העניין שבפני, תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 .

התובע, יליד 9.10.1968, היה מעורב בתאונת דרכים שארעה ביום 6.8.2007 במהלך נסיעה בשדרות השלום בכרמיאל, עת עבד כמאסף פחי אשפה במחלקת התברואה בעירית כרמיאל. לפי תיאורו של התובע, הוא עמד על משענת אחורית במשאית איסוף פחי האשפה ותוך כדי נסיעה איבד אחיזתו במשאית ונפל לאחור.

הנתבע מס'1 שימש ביום התאונה כנהג המשאית, שמספרה – 5625815, הנתבעת מס' 2 עוסקת בביטוח כלי רכב מנועי והיא הייתה ביום התאונה המבטחת של המשאית לפי פוליסת ביטוח ברת תוקף.

תוצאות התאונה:

לטענת התובע עקב התאונה נגרמו לו נזקי גוף, וממקום בו ארעה התאונה הובהל באמצעות אמבולנס לקבלת טיפול רפואי בבית חולים "האזורי לגליל המערבי" בנהריה עקב כאבי ראש ודימום מאוזן שמאל. התובע עבר בדיקת CT ראש אשר הדגימה שבר טמפולרי דחוס מינימלי משמאל ושבר שעובר דרך האזור פירמידלי משמאל. התובע אובחן כסובל מדימום תת עכבישי מפוזר.

מכתב התביעה עולה כי התובע הועבר להמשך טיפול ומעקב במחלקה נוירוכירורגית במרכז הרפואי "רמב"ם" בחיפה. התובע שוחרר בתאריך 9.8.07 עם המלצות להמשך מעקב וטיפול רופא מטפל ומנוחה בת חודש ימים.

בתאריך 12.8.08 חש התובע חולשה בשרירי הפנים ופנה לקבל טיפול רפואי בבית חולים "רמבם". בתאריך 26.3.08 נזקק התובע לטיפול רפואי במסגרת מחלקה נוירולוגיה קוגניטיבית בבית חולים רמב"ם עקב סחרחורות כאבי ראש קושי בנשימה אחרי מאמץ וירידה בחוש הריח והטעם, והוא אובחן כסובל מליקוי תפיסתי חזותי משמעותי, ליקוי בתפקידים הניהוליים אשר משפיעים באופן משני על תפקוד זיכרון ושפה, סימפטומים של תסמונת שלאחר זעזוע מוח כולל ליקוי בתפקודי הקשב הגבוהים, צפצופים באוזניים וחוסר אנרגיה שהם ככל הנראה תוצר של הפגיעה המוחית שהייתה לתובע כתוצאה מהתאונה.

התובע המשיך לקבל טיפולים רפואיים לרבות טיפולי פיזיותרפיה במסגרת מרפאות החוץ בבית חולים רמב"ם וקופת חולים. ומוסיף כי מאז התאונה סבול מרדימות בלשון, עצבות יתר, מתח נפשי, נדודי שינה ,חוסר ריכוז, מצבי דיכאון, סחרחורת בכיפוף ראש, בחילות , ירידה בזיכרון, קשיי הליכה, זרמים ברגליים, כאבי צוואר וכן גם קשיים במצב שכיבה. לטענת התובע בגין מגבלות אלו יזדקק בעתיד לקבל טיפולים רפואיים הן טיפולי פיזיותרפיה והן פסיכולוגיים.

טענות הצדדים

לטענת התובע, טרם התאונה היה אדם בריא בגופו ובנפשו והשתכר כ- 8500 ₪ בממוצע לחודש בתוספת הטבות ותנאים סוציאליים, ובנוסף עבד התובע באופן לא מסודר בשיפוץ ותיקון מכונות ישנות, איסוף ברזל ואלומיניום והרוויח בין 5000-6000 בממוצע לחודש וכן היו לו את כל הסיכויים להתקדם בסולם הדירוג והשכר ולהגדיל הכנסתו בעתיד.

לטענת התובע לא עבד כשנתיים ממועד התרחשות התאונה שכן נזקק לעזרת צד ג' בביצוע רוב פעולותיו היומיומיות וצרכיו.

הנתבעים טענו כי התובע כלל לא נפגע בתואנה, ואם נפגע – פגיעתו מינורית, ומצבו כפי שהוא מתאר בכתב תביעתו, היה עוד טרם התאונה, בעיות אורתופדיות ירידה בשמיעה ובעיות נשימה, ואין כל קשר בין מצבו הנוכחי לאירוע התאונה. מכתב ההגנה עולה כי מדובר בתובע עם היסטוריה של תאונות, בחלקן תאונות שאירעו בסמוך לתאונה, כאשר התובע אובחן כסובל מהפרעה דיכאונית שכן ניסה להתאבד בשנת 2001 ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי וכל זאת ללא קשר לתאונה בה עסקינן, ולכן אין לקשור תלונותיו במישור זה, לתאונה.

דיון והכרעה

התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה" וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה ביום 2.2.10 כי החל מתאריך 31.5.2009 נותרה לתובע 19% נכות רפואית צמיתה כתוצאה מהתאונה.

10% לפי סעיף 34(ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)תשט"ז1956 (להלן התקנות) בגין ירידה קוגניטיבית אחרי דימום תוך מוחי, 5% לפי סעיף 69(3)(ב) לתקנות בגין הפרעה בחוש הטעם והריח, וכן הופעלה תקנה 15 לתקנות.

הנכות התפקודית

התובע טוען בסיכומיו כי התאונה קטעה את כושרו לעבוד וזאת נלמד בין היתר מחזרתו החלקית לעבודה בעיריית כרמיאל.

לא התרשמתי כי התאונה היא שגרמה למצבו הנפשי המעורער של התובע, וכן לא נבצר ממנו בשל הפגיעה בתאונה לעבוד ולהשתכר באופן מלא בעבודות מסוג אחר.

התובע בעדותו , ציין כי מצבו הנפשי הדרדר טרם התאונה: אפנה אל הפרוטוקול עמ 5 שורות 24- 27 ועמ' 6 שורות 1-2

"ש. מבחינה בריאותית היית בריא.

ת. כן. כשעבדתי בעירית כרמיאל סבא שלי נפטר וקיבלתי את המצב קשה והגעתי לבית חולים מזרע ואושפזתי.

ש. מפנה לסע' 17 לתצהירך. אתה כותב שבתצהיר שלך היית בריא גם בנפש.

ת. כי סבא שלי נפטר ולקחתי את זה קשה. אני ישבתי תקופה בבית וחליתי. הבראתי וחזרתי לעבוד. הכניסו אותי לעבודה הכי קשה באיסוף זבל."

אין פגיעה ממשית בתפקודו של התובע ולא נראה כי היא פגעה בכושרו של התובע לעבוד ולהשתכר שכן לאחר התאונה חזר התובע לעבוד בעירית כרמיאל.

עוד לגישתי, 5% נכות נקבעו לתובע בשל הפרעה בחוש הטעם והריח אין להם כל משמעות תפקודית, ואינם משליכים על יכולתו של התובע לעבוד.

אכן, קביעה של 10% לגבי נכות בשל ירידה קוגניטיבית, משפיעה על כושר תפקודו של המערער, הגם שבעת שנפצע ועת שחזר לעבוד, עסק בענייני תברואה בעיריית כרמיאל, גם אם מדובר בעבודה של עובד כפיים נתון זה יכול להשפיע על תפקוד התובע, קידומו האפשרי או יכולתו לשוב למעגל העבודה בעתיד אם ייפלט ממקום עבודתו הנוכחית בשל כל סיבה שהיא – זאת כתוספת על מצבו הרפואי.

ב"כ הנתבעים הפנה בסיכומי טענותיו, להפרעה הנפשית הניכרת בגינה הוענקו לתובע 40% נכות באגף נכות כללית, ונכויות אורתופדיות "ישנות" בעמ"ש צווארי ועמ"ש מותני, וכן מספר ניכר של תאונות עבודה בעבר, אולם אין להתעלם מכך כי התובע עבד עד לתאונה, חרף כל נכויות אלה.

בנסיבות אלה החלטתי להעמיד את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 10%, קרי הנכות במישור הנוירולוגי. בכל הנוגע להשלכה תפקודית (ייאמר כי העובדה כי המוסד לביטוח לאומי בחר להפעיל תק' 15, מלמדת כי אכן יש השפעה תפקודית לנכות), ראוי לציין כי נכותו זאת של התובע מצטרפת כ"קומה עליונה" מעל נכויות אחרות, כאשר גם אם נשקלל הנכות המשוקללת ונצרף 50%, לא נגיע כדי 10%.

נתוני יסוד לחישוב הנזק:

תאריך לידה : 9.10.1968 , תאריך התאונה: 6.8.2007 גיל התובע ביום התאונה- 39, גיל התובע ליום מתן פסק הדין -49, נכות שיעור רפואית 14.5%, שיעור נכות תפקודית 10% , בסיס השכר לתחשיב -8310 ₪ (נכון ליום מתן פסק הדין).

התובע טען בסעיף 15 לסיכומיו כי הוא מתפרנס בנוסף לעבודתו בעירית כרמיאל, מעבודות פרטיות לא מדווחות באיסוף מתכות ושכרו הממוצע החודשי מעבודות אלו, עמד על כ-5000 ₪ לחודש. התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת טענתו, ולא הביא בדל ראיה בדבר עבודתו הנוספת בטענה שחברו לעבודות אלו אינו בחיים.

מלבד אמירות בעלמא שאין בהן תימוכין, לא הוכח דבר (תמונות, עדות סוחרים, תיעוד כלשהוא), ואני דוחה טענה זו, ולכן התייחסתי בחישוב שכרו החודשי רק בעבודתו בעירית כרמיאל וזאת לפי התלושים שהוצגו בפני.

הפסדי שכר לעבר

התובע לא עבד מאירוע התאונה וזאת בהסתמך על אישור עירית כרמיאל שצירף התובע לתצהירו(נספח ד'), אולם היה רשום כעובד, בחלק מן התקופה היה בחל"ת וכמחסנאי (ראה ס' 19 לסיכומי הנתבעים)

בתקופה הסמוכה לתאונה נקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי את הנכות כפי שמפורט להלן, נראה לי לקבוע את הנכות התפקודית כדומה לנכות הרפואית לצורך פיצוי בראש נזק זה.: (דוח ביטוח לאומי מתאריך 24.6.2009, נספח ב לתצהיר התובע)

12 חודשי אי כושר מלא, 8 חודשים אי כושר 35%, 95 חודשים לפי 10% תפקודית: 201,690 ש"ח. ובצירוף ריבית מאמצע תקופה: 230,320 ש"ח.

הפסדי שכר לעתיד

בהתאם לאומר לעיל , מהיום ועד גיל 67, 18 שנים , לפי בסיס גריעה חודשי ע”ס 831 ₪ לחודש (10% מסכום השכר לחישוב) מקדם היוון- 166.743- 138,563 ₪.

כאב וסבל

בשים לב לאופי הפגיעה, לנכות הרפואית של התובע, לארבעת ימי אשפוז בבית חולים רמב"ם, ולריבוי הטיפולים אני מעמיד סכום בגין ראש נזק זה על סך של 29,566 ₪ נכון ליום מתן פסק הדין.

הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' לעבר ולעתיד

התובע צירף תיעוד רפואי לפיו נדרש למעקב רפואי בקופת חולים וכי אכן נזקק לסדרה ארוכה של טיפולי פיזיותרפיה וטיפולים וזאת בהתבסס על המסמכים שהוצגו בפני כי פנה לטיפולים בשל כאבים בכתף והגבלה בתנועות , (התובע ביקר וטופל בבית חולים רמב"ם, נספח ד לתצהיר התובע) לרבות הוצאות עבור נסיעה לטיפולים אלו , רכש תרופות פונה באמבולנס לאחר התאונה.

התובע טען בתצהירו כי נזקק לעזרת משפחתו בביצוע פעולות יומיומיות לאחר התאונה.

התרשמתי מהחומר הרפואי כי אכן נזקק לעזרה בתקופה שלאחר התאונה, שכן אושפז ושוחרר ולאחר מכן שוב חזר למיון בבית חולים "רמב"ם" , ולצורך ביצוע פעולות מסוימות אשתו סייעה לו . יש לציין כי מדובר בתביעה שהינה תאונת עבודה כהגדרתה, ובהתאם מרבית כמעט מוחלטת של ההוצאות מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי, נותר להתחשב למעשה רק באומדן הוצאות כללי.

ייתכן כי התובע בשל נכותו הרפואית שנותרה לו, יזדקק גם בעתיד לטיפולים ותרופות לרבות נסיעות ולכן אני מעמיד סכום בגין ראש נזק זה בסך של 20,000₪.

אובדן זכויות פנסיה – 12% מאבדן השתכרות לעבר ועתיד (לפי פסה"ד ע.מ.מ. נ' ע.מ.ר) –44,265 ש"ח

סך הכל- 462,714 ש"ח

ניכוי המוסד לביטוח לאומי ות"ת

א. 153,082 ש"ח גמלאות נכות זמניות (לפני הצמדה למדד) – ערכם דהיום 180,000 ש"ח.

ב. נכות כללית: חוות הדעת האקטוארית שצורפה ע"י בא כוח הנתבעים מעמידה את נכותו הכללית של התובע על סך כולל של 895,300 ₪. בחישוב יחסי: 51.4% נכות כללית, 7% נכות רפואית מהתאונה, סך הכל – 120,521₪ ( 7/52*895,300),

ג. תשלום תכוף 15,000 ש"ח אשר בוצע בשנת 2008, ערכו דהיום 16,937 ש"ח

סך הכל לאחר הניכויים- 145,256 ש"ח.

לסכום כאמור יש לצרף אגרות ההליך ושכ"ט עו"ד לפי החוק.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ז, 15 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.