ביום 26.8.10 ניתן צו כינוס לנכסי החייב , על פי בקשתו וביום 1.5.11 הוכרז החייב כפושט רגל.

בעניינו של החייב הוגשו 27 תביעות חוב בהיקף של למעלה ממיליון שקל, כאשר סכום של כ- 118,000 ₪ הינו בדין קדימה למוסד לביטוח לאומי בגין חוב מזונות.

לדיון אשר נקבע לחודש פברואר 2016 זומנו הנושים. חלקם הודיעו על התנגדותם למתן ההפטר.

בעניינו של החייב הוגשו שלושה תסקירים על ידי בעל התפקיד.

האחד מיום 2.3.15, השני ביום 1.2.16 והאחרון ביום 6.3.16

מדוחות אלו עלה כי התנהלותו של החייב בהליך רצופה מחדלים.

החייב צבר, פעם אחר פעם, חוב פיגורים.

דוחות חודשיים לא הוגשו, ולא ניתנה בידי בעל התפקיד האפשרות לקבל תמונה עובדתית מלאה בעניינו של החייב.

גם נסיבות יצירת החובות על ידי החייב אינן נטולות סימני שאלה לשיטת בעל התפקיד, מקום בו נמצא כי נעשה שימוש בשמו של החייב, פעמיים, במסגרתם ניהולם של שני עסקים על ידי אחרים.

על אלו יש להוסיף את העובדה כי במהלך ניהולו של הליך פשיטת הרגל, הורשע החייב בפלילים, ונשלח למאסר, תוך שהיה בכך כדי לאיין את יכולתו להשתכר למחייתו או לפעול להעשרת קופת הכינוס.

בנוסף, אין בית המשפט יכול להתעלם מדרך התנהלות החייב לעניין תשלום המזונות שעה שהוא לא מצא לנכון להגיש בקשה לקציבת המזונות, חוב המזונות עומד על שיעור גבוה מאוד, ומשמעות בקשתו של החייב להפטר הינה כי כלל הנושים אשר אינם בדין קדימה, לא יקבלו מאומה.

כאמור, התסקיר הראשון הוגש ביום 2.3.15, ובמסגרתו פורטו מחדליו של החייב.

לחייב עמדה האפשרות להסיר מחדלים אלו במשך תקופה ארוכה מאוד, עת שהדיון בעניינו התקיים רק בחודש פברואר 2016.

מעשית , התברר שלא אך שחוב הפיגורים לא הוסר, אלא כי זה אף גדל.

במסגרת הדיון אשר התקיים ביום 18.2.16, עתר החייב כי תינתן לו האפשרות לבוא בדברים עם הנושים, לצורך הסדר.

על אף כל האמור לעיל – מצאתי להיעתר לבקשתו.

בדוח המשלים אשר הוגש על ידי הנאמן ביום 6.3.16 עלה כי למעשה, לא השתנה דבר מהנתונים אשר פורטו במסגרת דוחות קודמים.

בחודש אפריל הוגשה תגובתו של החייב במסגרתה טען כי עקב מצבו האישי והרפואי, לא יכול היה להוסיף ולעבוד, ולמעשה הוא עתר להפחתה רטרואקטיבית של צו התשלומים.

הנאמן התנגד והפנה בעיקר להרשעתו של החייב בפלילים במהלך ניהולו של הליך פשיטת הרגל.

בהמשך, התבקשה עמדת הכנ"ר וזה הודיע כי הוא תומך בעמדת הנאמן לעניין ביטול ההליך.

החייב מצדו שב והעלה טענותיו תוך שהוא מוסיף ומציע להסיר חלק מחוב הפיגורים (5,000 ₪).

לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין ההליך להתבטל. טעמיי להלן.

אקדים ואבהיר כי ספק בעיני באם היה בכל אחד ממחדלי החייב בהליך בפני עצמו, כדי להביא למסקנה כי יש להורות על ביטול ההליך. הקושי הטמון בהליך הנוכחי הוא מכלול הנתונים/מחדלים כפי שנפרסו בפני.

צבירת חוב הפיגורים הינה בהיקף של כמעט שלוש שנים, והיא עוברת כחוט השני לאורך כל שנות ניהולו של הליך זה.

אוסיף ואציין כי אני ערה לטענות החייב באשר למצבו הבריאותי ותאונת העבודה אותה עבר ואולם צבירת המחדלים החלה זמן רב מאוד קודם לכן.

המסמכים הרפואיים אשר צורפו לתגובת החייב אינם בגדר אישור של רופא תעסוקתי וממילא עניינם התקופה שבין יוני 2015 לינואר 2016 בלבד.

גם מקום בו נמנע מהחייב מטעם זה או אחר מלשלם את צו התשלומים, לא ברור מדוע לא הוגשו דוחות כדבעי ואין במסגרת תגובות החייב כדי מענה לאלו.

לא ברור על בסיס מה סבור החייב כי הנאמן יכול להידרש לבקשתו למתן הפטר מקום בו לא מוצגת בפניו במשך תקופה ארוכה תמונה עובדתית שלמה.

החייב כלל לא התייחס לסוגיית תשלום המזונות ולא ברור מדוע לא הוגשה על ידו בקשה לקציבתם.

לעניין ההליך הפלילי, ובניגוד לטענות הנאמן, נתתי דעתי לפסיקתו של כב' בית המשפט העליון על פיה אין בהרשעתו של אדם כדי להביא בהכרח לביטול ההליך בעניינו, וזאת מקום בו ההרשעה אינה מתייחסת ואינה עוסקת באירועים אשר במסגרתם יצר החייב את החובות נשוא ההליך. (במקרה דנן עסקינן בהרשעה בתחום הסמים).

עם זאת, מקום בו היה בהתנהלותו של החייב אשר הביאה להרשעתו, במהלך ניהולו של הליך זה, כדי להשליך על יכולתו לעמוד בחיוביו בהליך, אין בית המשפט יכול להתעלם מכך.

ניתן וראוי לצפות מחייב המבקש לחסות תחת מטריית ההגנה של פקודת פשיטת הרגל, כי יכלכל את צעדיו באופן אשר יאפשר לו , ולו באופן מזערי, ולו בדחק, להעשיר את קופת הכינוס לטובת כלל הנושים. נהיר כי התנהלות אשר היה בה כדי להביא למאסר, אינה משרתת מטרות אלו.

כך או כך, אין מקום להקל או לשנות מתנאיו של חייב לצורך הסרת מחדליו, רטרואקטיבית, מקום בו מחדלים אלו מקורם, בין היתר, בהרשעתו.

הליך פשיטת הרגל הוא בבחינת הזדמנות פז לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם, תוך שמיטת חובות קיימים.

לצורך מימוש הזדמנות זו, על החייבים לעמוד במספר תנאים פשוטים וברורים: תשלום חודשי בהתאם לצו התשלומים, הגשת דוחות, והתנהלות בתום לב ובגילוי מלא.

מקום בו לא היה בהתנהלות החייב כדי לקיים איזה מהתנאים, ומקום בו לא פעל החייב במשך זמן רב מאוד להסרת המחדלים –כולם או חלקם, על אף שהיה מודע להם, מקום בו יצירת חלק מהחובות אינה נטולת סימני שאלה, ועת שלא נראה כי קיימת תוחלת כלשהי לנושים בהליך זה, דומה כי אין מנוס מהמסקנה על פיה יש לראות את החייב כמי שמנצל את ההליך לרעה.

כפועל יוצא, אין מנוס מביטולו של הליך זה.

אני מורה על ביטול ההליך, לרבות צו הכינוס.

צו עיכוב היציאה מן הארץ יוותר על כנו למשך 90 יום נוספים, שאז יבוטל.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ו, 25 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.