<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד סבן נוי

ב"כ הנאשמת עו"ד מורן פורת

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

מגישה כתבי אישום מתוקנים. נחתם בחותמת בית המשפט.

הגענו להסדר טיעון לפיו הנאשמת תודה ותורשע בעובדות כתבי האישום המתוקנים, והצדדים יעתרו במשותף לעונש של מאסר על תנאי על עבירות אלימות ועבירות בהן הורשעה וקנס.

ב"כ הנאשמת:

מאשרת את הסדר הטיעון.

הנאשמת:

אני מודה בעובדות כתבי האישום המתוקנים.

אני מסכים להסדר הטיעון לאחר שכתב אישום מתוקן הוקרא לי והבנתי את תוכנו ומהותו ואני יודע שבית המשפט איננו כפוף להסדר טיעון.

<#3#>

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשמת על פי הודייתה בעובדות כתב האישום המתוקן:

בת.פ 18193-05-10:

בעבירות ובאישומים כדלקמן:

אישום ראשון:

היזק לרכוש במזיד, עבירה על סעיף 452 לחוק העונשין.

איומים, עבירה לפי סעיף 192 בחוק העונשין.

אישום שני:

היזק לרכוש במזיד, עבירה על סעיף 452 לחוק העונשין.

איומים, עבירה לפי סעיף 192 בחוק העונשין.

בת.פ 37062-08-10:

אישום ראשון:

איומים, עבירה לפי סעיף 192 בחוק העונשין.

אישום שני:

איומים, עבירה לפי סעיף 192 בחוק העונשין.

אישום שלישי:

היזק לרכוש במזיד, עבירה על סעיף 452 לחוק העונשין.

איומים, עבירה לפי סעיף 192 בחוק העונשין.

תקיפה חבלנית, עבירה על סעיף 380 בחוק העונשין.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תשע"ג, 05/02/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשמת ילידת 1980, לחובתה רישום מאוחר בגין ידיעה כוזבת על פשע. הנאשמת נמצאה לא כשירה לעמוד לדין.

מגישה גליון רישום פלילי – טל/1.

במועד ביצוע העבירות היתה הנאשמת נעדרת הרשעות קודמות.

הנאשמת חולת אפילפסיה הוצגה בפנינו תעודת נכה בשיעור של 75 אחוזים.

מחוות הדעת הפסיכיכיאטרית שהקתבלה בעניינה לא עולה מסוכנות.

הנימוקים העיקריים להסדר מבלי להמעיט בחומרת עבירות האלימות היא העובדה שאמה של הנאשמת שנוכחת בבית המשפט מוסרת ש מאז הארועים לא נשנו ארועים נוספים ויותר מכך בחודשים האחרונים שהנאשמת מתגוררת בבית הוריה היא מדווחת על התנהגות תקינה מאוד מבקשת לבוא לקראת הבת. לגבי המתלוננת השניה דניאל, שוחחתי איתה בטלפון, מזה שנים שאין להם קשר. אין לה שום עניין בתיק. לכן אנו סבורים שההסדר ראוי ונבקש לכבדו.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

לעניין גובה הקנס. מדובר בנאשמת שיש לה בעיות פסיכיאטריות משמעותיות וגם בעיות בריאות. היא נכה 75 אחוז חולה באפילפסיה לא מסוגלת לעבוד ומתקיימת מקצבת נכות בגובה של 2400 . היא גרה עם הוריה ומשלמת שכר דירה וכל ההוצאות הנלוות.

היחסים עם ההורים טובים. ההתנהגות שלה בסדר. עוד מבחינת המצב הכלכלי שלה יש לה חובות בסך של למעלה מ – 100 אלף שקל בהוצאה לפועל. הסיבה לחובות האלה בגלל שהיתה מקבלת התקף ברחוב והיו צריכים לפנות אותה באמבולנס שלא יכלה לשלם.

היא הודתה בהזדמנות הראשונה במשטרה מדובר בעבירות מאוד ישנות, משנת 2006, לכן אבקש לכבד את ההסדר ולהטיל על הנאשמת קנס נמוך.

הנאשמת:

אני מקבלת ביטוח לאומי 2411 ₪. יש לי תיקים בהוצאה לפועל, הייתי כמה פעמים בהסדר אבל לא סידרו לי. אני גרה אצל אמא שלי, אני משלמת לה שכירות.

<#5#>

גזר דין

הואיל ואני מקבל הסדר הטיעון שהוצג לפני היום, וככל שמדובר בהסדר טיעון "סגור" , הרי אין צורך ללכת אחר המתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין. אני מקבל, כאמור, את הסדר הטיעון בהיותו סביר וראוי בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשמת:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא תעבור עבירה בה הורשעה לרבות עבירה של אלימות כלפי גוף אדם, לרבות איומים.

קנס בסך 400 ₪ או שבוע מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשהראשון שבהם יהא ביום 3.3.13

לא ישולם אחד מן התשלומים ייאסר כאמור.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תשע"ג, 05/02/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי שרית יחיא