לפני תביעת שיבוב על סך 5,526 ₪ בגין נזקי רכב מבוטח התובעת, עקב תאונה מיום 23/03/09.

1. הנהג ברכב מבוטח התובעת הצהיר כי נסע בנתיב השמאלי השלישי במרכז מסחרי, כאשר משאית נסעה אחורנית בחצותה שני נתיבים מימינו. הנהג צפר, אך המשאית פגעה בדלת האחורית של הרכב. הנהג הצהיר על נסיון נהג המשאית לשכנעו לתקן את הרכב.

בחקירתו הנגדית הצהיר הנהג כי מדובר בכביש ראשי, כי הבחין בכך ש"רבע" מהמשאית בלט והיא נסעה לאט, אך ברצף, אחורנית.

2. נהג המשאית הצהיר כי המשאית עמדה בחניה, בעוד הוא שהה אצל לקוח בסמוך ולפיכך לא ראה את התרחשות התאונה. בדיעבד הסתבר כי הנהג נסע בכביש הצר, כשהגיע רכב מצידו השמאלי, הוא נצמד לארגז המשאית וכך נפגע רכבו.

הנהג צעק על נהג המשאית וביקש את פרטיו. נהג המשאית טען כי לא הציע לתקן את רכב הנהג.

3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, אין באפשרותי לקבוע כי גירסת הנהג מסתברת יותר מגירסת נהג המשאית וכי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת אחריות נהג המשאית לתאונה.

הנהג עמד על דעתו כי התאונה התרחשה בעת נסיעת המשאית אחורנית, ואילו נהג המשאית עמד על דעתו כי המשאית עמדה בחניה, כשהוא שהה מחוצה לה. כל אחד מהצדדים דיווח בהודעתו על מקרה הביטוח על גירסתו שלו. לא הובאה כל עדות נוספת מטעם מי מהצדדים לתמיכה בגירסאותיהם.

יצוין עוד כי מתקשה אני לקבל את גירסת הנהג כי נהג המשאית חצה שני נתיבים בנסיעה אחורנית ופגע ברכב הנהג בנתיב השלישי. ואם אכן הבחין הנהג במשאית נוסעת אחורנית תוך חציית נתיב הנסיעה, היה עליו לעצור את רכבו.

בעוד בעדותו הצהיר הנהג כי "הכל היה די לאט", הרי בהודעתו על מקרה הביטוח ת/1 דיווח כי המשאית יצאה ברוורס מחניה "במהירות". בהודעה אף לא צויין כי הנהג צפר קודם לפגיעה, כפי שציין בעדותו.

נוכח כל האמור, לא מצאתי כי התובעת הוכיחה גירסתה לאופן התרחשות התאונה על פי מאזן ההסתברויות המוטל עליה.

4. אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות עד הנתבעים בסך 350 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד סיון תשע"ג, 23 מאי 2013, בהעדר הצדדים.