בפניי בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל.

הכונ"ר אינו מתנגד לבקשת החייבת, לאחר ששוכנע כי לא נמצא חוסר תום לב ביצירת חובותיה ובהתנהלותה בהליכי הפש"ר.

ביום 19.6.2010 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך 70,000 ₪, כאשר מושת עליה תשלום חודשי בסך 100 ₪.

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009).

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבת אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינה של החייבת, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבת פושטת רגל.

בשל הנסיבות האישיות של החייבת כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 2.7.2012 ולאור הסכמת הצדדים שנכחו בדיון ולאחר שניתנה הודעה לנושים על כוונה לתת הפטר לאלתר ולא ניתנה מצידם כל תגובה אני מורה על מתן הפטר לאלתר לחייבת בהתאמה כל ההגבלות אשר הוטלו על החייבת בהליך זה בטלות.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה ולאורו אין צורך בחתימה על פסיקתא.

ניתן היום, ג' טבת תשע"ג, 16 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.