בפני | כב' השופטת ישראלה קראי-גירון | ||
החייב | איאד מחאמיד ת.ז. 23475312 | ||
נגד | |||
הכונ"ר | כונס נכסים רשמי מחוז חיפה |
פסק דין |
א. מבוא
1. החייב יליד 1969, נשוי ואב לחמישה ילדים מתוכם שלושה קטינים הסמוכים על שולחנו. החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל.
2. ביום 5.8.2010 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו של החייב, על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 505,148₪ ל – 8 נושים.
3. בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 300 ₪ החל מיום 1.9.2010ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.
4. נכון למועד עריכת חוות דעת בעלי התפקיד הוגשו כנגד החייב 6 תביעות חוב בסך 570,696 ₪. לא הוגשו תביעות בדין קדימה.
ב. גרסת החייב בנוגע להסתבכותו
1. החייב טוען כי הסתבכותו נבעה מהעובדה שחתם כערב על הלוואות שנתנו לאחרים. החייב טען שעשה כן שעה שמצבו הכלכלי היה טוב. החייב טען כי עד לשנת 2001 עבד כצבעי שכיר, התפרנס בכבוד ולא צבר חובות. לטענת החייב הוא נפצע בידו בשנת 2001, נדרש למספר ניתוחים ופגיעה זו הגבילה את כושרו לעבוד. בפועל אין מחלוקת כי מאז שנת 2001 החייב לא שב למעגל עבודה. החייב טוען כי בשנים האחרונות נוצרו לו חובות נוספים בשל קשיי מחייה.
2. החייב הצהיר כי הוא ואישתו אינם עובדים ומתקיימים מהבטחת הכנסה בלבד.
בבית החייב מתגורר בן בגיר המשתכר למחייתו כ- 5,000 ₪.
בחקירתו הצהיר החייב כי הוצאותיו החודשיות עומדות על סך של 4,500 ש"ח.
3. במועד הגשת ב"כ הכונ"ר מיום 8.1.2012 טען ב"כ הכונ"ר כי החייב אינו מתנהל כנדרש מחייב בהליך, אינו משתלב במעגל העבודה כנדרש ללא סיבה. נטען כי לא הומצאו מסמכים המלמדים כי החייב איננו כשיר להשתלב במעגל העבודה. נטען כי החייב איננו ממציא דוחות כנדרש וכן כי החייב לא המציא מסמכים שנדרש להמציא בחקירתו.
ג. התנהלות החייב וטענות הצדדים
1. עד מועד הדיון הראשון בעניינו של החייב ביום 30.10.2012 לא עמד החייב במלוא מטלותיו בהליך ובפועל אף לא התייצב לחקירה והוגשה בעניינו בקשה לביטול ההליך. בדיון הראשון שהתקיים בעניינו של החייב, אליו לא התייצבו נושים, הוסכם כי החייב יסיר מחדליו, יתייצב לחקירה ולאחר מכן יוגש דוח בעניינו.
2. ביום 8.1.2012 הוגש דוח בעניינו של החייב שם נטען כי אין מקום להעתר לבקשת החייב.
נטען כי לחייב חוב פיגורים אחד לקופת הכינוס, החייב לא המציא אישורים על משלוח הודעות לנושים, וכי החייב ואישתו אינם משתלבים במעגל העבודה ללא סיבה סבירה. עוד נטען כי החייב לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח אופן הווצרות חובותיו.
3. ביום 12.1.2012 הגיש החייב תגובה לדוח ב"כ הכונ"ר בעניינו בצירוף מסמכים. החייב טען כי אין לו פיגורים לקופת הכינוס. החייב צירף דפי חשבון מחשבון שמנוהל על שם אישתו.
עיון במסמכים אלה מלמד כי קיימת הוראת קבע להורדת כספים לחסכון בחשבון האישה בסך של כ – 315 ₪ לחודש וכמו כן נפרעת הלוואה באופן סדיר בסך של 500 ₪ לחודש.
לתגובת החייב צורף מסמך רפואי ואולם לא נקבע בו כי החייב איננו כשיר לעבוד.
החייב צירף אישורים על משלוח הודעות לנושים.
4. ממסמך נוסף שצורף לתגובת החייב מיום 24.3.2012 עולה כי החייב יצר בתקופת ההליך חוב חדש למרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות כנראה בשל שימוש ברכב.
5. דוחות מרוכזים שצירף החייב לתגובתו מלמדים כי התא המשפחתי מוציא סך של 3,500 ₪ לחודשיים כאשר קיימת הוצאה קבועה להלבשה בסך של 100 ₪.
6. ביום 5.4.2012 הגיש החייב תגובה לדוח ב"כ הכונ"ר בעניינו כי דין בקשתו להתקבל משום:
א. החובות של החייב הינם חובות ישנים משנות ה – 80 ותחילת שנות ה – 90 והוא לא יצר חובות חדשים. נטען כי מדובר בחובות בגין הלוואות שנטלו אחיו והוא חתם כערב. נטען כי קיימת הלוואה נוספת בה חתם החייב כערב לדודו. החייב טען כי אין לו חובות פרטיים משלו. החייב הוסיף וטען כי מדובר בהסתבכות בתום לב בשל חתימה על ערבויות בתום לב מתוך אמונה כי על החייב כבן משפחה לעשות כן. נטען כי במועד חתימה על הערבויות מצבו הכלכלי של החייב היה טוב.
ב. החייב לא יצר חובות חדשים.
ג. החייב משתף פעולה בהליך, מגיש דוחות, משלם תשלומים חודשיים ואף התייצב לחקירה.
7. ב"כ הכונ"ר השתהה באופן בלתי סביר בהגשת עמדתו המסכמת ובשל כך ביום 19.7.2012 נאלצתי לקבוע דיון במעמד הצדדים ליום 24.12.2012.
רק ביום 12.12.2012 טרח ב"כ הכונ"ר להגיש עמדתו המסכמת בה שב וחזר על עמדתו לפי הדין בקשת החייב להדחות. ב"כ הכונ"ר טען כי החייב לא המציא אישורים מרופא תעסוקתי המאשרים כי איננו מסוגל לעבוד והדגיש כי החייב איננו ממצה כושר השתכרותו.
ב"כ הכונ"ר בתגובתו הבהיר כי אם החייב ימצא עבודה או ימציא אישור מרופא תעסוקתי כי איננו כשיר לעבוד ניתן יהיה לשקול עמדתו מחדש.
8. ביום 24.12.2012 נוהל דיון במעמד הצדדים. במעמד הדיון הודה כי יצר חוב חדש במהלך ההליך. כמו כן הודה החייב כי למרות שהתשלום לקופת הכינוס אותו הוא משלם עומד על סך של 300 ₪ התא המשפחתי חוסך בקופת חסכון סך של 200 ₪ וכן התא המשפחתי נוטל הלוואות גם במהלך ההליך.
עוד טען החייב כי נכותו הצמיתה בגין מצבו על פי קביעת ועדה מוסכמת של המוסד לביטוח הלאומי עומדת על סך של 19% נכות. החייב טען כי הוא נותח, היה בטיפולים, הותקנה פלטינה בידו וקשה לו לעבוד.
החייב טען כי אינו יכול לעבוד וביקש ארכה של 60 יום להמציא אישור של רופא תעסוקתי.
9. ב"כ הכונ"ר התנגדה לבקשת החייב וטענה כי יש מקום לתת פסק דין בתיק זה על סמך החומר.
לאחר שקילת טענות הצדדים אני סבורה שיש מקום לתת פסק דין בתיק זה אשר מתנהל עוד מחודש ספטמבר 2012 ואין צורך להמתין עוד. מן העובדה שטרם נעשה דבר בעניין יש ללמוד כי אין תימוכין לטענת החייב בעניין זה.
אני סבורה כי היה לחייב שהות מספקת להמציא אישורים המלמדים כי הוא לא היה כשיר מאז שנת 2001 לחזור לעבודה.
מדובר בחייב אשר מתחילת ההליך הובהרה לו חובותו להשתלב במעגל העבודה וממועד הגשת הדוח הראשון בעניינו על ידי ב"כ הכונ"ר הובהר כי עניין זה מהווה סיבה מרכזית להתנגדות לבקשתו.
ד. דיון
I המצב המשפטי
1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.
לטעמי לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובותיו נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותו בהליך אינה התנהלות מצופה מחייב בהליך.
לטעמי אין בפני חייב שמוצדק בעניינו להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחייו תוך שמיטת חובותיו.
בוודאי נכון הדבר בבודקי התנהלות החייב, המנעותו מלהשתלב במעגל העבודה מאז שנת 2001 ללא סיבה מצדקת,המנעותו מלפרט את כל הכנסות התא המשפחתי לרבות הכנסות בנו הבגיר המתגורר עמו, יצירת חובות חדשים במהלך ההליך לרבות בדרך של מתן הלוואה או אי תשלום קנסות.
2. לטעמי לא הוכח במקרה דנן כי החייב ראוי, רוצה, יכול או מתכוון לנצל הגנה הניתנת בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש ונקי בחייו שלאחריו ישתלב במעגל העבודה היצרני והסתבכותו בחובות לא תישנה. במיוחד לא שוכנעתי כי ההעתרות לבקשת החייב תמנע הישנות האירועים שהובילו להסתבכותו הנוכחית של החייב ובעתיד ימנע המצב בו החייב ימשיך ליטול התחייבויות על עצמו תוך שימוש בשמם של אחרים כדי לשרוד כלכלית. זאת במיוחד כשמדובר בחייב הבוחר שלא לשוב למעגל העבודה באופן מלא, ונמנע עד עתה מהצגת אישור כלשהו המלמד כי החייב איננו כשיר לשוב לעבודה.
תמוהה בעיני בחירת החייב להמנע מעבודה והצדקת העובדה שאשתו נמנעת מעבודה בשל הצורך לטפל בבן נכה.
במצב עניינים זה שעה ששני בני הזוג אינם עובדים אינו סביר ולפיכך לא הוכח כי בפני כי החייב עשה השינוי הנדרש או עשה שינוי כלשהו בחייו אשר יאפשר להניח כי יסתבך בעתיד באופן דומה.
האמור לעיל נכון גם משהתחשבתי בעובדה כי מדובר בחובות ישנים של החייב ואולם אין בפני כל הוכחה כי החייב ניצל חלוף הזמן בעניינו והוכיח נכונות להשתקם.
3. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם: ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.
ראה לעניין זה:
ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913 2009).
ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08
רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810,814;
שי לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010) עמ' 23-24
4. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב.
בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, נדרשים אנו יותר להדגיש יותר מעבר התכלית השנייה.
זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת הרגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר.
יש לציין עם זאת כי האמור לעיל רלוונטי, רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו. כך למשל יתקשה בית המשפט להעניק הגנה לחייב אשר במהלך התנהלותו בהליך וגם לפני כן לא הראה כי הוא נכון ויכול לבצע שינוי בחייו ולא הובאה ראיה למשל כי הוא מנסה להשתלב במעגל העבודה ורק סיבות שאינן תלויות בו מונעות ממנו לעשות כן.
5. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו:
"18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו".
6. השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל הינה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך. הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב.
בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות:
הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל, והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.
7. בחינת תום לבו של החייב תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב של חייב לרבות מועד הווצרות חובותיו ומועד הליכי פש"ר יכול לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב ביצירת חובות.
ראה לעניין זה:
ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09
8. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהגות החייב דנן עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל. יש לבדוק האם מדובר בחייב אשר עתיד ויכול לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה.
9. יש לזכור כי קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסויימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר, ולהיפך.
ראה לעניין זה:
ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09
ומולו ראה גם:
ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 30.4.04
II המקרה הספציפי
1. במקרה הספציפי שוכנעתי כאמור כי החייב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. בוודאי לא עמד החייב בנטל להוכיח כי הוא מתנהל בתום לב בהליך. לפיכך גם לא ניתן לטעון כי במקרה דנן מתקיימים יחסי גומלין המאפשרים לבית משפט זה להתעלם מפגמים שנפלו באופן הווצרות החובות של החייב, לאור התנהלותו בהליך.
2. במקרה דנן עסקינן בחייב הבוחר, ללא סיבה סבירה, או מוסברת להמנע בשיטתיות מלהשתלב באופן מלא במעגל העבודה ולהביא אישתו לעשות גם כן.
לא ניתן הסבר סביר להתנהגות החייב. טענה לפיה בעיות רפואיות מונעות ממנו או מבת זוגו להשתלב בעבודה באופן מלא, לא הוכחה. לא הוכח כי מפאת גילו או בשל מקצועו החייב אינו מוצא תעסוקה מתאימה.
לא תוארו נסיונות שעשה החייב להשתלב במעגל העבודה ותוצאותיהם.
לא הומצאו מסמכים רפואיים כלשהם המצדיקים העובדה כי מאז שנת 2001 החייב איננו עובד.
חמור מכך במקרה דנן החייב הסתיר מידע בנוגע להשתכרותו של בנו הבגיר המתגורר עמו.
כמו כן החייב בחר בעודו בהליך לטול הלוואות כאשר לא ברור מניין הן נפרעות כאשר בני הזוג אינם עובדים. כמו כן החייב בחר שלא לשלם קנסות אשר הוטלו עליו במהלך ההליך.
לפיכך עסקינן בחייב אשר יצר חובות במהלך שהותו בהליך.
3. לכל אלו יש להוסיף טענות ב"כ הכונ"ר אשר תוארו בפרוטרוט לעיל. אופן יצירת החובות גם הוא נותר עלום. לא הוברר מתי בדיוק חתם החייב כערב וגם לא הובהרו הבדיקות שביצע החייב בנוגע ליכולת אחיו או דודו להחזיר ההלוואות בגינם חתם כערב. כמו כן לא הובהר אלו בדיקות עשה החייב כאשר החליט לחתום כערב גם להלוואה שנטל דודו במועד מאוחר יותר לאחר שעשה כן עבור אחיו ומעשה זה סיבך אותו כלכלית. לא הוכח כי במועד בו חתם החייב כערב להלוואה שנטל דודו לא ננקטו כבר הליכים נגדו בגין ערבותו להלוואות שנטלו אחיו.
לכך יש להוסיף עוד כי לטענת ב"כ הכונ"ר החייב נמנע מלהגיש דוחות רלוונטים וגם הדוחות שהגיש אינם נתמכים באסמכתאות כנדרש.
4. מכל האמור לעיל אני קובעת כי אין די בטענות החייב כי חובותיו הם חובות ישנים אשר נוצרו מתוך מחויבות של בן משפחה לאחיו ולדודו להעניק לו הגנת ההליך. לטעמי מדובר במקרה דנן בחייב אשר לא הרים נטל ההוכחה להוכיח שחובותיו נוצרו בתום לב או שהוא מתנהל בתום לב בהליך ודין בקשתו להדחות.
ה. סיכום
לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה.
בהתאמה, אני מבטלת צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה.
בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב.
הוצאות ההליך ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, כפוף להוראות כל דין או צו.
פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת.
ניתן היום, י"ד טבת תשע"ג, 27 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
05/08/2010 | הוראה למשיב 1 להגיש חוות דעת | רבקה פוקס | לא זמין |
27/12/2012 | הוראה למבקש 1 להגיש הודע מטעם החייב | ישראלה קראי-גירון | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | איאד מחאמיד | זכריא עוידאת |
משיב 1 | כונס נכסים רשמי מחוז חיפה |