רקע כללי בתמצית

1. לפני בקשת התובעים מיום 16/6/22 לאשר "זימון עדים ו/או הזמנת עדים להצגת מסמכים".
2. בבקשה צוינו שמות 3 עדים , תפקידיהם ובית המשפט נתבקש להורות להם להביא עימם מסמכים הקשורים למקרקעין (חלקה 7 בגוש 7002, חלקות 109,110 בגוש 7002 וחלקה 53 בגוש 7002) כמפורט בסעיפים 3-1 במבוא הבקשה.
3. כן נטען בין היתר ובתמצית כי ביום 28/10/12 הורה בית המשפט על דחיית הדיון בתיק ללא מועד, ובהמשך להחלטה זו נוהלה בדיקה ע"י ב"כ התובעים בקשר עם הסכם הרכישה שהציגו המבקשים (התובעים) וממצאי הבירור הינם כי המשיבים "...מכסים בדרך לא דרך על מידע שברשותם". התובעים מפנים לפניית ב"כ מיום 5/12/12 ולמענה מיום 17/12/12 (ר' נספחים 1ו-2). לדבריהם אין ערך לאמור בתשובת האפוטרופוס ולא ניתן הסבר "...להיעלמות התיק שבו אמורים להימצא המסמכים" (ר' בהרחבה סעיפים3-1).
4. בסעיף 4 לבקשה צוין כי תצהיר העדה גב' רויטל יזדי הוגש בניגוד להחלטה מיום 12/2/19 ואין המדובר בתצהיר זהה לתצהיר גב' שרה קדוסי. כך גם נטען כי תצהיר אבישי רביב הוגש ללא נטילת רשות ולתצהירו כמו גם לתצהיר הגב' יזדי צורפו "...מסמכים חלקיים, ורב הנסתר על הנגלה" (ר' סעיף 5).
5. המשיבים בתגובתם בדעה כי דין הבקשה להידחות.
6. ביחס לבקשה להורות לעדים להביא עימם מסמכים מציינים המשיבים כי הליכי הגילוי והעיון בתיק הסתיימו זה מכבר, הוגשו תצהירי עדות ראשית ועדי התובעים נחקרו בחקירה נגדית, ואין כל הצדקה להיענות לבקשה בשלב זה של הדיון. לשיטת המשיבים המדובר אף בבקשה "..כוללנית מכבידה" במסגרתה מתבקשים העדים להביא עימם אף מסמכים שאינם רלוונטיים למחלוקת, בשים לב שהמחלוקת בתיק נוגעת לגוש 7002 חלקה53 (בעבר חלק מחלקה 7) ואין מקום לגילוי ועיון ביחס למקרקעין אחרים (ר' בהרחבה סעיפים 2-4).
7. עוד נטען כי חלק מהמסמכים כבר גולה והוגש כראייה בתיק (ר' סעיף 5 רישה) וכי הדרישה להמצאת "...כל המסמכים הנוגעים לרכישת המקרקעין על ידי האפוטרופוס על נכסי נפקדים והקנייתם לרשות הפיתוח" הינה דרישה כוללנית ומכבידה, בשים לב כי כל החומר הקיים במשרדי האפוטרופוס, הועבר כבר לתובעים. וכך גם ביחס לתיק ההסדר באשר למקרקעין ניתנה לתובעים הזדמנות לעיין בו לאחר ההחלטה מיום 17/1/12 ( ר' סעיף 5 סיפה).
8. באשר לזימון האפוטרופוס לנכסי נפקדים (להלן:"האפוטרופוס") למתן עדות, סבורים המשיבים כי זה אינו דרוש לפי שהמקרקעין הופקעו, ולחלופין ככל שיוחלט שעדותו דרושה מבוקש להתיר למשיבים להגיש תצהיר עדות שלו (ר' סעיף 6), תוך שהדיון הקבוע ידחה עקב אי יכולתו להתייצב אליו.
9. התובעים בתשובתם בדעה כי נקודת המוצא הינה תום לב דיוני ותכלית התקנות הינה קיום "הליך שיפוטי ראוי והוגן" (ר' סעיף 1). לדברים המשיבים לא הציגו כל טעם המצדיק אי גילוי המסמכים המבוקשים או זימון העדים (ר' סעיף 2).
10. בסעיף 3 התייחסו התובעים לסוגיית לזימון האפוטרופוס למתן עדות, בסעיף 4 לטענת המשיבים ביחס להעדר רלוונטיות , בגדרי סעיף 5 לטענה באשר לעקיפת הליך גילוי המסמכים, בסעיף 6 לטענת ההכבדה ובמסגרת סעיף 7 לטענה בדבר העדר רלבנטיות של מסמכים 'ביחס לחלקה אחרת'. כן נטען כי המשיבים התעלמו מטענת התובעים ביחס 'לתצהירים החלופיים' אשר חורגים מהרשות שניתנה להגשת (ר' סעיפים 10-9).

דיון והכרעה

1. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
2. עניין לנו בתובענה – על דרך המרצת פתיחה - שהוגשה ע"י התובעים כבר בשנת 2010.
3. ביום 8/3/11 התקיימה ישיבת קדם–משפט ראשונה בתיק בפני כב' השופט (כתוארו אז) ח' טובי. פרוטוקול הדיון מדבר בפני עצמו.
4. ביום 17/5/12 נשמעו ראיות התובעים בתיק, כל העדים נחקרו על תצהיריהם והעידו: יהודאי בן ציון, שמשון תנעמי, עפרה שביט, אמנון יפת, יורם יפת, ורמי יפת (עמודים 21-10 לפרוטוקול). בהתאם להחלטת בית המשפט מיום29/5/12 נקבע התיק להמשך שמיעת הראיות ליום 30/10/12.
5. ביום 25/10/12 הוגשה בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון כך שיקבע לדיון החל מחודש אפריל 2013 עקב החלפת ב"כ התובעים. בית המשפט בהחלטתו מיום 28/10/12 דחה את הדיון ללא קביעת מועד בהתאם לתקנה 153 לתקסד"א.
6. בחלוף כ-6 שנים (ביום 18/6/18) הוגשה בקשת המשיבים למחיקת התובענה או להשבת הדיון לרשימת המשפטים התלויים ועומדים. התיק חזר לדיון (ונותב להידון בפני הח"מ).
7. בדיון שהתקיים ביום 12/2/19 נרשמה הסכמת ב"כ התובעים לקיום הליך גישור, המשיבים נתבקשו להמציא עמדתם בנדון בתוך 30 ימים.

עוד נקבע בהחלטה בין היתר כי:

1. ככל שיהיה צורך בהמשך שמיעת הראיות בתיק, לאחר שנשמעו כלל עדי המבקשים, ימשך הטיעון בפני [וזאת נוכח פרישתו הקרובה והצפויה של כבוד השופט ח. טובי] מהשלב בו הפסיק, טרם מתן ההחלטה, בהתאם לקנה 153 לתקסד"א, דהיינו יישמעו ראיות המשיבים.
2. ככל שיש צורך בהחלפת תצהיר עדותה של הגברת קדוסי עקב פרישתה של זו לגמלאות, יודיעו על כך המשיבים בתוך 30 ימים ותינתן החלטה מתאימה, המתירה להם לעשות כן, כאשר מודגש כי המדובר בהחלפת תצהירה של גברת קדוסי בתצהיר זהה אחר ולא שינוי תוכנו של התצהיר, ומבלי שתהא בתצהיר התייחסות כלשהי לראיות שנשמעו.

(ר' עמוד 26 לפר' משורה 22 ועד עמוד 27 שורה 3).

1. הליך גישור ארוך שקיימו הצדדים לא צלח למרבה הצער בסופו של יום. בגדרי החלטה זו אין צורך לפרט מדוע (ר' גם פר' הדיונים מיום 15/2/22 ו-1/3/22). לאור הודעת ב"כ המבקשים מיום 14/4/22 על אי מציאת 'פתרון גישורי' למחלוקת, הורה בית המשפט ביום 14/4/22 למשיבים להגיש את 'התצהיר המחליף'.
2. ביום 2/6/22 הגישו המשיבים תצהירים 'מחליפים' כדלקמן: של הגב' רויטל יזדי חלף תצהירה של גב' רחל קדוסי (שיצאה לגמלאות) ושל מר אבישי רביב חלף תצהירו של מר דורון סבח (שפרש מעבודתו בחב' 'עמידר').
3. ביום 16/6/22 הגישו התובעים את הבקשה שבפני.
4. בגדרי החלטה זו אין בכוונתי להכריע האם התצהירים 'המחליפים' של גב' יזדי ומר רביב עומדים בקבוע בהחלטה שהתירה הגשתם;, דהיינו האם התצהירים זהים לתצהיר שהחליפו ואין בהם משום "...שינוי תוכנו של התצהיר, ומבלי שתהא בתצהיר התייחסות כלשהי לראיות שנשמעו" ( ר' סעיף ה' להחלטה מיום 12/2/19).
5. שנים מן העדים שהעדתם בגדרי הבקשה שבפני מתבקשת, הינם המצהירים 'החדשים' מטעם המשיבים – גב' יזדי ומר רביב. בבקשה מתבקש בנוסף אף זימונו לעדות של מר רונן ברוך – האפוטרופוס.
6. בשולי הדברים אף תישאל השאלה כעד מטעם מי מבקשים התובעים להעיד את האפוטרופוס ?
7. תם זה מכבר (לפני כ-6 שנים) שלב הבאת הראיות מטעם התובעים, ועדות העדים מטעמם – שהוגשה בתצהיר – נשמעה והסתיימה.
8. לא מצאתי בשלב זה ובעת הזו להתיר לתובעים – ובשים לב אף להחלטה מיום 12/2/19 ( ר' סעיף א' שלה) – לזמן כעד את האפוטרופוס דבר שהם נמנעו להביע רצונם לעשות בזמן אמת ולאורך כל השנים. ודוק נספחים 2-1 אליהם מופנה בית המשפט הינם משנת 2012. דבר 'היעלמות' התיק ידוע לתובעים מזה שנים רבות.
9. שני העדים האחרים הגישו תצהירי עדות ראשית המחליפים את 2 התצהירים הקודמים, והם יחקרו עליהם. לא מצאתי מקום לחייבם בהבאת כלל המסמכים הרבים הקשורים למקרקעין, לרבות את "ספר משלמי המיסים של עירית תל אביב וספר משלמי המיסים המנדטוריים משנות השלושים" (ר' סעיף 2.1), תיקי הסדר , הסדר פשרה עם 'רביוב' , את כל המסמכים הנוגעים להליכי ההפקעה, מסמכים הנוגעים לרכישת חלק מהמקרקעין ע"י העיריה, לוחות תביעה וכיוצ"ב. 'ההכבדה' נוכח כמות המסמכים המבוקשת, ברורה לכאורה .
10. לא שוכנעתי ובשים לב אף לאמור בתשובת המשיבים, כי לא היה בידי התובעים למצוא ולהשיג את המסמכים שהצגתם מתבקשת – ככל שקיימים – בכוחות עצמם, ואפילו בסיוע בית המשפט, בזמן אמת ולא במועד המאוחר בו הוגשה הבקשה.
11. נראה לכאורה כי הבקשה הוגשה על מנת לאפשר לתובעים 'לשפר את מצבם' הראייתי ואת החוסר ככל שקיים בתצהיריהם/עדויותיהם , על דרך הגשת הבקשה דנן ובמועד כה מאוחר.
12. למותר לציין כי כלל ההליכים המקדמיים בתיק זה – שהינו על דרך המרצת פתיחה – הסתיימו זה מכבר.
13. הדיון בתובענת המבקשים משנת 2010 לסעד הצהרתי – באשר להיותם הבעלים של חלקה 7 בגוש 7002 - שומה שיסתיים במועד הקבוע – 21/9/22 - ובמתכונת הראייתית (תצהירים) כפי שהוגשו והובאו בפני בית המשפט זה מכבר !

סוף דבר

1. הלכה היא כי בעל דין נדרש להגיש את ראיותיו לבית המשפט "בחבילה אחת" (ר' תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742; רע"א 9114/16 טיסונה נ' כהן (פורסם בנבו, 26.3.17), פסקה 22).
2. החלטות בעניין מתן היתר להגשת מסמכים כמו גם בעניין מתן היתר להגשת ראיות נוספות, הן החלטות דיוניות מובהקות אשר מסורות ככלל לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור תמנע מלהתערב בהחלטות אלו, אלא במקרים חריגים שבהם ההחלטה בלתי סבירה על פניה, מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין (ר' רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח, (פורסם בנבו, 1.7.15) פסקה 12; (1.7.2015); רע"א 4579/15 כהן נ' אורון, פסקה 7 (פורסם בנבו, 5.8.15) פסקה 7; רע"א 8597-21 דוד יעקב נ' לביב נבואני (פורסם בנבו, 21/02/22)).
3. בהינתן האמור מצאתי לדחות את הבקשה.
4. בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין לא יעשה צו בדבר הוצאות.
5. המשיבים יזמנו את כל מצהיריהם לדיון הקבוע.

ניתנה היום, י"ח אב תשפ"ב, 15 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.