הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של עזיבת מקום תאונה ללא השארת פרטים בניגוד

לתקנה 144 (א) (2) בתקנות התעבורה.

הודאת הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון שבין התביעה להגנה ולאחר שהנאשם עצמו אישר את ההסדר בפני.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן לא מיוחסת לנאשם אחריות לגרימת התאונה וגם אין המדובר בעבירת הפקרה אלא במצב בו היה מעורב הנאשם באירוע תאונתי ובסופו בחר הוא לעזוב את זירת התאונה מבלי שהמתין לשרותי ההצלה ומבלי שהגיש לנפגע עזרה.

אין מחלוקת כי הנפגע בתאונה נחבל חבלות קלות.

במסגרת ההסדר אשר הוצג ביום 31.1.12 סיכמו הצדדים על ענישה הכוללת 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, פסילה של רישיון הנהיגה בטיעון פתוח, פסילה על תנאי וקנס.

בשל גילו של הנאשם נשלח הוא לקבלת תסקיר של שירות המבחן למבוגרים וכן נשלח הוא לממונה על עבודות שירות לצורך קבלת חוות דעת רלוונטית.

הנאשם נמצא מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

ביום 26.2.13 טענו הצדדים לעונש בפני וביקשו את בית המשפט לאמץ את ההסדר.

מנימוקי התביעה עולה כי בבסיס ההסדר שיקולי ראיות נקודתיים, אך בעיקר שינוי רף הענישה אשר התקבל לאחר שבוצעה העבירה נשוא תיק זה.

המדינה ביקשה לאזן את רכיב המאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ע"י תקופת פסילה ראויה.

ב"כ הנאשם הפנה להיעדר עבר תעבורתי רלוונטי מצד הנאשם, לקיחת האחריות מצדו ולנתוני התסקיר המדברים בעד עצמם.

הוסבר כי הנאשם אדם נורמטיבי, נעדר כל עבר פלילי, סטודנט לרפואה שנאלץ להפסיק לימודיו בגרמניה בשל מצבה הכלכלי הקשה מאד של משפחתו.

בנסיבות אלו עתרה ההגנה לענישה מקלה במיוחד ביחס לרכיב הפסילה בפועל.

דיון וגזירת הדין –

משתוקן כתב האישום במסגרת הסדר, לא ניצב עוד כתב האישום המקורי לדיון, ואין זה הגון כלפי הנאשם להביא בחשבון את פוטנציאל החומרה שהיה נתון כלפיו כתוצאה מהאישום המקורי.

ביחס לעבירה בניגוד לתקנה 144, לא נקבע בחוק רף ענישה חריג (דוגמת עבירה של נהיגה במצב שכרות או עבירת הפקרה שלצידה חובת מאסר).

מתחם הענישה ביחס לעבירה זו אינו כולל רכיב של מאסר בפועל וביחס לתקופת הפסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה הרי שזו נעה בין 3 חודשי פסילה ועד ל- 12 חודשים במקרים בהם הנסיבות חמורות במיוחד.

בפרשה שבפני סיכמו הצדדים במסגרת הסדר על תקופת מאסר של 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות.

המדובר ברכיב ענישה משמעותי העומד בפני עצמו ואין הצדקה לאיזון דרסטי של רכיב זה כפי שעתרה לכך המדינה.

רכיב ענישה זה ביחס לכתב האישום המתוקן מהווה בהחלט ענישה הולמת, קל וחומר כאשר הנפגע נחבל קלות והנאשם עצמו נורמטיבי לחלוטין וללא עבר תעבורתי רלוונטי.

אני סבור כי פסילה בפועל לתקופה של 8 חודשים תהווה עונש הולם, מדוד ומדויק לצד רכיב המאסר עליו סיכמו הצדדים.

רכיב ענישה זו עולה בקנה אחד עם מתחם הענישה הרלוונטי לעבירה בה הורשע הנאשם על רקע הנסיבות שתוארו לעיל ובתסקיר שירות המבחן.

לצד ענישה זו יגזרו עם רכיבים צופי פני עתיד וקנס מתון שיתאם את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.

אשר על כן, אני מחליט לקבל את הסדר הטיעון וגוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. קנס בסך 600 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 120 יום מהיום.

ב. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 8 חודשים.

רשיון הנהיגה יופקד תוך 120 יום מהיום במזכירות בית המשפט ואם לא יעשה כן יחשב

הנאשם פסול מלנהוג אך פסילתו לא תימנה.

ג. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ד. הנני גוזר על הנאשם 5 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה

בניגוד לתקנה 144 בתקנות התעבורה והכל תוך 3 שנים מהיום.

ה. הנני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי העבודות ביום 26.6.13 בשעה 08:00 ויבצע את העבודות באגודה למען הקשיש בערד.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט' בניסן ,20.3.13 , בנוכחות הצדדים.