תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

רקע כללי

1. התובע יליד 1937, נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 9/8/2007.
2. נתבע 1 הינו הנהג אשר נהג ברכב שבו אירעה התאונה.
3. נתבעת 2 (להלן:"הנתבעת") הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה בביטוח חובה את רכבו של נתבע 1 בעת התאונה.
4. הנתבעת מכחישה את נסיבות התאונה, כופרת בחבות, ואף חולקת על שיעור הפיצויים.

דיון והכרעה

1. לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול חומר הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא השכיל להוכיח את תביעתו מעבר למאזן ההסתברויות, ולכן דין התביעה להידחות.
2. התובע הגיש מטעמו 3 תצהירים: תצהיר שלו ותצהירים של שני עדים נוספים - אבו סביח איימן (להלן: "איימן"), וג'אבר עלי- הנתבע 1 (להלן: "עלי").

בישיבת ההוכחות, בעת שב"כ נתבעת 2 ביקש לחקור את התובע על תוכן תצהירו, התובע לא הצליח לומר את שמו, או להגיב על כל שאלה שהוצגה לפניו. בעקבות כך החליט ב"כ התובע למשוך את תצהירו מהתיק.

1. בתצהירו מסר עלי כי ביום 9/8/2007 בשעה 09:00 בבוקר, או סמוך לכך, הוא הגיע עם הרכב שלו מסוג פולקסווגן למוסך "אבו סביח" באזור א-רם (שטח C) לצורך כיוון פרונט לרכב; התובע נסע יחד איתו; הוא עצר את הרכב בפתח המוסך, השאיר את הרכב מונע, אך בעמידה בעצירה מוחלטת; התובע ישב ברכב ליד הנהג; הוא ירד מן הרכב ושאל את איימן היכן להעמיד את הרכב לצורך הטיפול; בטרם הספיק לשאול, איימן צעק "חאג' חאג' הבן אדם נפל"; הוא הסתכל לכיוון התובע והבחין שהתובע נפל ממקומו; הוא פנה אליו וראה שהוא שוכב על הרצפה ליד דלת הנהג.

מדברים אלה של עלי עולה כי הוא לא ראה את רגע נפילתו של התובע, משום שבאותו רגע הוא דיבר עם איימן, כשגבו לרכב, ורק לאחר שאיימן צעק לעברו שהתובע נפל, הוא הבחין שהתובע נפל ומצא אותו שרוע ליד הרכב.

1. בעדותו במשטרה (נ/6) מסר עלי כי, בזמן התאונה הוא עצר את הרכב, התובע ישב ליד הנהג, פתח את הדלת "ולפתע חטף התקפה ונפל מהמושב כלפי חוץ...". מדברים אלה של עלי עולה כי התובע נפל כתוצאה מהתקף שחטף.

במהלך חקירתו על תצהירו טען עלי כי הוא ראה את התובע כשזה נפל ממושב הרכב כלפי חוץ, אולם דבריו בעניין זה היו מפותלים ולא משכנעים.

1. העד השני, איימן, מסר בתצהירו כי ביום 9/8/2007, הגיע עלי למוסך "אבו סביח" באזור א-רם, וכשהתובע ביקש לרדת מהרכב, נפל על הרצפה מהרכב על הרצפה על ראשו לאחר שפתח את דלת הרכב; הוא צעק לנהג עלי "חאג' חאג' הבן אדם נפל"; לאחר מכן הוא ועלי לקחו את התובע לקופ"ח כשהוא פצוע ומדמם ומשם הועבר התובע לבית החולים.

במהלך חקירתו על תצהירו מסר איימן כי, רכב התובע היה בתהליך עצירה בעת שהתובע נפל ממנו, אך לא היה בעצירה מוחלטת, וכי הנהג עדיין היה בתוך הרכב בעת שהתובע נפל ממנו (ראו: עמ' 9 לפרוטוקול הדיון). דברים אלה אינם מתיישבים עם עדותו של עלי, שמסר בעדותו שהרכב היה בעצירה מוחלטת, וכי הוא היה מחוץ לרכב בעת שהתובע נפל ממנו (ראו: עמ' 13 לפרוטוקול הדיון).

1. גירסת התובע אינה מתיישבת אף עם הרישום הראשוני בבי"ח הדסה עין כרם, שם נרשם בסיכום המחלה כי "בבוקר קבלתו החולה נפל מגובה 1.5 מ'...". כן נרשם: "FALL FROM HEIGHT...".
2. זאת ועוד; בתחילת ישיבת ההוכחות הגיש התובע דו"ח של "אמבולנס השלום" שהעביר אותו לבי"ח הדסה (ת/1) שבו צוין בתלונה העיקרית: "FALLING DOWN – HEAD TRAUMA… FROM VEHICLE".

הנתבעת זימנה את הבעלים של האמבולנס שהציג את דו"ח הפינוי המקורי (נ/4), שממנו עלה כי בדו"ח המקורי לא רשומים המילים "FROM VEHICLE", שמופיעות בהעתק שהוגש על ידי התובע (ת/1). מכאן, שמילים אלה הוספו ע"י התובע או מי מטעמו לצרכי המשפט, דבר שאינו תורם, בלשון המעטה, לאמינות ומהימנות גרסתו של התובע.

1. בנסיבות אלה יש לקבוע, למצער, שהתובע לא הוכיח את גרסתו באשר לנסיבות אירוע התאונה מעבר למאזן ההסתברויות ודין התביעה להידחות.

סוגיית הנזק

1. לאחר משיכת תצהירו של התובע מחומר הראיות, לא נותרה בתיק עדות קבילה לעניין הנזקים וההפסדים שנגרמו לתובע עקב התאונה. בנסיבות אלה, הרי כל אשר ניתן היה לפסוק לתובע אילו התביעה היתה מתקבלת הוא פיצוי בגין כאב וסבל, שעומד בנסיבות המקרה על כ- 100,000 ש"ח.

סכום זה היה מתקזז ונבלע בגמלאות הבטוח הלאומי שהתובע קיבל ויקבל מהבטוח הלאומי בענף סיעוד עקב התאונה, שסכומן מגיע על פי חוות דעת אקטוארית שהוגשה על ידי הנתבעת, ללא השגה מטעם התובע, על סך 442,000 ₪.

סוף דבר

1. לנוכח כל האמור, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, בשים לב למצבו הקשה של התובע, אינני מוצא לנכון לפסוק הוצאות מעבר לסכום שנפסק נגדו בישיבת המשפט מיום 18.10.2012.

ניתן היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.