לפניי בקשה למחיקת סעיפים ונספחים מתצהיר המשיבה (התובעת) מהטעם של הרחבת חזית. עניינה של התביעה הוא ליקויי בנייה נטענים בדירת המשיבה (להלן: "הדירה"), אשר נבנתה על ידי המבקשת.

טענות הצדדים

1. המבקשת טוענת כי תצהיר העדות הראשית מטעם המשיבה (להלן: "התצהיר"), חורג מגדרי המחלוקות שהותוו בכתב התביעה ומהווה הרחבת חזית אסורה. לפיכך, עותרת המבקשת למחיקת הסעיפים והנספחים, כמפורט להלן:

א. סעיפים 2, 5, 6, 7, 7.1, 7.2, 12, 13, 15, 17, 21, 22.17-22.1, 29-23, 30, 30.14-30.1, 31 ו- 32 לתצהיר;

ב. נספחים י' ו- י"א לתצהיר – הצעת מחיר מספר 655 מיום 3.1.13 למוצרי אלומיניום וכן דו"ח מיום 11.12.11 על בדיקה מטעם מכון התקנים.

2. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, התצהיר אינו מהווה הרחבת חזית, באשר אינו חורג מהמחלוקות כפי שהותוו בכתב התביעה.

דיון והכרעה

3. הכלל הוא כי "בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145, 151).

4. עם זאת, כבר נפסק כי "כל עוד באותה יריעת מחלוקת עצמה עסקינן, באותו סכום נתבע ובאותם יסודות של סיפור המעשה, ניתן לנתבע להתמודד עם פירוט פלוני או אלמוני, גם בעדויות עצמן או בתצהירי העדויות, תוך שבית המשפט עושה מלאכתו לשמור על הגינות כלפי כולי עלמא...". עוד נפסק כי כאשר הטענות והעדויות שהיו בפני בית המשפט לא חרגו מהנטען במפורש, וכל שנטען נועד אך ורק לאמת את העילה שנטענה במפורש, הרי עצם הזכרתן של עובדות נוספות כלשהן – אין בהן כדי ליצור 'שינוי חזית'" [ההדגשה אינה במקור] [רע"א 2874/08 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים)].

5. מן הכלל אל הפרט. לצורך הקביעה האם מדובר בהרחבת חזית אם לאו, נדרש בית המשפט להגדיר את המחלוקות אשר הותוו במסגרת כתבי הטענות. בענייננו, המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב סוגיית האיחור במסירת החזקה בדירה, קיומם של ליקויי בנייה ואומדנם.

6. ביום 12.2.12 מונה המהנדס ושמאי המקרקעין יוסף גולדקלנג, כמומחה בתחום ליקויי בנייה מטעם בית המשפט (להלן: "מומחה בית המשפט"), ונקבע כי חוות דעתו תהא היחידה בתיק.

7. לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה לתגובה, בכתב התביעה ובתצהיר על נספחיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. ואנמק. שעה שהבקשה מתייחסת לסעיפים ונספחים שונים, להלן אדון בסעיפים לפי סדר הופעתם בבקשה:

א. סעיף 2 - מוסיף כי הדירה נרכשה על שם התובעת לצורכי נוחות ובשלב מאוחר יותר הועברה מחצית מהזכויות בה על שם המצהיר. עובדה זו אינה מעלה ואינה מורידה לעניין התביעה וממילא אינה מהווה הרחבת חזית אסורה.

ב. סעיפים 5 ו-6 - מוסיפים כי התשלום בגין שדרוג עבודות הבנייה הועבר למבקשת, כי בפועל שולמה לה תוספת מחיר בגין מסגרת אבן לדלתות ולחלונות וכי פריט 18 לנספח להסכם לא בוצע – אומנם טענה זו לא הועלתה במסגרת כתב התביעה, אולם שעה שהמבקשת טענה בכתב ההגנה כי האיחור במסירת החזקה נבע מהעדר תשלום התמורה בגין שדרוג עבודות הבנייה, הרי שטענת המשיבה כאמור נועדה לאמת טענתה העיקרית ולפיה האיחור נבע מטעמים הקשורים במבקשת. משכך, אין בה כדי להוות הרחבת חזית אסורה.

ג. סעיפים 7, 7.1, 30, 30.14-30.1- עוסקים בעבודות האלומיניום שבוצעו בדירה. בכתב התביעה נטען לעניין זה, כי בניגוד למוסכם בין הצדדים, התריסים והמנועים שסופקו על ידי המבקשת ואשר בגינם סוכם כי ישולם סך של 11,000 ₪, אינם מתוצרת "קליל" וכי החלפתם לתריסים מתוצרת "קליל" כרוכה בתשלום של לא פחות מסך של 30,000 ₪. המשיבה אף עתרה בכתב התביעה לפיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין החלפת התריסים (סעיפים 8-10 ו- 15ב לכתב התביעה).

לעומת זאת, במסגרת התצהיר טענה המשיבה כי סוכם בין הצדדים כי תוספת התשלום בגין עבודות האלומיניום תעמוד על סך של 40,000 ₪ וכי עלות החלפת החלפים שאינם מתוצרת "קליל" עומדת על סך של 76,522 ₪. טענה זו מהווה חריגה מסכום התביעה ומשכך דין סעיפים 7.1, 30.2 ו- 30.13 לתצהיר להימחק מחמת הרחבת חזית אסורה.

ד. סעיפים 30.1, 30.3-30.12 ו- 30.14 לפיהם סוכם בין הצדדים כי התריסים לרבות יתר רכיבי האלומיניום יהיו מתוצרת "קליל", חוזרים על הנטען בסעיפים 8-10 לכתב התביעה וממילא אינם מהווים הרחבת חזית אסורה.

ה. אין בידי לקבל את טענת המבקשת, לפיה סעיף 30.7 לתצהיר מהווה הרחבת חזית שעה שהוסף בו כי המדובר ב"אי התאמה". תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כי כתב התביעה יכיל את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה בלבד.

ו. סעיף 7.2 – במסגרתו נטען כי המשיבה שילמה למבקשת בגין החיפוי של הגדר בחוץ. טענה זו לא נטענה במסגרת כתב התביעה, ואולם שעה שהמבקשת טענה בכתב ההגנה כי האיחור במסירת החזקה נבע מהעדר תשלום התמורה בגין שדרוג עבודות הבנייה, הרי שטענת המשיבה כאמור נועדה לאמת טענתה העיקרית ולפיה האיחור נבע מטעמים הקשורים במבקשת. משכך, איננה מהווה הרחבת חזית אסורה.

ז. סעיפים 12, 13, 15 ו- 17 - לפיהם פניית המשיבה אל המבקשת לצורך בחינת הליקויים ותיקונם הושבה ריקם, חוזרים על הנטען בסעיף 4 ו- 6 לכתב התביעה.

ח. סעיף 21 - חוזר על הנטען בסעיף 5 לכתב התביעה ולפיו "... שאפילו תיקוני בדק כפי שהיא התחייבה לבצע – אחריות קבלן בתום שנה ראשונה לאחר איכלוס – לא בוצעו".

ט. סעיפים 22.17-22.1 – מתייחסים לחוות דעת מומחה בית המשפט ולעדותו. הליקויים בהם דן מומחה בית המשפט בחוות דעתו ממילא עולים מחוות דעת המומחה מטעם המשיבה, אשר צורף לכתב תביעתה והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו. לפיכך, סעיפים אלו אינם מהווים הרחבת חזית אסורה.

י. סעיפים 29-23 ו- 32 – לפיהם סכום הפיצוי בגין הליקויים עומד על לא פחות מסך של 247,805 ₪ ובתוספת עלות עבודות האלומיניום, שכר טרחה ובדיקות סך של 325,127 ש"ח. סעיפים אלו אינם מהווים הרחבת חזית, שעה שכבר במסגרת כתב התביעה עתרה המשיבה לחיוב המבקשת בגין הליקויים כאמור בסך של 300,660 ₪, אף למעלה מהסכום הנטען במסגרת התצהיר.

יא. סעיף 31 – לפיו עותרת המשיבה לפיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות פינוי, חוזר על הנטען בסעיפים 12-13 לכתב התביעה.

יב. נספח י' - י"א - המבקשת טוענת כי נספחים אלו - דו"ח מיום 11.12.11 על בדיקה מטעם מכון התקנים וכן הצעת מחיר מספר 655 למוצרי אלומיניום מיום 3.1.13, אשר צורפו לתצהיר מהווים הרחבת חזית אסורה, שעה שלא צורפו לכתב התביעה. אין בידי לקבל טענה זו, שכן הנספחים מהווים ראיות ולא טענות וממילא אין מקום לפרטם בכתבי הטענות. תקנה 71(א) לתקנות קובעת כי "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי העניין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותו".

8. סוף דבר – דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

9. אני מורה על מחיקת סעיפים 7.1, 30.2 ו- 30.13 לתצהיר.

10. הואיל והבקשה נדחתה ברובה, אני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות בסך של 1,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

מוצע לצדדים לנצל את הזמן הקצר שנותר על למועד ההוכחות על מנת לנסות ולהגיע להסכמות, שיהא בהן כדי לקצר ההליכים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ג, 10 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.