הצדדים בתיק זה הסכימו כי בית המשפט יפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

לאור מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניי, לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים ובתמונות הנזק ולאחר ששמעתי את העד מטעם התובעת התביעה כנגד הנתבע 1 נמחקת בהעדר אישור מסירה.

התביעה כנגד הנתבעת 2 מתקבלת בהעדר הגנה.

אשר לנתבעת 3, לא שוכנעתי כי הנתבעת עשתה מאמץ לאתר את הנהג/ת מטעמה. הנתבעת ידעה אל נכון את מלוא טענות התובעת ביחס לזהות הנהג/ת ברכב הנתבעת במיוחד בשים לב לכך כי התיק נפתח לפני למעלה מ – 4 שנים ! כל שהציגה הנתבעת 3 בדיון הוא דו"ח נסיון איתור מחודש 31.3.14 בו צוין כי יש קושי לאתר את הנהג. ואולם מאז ככל הנראה לא נעשה כלום, והנתבעת 3 לא הוכיח כי התאמצה לאתר אותו כנדרש, כאשר היה לה כל הזמן בעולם לעשות כן. מחדל זה יפעל לחובתה.

הנתבעת 3 ביטחה את רכב הנתבעת 2 המעורב בתאונה, וגם אם אקבל את גרסת עד התובעת כי ברכב הפוגע בו נהגה חיילת, עדיין מלשון הפוליסה עולה כי אין היא מחריגה נהיגתה שכן רשום ברשימה במפורש מהו סכום השתתפות עצמית בשל נזק לצד ג' במקרה שגיל הנהג הוא פחות מ – 24 וותק נהיגתו פחות משנה. מאחר וסכום הנזק הנתבע גבוה מסכום ההשתתפות האמור בפוליסה, נדחית הטענה בדבר העדר כיסוי.

מאחר וכאמור לעיל לא שוכנעתי כי הנתבעת 3 התאמצה במיוחד לאתר את הנהג/ת מטעמה ומאחר ועדותו של עד התובעת היא הגרסה היחידה שהושמעה בבית המשפט, ומאחר וגרסה זו לא נסתרה, הרי שאני מחייב את הנתבעות 2,3 לשלם לתובעת 3170 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 18.12.08, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 1250 ₪.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ה, 25 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.