1. בפני התנגדות לביצוע תובענה שהוגשה ע"י המשיבה כנגד המבקש בגין שירותים שונים שניתנו ע"י המשיבה למבקש ואשר תמורתם לא שולמה.

המשיבה עותרת לדחיית ההתנגדות על הסף לנוכח קיומו של חוב מוכח, כמפורט בתגובתה על צרופותיה, ובהעדר כל הגנה למשיב מפני התובענה.

2. כידוע, הלכה היא כי תובע רשאי לחקור את המצהיר על תצהיר התנגדותו, אולם אינו חייב לעשות כן, ומקום שאין מתקיימת חקירת הנתבע על תצהיר ההתנגדות עומד בפני בית המשפט רק מה שנאמר בתצהיר ועל יסוד זה, בהינתן כלל החומר המצוי בתיק, יש לבחון האם יש בדברים כדי לבסס הגנה.

יחד עם זאת, אין בהעדר חקירה כאמור כדי להוסיף לתצהיר ההתנגדות את אשר אין למצוא בו מעיקרו, ואין מתחייבת קבלת התצהיר ככזה שאינו שנוי במחלוקת, שכן במקרה בו התצהיר כולל טענות סתמיות, ללא פירוט, ואינו מגלה את מהות ההגנה, או שאין למצוא בו כל הגנה שהיא, אין מקום לראות בהימנעות מחקירה כמצביעה על הסכמה לתוכן הכתוב.

ר' האמור בספרו של דוד בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהד' עשירית, בעמ' 221-226.

3. לא זו בלבד שעיון בתצהיר מלמד כי המבקש אינו מעלה כל טענת הגנה, אלא שהמבקש מודה למעשה בקיומו של החוב ואף טוען מפורשות כי הסכים לשלמו, אם כי בפריסה לתשלומים.

למעשה, טענתו היחידה של המבקש בתצהירו הינה כי לא היה מקום להפניית החוב לטיפול משפטי, וכי היה על המשיבה לקבל הצעת המבקש לפריסת תשלומים באמצעי התשלום המוצעים על ידו, טענה שאינה מקימה הגנה בפני החוב ואשר יכול ומקומה להישמע במסגרת תיק ההוצל"פ.

4. לאור האמור לעיל, ומשאין בפי המבקש טענות הגנה בפני החוב, מורה על דחיית ההתנגדות ועל שפעול הליכי ההוצאה לפועל כפועל יוצא מכך.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 1,000 ₪.

5. מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ג, 19 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.