<#2#>

נוכחים: המערער ובאת-כוחו עו"ד גב' היאה מסארוה

ב"כ המשיבה עו"ד גב' רוני מודריק

פרוטוקול

עו"ד מסארוה: ביקשנו להתחשב בתחילת מירוץ תקופת הפסילה מהיום שבו הגיש המערער את תצהירו הראשון ואני מתכוונת לתאריך 26.7.11. אנחנו מסתמכים בזה על תקנה 557 לתקנות התעבורה וגם לפסיקת ביהמ"ש העליון בהליך 10360/07. הוא נשפט ב-21.9.10, באותו יום הלך להפקיד את הרשיון במזכירות ביהמ"ש, בגלל שהיתה שביתה אמרו לו שאישור ההפקדה ישלח אליו בדואר.

המערער מוזהר לומר את האמת

שאלות ביהמ"ש: אתה חתום על תצהיר, ספר מה קרה עם הרשיון

ת. הגעתי לדיון ב-21.9.10, פסק הדין היה שלילה, השופט אמר לי אם אני רוצה להפקיד את הרשיון היום או ביום אחר. אמרתי היום, הלכתי עם השומר שהיה שם עם הרשיון, השומר שאל אם לא צריך לקבל אישור על זה שנתתי את הרשיון, היא אמרה שהכל ישלח בדואר עם הקנס, המזכירה אמרה את זה בנוכחותי. ולא קיבלתי כלום. חזרתי לקחת את הפתק כדי למסור את זה למשרד הרישוי ב-26.7 ואז אמרו לי שאין הפקדה, שלא הפקדתי את הרשיון. לפי משרד הרישוי אני בשלילה.

כשקיבלתי תשובה שלילית מסרתי את העניין לעוה"ד.

עו"ד מסארוה: אין סיבה שתמנע ממנו להפקיד את הרשיון, ב-26.7. ברגע שסבר שאכן הסתיימה הפסילה הוא הלך מיד לקחת את אישור ההפקדה וללכת למשרד הרישוי כדי לקחת את הרשיון ממשרד הרישוי. הוא סטודנט לסיעוד באוניברסיטת ת"א, אין לו עבר פלילי ולא תעבורתי. זו עבירה ראשונה ואחרונה של המערער. אנחנו הסתמכנו על תקנה 557 לתקנות התעבורה. בפסיקה של כב' הש' מלצר נאמר שניתן להסתפק בהצהרה ולהחשיב את תחילת מירוץ הפסילה מיום ההצהרה. אם אנו מסתפקים בתצהיר הראשוני שהגיש המערער ובנוסף לתצהיר שהגיש אח"כ שאומר שמאז הפסילה לא נהג...

עו"ד מודריק: החוק מאד ברור, צריך להפקיד את הרשיון.

<#7#>

פסק דין

ביום 21.10.10 הורשע המערער בהסדר טיעון ונגזר דינו בעבירות חמורות לעונשים שונים בהם וזה לענייננו העיקר, 11 חודשי פסילה בפועל מלנהוג.

היום מצויים אנחנו בתאריך 13.9.12, דהיינו כמעט שנתיים, בוודאי יותר מכפול ממספר חודשי הפסילה שהוטלו על המערער, ועדיין המערער, כך על פי טענותיו בערעור, בפסילה.

כך הדבר משום שהמערער עד עתה לא הצליח להוכיח כי ריצה את עונש הפסילה בפועל שהוטל עליו אז משום שלא הפקיד את הרשיון והרי כידוע כהוראת סעיף 42 לפקודת התעבורה, ריצוי עונש פסילה יחשב רק מיום הפקדת הרשיון.

עפ"י גרסת המערער שנמסרה כבר בתצהיר שהגיש ביום 26.7.11 למזכירות בימ"ש לתעבורה בת"א, הפקיד את רשיונו ביום שנידון, דהיינו ב-21.9.10, אך מחמת העובדה שהיו עיצומים לא קיבל אישור על כך, בדיעבד הסתבר עפ"י בדיקת המזכירות של התעבורה בת"א, שכנראה הרשיון אבד וזאת במידה והמערער אכן הפקידו כטענתו.

תצהיר זה לא סייע לידי המערער לשכנע את ביהמ"ש שהפקיד את רשיונו, כך שסיים את הפסילה והוגשה בקשה נוספת ב-20.10.11 ועוד שלא שכנעו את ביהמ"ש.

רק בעקבות תצהירים נוספים, אחד מהם מיום 13.4.12 והאחרון שבהם מיום 12.6.12 הסכים בימ"ש קמא בהתאם לבדיקת המזכירות להכיר באישור הפקדה מיום 16.5.12.

ביהמ"ש העליון הורה בע"פ 9142/04 אופיר אקריש נ' מ"י (מיום 24.10.04 טרם פורסם) כי בקשות לעניין חישוב פסילה יש לקיים במעמד שני הצדדים, זאת בעיקר במקום שיש מבחינה עניינית הצדקה לבחון עובדות.

טענותיו של המערער באות בתצהירים, חקירתו על התצהירים יש בה כדי לגלות את האמת כלומר האם גירסתו היא אמיתית או שקרית. כל ההחלטות בימ"ש קמא ניתנו על הכתב, המערער מעולם לא נחקר על תצהיריו וחבל. עשיתי שלא עפ"י הפרוצדורה הראויה את ההליך הזה בעצמי, שוכנעתי שהמערער הפקיד את רשיונו כפי שהוא הצהיר כבר ביום 21.9.10 ומשכך ריצה את מלוא תקופת הפסילה ולכן הנני מורה שהמערער ריצה את עונש הפסילה בן 11 החודשים שהוטל עליו והחל מהיום הוא זכאי לקבלת הרשיון, אלא אם כן הוא פסול בתיק אחר.

הערעור איפוא מתקבל.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ו אלול תשע"ב, 13/09/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סיגל זיו