לפניי בקשת התובע להתיר לו הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) אודות נכותו, מכוח סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).

הבקשה

1. התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 13.1.08.

2. הועדה הרפואית מטעם המוסד קבעה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין פגיעה בתחום האורתופדי ונכות נוספת בשיעור של 10% בגין פגיעה נפשית. בהמשך התקבלה תביעתו להכרה בהחמרה במצבו, ובסופו של יום נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 20% לפי סעיף ליקוי 34(ג) בגין מצב נפשי, ונכות בשיעור של 10% לפי סעיף 37(5)א' בגין פגיעה אורתופדית.

3. לטענת התובע, חרף תלונתו בפני הועדות הרפואיות של המוסד, לא נדונה פגיעתו בתחום הקרדיולוגיה ולא נבחן הקשר הסיבתי בין מצבו בתחום הקרדיולוגי לתאונה.

התובע טוען כי לאחר התאונה הוא עבר אירוע לבבי ונזקק לצנתור, וכי מצבו זה נגרם כתוצאה מהתאונה וממצבו הנפשי שבעקבותיה, אך הועדות הרפואיות של המוסד התעלמו מתלונתו בעניין זה. לטענתו, התעלמות הועדות מתלונתו הינה פגם מהותי בהליכי הועדות המהווה טעם להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד אודות נכותו.

4. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם לא נפל פגם בהליך קביעת הנכות במוסד לביטוח לאומי. התיעוד הרפואי, לרבות באשר למצבו הלבבי של התובע, עמד בפני הועדות ולא נפל כל פגם בהחלטה שלא לבדוק את המבקש על ידי מומחה בתחום הקרדילוגיה בהעדר תשתית כלשהי לקשר בין מצבו זה לתאונה. עוד נטען כי התובע לא הגיש ערר על קביעת הועדה הרפואית בעניין זה וגם מסיבה זו דין הבקשה להידחות.

החלטה

5. טענת התובע אחת היא – הוא התלונן בפני הועדות הרפואיות של המוסד על מצבו הלבבי בעקבות התאונה, והועדות התעלמו מתלונתו ולא בדקו אותו.

6. עיון במסמכים מעלה כי אף שעמד בפני מספר ועדות רפואיות וועדות ערר, התובע לא התלונן בפניהן על מצבו הלבבי כקשור לתאונה ולא ביקש במסגרת תביעתו לקביעת נכותו כי תִבדק ותקבע נכותו בגין מצבו בתחום זה. באף אחד מההליכים שנקט, כשבחלקם היה מיוצג על ידי עו"ד, לא טען התובע כי מצבו הלבבי נובע מהתאונה, לא התלונן על מצבו בתחום זה, ולא ביקש להיבדק בגינו.

בדיון בועדה לעררים מיום 14.10.10 בעקבות ערר שהגיש, טען התובע כחלק מטענותיו בערר כי הוא לא נבדק על ידי מומחה בתחום הנפשי למרות שהתלונן על כך. הוא לא העלה טענה דומה בנוגע למצבו הלבבי. התובע הכיר את ההליכים ואת האפשרויות שעמדו בפניו, הוא אף יוצג בידי עורך דין, ובכל זאת לא טען לאורך כל ההליכים במוסד כי מצבו הלבבי קשור לתאונה או נובע ממנה.

המסמך היחיד בו הוזכר מצבו הלבבי ואליו מפנה התובע בבקשתו הוא חוות דעת המומחה בתחום הפסיכיאטריה אשר לו סיפר התובע כי פוטר מעבודתו בעקבות התקף הלב שעבר. גם מדבריו לפסיכיאטר לא עולה טענה או תלונה לקשר בין אירוע הלב ומצבו בתחום זה לבין התאונה, והדברים נמסרו כתיאור עובדתי של הקורות אותו בתחום התעסוקתי, מאז התאונה.

זאת ועוד, במסמכים הרפואיים שצירף התובע לבקשה לא מצאתי תשתית ראייתית לקשר בין התאונה לאירוע הלבבי שאירע כשמונה חודשים אחריה. העובדה היחידה כי האירוע התרחש לאחר התאונה אין בה כדי להוות ראיה לקשר כזה. לפיכך, אין גם בסיס לטענה כי נפל פגם בעבודת הועדה הרפואית בכך שלא הפנתה את התובע לבדיקה בתחום הקרדיולוגיה ביוזמתה.

7. המסקנה העולה מן האמור היא כי לא נפל פגם בהליך קביעת נכותו של התובע במוסד לביטוח לאומי המצדיק הבאת ראיות לסתור את קביעות הועדה הרפואית מטעמו.

על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות, אין צו להוצאות.

8. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית כדלקמן:

עדויות התביעה, לרבות חוות דעת, תוגשנה עד ליום 20.5.13.

עדויות ההגנה, לרבות חוות דעת, תוגשנה עד ליום 20.6.13.

עד שלא ניתן לקבל ממנו תצהיר - יגיש הצד הרלוונטי בקשה מנומקת, במועדים הנקובים לעיל, ובה יבקש להעידו בלא הגשת תצהיר עדות ראשית.

תצהירי חוקרים, ככל שישנם ומבוקש לדחות את מועד הצגתם, יוכנו במועדים הנקובים, ויוגשו במעטפה סגורה לעיון בית המשפט בלבד, עד 14 יום לפני ישיבת קדם המשפט הבאה, אז תינתן החלטה על מועד הגשתם.

יחד עם התצהירים יגישו הצדדים תיקי מוצגים בהם כל המסמכים שבכוונתם להגיש כראיה ולהסתמך עליהם במשפט. אי-הגשת תצהירים איננה פוטרת מהגשת תיק מוצגים מסודר, אם יבחר צד שלא להגיש תצהירים, אך יש בדעתו להגיש מסמכים.

המסמכים בתיק המוצגים ימוספרו ברצף (כל עמוד ועמוד בכתב יד), וזאת בנוסף על כל סימון אחר של המוצגים.

צד שמתנגד להגשת מסמך כלשהו ממוצגי הצד האחר, שלא באמצעות עורכו, יודיע על כך לצד שכנגד בתוך 21 יום מקבלת המוצגים.

הצדדים יגישו שני עותקים של תיק המוצגים: עותק אחד לתיק האלקטרוני, ועותק אחד לתיק הנייר.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.