<#1#>

מטעם התובעת: בעצמה וע"י ב"כ עו"ד אכתילאת

מטעם הנתבעת: עו"ד מירב זוהר

פרוטוקול

עו"ד זוהר: בדיון הקודם על הנושא הגשת תלושי השכר מטעם התובעת. אנו מסכימים להגשת תלושי השכר.

עו"ד אכתילאת: אבקש להגיש ולסמן תלושי שכר משנת 2009.

תלושי שכר לשנת 2009 התקבלו וסומנו ת/8.

עו"ד אכתליאת: אלו עדי.

פרשת ההגנה

עדת ההגנה מס' 1, הגב' מעיין אביטבול, לאחר שהוזהרה כחוק לומר אמת:

ש. ספרי לנו את סדר היום שלך שהיה ביום 02.08.09, מבחינת הזמנים והמועדים לפני ואחרי התאונה.

ת. באותה תקופה עבדתי במעברי הגבול, משמרת שמתחילה ב- 03:00 ומסתיימת ב- 13:00. מכיוון שבאותו יום הייתי צריכה להגיע לחיפה ללימודי איטלקית בקונסוליה, ביקשתי מאבא שלי שיקפיץ אותו לקופ"ח על מנת להוציא אישור מחלה כי הייתי חולה בשבוע לפני כן. לאחר מכן הוא היה צריך להקפיץ אותי לתחנה המרכזית בעפולה כדי לעלות על אוטובוס לחיפה.

באותו יום הייתי צריכה להיות בחיפה בשעה 17:00, כי השיעור מתחיל בשעה זאת. אפשר לוודא זאת עם הקונסוליה האיטלקית, מה שאומר שהייתי צריכה להיות בתחנה המרכזית ב- 16:00. הייתי נוסעת לשם שלוש פעמים בשבוע. לכן הייתי לחוצה כדי שאבי יקפיץ אותי לקופ"ח וכדי שאתפוס את האוטובוס.

ש. סיפרת שהיית בקופ"ח. את זוכרת באיזו שעה?

ת. בשעה 15:00 ומשהו, כי ב- 16:00 הייתי צריכה להיות בתחנה המרכזית. גג ב- 15:30. הייתי צריכה לקחת את טופס המחלה מהקבלה של קופ"ח. רק להיכנס, לקחת את הטופס ולצאת.

ש. מתי התרחשה התאונה?

ת. בחנייה של קופ"ח. יש חנייה מסביב לקופ"ח, לא בכניסה. אבי עשה רברס כדי לצאת מהחנייה והתובעת הגיעה והתנגשנו.

ש. באיזו שעה זה היה, בערך?

ת. בסביבות 15:45. אני ב- 16:00 הייתי אמורה להיות בתחנה המרכזית. השיעור הוא ארבע שעות. הוא לא הסתיים ב- 22:00, כי הייתי אז בחזרה בעפולה. אם אני מחשבת נכון, ב- 17:00 הייתי בחיפה וב- 21:00 הסתיים השיעור. אפשר לאמת את זה עם הקונסוליה.

ש. נפגשת עם החוקר שלנו וסיפרת לו את הדברים?

ת. אני זוכרת שהוא הגיע אלינו הביתה ושאל שאלות. הוא לא הזדהה כחוקר, אלא כמישהו מהביטוח. הוא שאל שאלות ושאל מתי היה המקרה. אמרתי לו את מה שאמרתי כאן, שהייתי צריכה להיות ב- 17:00 בחיפה.

עו"ד זוהר: אבקש להשמיע לעדה קלטת של דברים שאמרה בפני החוקר.

עו"ד אכתילאת: מסכים.

העדה ממשיכה:

ש. אני משמיעה לך קלטת. האם את מזהה את קולך?

ת. כן.

עו"ד זוהר: אבקש להגיש את תמליל ההקלטה. החוקר לא הצליח להעלות את הקובץ על גבי דיסק. אבקש להגיש את ההקלטה מאוחר יותר.

עו"ד אכתילאת: אני מתנגד להגשת הקלטת בשלב מאוחר יותר. אבקש שהקלטת תוגש עתה.

עו"ד זוהר: אני שבה ומבקשת מחברי שיסכים.

עו"ד אכתילאת: אין בעיה. אני מבקש שיועבר אלי עותק של הקלטת. אני סברתי שנסיים את התיק היום ונסכם.

עו"ד זוהר: אבקש לסמן את התמליל של השיחה.

עו"ד אכתילאת: אין לי התנגדות.

עו"ד זוהר: השיחה נוהלה בין החוקר ובין העדה ואביה יחד. לכן התמליל המוגש כולל את השיחה כפי שנוהלה עם שניהם.

עו"ד אכתילאת: רק עכשיו אני יודע שהחוקר חקר את שניהם יחד. עכשיו אני מקבל את התמליל ורואה ששלושתם היו יחד באותה שיחה. אני מתנגד להגשת הקלטת והתמליל, לאור האופי שבו היא נוהלה. מכל מקום, הדבר פוגע במשקל של הראיה הזאת, ואבקש לפסול אותה.

ב"כ הצדדים: נבקש הפסקה קצרה על מנת להחליט בעניין ראיה זו.

עו"ד זוהר: לאחר הפסקה, אני מבקשת לחזור בי מהבקשה להגשת הקלטת והתמליל.

חקירה נגדית:

ש. באיזו שעה קרתה התאונה?

ת. ב- 15:45, פחות או יותר, ממה שזכור לי. אני הייתי צריכה לנסוע לקונסוליה האיטלקית. הזמן שמחושב מאחור להגיע לעפולה הוא בערך 16:00, ובערך רבע שעה לפני כן.

ש. כשאת אומרת שאת צריכה להגיע ללימודים, את מדברת על לוח הזמנים שלך בדרך כלל?

ת. מה זאת אומרת?

ש. כמה זמן למדת שם, בקונסוליה, לפני התאונה?

ת. הקורס ארך, אני חושבת, כשנה.

ש. לפני התאונה?

ת. לא. האורך של הקורס הוא שנה, פחות או יותר. אני חושב שהייתי באמצע הקורס, אם זה היה באוגוסט.

ש. בדרך כלל היית צריכה להגיע ללימודים בחמש אחה"צ?

ת. כן. אני לא זוכרת אם באותו יום איחרתי, אך בדרך כלל כן. יכול להיות שבאותו יום איחרתי בשעה.

ש. אז באותו יום של התאונה, כשאת מציינת את שעת התאונה, את עושה הערכה, לפי לוח הזמנים שלך בדרך כלל, נכון?

ת. כן. אתה מבקש ממני לזכור משהו שהיה לפני חמש שנים. אם אבקש ממך לזכור שעה שהייתה לפני חודש, אתה תזכור? אני מחשבת שאת זה לפי נתונים שיש לי, לפי קורס שיש לו תיעוד ולפי עבודה שסיימתי והפרש השעות. אם אתה רוצה לחשב מאיזו שעה ועד איזו שעה הייתי בעפולה, אז מהשעה 13:30 ועד השעה 17:00 הייתי בעפולה. אחרי 17:00 אין סיכוי שהייתי בעפולה.

ש. יחד עם זאת, ציינת שייתכן שבאותו יום איחרת בשעה, ואני אומר שייתכן שאיחרת ביותר, יש אפשרות כזאת?

ת. לא. אפשר לבדוק בקונסוליה האיטלקית, יש שם רישומים מתי אנשים הגיעו. אתה יכול לפנות לשם ולבקש את ה רישום לגבי הקורס מ- 2009.

ש. למה לא פנית לקונסוליה וביקשת להוציא את הנוכחות שלך באותו יום?

ת. אני צריכה להוציא את הנוכחות שלי? אני לא התובעת. אני באתי לתת עדות.

ש. האם קרה שנעדרת אי פעם מהקורס?

ת. רק במקרים שבהם הייתה לי בעיה עם העבודה.

ש. אני מבין שכשאת אומרת את שעת התאונה, את משערת לפי לוח הזמנים שלך בדרך כלל.

ת. כן. ביום שהחוקר הגיע, זה היה יותר קרוב לזמן התאונה. סביר להניח שנתתי לו פרטים מדויקים יותר. מדובר חמש שנים לאחור, ומאז עברתי לא מעט.

ש. כשאת מגיעה ללימודים בקונסוליה, את מחתימה כרטיס נוכחות?

ת. לא, אך יש את הרשימות של המורה, והיא מסמנת הגעה, מי הגיע ומי לא. אם הגעת באיחור, היא כבר לא מציינת.

ש. מי שמגיע במועד, היא מציינת שהוא הגיע והיא מציינת את שעת ההגעה?

ת. כן.

ש. אמרת את זה לחוקר?

ת. לא. אמרתי מתי הקורס התחיל.

ש. אני מציג בפניך ת/4, דו"ח נוכחות של התובעת בעבודה. את זוכרת את תאריך התאונה?

ת. לא.

ש. אני מציג בפנייך את הדו"ח שבו רשום ביום 02.08.09 הכניסה של התובעת לעבודה הייתה ביום 07:34 בבוקר והיציאה הייתה ביום 16:31. זאת אומרת שהתובעת סיימה לעבוד בהתאם להחתמת כרטיס אלקטרוני בשעה 16:31. זה סותר את מה שאת אומרת בכך שהתאונה התרחשה ב- 15:45.

האם כעת, לאחר שהצגתי לך את המסמך ממקום העבודה, לפיו היא סיימה לעבוד ב- 16:31, תסכימי איתי שההשערה שלך לגבי שעת התאונה היא שגויה ושמדובר בהערכה שגויה שלך?

ת. לגבי השעה הספציפית, 15:45, יכול להיות ששגיתי. אם אתה שואל אותי לגבי מעבר לשעה 17:00, אין סיכוי.

ש. אך את לא זוכרת באופן ספציפי באותו יום אם איחרת או לא.

ת. אם אני אאחר ביותר משעה לשיעור, אין לי מה להגיע לשיעור, כי הם מתקדמים בחומר והמורה צריכה לשלוח לי את החומר דרך האינטרנט. הסברה שאיחרתי ביותר משעה, וזה שיצאתי בשעה, היא אפשרית. ייתכן שאיחרתי בשעה, אך לא בשעתיים. צריך גם לזכור שאני צריכה לצאת מעפולה שעה לפני הגעתי לשיעור.

ש. לאחר התאונה, מה הייתה ההתנהלות? החלפתם פרטים?

ת. כן. אבא שלי נתן לה את הפרטים ונתן את הפרטים של הביטוח. אנחנו לא ברחנו משם.

ש. את זוכרת את התובעת?

ת. ממש במעורפל. אני זוכרת שהיה לה שיער יותר בהיר.

ש. היא הייתה מבוהלת, בעקבות התאונה? מפוחדת?

ת. אני רק זוכרת שהיא אמרה "בעלי, בעלי". אם היא הייתה מבוהלת? גם אני הייתי מבוהלת.

ש. ראית אותה יורדת מהרכב אחרי התאונה, מחליפה פרטים? ראית אותה לאחר מכן מדברת בטלפון.

ת. היא ירדה והחליפה פרטים. אני לא זוכרת אם היא דיברה בטלפון.

חקירה חוזרת:

ש. את אמרת שייתכן שהיה איחור כלשהו. מה השעה המאוחרת ביותר שבה היית יכולה לצאת לעפולה?

ת. 17:00, לכל היותר, אחרת אין לי למה להגיע לשיעור, כי אני מפספסת חומר ועדיף שישלחו לי אותו באינטרנט.

ש. זאת אומרת שיצאת מעפולה לכל המאוחר ב- 17:00?

ת. כן.

עד ההגנה מס' 2, מר סימון אביטבול, לאחר שהוזהר כחוק לומר אמת, מעיד:

ש. תאר לי את היום של ה- 02.08.09, בו התרחשה התאונה, מבחינת לוחות הזמנים, משעת הצהריים, לאן נסעתם, איפה הייתם.

ת. לקחתי את הילדה, מעיין, לקופ"ח להוציא טופס מחלה, כי היה לה קורס באיטלקית בחיפה. מ- 17:00 או מ- 16:00 עד 21:00 היא למדה. הוצאנו את הטופס, ואחר כך שרטנו את האוטו שלה עם שלי. שאלתי אם יש בעיה, והחלפנו פרטים. אני יודע שהבת שלי לוקחת את האוטובוס ב- 16:00 או 17:00, גג, כדי להגיע לשיעור. זה לא יכול להיות אחרי 17:00 בחיים.

ש. הייתם בקופ"ח?

ת. כן. היא הוציאה את טופס המחלה מקופ"ח, ומשם הייתי צריך לקחת אותה לתחנה המרכזית בעפולה כדי לקחת את האוטובוס לחיפה.

ש. התאונה הייתה בקופ"ח?

ת. כן.

ש. זאת אומרת שזה היה קודם לשעה שבה הבת שלך יוצאת?

ת. כן.

חקירה נגדית:

ש. אתה עובד?

ת. כן.

ש. ביום התאונה, עבדת?

ת. כן.

ש. במה אתה עובד?

ת. בצבע.

ש. באיזו שעה אתה מסיים לעבוד בד"כ?

ת. אין שעה מוגדרת. אפשר לסיים ב- 15:00, ב- 14:00. הייתי בבית ומעיין ביקשה ממני שאקח אותה להוציא את הטופס כי היא צריכה לנסוע לחיפה. לקחתי אותה לשם, ושם הייתה התאונה.

ש. באיזו שעה לקחת אותה לקופ"ח.

ת. בין 16:00 ל- 17:00, אך לא אחרי זה.

ש. ייתכן שלקחת אותה לקופ"ח ב- 17:00?

ת. לא יכול להיות כי ב- 17:00 היא צריכה לעלות לאוטובוס לקורס. לא יכול להגיד מה השעה המדויקת, אך זה לא יכול להיות ב- 18:00, כי לא יכול להיות שהיא נסעה בשש.

ש. אתה אומר את זה מתוך ידיעה כללית שאתה יודע שמעיין מתחילה ללמוד בחיפה ב- 17:00 או מזיכרון ספציפי לאותו יום.

ת. זה בוודאות, כי יש לה את האוטובוס שבה היא נוסעת. היא לא תתחיל ללמוד ב- 20:00, כשב- 21:00 מסתיים השיעור.

ש. מעיין העידה שייתכן שהיא איחרה בשעה, אם כי אחר כך היא אמרה שאין סיכוי שאחרי 17:00 הייתה בעפולה. ייתכן שבאותו יום היא איחרה ללימודים?

ת. אמרתי לך שאם היא איחרה באותו יום, להגיד לך שהסתכלתי על השעון – אם היא איחרה, היא תגיע ללימודים ב- 18:00. אם היא תצא ב- 18:00, היא תגיע ב- 19:00, אז אין עוד טעם ללכת ללימודים, כי הלימודים מסתיימים ב- 21:00. עובדה שהיא הלכה ללימודים באותו יום.

ש. התאונה הייתה לפני 4 שנים. כשאתה מציין את השעה של התאונה, שוב, אתה עושה את זה כהערכה, בגלל הזמן הרב שעבר?

ת. אתה שואל אותי שאלה שאני לא יכול להגיד לך בוודאות. אני לא הסתכלתי על השעון. היא הלכה לקופ"ח. זה היה ב- 16:00, 16:15. היא הייתה צריכה לקחת את הטופס, ואז קרתה התאונה. אם היא יצאה באוטובוס ב- 17:00 או 17:15, אני לא יכול לומר בדיוק.

ש. אתה לא יודע באיזו שעה בדיוק קרתה התאונה?

ת. אני לא יכול להגיד באיזו שעה, כי לא הסתכלנו על השעון. אם היא הלכה לבי"ס, היא לא יצאה ב- 19:00 והגיעה ב- 20:00. זה לא יכול להיות. אפשר לבדוק את זה בבית הספר. היא הופיעה באותו יום ללימודים. גם אתה לא היית הולך ללימודים בשביל שעה?

ש. יש אפשרות שהיא תגיע ב- 18:30?

ת. אני לא יודע להגיד לך במדויק.

ש. אתה גם לא זוכר?

ת. אתה שואל אותי שאלה. אני אומר לך שלקחתי אותה לאגד, והיא לא תיסע לשעה או שעתיים ללמוד. באותו יום היא נסעה ללימודים. היא לא הייתה נוסעת, אם זה היה מאוחר. אני בוודאות אומר שלקחתי אותה לאגד, שהיא תיסע.

ש. מילאת טופס אצל סוכן הביטוח לגבי נסיבות התאונה?

ת. כן.

ש. איפה הטופס?

ת. אני לא יודע. אתה מדבר לפני ארבע שנים. שלחו לי מהביטוח איך קרתה התאונה, וסימנתי את זה בטופס.

ש. איפה מילאת את טופס? אצל סוכן הביטוח?

ת. לא. שלחו לי את זה מחברת הביטוח 9000000. לא היה סוכן ביטוח. היה טופס עם ציור של אוטו ונשאלתי היכן הייתה המכה.

ש. נכון שחקר אותה החוקר?

ת. הוא לא שאל אותי לגבי התאונה שהייתה. לא הראיתי לו את הטופס הזה, כי זה נשלח לביטוח.

ש. היה לחוקר הטופס?

ת. לא ראיתי.

ש. ציינת בטופס את שעת התאונה?

ת. ציינתי מה קרה בתאונה. אני לא זוכר אם ציינתי שעה. זה לא היה משהו שהמשטרה התערבה או משהו כזה.

ש. הייתה בטופס שאלה לגבי שעת התאונה?

ת. אני לא זוכר.

ש. החלפתם פרטים לאחר התאונה?

ת. כן. היא דיברה עם בעלה, החלפנו פרטים והיא נסעה. שאלתי אם היא צריכה שניקח אותה לבי"ח, והיא אמרה שלא, ונסענו.

ש. כשמילאתם את טופס החלפת פרטים, רשמתם את השעה?

ת. לא זוכר.

ש. אחרי התאונה ראית אותה מדברת בטלפון?

ת. כן. היא דיברה עם בעלה.

ש. כמה זמן לקחה החלפת הפרטים?

ת. כמה דקות. שאלתי אם היא צריכה עזרה, היא אמרה שלא, והלכה.

ש. מציג פירוט שיחות (ת/5). שם רשום שביום התאונה התובעת הוציאה מהטלפון האישי שלה שלוש שיחות, הראשונה ב- 08:30, השנייה ב- 19:09 והשלישית ב- 19:14. בשיחה מ- 19:09 התובעת מאשרת שהיא דיברה עם אמה, דבר שאמה אישרה כאן.

ת. אני לא יודע. ייתכן שהיא דיברה אחר כך.

ש. באותו יום ראית שהיא מדברת?

ת. ראיתי באותו יום שהיא מדברת, אבל אני לא יודע עם מי היא דיברה.

חקירה חוזרת:

ש. בעצם, השעה האחרונה שבה מעיין הייתה יוצאת כדי להספיק למשהו מהלימודים, גם אם היא מאחרת, הייתה השעה 17:00, אמרת?

ת. כן.

ש. אמרת שאין מצב שהיא תצא לאחר מכן?

ת. אני יודע בוודאות שאין מצב. אפשר לברר את זה בלימודים. לפי מה שאני שומע, התאונה ב- 19:00. לא יכול להיות ב- 19:00. אפשר לבדוק את זה בלימודים. היא לא תגיע ללימודים ב- 20:00.

עו"ד זוהר: אלה עדי.

עו"ד זוהר: העדה הפקידה בקופת בית המשפט, לדבריה, סך של 500 ₪ להבטחת התייצבותה לדיון. משהתייצבה, אבקש להורות על החזרת הסכום לידיה.

כמו כן, אבקש לפסוק את שכר העדים.

אבקש לסכם בכתב.

ב"כ הצדדים: שמענו הצעה מבית המשפט. נבקש הפסקה על מנת לשקול אותה.

לאחר הפסקה

ב"כ התובעת: התובעת מסכימה להצעה.

ב"כ הנתבעת: אני זקוקה לארכה על מנת לשקול את ההצעה. במידה ולא נצליח להגיע לפשרה יוגשו סיכומינו בכתב.

<#2#>

החלטה

המזכירות תחזיר לעדה, הגב' מעיין אביטבול, את הפיקדון שהופקד על ידה בסך 500 ₪.

הנתבעת תישא בשכר העדים בגין ישיבה זו בסך של 150 ₪ לכל עד.

במידה והצדדים לא יגיעו להסדר פשרה, יוגשו סיכומיהם בכתב. התובעת תגיש סיכומיה תוך 30 יום מהיום עם העתק ישירות לנתבעת, שתגיש סיכומיה תוך 30 יום מיום קבלת סיכומי התובעת.

סיכומי כל צד לא יעלו על 4 עמודים; מרווח שורות: שורה וחצי; גודל גופן: 12; שוליים: לפי התקנות.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ז חשון תשע"ד, 21/10/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ערן רבל