתב:

"1. רפ ייצגו את שולמית בבית משפט למשפחה בתיק מזונות, משמורת וסדרי ראיה ופירוק שיתוף בנכסים וכן בבי"ד רבני לענין גרושין כולל כל מספר ישיבות בכו"מ וכן כל הכנת חומר משפטי לפי הצורך.

2. תמורת היצוג תשלם שולמית לרפ סך בשח שהוא שווה ערך ל 5,000 $ (חמשת אלפים)..."

1. התובעת הצהירה כי "בתחילה סוכם כי הנתבעת תשלם 5,000 דולר על התיק בביהמ"ש למשפחה אך כאשר התרחבו כל בקשות הנתבעת וחרגו סוכם בין הצדדים כי הנתבעת תשלם 10,000 דולר בגין תיק משפחה שגם סכום זה אפסי. הנתבעת שילמה 30,000 ₪ במקום 40,000 ₪. התובעת (צ"ל "הנתבעת", ע.כ.) הבטיחה לשלם כאשר תקבל הכסף מעו"ד מאליק מנצור בגין תאונת דרכים. הואיל והטיפול חרג מההסכם בין הצדדים נאלצתי להיעזר בכללי התעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין וכן בתעריפי השכר הראוי כנהוג וכמקובל" (התובעת, סעיף 4 לתצהיר).

בחקירתה הנגדית העידה התובעת כי ההסכמה על תשלום 5,000 דולר נוספים הייתה בשנת 2007 - "לאחר שהתיק הסתיים והוא הגיש משמורת מחדש, מזונות מחדש ועל כל כלי הרכב, ואני סיכמתי איתה התיק נגמר מבחינתנו על פי ההסכם, אם מתחילים סדרה חדשה לא קשורה לסדרה ההיא אז אנו מבקשים עוד 5,000 דולר והיא הסכימה ואמרה זאת על יד ניבה" (עמודים 12-11 לפרוטוקול).

ובהמשך:

"ש. מתי במדויק והיכן סוכם על התשלום הנוסף של 5,000 דולר, היכן סוכם?

ת. עניתי כבר. אחרי שקיבלנו את פסק הדין הראשון על כל המחלוקות.

ש.כ.ה. קיבלתם פסק דין והיא הלכה הביתה.

ת. כן.

ש.כ.ה. את אמרת לה נגמר הטפול וצריך לשלם את שכר הטרחה.

ת. לא אמרתי לה כך.

ש.כ.ה. מה אמרת.

ת. לאחר שהיא הגיעה וסיכמנו על התיק הראשון בסיכום הזה, היא התחילה להביא תיקים, תיק קירבי, תיק של רחובות, תיק בית המשפט השלום לנוער ופירטתי בתביעה שלי, ערעור של מאליק מנצור.

ש.כ.ה. היא הביאה וביקשה שתטפלי.

ת. כן.

ש.כ.ה. ואמרת לה שהיא צריכה לשלם שכר טרחה.

ת. ברור."

(עמוד 13 לפרוטוקול)

1. עוד העידה התובעת כי:

"סוכם בכתב שנטפל בבית המשפט למשפחה בתיק מזונות, משמורת, הסדרי ראייה ופירוק שיתוף בנכסים וכן בבית הדין הרבני לעניין הגירושין בלבד.

...בפגישה זו סוכם אך ורק לגבי תיק בית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני לגירושין.

...לאחר מכן כשאתה שואל האם הייתה עוד ישיבה לגבי שכר טרחה ואני עונה, לאחר מכן היו מיליון צרות ובעיות, והיא כל פעם הופיעה עם תיק אחר וצרה חדשה וביקשה לטפל, והיא אמרה כל הזמן, לא פעם ולא פעמיים וגם ניבה דיברה איתה על העניין, והיא אמרה לי כל הזמן תקבלי מה שמגיע לך, ושהתחיל העסק עם עו"ד מנצור היא אמרה שאת הכסף של מאליק מנצור אני אקבל.

ש.כ.ה. בכמה כסף דובר.

ת. בסכום של 80,000 ₪."

(עמודים 10-9 לפרוטוקול)

1. לשאלה מדוע לא ערכה הסכם שכר טרחה מסודר עם הנתבעת לאחר הסכמות אלו השיבה התובעת:

"כי האמנתי לה. בן אדם שיום יום היה בא אלי למשרד ויום יום יושבת שעות וכל היום בוכה... היא הכירה חבר והביאה אותו ואמרה כמה אני מהוללת והיא הבטיחה שתשלם את הכסף. באותו הזמן התנהל גם התיק של מאליק מנצור על הכסף.

ש. אני חוזר על השאלה למה לא החתמת אותה על ההסכם.

ת. לא החתמתי אותה על ההסכם כי האמנתי לה..."

(עמוד 12 לפרוטוקול)

1. התובעת נשאלה מדוע לטענתה הגיע לה כל הסכום שאמור היה להתקבל מעו"ד מנצור והשיבה:

"מכיוון שהיא הגיעה ואז קודם כל הגשנו מכתב לעו"ד מאליק ואחר כך תביעה. אחר כך התפתחו המון תיקים בדרך, קירבי, רחובות, בית משפט שלום, ערעורים למחוזי פעמיים, התפתחו עוד המון תיקים וסיכמנו שאת הסכום הזה אני אקבל וזה סכום אבסורדי לעומת כל התיקים שהיו.

ש. וזה סוכם עם הגשת התביעה נגד מאליק מנצור.

ת. לא, את הגשת התביעה עשינו מיד כשהיא הגיעה אלינו, לא ידענו שיהיו בדרך מלא תביעות שלא קשורות לבית המשפט למשפחה.

ש. מתי סוכם.

ת. לא זוכרת. הייתה פגישה במשרד שהיא ואחיה היו במשרד, גם ניבה הייתה, ולפני כן בטלפון אדון שמיר האח שלה אמר לי בטלפון שאת הסכום הזה אקבל, הוא הציע את הרעיון ואמרתי לו שנפרוס שיקים והאח אמר לי ואחר כך בפגישה במשרד שלי שאקבל את הסכום הזה, וניבה הייתה נוכחת.

ש. כתבת בתצהירך בסעיף 4 "התובעת הבטיחה לשלם כאשר תקבל את הכסף בגין תאונת דרכים".

ת. נכון היא הבטיחה לשלם.

ש. ומה קורה אם לא מקבלת את הכסף.

ת. אז שתשלם מהכספים שיש לה בבנקים, אני פתחתי לה חשבונות. סוכם שאני אקבל את הכסף."

(עמודים 16-15 לפרוטוקול)

1. אחיה של הנתבעת, רפי שמיר, הצהיר כי "בשיחות הטלפון עמי טענה לפתע התובעת כי סיכמה איתי ששכ"ט יהיה גבוה יותר מ-5,000 דולר, השבתי לה שמעולם לא סיכמה איתי דבר בנושא זה" (רפי שמיר, סעיף 14 לתצהיר).
2. ניבה נאמן, אשר הפגישה לראשונה בין התובעת ובין הנתבעת, הצהירה כי:

"ידוע לי כי התיק של שולמית היה מסובך מאוד וכי סוכם איתה על שכר טרחה בתחילה ע"ס 5,000 דולר" (ניבה נאמן, סעיף 5 לתצהיר).

"שולמית הופיעה למשרדה של עו"ד אביבה רפ כמעט יום יום למשך שעות ואביבה שימשה לה כאוזן קשבת לכל בעיותיה.

אני הייתי מתקשרת לשולמית לראות מה קורה והיא סיפרה לי כי היא מרוצה מאוד מהטיפול בתיק הזה" (ניבה נאמן, סעיף 6 לתצהיר).

"זכור לי כי התיק התרחב והיו המון דיונים בבימ"ש וסוכם עם שלומית (צ"ל "שולמית", ע.כ.) על 10,000 דולר ואני הזהרתי את שלומית שלא תעשה לי בושות ותשלם את שכר הטרחה כי בעבר ידוע לי שלא שילמה לפסיכולוג אדור בן אבא כי גם אליו הפניתי את שולמית לאחר התאונה והיא שילמה (כנראה צ"ל "לא שילמה", ע.כ.) לו" (ניבה נאמן, סעיף 7 לתצהיר).

"ידוע לי כי היו עוד תיקים שעו"ד רפ טיפלה בהם וסוכם עם שלומית ואחיה שמיר בנוכחותי כי ישלמו את הסכום בסך 82,000 ₪ שעו"ד מנצור שטיפל בתאונה לא החזיר לה" (ניבה נאמן, סעיף 8 לתצהיר).

"ידוע לי משלומית כי אצל עו"ד מנצור היו כספים בסך 82,000 ₪ שלא רצה להחזיר לשלומית וכסף זה הובטח לעו"ד אביבה רפ בנוסף ל-5,000 ₪ (כנראה צ"ל "דולר", ע.כ.)" (ניבה נאמן, סעיף 9 לתצהיר).

1. בחקירתה הנגדית הייתה ניבה נאמן החלטית פחות בנוגע לסכום עליו הוסכם:

"ש. בפגישה ראשונה כשדיברו על כסף נכחת.

ת. כן, כי יש לי ניסיון איתה.

ש. וכמה סוכם.

ת. 5,000 דולר - 10,000 דולר.

ש. את לא יודעת.

ת. אני זוכרת פחות או יותר. בערך 5,000 דולר. זה כל כך לא מעניין אותי. אני זוכרת במפורש ששולי אמרה שיושב כסף אצל עו"ד מנצור, אני זוכרת את זה טוב.

ש. בפגישה הראשונה היא אמרה את זה.

ת. כן, בפגישה הראשונה היא אמרה את זה...

...

ש. את לא זוכרת איזה סכום היה בפגישה הראשונה.

ת. לא יודעת מה להגיד לך בין 5,000 דולר ל – 10,000 דולר, והיא דיברה על כסף שיושב אצל מנצור, דיברה על 80-85,000 ₪.

ש. ומה אמרה עליהם.

ת. שיש כסף אצל עו"ד מנצור ושעו"ד מנצור לא נותן, ושאביבה תצטרך לבקש את זה מעו"ד מנצור, את זה אני זוכרת."

(עמודים 66-65 לפרוטוקול)

1. הגרסה לפיה הנתבעת הבטיחה לתובעת שתקבל את הכסף שבידי עו"ד מנצור לא הופיעה בכתב התביעה ולא בתצהיר התובעת, אלא הופיעה לראשונה בתצהירה של ניבה נאמן (שהוגש בשלב מאוחר לזה של התובעת) ונשמעה מפי התובעת רק במהלך חקירתה הנגדית. בתצהיר התובעת נאמר כי הנתבעת הבטיחה לשלם לתובעת את חובה לאחר שתקבל את הכסף מעו"ד מנצור, אך לא כי הבטיחה לתובעת את מלוא הסכום שהיא עתידה לקבל מידיו. גרסה זו אף עלתה מהחקירה הנגדית של ניבה נאמן. התובעת הצהירה, כאמור, כי "הואיל והטיפול חרג מההסכם בין הצדדים נאלצתי להיעזר בכללי התעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין וכן בתעריפי השכר הראוי כנהוג וכמקובל". התביעה לשכר ראוי עומדת בסתירה לטענה לפיה הוסכם על תשלום סכום מוגדר.
2. אני דוחה, אפוא, את גרסת התובעת לפיה היא אמורה הייתה לקבל את מלוא הסכום שנתבע מעו"ד מנצור.
3. הנתבעת הצהירה כי:

"...סיכמנו על שכר טרחה בסך 5,000 דולר בתוספת מע"מ ששולם במלואו לאחר שחתמנו על הסכם שכר הטרחה.

שילמתי לתובעת סכום זה בהתאם להסכם שכ"ט שעד היום לא הוצג בבית המשפט.

התובעת לא מסרה לי מעולם חשבוניות ו/או קבלות בגין התשלומים ששילמתי, למעט חשבונית בגין הכספים שנמסרו לה בגין טיפולה במתן צו ירושה.

יודגש, שהתובעת התחייבה בפני שהתשלום הינו בגין הטיפול בכל המחלוקות והעניינים שביני לבעלי בערכאות השונות" (הנתבעת, סעיף 2 לתצהיר).

"התשלומים היו בגין הפעולות והייצוג שלי בגין כל ההליכים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני במסגרת הליכי הפירוד ממר הורביץ... הטיפול כלל ישיבות בתי משפט וישיבות עבודה ללא הגבלה. יצוין, שעד היום לא קיבלתי גט, דבר המלמד על טיפולה "המוצלח" של התובעת.

מעולם לא סיכמנו על תשלום נוסף, הטיפול הרשלני של התובעת גרם לכך שההליכים נמשכו זמן רב מאוד ולא הייתה כל סיבה לשלם מעבר למה שסוכם בעבר" (הנתבעת, סעיף 3 לתצהיר).

"התובעת יצגה אותי בתביעה נגד עו"ד מאליק, תביעה שהוגשה בהתאם לעצתה של התובעת שהבטיחה ששכ"ט יהיה אך ורק באם יושגו תוצאות חיוביות ויפסקו הוצאות לטובתי. התובעת הדגישה שהתשלום כולל את הטיפול בתיק זה, אולם אם יפסקו ההוצאות הרי הם יהיו שלה" (הנתבעת, סעיף 7 לתצהיר).

"התובעת פתחה תיק הוצל"פ 3-22495-08-1 כנגד יוסף הורוביץ, אולם עקב טיפולה הרשלני התיק לא התקדם. התובעת לא מונתה כונסת נכסים לדירה אלא הגישה בקשה להתמנות כונסת נכסים אולם בקשה זו לא אושרה. מר יוסף הורוביץ הגיש בקשות בטענת פרעתי ובקשות נוספות מהם עולה שהתיק נפתח באופן שגוי" (הנתבעת, סעיף 9 לתצהיר).

"כשחברת קירבי הגישה נגדי תביעה, היא הציעה לי כחברה לטפל בתיק ומעולם לא דרשה תשלום על כך. רק לאחר שפיטרתי אותה מייצוג בתיק ההוצל"פ היא טענה לחובות בגין שכ"ט עו"ד, דבר שמעולם לא דרשה לפני כן" (הנתבעת, סעיף 12 לתצהיר).

1. בניגוד לאמור בתצהיר הנתבעת, כי התובעת מעולם לא דרשה שכר טרחה נוסף קודם שפוטרה מייצוגה, העידה הנתבעת בחקירתה הנגדית כי "אחרי שהגיע אליה הכסף שהיה אמור לעבור אלי בגין מכירת הרכב, אחר כך במהלך שנת 2009-2008 התחלתי לשאול אותה מה עם הכסף של האוטו, ואז צץ סיפור חדש שהיא צריכה יותר כסף וזה הרבה טיפול והיא גם אמרה שהכסף לא הועבר אליה ולא הגיע אליה... אחרי שהכסף היה אצלה, התחיל כל הסיפור, והסיפור של הדרישה של 100,000 ₪ היה אחרי שפיטרתי אותה" (עמוד 48 לפרוטוקול).

בהמשך העידה הנתבעת כי "אחרי שהכסף היה אצלה והתחלתי לשאול מה קורה עם הכסף, ואז היא התחילה לזמר זמירות אחרות, היא התחילה לדבר על זה שהיא רוצה עוד. זה היה אחרי שטופל עניין התביעות של אדון יוסף, והיא אמרה את חייבת לי עוד 5,000 דולר וזה לא סוכם. את באת וקבעת, את חייבת לי" (עמוד 56 לפרוטוקול).

1. מעדות הנתבעת עולה כי התביעה למשמורת הוגשה לאחר שהתובעת כבר יידעה אותה על כך שהיא מצפה לתשלום נוסף:

"ש.כ.ה. איך עלה מחדש נושא המשמורת?

ת. הוא כנראה הגיש בקשה.

...

ש.כ.ה היא הודיעה לך שהגישו תביעה חדשה, ביקשת שהיא תטפל בזה?

ת. כן, זה הגיע אליה, היא אמרה שהיא תטפל בזה ואני הסכמתי.

ש.כ.ה. דיברתם על שכר טרחה?

ת. באותה הזדמנות היא לא חזרה ואמרה שמגיע לה עוד 5,000 דולר, היא כבר אמרה את זה.

ש.כ.ה. שמגיע לה עוד?

ת. לא, היא אמרה כבר לפני כן, כשביקשתי ממנה את הכסף, שמגיע לה עוד 5,000 דולר.

...

ש.כ.ה. עכשיו מגיעה תביעה חדשה של משמורת, למה חשבת שזה כלול ב-5,000 דולר הראשונים, כשהיא כבר מבקשת על הראשון עוד 5,000 דולר, הרי את יודעת שהיא רצתה עוד 5,000 דולר, נכון?

ת. כן.

ש.כ.ה. אז איך את יכולה להבין שהטיפול בבקשות החדשות כלול ב5,000 דולר הראשונים?

ת. כי זה היה המשך הסכסוך ביני לבין יוסף.

ש.כ.ה. וכך אמרת לעוה"ד?

ת. ככה הבנתי.

ש.כ.ה. אמרת לה את זה?

ת. לא. עובדה שהיא עשתה את זה."

(עמודים 58-57 לפרוטוקול)

1. בהמשך עדותה חזרה הנתבעת על כך שהוסיפה להיות מיוצגת על ידי התובעת גם לאחר שידעה כי התובעת דורשת תשלום נוסף:

"ש.כ.ה. כשהיה ערעור של יוסף בביהמ"ש המחוזי על הפיצויים שקיבלת, זה היה אחרי...

ת. זה לא היה ערעור על הפיצויים, הוא דרש עזרת הזולת.

ש.כ.ה. זה היה אחרי שעו"ד רפ דרשה עוד 5,000 דולר או לפני?

ת. אחרי.

ש.כ.ה. זה לא קשור לתביעת מזונות ולמשפחה?

ת. היא לא אמרה כמה היא מבקשת על זה.

ש.כ.ה. שאלת כמה תבקש על זה?

ת. לא. אני הבנתי שזה כלול.

ש.כ.ה. אני חוזרת לשאלה הקודמת, בהתחלה סוכם 5000 דולר, באיזשהו שלב עו"ד רפ אמרה לך, תשמעי, אני עושה המון עבודה, אני רוצה עוד כסף, איך הבנת אחרי הדברים האלה שדברים חדשים היא עושה בחינם?

ת. אני הבנתי כי היא ביקשה 5000 דולר שזה יהיה כלול. היא לא ביקשה סכום נפרד."

(עמודים 59-58 לפרוטוקול)

1. הערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה הוגש בשנת 2007. עדותה של הנתבעת לפיה הדרישה לתשלום נוסף הועלתה על ידי התובעת עוד קודם לכן סותרת הן את האמור בתצהירה והן את עדותה לפיה התובעת העלתה את הדרישה לראשונה לאחר שקיבלה את הכסף בגין מכירת הרכב, בשנת 2009-2008.

לעומת זאת תומכת עדות זו בטענת התובעת לפיה העלתה את הדרישה לשכר טרחה נוסף בשנת 2007.

1. מהראיות שבפניי עולה כי התובעת נדרשה לייצג את הנתבעת בהליכים רבים מעבר לאלה עליהם הוסכם מלכתחילה, וכי בגין המשך הייצוג דרשה שכר טרחה נוסף בסך של 5,000 דולר.
2. ההתקשרות בין התובעת ובין הנתבעת נמשכה עד סוף שנת 2009. הנתבעת העידה כי פיטרה את התובעת בינואר 2010 (עמוד 44 לפרוטוקול).
3. ככל שסירבה הנתבעת לשלם את שכר הטרחה הנוסף שדרשה התובעת, היה עליה להפסיק את ההתקשרות ביניהן. הנתבעת הוסיפה להיות מיוצגת על ידי התובעת בהליכים שונים זמן רב לאחר שידעה כי היא דורשת שכר טרחה נוסף, ולא ניתן לקבל את טענתה לפיה למרות שידעה על דרישה זו הוסיפה להניח כי הייצוג בהליכים הנוספים כלול בשכר הטרחה המקורי עליו הוסכם.
4. גם לפי גרסתה של הנתבעת, היה בהתנהגותה כדי לבטא הסכמה לדרישת התובעת לשכר טרחה נוסף.
5. שכר הטרחה לו זכאית התובעת עומד, אפוא, על הסך של 5,000 דולר כערכם ביום עריכת הסכם שכר הטרחה - 25.6.06 - שהם 22,330 ₪ ו-5,000 דולר נוספים כערכם בשנת 2007, לפי השער הממוצע של שנה זו (4.108) - שהם 20,540 ₪.

השכר ששולם בפועל

1. אין מחלוקת כי התובעת מחזיקה בסכום של 25,000 ₪ שהתקבל כתוצאה ממכירת הרכב של הנתבעת ושל בעלה. לטענת התובעת בנוסף לסכום זה שולמו לה 5,000 ₪, ותו לא. לטענת הנתבעת בנוסף על סכום זה שילמה לתובעת סך של 15,000 ₪.
2. הנתבעת הצהירה כי שילמה לתובעת את הסך של 5,000 דולר בתוספת מע"מ לאחר שחתמו על הסכם שכר הטרחה (הנתבעת, סעיף 2 לתצהיר). בחקירתה הנגדית נשאלה מדוע שולם הסכום בתוספת מע"מ אם בהסכם שכר הטרחה דובר על 5,000 דולר בלבד והשיבה כי זו הייתה טעות שנרשם מע"מ.
3. במהלך עדותה נשאלה הנתבעת מה היה סכום השיקים שמסרה לנתבעת עם החתימה על הסכם שכר הטרחה והשיבה:

"בזמנו קיבלה לפחות 15,000 ₪ בשיקים שלי.

...

ש. אם את טוענת שאת שילמת באותו יום 15,000 ₪ ואתמול אמרת ששילמת 20,000 ₪.

ת. סך הכול קיבלת 20,000 ₪.

ש. אבל בסעיף 2 כתבת ששולם במלואו לאחר שחתמנו על הסכם שכר הטרחה, אז למה עכשיו את אומרת, כאן כתבת ששילמת במלואו?

ת. נכון להיום קיבלת 20,000 ₪ ולכן זה שולם במלואו."

(עמודים 42-41 לפרוטוקול)

ובהמשך:

"ש.כ.ה. כמה שיקים נתת במעמד חתימת ההסכם שכר טרחה?

ת. לא זוכרת בדיוק.

ש.כ.ה. מה היו סכומי השיקים?

ת. כל מיני סכומים, לא יכולה לנקוב.

ש.כ.ה. אז איך את יודעת כמה שילמת לה במעמד הסכם שכר הטרחה?

ת. אני זוכרת שקיבלה סכום של 15,000 ₪. "

(עמוד 42 לפרוטוקול)

1. רפי שמיר הצהיר כי במעמד החתימה על הסכם שכר הטרחה מסרה הנתבעת לתובעת שיקים כאמור בהסכם, וציין כי להפתעתו לא קיבלו חשבונית במעמד מסירת השיקים (רפי שמיר, סעיף 11 לתצהיר).

בחקירתו הנגדית הבהיר רפי שמיר כי אינו יודע אילו סכומים נמסרו לתובעת באותו מעמד:

"בסוף הפגישה אחותי גם רשמה איזה שהם שיקים, אני מודה ומתוודה שחשבתי בזמנו שמדובר באיזה שהיא מקדמה, אני לא יודע להגיד מה היו הסכומים שהיו כתובים בשיקים או אם היו שיקים מזומן או דחויים אין לי מושג.

ש.כ.ה. הם היו על כל הסכום של 5,000 דולר?

ת. אני לא זוכר בוודאות.

ש. למה כתבת בתצהירך שהיא נתנה לי שיקים?

ת. לא אמרתי איזה שיקים."

(עמוד 36 לפרוטוקול)

ובהמשך:

"לא אוכל להעיד בוודאות ששולם במעמד זה בשיקים על כל שכר הטרחה, לא הייתי ממליץ לאחותי בהתחשב בזה שנכוותה כבר בנושא ייצוג של עו"ד.

ש. למה כתבת "במעמד זה חתמה שולי.."... למה כתבת שהיא מסרה שיקים?

ת. את המילים "כאמור בהסכם" לא הייתי צריך לכתוב, אני מבקש שיימחקו מהתצהיר, אבל שיקים נמסרו."

(עמוד 37 לפרוטוקול)

1. הנתבעת הצהירה עוד כי "התובעת מודה "שטיפלה במכירת הרכב"... אולם "שכחה לציין" שהטיפול כלל שמירת הכסף אצלה ואי מסירתו לידי. התובעת מחזיקה שלא כדין כספים שהתקבלו ממכירת הרכב אך משום מה היא בחרה לשמור את הכספים ולא להעבירם לי כמתחייב על פי דין. יודגש שהכספים נמסרו לה ע"י ב"כ הבעל וכל תפקידה היה לשמש "כצינור" להעברת הכספים אלי, אולם התובעת עשתה דין לעצמה ושמרה את הכספים לעצמה ולא טרחה לדווח לי על כך. מעולם לא הוריתי לעו"ד ויינשטוק להעביר לה את הכספים כתשלום שכר טרחה" (הנתבעת, סעיף 5 לתצהיר).
2. כפי שכבר צוין, התובעת הצהירה כי הנתבעת שילמה לה בפועל סך של 30,000 ₪ (התובעת, סעיף 4 לתצהיר). בחקירתה הנגדית העידה התובעת כי "30,000 ש"ח לא שולם על ידי שולי, אלא הועבר השיק על סך 25,000 ש"ח, אני והיא הלכנו לעו"ד וינשטוק והוא אמר למזכירה לתת לנו את השיק, והיא נתנה. הוא לא היה והיא דיברה איתו בטלפון. סכום של 5,000 ש"ח היא נתנה לי ביום שנפרדה ממני ונתנה לי שני שיקים, החליטה שלא צריכה לשלם יותר" (עמודים 11-10 לפרוטוקול).

בחקירתה הנגדית חזרה התובעת על גרסתה לפיה הנתבעת הורתה להעביר את התשלום בגין מכירת הרכב לידיה (עמוד 25 לפרוטוקול).

1. עו"ד רון וינשטוק הצהיר כי:

"הנני עורך דין במקצועי וייצגתי את בעלה של שולי הורביץ מר יוסף הורביץ בהליכים ביניהם.

במסגרת ההליכים בבית משפט לענייני משפחה בירושלים סוכם שהרכב השייך לבני הזוג יימכר והתמורה תתחלק ביניהם. הרכב נמכר ע"י עו"ד עלי סאהר שהעביר לי סך של 42,100 ₪ שהתקבלו ממכירת הרכב...

לאחר קבלת הכספים הכנתי שיק על החלק המגיע לשולי הורביץ לפקודת עו"ד רפ שייצגה את גברת שולי הורביץ כמקובל בין עורכי דין.

למיטב זכרוני, לאחר הכנת השיק התקשרתי לעו"ד רפ שהגיעה למשרדי ולקחה את השיק מהפקידה שלי. יצוין, שעד היום לא נמסרה לי קבלה כנגד השיק.

מעולם לא קיבלתי הוראה מגב' שולי הורביץ להעביר כספים לעו"ד רפ" (עו"ד וינשטוק, סעיפים 5-1 לתצהיר).

1. בחקירתו הנגדית הסביר עו"ד וינשטוק כי השיק אמנם נכתב לפקודת התובעת, אך זאת משום שהוא נוהג תמיד לכתוב את השיקים לפקודת עורך הדין המייצג ולא לפקודת הלקוח (עמוד 68 לפרוטוקול). עו"ד וינשטוק חזר והעיד כי העביר את הכסף לתובעת על מנת שתעביר אותו לידי הנתבעת.
2. במהלך ההוכחות הגישה התובעת בקשה לזמן לעדות הזמה את יוסף הורוביץ, בעלה של הנתבעת. בבקשה נטען כי הנתבעת ביקשה מעו"ד וינשטוק להעביר את השיק אל התובעת, בנוכחות בעלה.

בהחלטה מיום 31.12.12 התרתי לתובעת להזמין את יוסף הורוביץ כעד הזמה.

התובעת הגישה הודעה לפיה לא הצליחה לאתר את יוסף הורוביץ וביקשה להורות לעו"ד וינשטוק ולנתבעת למסור לה את מספר הטלפון שלו. הנתבעת מסרה כי אין לה פרטים על מר הורוביץ ועו"ד וינשטוק ציין בעדותו כי לא הצליח ליצור קשר עם מר הורוביץ וכי מזה מספר שנים אין הוא מייצג אותו.

1. אני מעדיפה את עדותה של הנתבעת, הנתמכת בעדותו של עו"ד וינשטוק, לפיה הנתבעת לא הורתה להעביר את הכסף לתובעת על חשבון שכר טרחה.
2. בהעתק הסכם שכר הטרחה שהגישה התובעת לבית המשפט (סומן ת/6) לא נכלל הפרק בהסכם בו פורטו מועדי ושיעורי התשלום.
3. לקראת סיום ההוכחות ביקשה הנתבעת לצרף כראיות מספר שיקים שמסרה לתובעת לאורך השנים, ואשר אותרו על ידי הבנק. לטענתה מתן השיקים סותר את טענת התובעת לפיה היא לא שילמה לה כספים לאורך השנים.
4. המדובר בתשלומים הבאים:

3,000 ₪ - מיום 25.6.06.

1,149 ₪ - מיום 22.8.06.

1,983 ₪ - מיום 18.9.08.

6,700 ₪ - מיום 14.7.08.

1. בתגובה להגשת השיקים טענה התובעת כי:

"עינינו רואות שביום 25.6 שילמה עבור אגרות, פירוק שיתוף, מזונות, משמורת, שלושת השיקים הראשונים זה אגרות לבית המשפט והשיק האחרון שהוא לא בתאריך של ה – 25.6 זה 6,700 ₪ שאת זה שילמה עבור אגרות לצו הירושה, ועבור שכר הטרחה, זה כל מה שהיא שילמה.

לבית המשפט היה ניתן לשלם או במזומן, או בכרטיס אשראי או בשיק של עו"ד. היא נתנה לי את השיקים ואני שילמתי והיא קיבלה את כל הקבלות.

סכום של 6,700 ₪ זה סכום שלא קשור לתיקים, היא הגיעה עם אחיה ועשינו להם או קיום צוואה או צו ירושה וזה כולל אגרות לכונס, ואחיה הודה בדיון שהם שילמו את זה בנפרד, והם לא שילמו את זה עבור שכר טרחה."

(עמוד 62 לפרוטוקול)

1. בחקירתה הנגדית, שנערכה מספר חודשים קודם להגשת הבקשה לצרף ראיות נוספות, נשאלה התובעת מי שילם את האגרות בתיק ההוצאה לפועל שניהלה נגד חברת הביטוח אבנר והשיבה:

"הנתבעת שילמה את כל האגרות.

ש. הוצאת לה קבלות על כל האגרות האלה.

ת. היא קיבלה קבלות מבית המשפט, למה זה תשלום לי?

ש. זאת אומרת שהיא שילמה ישירות להוצל"פ?

ת. ... שאלת איך שילמה הוצאות ואגרות? תמיד בשיק היא נתנה.

ש. לך או להוצל"פ.

ת. לי, זה ברור. ההוצל"פ לא מקבלת, רק שיק של עו"ד."

(עמודים 21-20 לפרוטוקול)

1. הסכומים הלא מעוגלים של השיקים מהתאריכים 22.8.06 ו- 18.9.08 תומכים בגרסת התובעת לפיה מדובר בתשלומים ששולמו עבור אגרות משפט, מה גם שקשה לשייך שיקים משנת 2008 לתשלומים שלפי גרסת הנתבעת שולמו עם החתימה על ההסכם בשנת 2006.
2. מהראיות עולה כי הסכום של 6,700 ₪ שולם בגין צו ירושה ואינו קשור למחלוקת נשוא התיק.
3. אני מעדיפה, אפוא, את גרסת התובעת לפיה השיקים (למעט האחרון על סך 6,700 ₪) ניתנו עבור אגרות משפט.
4. על הנתבעת לשלם, אפוא, לתובעת את הסכומים הבאים:

סך של 22,330 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.6.06.

סך של 20,540 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.07.

מסכום זה יש לנכות 5,000 ₪ אשר התובעת מודה שקיבלה. מהראיות לא ברור מתי שולם הסכום. מעדות התובעת עולה כי הוא שולם לקראת סוף 2009. לסכום יתווספו, אפוא, הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.12.09.

כן יש לנכות מסכום זה את הסכום של 25,000 ₪ התקבל מידי עו"ד וינשטוק אותו מחזיקה התובעת. מתצהירו של עו"ד וינשטוק עולה כי הוא קיבל את הכספים ביום 1.4.08 ויש להניח כי חלקה של הנתבעת הועבר לתובעת סמוך לאחר מכן.

לסכום יתווספו, אפוא, הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.08.

]התביעה לשכר ראוי

1. התובעת העידה כי דרשה סכום נוסף של 5,000 דולר. הדרישה מתיישבת עם הסכום הראשוני שדרשה.
2. הראיות תומכות בעדות התובעת כי טיפלה בעניינים רבים של הנתבעת, אולם לא די בכך על מנת לבסס את דרישתה לשכר ראוי בנוסף על התשלום של 5,000 דולר.
3. למעלה מן הצורך אעיר כי כפי שנפסק בע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' יחיאל (פורסם במאגרים, 28.4.2004):

"נטל ההוכחה בשאלת גובה השכר הראוי מוטל על המשיב-התובע. אכן, המוציא מחברו – וכאן, המוציא מלקוחו – עליו הראיה. כאשר בוחנים את טענות הצדדים בדבר השכר הראוי, יש לדעתי לזקוף לחובתו של המשיב את העובדה כי לא דאג לעריכת הסכם שכר-טרחה. ברוח זו כתב פרופ' ד' פרידמן:

"בעיני ראוי לקבוע בחקיקה כלל המחייב עורך-דין לערוך הסכם בכתב עם לקוחו בדבר שכר-טרחתו. בהיעדר הוראה כזו מן הראוי להחיל את הכללים הבאים:

א) אם עורך הדין לא דאג לעריכת הסכם בעניין שכרו, ואם מדובר בנושא שקיים לגביו טווח מחירים, יש להניח לזכות הלקוח כי ציפה לכך שיחוייב בשכר הנמוך ביותר האפשרי ולפסוק בהתאם. אפשר שניתן לרכך במעט גישה זו כאשר מדובר בלקוח עסקי ובכל זאת, נראה לי כי אפילו מדובר בלקוח כזה, מוטל על עורך-הדין להכין מראש הסכם בדבר שכר-טרחתו, ובהעדרו יש לפסוק שכר ראוי על בסיס נמוך"

(ד' פרידמן, "שכר-טרחה ראוי לעורך-דין" המשפט ב, 105, 113-112).

...מקובלת עלי התפיסה, לפיה האחריות לעריכת הסכם שכר-טרחה מוטלת, בראש ובראשונה, על שכמו של עורך-הדין, ומחדלו בעניין זה, אף כי איננו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, הרי עשוי הוא לבוא בחשבון גובה השכר. "

התביעה שכנגד

1. בתביעה שכנגד נתבע הסכום של 25,000 ₪ שהתקבל ממכירת הרכב. בכתב הגנתה של התובעת נטען כי הנתבעת היא שהורתה להעביר אל התובעת את הסכום בסך של 25,000 ₪. כאמור לעיל, איני מקבלת טענה זו ועל התובעת להחזיר סכום זה לנתבעת.
2. מטעם זה נקבע בסעיף 54 לעיל כי יש לנכות סכום זה מהסכום שנפסק שעל הנתבעת לשלם לתובעת.
3. עוד נטען בתביעה שכנגד כי כנגד הנתבעת נפתח תיק מימוש משכנתא על ידי בנק לאומי לפירעון משכנתא אותה נטלה במשותף עם בעלה, לאחר שזה לא שילם את חלקו בתשלומי המשכנתא, וכי התובעת יעצה לנתבעת להתעלם מהתראות הבנק - דבר שהוביל לכך שהחוב תפח וננקטו כנגדה הליכים למימוש המשכנתא, אשר גרמו לה לנזק המוערך בכ-100,000 ₪.
4. בכתב הגנתה של התובעת נטען כי התובעת מעולם לא יעצה לנתבעת להתעלם מהתראות הבנק ואף כתבה מכתבים לב"כ הבנק, ניהלה איתה שיחות טלפון והגיעה מספר פעמים להסדרים עם הבנק לאחר שמספר פעמים נפתח תיק הוצאה לפועל נגד הנתבעת.
5. הנתבעת הצהירה כי:

"במסגרת "טיפולה המוצלח" של התובעת, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ פועל לפנות אותי מביתי בקידר בגין אי תשלום המשכנתא. בהתאם להסכם שהשיגה התובעת היה על בעלי לשלם את מחצית המשכנתא, אולם הוא לא עמד בכך, דבר שגרם לנקיטת הליכי הוצל"פ כולל הליכי כינוס נכסים כנגדי במסגרת תיק הוצל"פ 03-23878-09-0. רק לאחרונה נאלצתי לשלם סך 46,000 ₪ לבנק כדי למנוע המשך נקיטת צעדים נגדי.

התובעת לא דאגה לביטחונות וערבויות כלשהן, באם בעלי לא יעמוד בתשלומי המשכנתא" (הנתבעת, סעיף 4 לתצהיר).

"התובעת גרמה לי נזק בלתי הפיך כאשר יעצה לי להתעלם מפניות הבנק למשכנתאות מאחר והדירה נמצאת ביהודה ושומרון והבנק לא ינקטו הליכי כינוס לאור מיקום הנכס" (הנתבעת, סעיף 9 לתצהיר).

1. התובעת לא התייחסה כלל בתצהירה לטענות שהועלו במסגרת התביעה שכנגד. גם לאחר שהוגש תצהיר הנתבעת לא הגישה התובעת תצהיר ובו התייחסות לטענות הנתבעת. כל שהצהירה התובעת ביחס לעניין זה היה כי "טיפלתי לבקשתה של הנתבעת פעמים רבות בעניין תביעה הבנק למשכנתאות עם עו"ד ישראלה לימור את הנתבעת ושיחררתי העיקולים על משכורתה של הנתבעת טיפול שגזל שעות, מכתבים וטלפונים רבים" (התובעת, סעיף 11 לתצהיר).
2. התובעת הגישה מכתב מיום 7.6.09 שהופנה על ידה לעו"ד ישראלה לימור, ב"כ הבנק (סומן ת/5), בו היא מסבירה כי במסגרת פסק הדין בבית המשפט לעניני משפחה נקבע כי כל אחד מהצדדים ישלם את מחצית המשכנתא שנותרה על הבית, כי הבעל לא שילם את חלקו וכי הנתבעת מנהלת הליכי הוצאה לפועל במטרה למכור את דירתו של הבעל ולשלם את המשכנתא. במכתבה ביקשה התובעת כי הבנק ימתין לסיום ההליך על מנת לקבל את יתרת המשכנתא.
3. בחקירתה הנגדית נשאלה התובעת מדוע לא דאגה לבטוחה במקרה שהבעל לא ישלם והשיבה "איזו בטוחה אני צריכה לדאוג? מה אני אתן לו את הבית שלי? זה היה פסק דין של בית המשפט ולא הסכם שעשינו" (עמוד 20 לפרוטוקול).
4. בהמשך העידה התובעת כי אחרי ששילמה לה הנתבעת את הסך של 5,000 ₪:

"פתאום התקשרה אלי יום אחד ואמרה לי במילים האלה "תשמעי הבנק למשכנתאות עושה לי צרות והם רוצים שאשלם את הכסף של בעלי" אמרתי לה אני בתיק זה טיפלתי וסיימתי הטיפול ואת לא התחלת לשלם שום דבר... וביקשתי ממנה שתתחיל לשלם והיא נתנה שני שיקים וחשבתי שהכול יהיה בסדר ושהיא תמשיך לשלם ואז היא התקשרה ואמרה שעיקלו לה את המשכורת בגלל שיוסף לא משלם את החלק שלו במשכנתא כפי שקבעו בפסק הדין... התחילה לצעוק הבנק מעקל לי ואמרתי לה מה את רוצה לעשות? לי אין מה לעשות. כתבתי ללימור ישראל את המכתב שהגשתי קודם" (עמודים 25-24 לפרוטוקול).

1. גם אם אקבל את גרסתה של הנתבעת לפיה התובעת יעצה לה להתעלם מפניות הבנק, הנתבעת לא הציגה ראיות כלשהן לנזק שנגרם לה בעקבות התעלמותה הנטענת מפניות אלו. די בכך על מנת לדחות את התביעה בעניין זה.

סיכום

1. הנתבעת תשלם לתובעת את הסך שנפסק.
2. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.
3. התנהלות הצדדים נלקחה בחשבון בעת פסיקת שכר הטרחה.
4. את הסכומים שנפסקו על הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב אלול תשע"ג, 18 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.